לחלוחית גאולתית | חב"ד

אנו גאים לחשוף צילום מענה בכתב יד קודש של הרבי לר' שלמה חיים ויצמאן  שיחי', במוצאי תשעה באב תשמ"ד, ובו משיב הרבי על שאלותיו האישיות במענה 'כללי-פרטי', באמצעות הוספה בכתב יד על המכתב המודפס •  במכתב מבקש הרבי להשתתף בהתוועדויות חסידיות בט"ו במנחם אב ובשבת שצמודה לו, וכן ב'שבת מברכים' חודש אלול   • מה הוסיף הרבי בכתב ידו במכתב? ועל מה מתבטא הרבי ' ועלי החוב והזכות גדול להציע ולבקש'?   • לכתבה המלאה •••  ☚ הייתי מבטל ימי חופש אלו.. • ליקוט אמרות ושיחות של דעת הרבי בנושא 'בין הזמנים'  אנו גאים לחשוף צילום מענה בכתב יד קודש של הרבי לר'  שלמה חיים ויצמאן  שיחי', במוצאי תשעה באב תשמ"ד, ובו משיב הרבי על שאלותיו האישיות במענה 'כללי-פרטי', באמצעות הוספה בכתב יד על המכתב המודפס. הרקע למענה המיוחד היה, שרעייתו של ר' שלמה חיים, מרת שמחה, הייתה סגנית מנהלת בסמינר המתנגד לשיטת חב"ד, והיו בו אנשים שנלחמו רבות ברבי ובדרך החסידות, דבר שלא היה פשוט לה כלל, וציער אותה מאוד, עד שבסופו של דבר היא החליטה לכתוב על כך לרבי. בנפרד, ...

לרגל תשעה באב - יום חורבן בית מקדשנו, אנו מגישים תיעוד של המשפיע הנודע הגה"ח הרב נחמן שפירא - ה'חוזר' של הרבי ומראשי ארגון 'לחלוחית גאולתית', יושב באבילות על הארץ בעת אמירת 'קינות' על חורבן בית המקדש, בכותל המערבי שבירושלים עיר הקודש, במהלך ביקורו בארץ הקודש בתקופה זו • לכתבה המלאה •••  ☚ ראיון מעורר: הזעזוע מחורבן בית המקדש - מתעצם כשמתפללים באריכות • הרב חיים קיז'נר 

אנו מגישים לקהל גולשי אתר 'לחלוחית גאולתית' ,  הלכה למעשה  את סיכום פסיקת דיני ההלכות ומנהגי חב"ד (עם המקורות) בנוגע לתשעה באב שחל במוצאי שבת, כפי שנערכו על ידי הגה"ח הרב שבתי יונה פרידמן שליט"א - מורה צדק בקהילת חב"ד צפת ומחבר ספרי הלכה  • לכתבה המלאה •••  ☚ שקוע בכוונת התפילה ולא יודע אם צריך לענות 'אמן'? שיעור הלכתי ברור עם הרב שבתי פרידמן  תשעה באב שחל במוצאי שבת א] אחר חצות יום השבת נכון ללמוד רק דברים המותרים בתשעה באב[1]. ב] מקדימים את זמן תפילת המנחה (בגלל הסעודה מפסקת) ואין אומרים בו 'צדקתך'[2], ומנהג הרבי בשנת תשמ"א (כקביעות שנה זו) שלא לומר פרקי אבות ברבים[3]. ג] בסעודה המפסקת יכול לאכול גם בשר ולשתות יין (כסעודת שלמה) עד השקיעה[4]. וכן איסור רחיצה מתחיל בשקיעה[5]. ד] אין לעשות שום הכנה משבת ליום התענית קודם צאת השבת (ובפרט דברים הקשורים לאבילות כגון הבאת הקינות, הפיכת הספסלים, ישיבה על הארץ, הורדת הנעליים, הזזת הפרוכת וכדומה)[6]. ה] המנהג הנפוץ הוא לאחר את תפילת ערבית, להתעכב בבית, וכשמגיע צאת השבת אומרים 'ברוך המבדיל בין...

בעומדנו ב'תשעת הימים' בהם אבלים על חורבן בית המקדש, אנו מגישים תיאור וחוויות אישיות של הרב יעקב שוויכה - חבר בית דין רבני חב"ד ומראשי ישיבת תות"ל המרכזית בכפר חב"ד, מימי שהותו בבית חיינו 770 בתשעה באב, והקפדת הרבי על האבילות  ביום חורבן בית המקדש  • ' בליל 'תשעה באב' אל הרכב, וראיתי שיש קרש עץ 'דיקט' על הספסל ברכב של הרבי'..   • לכתבה המלאה •••  ☚ הנחמה תצמח מה'עובדים': המשפיע הנודע ר' שלמה חיים קסלמן בהתוועדות מרוממת  נקודה מדהימה שראינו אצל הרבי, הייתה הדקדוק בכל פרטי ההלכה. בתשעה באב, אחרי מעריב וקינות הרבי היה נוסע ברכבו לבית. בתשעה באב כידוע לא יושבים על כסאות, אך בדרך כלל אנשים בעת נסיעה ברכב כן יושבים. כשהייתי אצל הרבי, יצאנו התמימים ללוות את הרבי בליל 'תשעה באב' אל הרכב, וראיתי שיש קרש עץ 'דיקט' על הספסל ברכב של הרבי.. דבר נוסף: בתשעה באב נהג הרבי כידוע לשבת על ארגז מרובע מרופד. בליל תשעה באב באותה שנה, כאשר הרבי יצא אחרי תפילת ערבית ו'קינות' מבית המדרש, לקח אחד הבחורים את הארגז והרכיב בו ידיות ...

לפני מספר שנים פורסמה מפה של 'תכנית בית המקדש' שהחל הרבי מלך המשיח להכין בשנת תש"ג על מנת להוציאו לאור • לכל אשר בשם חסיד יכונה, אין די באר גודל החשיבות של מפה כזו, בבחינת 'משיח בונה מקדש'.. צריך אולי להיות טבעי ומובן מאליו, כי מפה זו תשמש כבסיס ללימוד הלכות 'בית הבחירה', למרות המצאותה בשלב של 'מכינים לדפוס' • לאחר עיון במפה ובהערות עליה, נראה להציג השערה מבוססת יותר על דרך עריכתה, ומזה - על החידושים שניתן ללמוד ממנה • נכתב על ידי הרב אורי ליפש •  לתצלום המפה ולעיונים בנושא •••  ☚ תגובת הרבי כשערפאת ימ"ש הציג את תמונת בית המקדש בהר הבית  גילוי החיבור לפני מספר שנים פורסמה מפה של 'תכנית בית המקדש' שהחל ה רבי מלך המשיח  להכין בשנת תש"ג על מנת להוציאו לאור, כדבריו במכתבו למוהרמ"ז גרינגלס (ספר 'אגרות קודש' חלק א' איגרת צו): 'מכינים אנו עתה לדפוס.. ספר על דבר בית המקדש עם תכנית הבית העבודה וכיוצא בזה - גם כן בשפת המדינה'. חיבור זה לא נדפס בזמנו ואף לא נשלמה עריכתו. המביא לדפוס (הרב שלום דובער שי' לוין) תיאר...

את מי הזמין רבי לוי יצחק לבית המקדש? ולמה השעון לא נתן מנוחה לרבי יוסף מטורטשין? על כתפיו של מי הניח ה'צמח צדק' את ראשו? ומדוע נהג רבי אברהם מטשכנוב לקנות בכל שנה ספר קינות חדש? למה התעלף ה'ישמח משה'? ומי היה ניצוץ מנשמתו של ירמיהו הנביא? • עורך אתר 'לחלוחית גאולתית' מגיש לקט סיפורים קצרים על האמונה והציפייה הדרוכה של גדולי ישראל לביאת המשיח •  לקריאה •••  ☚ פולמוס מרתק: האם הרבי בן אחר בן מזרע דוד המלך?  ציפית לישועה? אחת השאלות הראשונות ששואלים לו לאדם ביום דינו היא: ציפית לישועה? האם במשך ימי חייך על פני אדמה קיווית וייחלת לגאולה?.. למה הדבר דומה? ליהודי שנדד מביתו והשתקע בעיר אחרת ואילו בני משפחתו נותרו בעיר מגוריהם. בכל תקופת היעדרו, דאג לו חברו וידידו הקרוב אליו, ובכל פעם שהיה פוגש מישהו שהגיע מן הדרכים, היה מתעניין האם פגש את ידידו, ושמא יודע הוא על מועד חזרתו. כששב האיש בחזרה לביתו, שמע על דאגתו הכנה של חברו, ושמח ביותר, כי ידע שהלה ידיד אמת הוא לו. לעומת זאת שאר חבריו לא התעניינו אודותיו בכל תקופת היעדרו, לא שאלו בשלומו ולא עזרו לבני משפחתו. כששב האיש ...

'בגלל אברכים כאלו נחרב בית המקדש ובזכות אברכים כאלו יבנה בית המקדש':  יש דמעות ויש דמעות. יש דמעות המבטאות צער עמוק, ויש דמעות שעניינן, כאותו 'יקה' יבש רגשות שלפתע פתאום נראה מתייפח באמצע התפילה דראש השנה, ועד שהתברר ה'פלא' לאחר הבחינו כי במחזור שאחז נכתב בפסקנות: 'כאן צריך לבכות ג' מינוט'ן'.. • מאמר בעניני השעה מאת הרב דוד מאיר דרוקמן - רב העיר קריית מוצקין • לקריאה •••  ☚ טור מעורר לתשעה באב: הגיעה העת להפנות את השאלה לעצמנו  סיפר אחד מזקני ירושלים, אודות האי מגיד מישרים שהיה בטבעו רגשן בעל בכי גדול, ולו בשל 'כישוריו' אלה - זימנוהו בכל עת מצוא כשנפטר מישהו לבא ולהספיד. ומעשה שהיה והתקיימה לוויה ע"י בית הטהרה של 'שערי צדק' (אז) ברחוב יפו, המלווים ממתינים לצאת הלוויה, אך זו התעכבה עקב העובדה כי עדיין מקונן איין.  בהשגחה פרטית נקרה באקראי האי ספדנא במקום, ועל אתר העתירו על ליבו 'לתת כבוד' ולשאת קינה ונהי. האחרון, כדרכו בקודש[, פרץ בבכיות כהרגלו, והנה תוך כדי מילי דהספידא ביקרא דהמנוח-ה, הוא מקשה חרישית באוזניהם ...

לפנינו צילום ממודעה באנגלית, שהוכנה לפירסום רחב בעיתונות לפני תשעה באב בשנת תש"נ. המודעה שתוכנה הוא קטע מעובד משיחה של הרבי על דבר ניצול יום תשעה באב שהוא יום רצון להשם' על מנת להוסיף במעשים טובים וכדומה, כדי להפכו ליום שמחה ויום טוב בגאולה השלימה, זכתה להגהת הרבי מלך המשיח •  לצילום ולפיענוח כתב היד •••  ☚ וידאו מזעזע: הרבי בוכה וצועק על גלות השכינה! • עד מתי?!  לפנינו צילום ממודעה באנגלית, שהוכנה לפירסום רחב בעיתונות לפני תשעה באב בשנת תש"נ. המודעה שתוכנה הוא קטע מעובד משיחה של הרבי על דבר ניצול יום תשעה באב שהוא יום רצון להשם' על מנת להוסיף במעשים טובים וכדומה, כדי להפכו ליום שמחה ויום טוב בגאולה השלימה, זכתה להגהת הרבי מלך המשיח . בין השאר כתב: על מה שנכתב ש'ביום זה אירע חורבן בית המקדש הראשון.. השני' - העיר הרבי (לפני תיבת 'השני'): הרבה מאות שנים לאח"ז [= לאחרי זה]. על מה שנכתב בנוגע לענין 'ירידה צורך עליה', אשר 'לכן, הרבי מליובאוויטש, רבי מנחם מענדל שניאורסאהן גם רואה את היום הזה כזמן מסוגל.. באופן חיובי' הוסיף הרבי (אחרי שמ...

לרגל יום תשעה באב אנו מגישים מאמר חסידות של הרבי מלך המשיח, דיבור המתחיל 'איכה ישבה בדד העיר רבתי עם' משנת תשל"א (שהוגה לפרסום על ידי הרבי), בו מבוארת חלק ממגילת 'איכה' על פי פנימיות התורה - תורת חסידות חב"ד • 'וכידוע שהעבודה בזמן הגלות ובפרט בעקבתיה דמשיחא, הוא לא בבחינת המוחין ולא בבחינת המידות - כי אם העבודה דקבלת עול. ועל ידי זה דוקא נעשה 'ישבה בדד', גילוי בחינת בדד שלמעלה מהשתלשלות, יחיד.. שעל ידי מעשינו ועבודתנו דעכשיו ממשיכים שבקרוב ממש יבנה ויתגלה בית השלישי, בחינת בטח בדד עין יעקב' • למאמר המלא •••  ☚ מגילת 'איכה': ביאור מרתק של 'רשימות' הרבי ה'צמח צדק'  בס"ד, ש"פ דברים (ת"ב, נדחה) תשל"א*. איכה ישבה בדד העיר רבתי עם גו' ומבאר1 כ"ק אדמו"ר הצמח צדק (צמח שמו2) שישבה בדד הוא כמש"נ3 הוי' בדד ינחנו, בטח בדד עין יעקב. וזה נעשה ע"י רבתי עם כו' כמשי"ת לקמן. וצריך להבין והרי איכה הוא לשון תמי' ופליאה, ולפי הפירוש שישבה בדד הוא שישראל יתעלו לבחינת הוי' בדד י...