נשיא הדור, מנצל את זמנו עד תום להנהגת כלל ישראל ועדת החסידים. במכתבים, בשיחות, ב'יחידויות' ועוד. את הכסף לתשלומי בית הרב הפרטי, לא היה מניין לשלם. זיכונו רבותינו נשיאנו ונתנו לחסידים את האפשרות המיוחדת להשתתף בהוצאות האישיות שלהם. מעות אלו נקראים 'דמי מעמד', היות וממונו של אדם 'מעמידו' על רגליו. זה ביטוי מעשי שמבטא את התמסרותו המוחלטת למלכו, שהרי בזה יכול לקנות 'חיי נפשו'. לכן דווקא בנתינת כסף עליו עבדו והתייגעו, מתגלה אמיתית הקשר הפנימי בין חסיד לרבו. באגרת הקודש ט', מסביר אדמו"ר הזקן את החשיבות העצומה לנתינת כספי 'מעמד' ל'רבותינו שבארץ הקודש', יותר מהמחויבות של האדם לשלם עבור בניו ואשתו! ובלשונו הקדושה: 'רק שאשתו ובניו של אדם קודמין לכל על פי תורה חוץ מצדיקים שבדור שהן קודמין לבניו'.. [מעניין לציין, שבאחת משיחותיו של הרבי מלך המשיח, ניתנת הסברה בקשר לביטוי בתניא 'רבותינו בארץ הקודש', שהכוונה לנשיא הדור אשר נמצא גם בחוץ לארץ, מכיוון ש'למען האמת, רבי, היכן שלא יהיה בחיצוניות - בפנימיות הוא בארץ הקודש'.....
