יְדִידִי רוֹעִי.. רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ! • נקודת מבט על אהבת ישראל

עשרים ושמונה שנים חלפו מאז החל ההעלם והסתר הנורא והאיום ביום כ"ז אדר ראשון תשנ"ב, והמשכו בכ"ז אדר ובג' תמוז תשנ"ד. ההלם והזעזוע בוקעים לבבות. זהו יום בו 'חליינו הוא נשא'.. יחד עם כך ממשיכים אנו להאמין לחלוטין כי 'דבר אחד מדבריך אחור לא ישוב ריקם' ובטוחים בנבואתו הברורה של הרבי מלך המשיח ש'הנה זה משיח בא' • מה המסר של הרבי מלך המשיח ביום זה? איך נחזק את ההתקשרות בינינו לנשיא הדור? מה הקשר לאהבת ישראל? כיצד נגרום לרגע ההתגלות הנכסף? • לקריאה

•••

יש מנהיג. צריך להיות עיוור ממש, בכדי לא לראות כיצד כל המהלכים שמתרחשים בעולם, מובלים על ידו צעד אחר צעד, היישר לגאולה השלימה. ברור שאירועים בסדרי גודל ענקיים, חייבים לגרום למשהו אדיר.

כל מי שיבחן לרגע את המפה, יראה במוחש את השינויים הדרסטיים והאפיזודות מרחיקי הלכת שקרו במאה האחרונה וככל שמתקדמים, הם נהיים תכופים יותר. כעת, העולם כולו חש בטלטול עז ובמבוכה עזה, לנוכח נגיף ה'קורונה' שהתפרץ לו לפתע וכמו השבית את העולם ממלאכתו. כאן מודים אף השכלתניים הספקניים ביותר – יש מישהו שמנהל הכל מלמעלה.

בדיוק באותה תקופה, לפני עשרים ושמונה שנים ביום כ"ז באדר, קרה מאורע בריאותי לרבי מלך המשיח, שטלטל את העולם היהודי. מאז חלו מקרים נוספים, עד שביום ג' בתמוז תשנ"ד, פסקנו לראות את פניו הקדושות של הרבי שליט"א. הסתר וחושך נורא ואיום, שלא היה בדוגמתו בתולדות עמנו.

עלינו לדעת ברורות ולהפנים, שכל המאורעות שקרו וקורים, הם בהסכמה מוחלטת של הרבי. זה נהיר ומוחלט שזה חלק בלתי נפרד מתהליך הגאולה. הרבי מלך המשיח עצמו רמז זאת בשיחה[1] שהוציא לאור, ממש ימים ספורים קודם כ"ז אדר והתבטא שכל ירידה והעלם הינם רק לזמן מועט ['לרגע קטון עזבתיך'] ומיד לאחר מכן בהתגלות, נבין ונחוש שהעובדה שהם קרו, היא טובה ולתועלת. [על אף המבואר קודם, קיימת הנחה יסודית שדברים טובים - צריך כבר כעת לראות את הטוב שבהם].

כל דבר שיהודי רואה או שומע, צריך ללמד אותו כיצד לעבוד את השם. בטח אירועים בקנה מידה כזה. יום כזה, בפרט בצל המקרים לאחרונה, מעורר להשתנות. מורגש באוויר שלא יתכן להמשיך כך אפילו לא רגע אחד! ע-ש-ר-י-ם ו-ש-מ-ו-נ-ה ש-נ-ים.. ריבונו של עולם!.. עד מתי?? כל אחד מוכן להתמסר. השאלה היא במה בדיוק? כמובן שיש להוסיף בכל ענייני תורה ומצוות, אך וודאי שהרבי מלך המשיח נותן לנו מסר ישיר וספציפי בעבודת השם, בקשר עם המתרחש. עלינו אם כך, לעקוב אחרי המסרים האחרונים שיצאו אז על ידי הרבי.

בשיחה האחרונה[2] לפי שעה של רוענו הנצחי, מודגש הנושא של האהבה והאחדות שצריכה להיות בין יהודים. הרבי דורש שכל יהודי ירגיש לא שלם וכמו 'חצי' אדם, כל עוד שאינו מתאחד עם יהודי שני. לאהוב את כל היהודים ממש. אפילו יהודי שאיננו מכירים ושנמצא בקצווי תבל! אלו שבסביבתנו ואנו מכירים כל שכן.. להרגיש שכל יהודי הוא חלק ממני ממש, זה לא פשוט בכלל.. 

במאמר האחרון[3] עד עתה שהרבי שליט"א חילק[4], מתווספת הוראה נפלאה, שאחדות עם ישראל צריכה להיות מוחלטת עד כדי כך, שגם מצד הגוף היהודי תורגש אהבה בשרית וגשמית! [לא רק כמו שמבואר בספר ה'תניא'[5], שאהבה אמיתית היא מצד הנשמה הרוחנית שבאדם ולא מצד הגוף. נוסף לזה, יש להדגיש שגם האהבה הגשמית היא תוצאה מהרוחניות. יבואר בהמשך בהרחבה יותר]. אפילו כאשר יהודי עושה מעשים בלתי רצויים ויש לשלול זאת אצלו, מבהיר הרבי מלך המשיח, שהצורה הכי יעילה ונדרשת, היא להשפיע עליו באהבה ובנועם. לא עם פרצוף כועס ובנימת מבקר. כחבר וידיד.

הרבי מלך המשיח בליל כ"ז אדר תשנ"ב

איך עושים את זה? באמת כיצד ניתן להגיע לכאלו דרגות? הרבי שליט"א נותן לכך הסבר פשוט [בשיחה ובמאמר הנזכרים]. עלינו להחדיר לעצמנו במוח ובלב, שאין שום דבר מלבד הבורא. הכל זה הוא ובורא מהווה הכל. צריך ללמוד על זה המון ולהתבונן ולחשוב על זה הרבה. בעיקר בזמן התפילה, שאז זה זמן מסוגל לטעת עמוק בנפש את התחושה המורגשת שהכל זה אחד – הבורא. לכן גם דורש מלכנו לגלות את עצם הנשמה עבור כך. 'עצם הנשמה' זה מקום שמורגש שנשמת וגוף היהודי – הם חלק אחד ממש וכלולים בבורא. מוכרחים 'לשטוף' את הראש ו'לתקוע' לו חזק בלב – הכל אחדות אחת פשוטה של הבורא. ה כ ל !

במילא אז ניתן לאהוב כל אחד. כולם הם ממש חלק אחד. איננו נפרדים ש'מתאחדים', אלא אנו ממש 'אחד'. רק אחרי שמתבוננים בכך בתפילה ב'עבודה' ובאריכות, ניתן לאהוב יהודי באמת. לפיכך מובנת החובה והזכות בזמן זה לכל יהודי וחסיד – להתמסר כל כולו לעבודת התפילה! כמה שיותר. כל רגע שמתפללים יותר, זוכים לגאולה פרטית. היא תגרום לגילוי האחדות הפשוטה בעולם כולו – גאולה כללית.

במילים פשוטות, המסר שהרבי מלך המשיח נותן לנו בתקופה זו, היא להשתדל כמה שניתן לאהוב ולהתאחד עם כל יהודי וחסיד. גם אם הוא סובר הפוך ממני בהבנת דרישות נשיא הדור ודרכי ההתקשרות אליו. אפילו אם הוא מציק לי. לחשוב עליו טוב. להסתכל בעין חיובית ולקלוט שכולנו מחפשים דבר אחד – רבי\אמת. לא שום דבר אחר. כ"ז אדר דורש ותובע שנתאחד יחדיו כל סוגי החסידים, 'מבלי להתחשב במחלת המפלגות'..

בשביל להגיע למקום נעלה וטוב כזה, חייבים להיצמד להדרכת רבינו. להתבונן באחדות השם ולחיות כך. זוהי גם ההתבוננות בענייני 'גאולה ומשיח'. להבין ולחוש את גילוי האלוקות שיתגלה בגאולה. אז ניתן להתבטל קצת ולהתאחד עם האחר.

כך נביא את הגאולה! 'אהבת אחים שישנה בין החסידים תוליכם לקראת משיח[6]'.. עברנו מספיק זמן של גלות והעלם.. ייתכן שמחכים לכל אחד בצורה אישית, שעל ידי ה'אהבת ישראל' שלו הוא יביא לרגע ההתגלות המיוחל.

הרבי שליט"א מנופף לשלום ביום כ"ז אדר תשנ"ב, כמה שעות לפני האירוע הבריאותי

בזמן זה הזעקה לרבי מלך המשיח מתעצמת: רבי - 'יְדִידִי רוֹעִי'[7]! אתה הוא זה שהרמת אותנו לגבהיי ענק וקבעת נחרצות שאנו נהיה דור הגאולה, חרף כל המנגדים – 'מְקִימִי מִמִּרְמַס אַנְשֵׁי לָצוֹן'. רבי – 'הַגִּידָה לִי אַתָּה'! הגענו לרגעי השיא של הזמן שמתאים לגאולה השלימה ולפתע.. איננו יכולים לראות את מלכנו.. לשמוע את קולו האהוב.. כלום! מה קורה פה למען השם? 'עַל מִי נָטַשְׁתָּ מְעַט הַצֹּאן'???

רבי! מלך המשיח! 'שׁוּב לֶאֱסֹף נִדָּחֶיךָ' – הגיע זמן הגאולה. עם ישראל כולו מוכן ומזומן להתאחד ולהתכלל יחדיו. עם ישראל אוהב את בוראו ואת שליחו הנאמן, הרבי שליט"א.. 'כִּי הֵם זֶרַע אֲהוּבֶיךָ' ..הנה, הבט. 'רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ'. כל היהודים וכל החסידים מוכנים לבצע את בקשתך לאהוב את כולם.. אפילו רגישות לפרנסתו ונכסיו - 'וְגַם אֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן'..

דייי לגלות! בעזרת השם, נזכה כעת לראות ולחוש את אחדות השם בעולם כולו, אזי באחידות מושלמת יכריזו כל באי עולם את הכרזת הקודש, שמבטאת יותר מכל את העובדה ש'אמת השם לעולם': יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.

••

[1] שיחת הרבי מלך המשיח, פרשת 'כי תשא' תשנ"ב.

[2] שיחת הרבי מלך המשיח, פרשת 'ויקהל' תשנ"ב.

[3] מאמר הרבי מלך המשיח, דיבור המתחיל 'ואתה תצווה' תשנ"ב, סעיף י"א.

[4] יש להדגיש ולהוציא מכלל טעות נפוצה, כאילו שזהו המאמר האחרון שהרבי הגיה. לאחר מכן, בשנת תשנ"ג הגיה הרבי מלך המשיח עוד 4 מאמרים. זהו אכן המאמר האחרון אותו חילק הרבי עצמו ולא 'רק' אישר לפרסום.

[5] פרק ל"ב.

[6] שיחת הרבי מלך המשיח, י"ב תמוז תשי"ג.

[7] המילים המצוטטות במקטע זה, הינם מפיוט עתיק של ר' ישראל נג'ארה, עליהם קיים ניגון חב"די מרגש. אדמו"ר הריי"צ סיפר בשיחת 'שמיני עצרת' תש"ג, שמקור ניגון זה הינו מארץ ישראל והתקבל כניגון חב"ד בתחילת נשיאותו של הרבי הרש"ב.