לחלוחית גאולתית | חב"ד

מערכת אתר 'לחלוחית גאולתית', שמחה להגיש התוועדות מיוחדת ועכשווית של המשפיע החסידי, הרב בנימין זאב שיחי' גנדל, אודות הדרך החב"דית להתבוננות והפנמת לימוד החסידות ביום יום, במיוחד בנוגע לשיחות ה'דבר מלכות' של הרבי מלך המשיח מהשנים תנש"א-תשנ"ב, בהם מבאר הרבי כיצד ניתן 'לחיות גאולה' כבר כעת. לקריאה *** מסופר על כפרי נבער מדעת, שלא ידע קרוא וכתוב, שהעסיק בביתו 'מלמד' לילדיו וילמדם תורה. מכיוון שה'מלמד' היה משכיל ויודע לקרוא, חלק מתפקידו היה לקרוא את המכתבים שהגיעו לבית הכפרי. באחד הימים הגיע מכתב חדש וה'מלמד' נקרא למלא את תפקידו. הוא פתח את המכתב והחל לקרוא בקול: 'אבא שלך נפטר'.. מיד התעלף הכפרי, אך ה'מלמד' נשאר בשלו. נשאלת השאלה: לכאורה ה'מלמד' ראה והבין את מה שכתוב במכתב קודם לכפרי, אז מדוע דווקא הכפרי התעלף והוא לא? התשובה לכך היא פשוטה. האבא, הוא אביו של הכפרי. לא של ה'מלמד'. במילא זה נוגע במיוחד לעצם נשמתו של הכפרי. את המילים הבין גם ה'מלמד', אבל הוא לא הרגיש את הדברים. הכפרי הרגיש

אתר 'לחלוחית גאולתית' שמח להגיש לקהל הגולשים, התוועדות מרוממת וייחודית של הגאון החסיד הרב יוסף יצחק שיחי' אופן - מגדולי המשפיעים ועובדי השם, אודות הדרך העכשווית לממש את רצונו של הרבי מלך המשיח 'לחיות משיח' • מתוך התוועדות שנערכה עם הרב אופן, בה' תמוז תשפ"א בבית משיח - 770 • לקריאה ••• אנחנו נמצאים כעת בתקופה נפלאה. עכשיו זהו זמן השיא לגאולה האמיתית והשלימה. בשנים הראשונות הרבי מלך המשיח התבטא רבות, שיש להוריד את השכינה 'למטה מעשרה טפחים'. בשנים לאחר מכן הביטוי הזה לא נשמע שוב מפי קדשו. לכאורה ניתן לומר שהרבי הוריד כבר את השכינה למטה מעשרה טפחים. כמו שהרבי מתבטא, שיש כבר את ה'לוויתן ושור הבר ויין המשומר' וצריך רק 'לפקוח את העיניים', בכדי לראות את מציאות הגאולה שנמצאת כבר בעולם הזה הגשמי. לכאורה צריך להבין: מה הפירוש 'לפקוח את העיניים'? אמנם יש לנו בשר ויין וכו', אך פשוט ונהיר לכל שזה ללא ערך ודמיון כלל, לעומת בשר הלוויתן ויין המשומר שיהיו לעתיד לבוא.. במילא צריך להבין מה בדיוק הכוונה שעלינו 'לפקוח את העיניים' ולרא

אנו מגישים מאמר מיוחד ומעורר, בעקבות 27 שנים לג' תמוז תשנ"ד, בו פסקנו לראות את הרבי מלך המשיח בעיניים גשמיות •  כבר חלפו להם ביעף, שנים ארוכות לג' תמוז תשנ"ד. אם נחזור לתחושה של כמעט כלל החסידים אז, ניזכר שבאותם רגעים לא נורמאליים, היה ברור לכל אחד ואחד שברגע הבא הרבי מלך המשיח יתגלה ויגאל אותנו לגאולת עולמים. כל דקה, כל שעה, כל יום וכל חודש שעברו – נדמו כתקופת נצח. הגעגועים לרבי שליט"א והאמונה הוודאית בביאת המשיח, הגיעו לשיא. אף אחד לא חלם בחלומות הגרועים ביותר, שתעבור שנה ללא ההתגלות המושלמת.. מי מדבר על כל כך הרבה שנים..   •  לקריאה ••• כבר חלפו להם ביעף, 27 שנים לג' תמוז תשנ"ד. אם נחזור לתחושה של כמעט כלל החסידים אז, ניזכר שבאותם רגעים לא נורמאליים, היה ברור לכל אחד ואחד שברגע הבא הרבי מלך המשיח יתגלה ויגאל אותנו לגאולת עולמים. כל דקה, כל שעה, כל יום וכל חודש שעברו – נדמו כתקופת נצח. הגעגועים לרבי שליט"א והאמונה הוודאית בביאת המשיח, הגיעו לשיא. אף אחד לא חלם בחלומות הגרועים ביותר, שתעבור שנה ללא ההתגלות המושלמת.. מי מדבר על 27 שנים.. היצר הרע נכ

שמונים שנה לבואו של הרבי מלך המשיח 'איש וביתו', ליבשת אמריקה שנמצאת בחצי כדור התחתון, זה לא עניין של מה בכך. כולנו מבינים שיש כאן משהו מיוחד. כל אחד מאיתנו בוודאי שישנה אצלו הנחה פשוטה בלב, ש'שמונים שנה' לא יכול לעבור סתם כך. זה חייב לשנות אותנו מבפנים. שהזמן המסוגל הזה, יגרום לנו לעסוק יותר בכל ענייני עבודת השם וההתקשרות לרבי שליט"א. בדרך כלל כאשר מגיע תאריך חסידי ובמיוחד בקנה מידה כזה, הרגש החסידי שולח אנרגיות חזקות ומאותת לשמוח ולחגוג על עצם המאורע שקרה בו. פשוט נעים לנו בלב לשמוע על הצלת הרבי נשיא דורנו, תנופה אדירה בהפצת המעיינות חוצה וכו'. אך לפעמים ייתכן מצב ששמחים וצוהלים ובפועל ממש אין שום שינוי מעשי אצלנו בחיי היום יום בעבודת השם. זאת אומרת שהבנו את ה'השכלה' של המאורע, אך לא הורדנו אותו ל'עבודה'. לשייכות של כל השמחה הגדולה, אלינו. לכן כאשר אנו ניגשים להתעורר ולשמוח יחד עם הרבי מלך המשיח ביום הצלתו, שומה עלינו להוריד את הריקודים והשמחה לפרקטיקה מעשית. במילים אחרות: מהי הכוונה שאנו 'שמחים' ביום זה? במה חגגנו את ה'יום טוב'

'הבה נבקש מה' יתברך שנהיה אנשים. לאחר מכן נבקש שנהיה חסידים' [ספר השיחות תש"ז עמוד 121]. אחד הדגשים של חסידות חב"ד, היא העובדה שעבודת השם צריכה לגרום להצלחה בחיים הגשמיים ואינה בריחה מהחיים האנושיים. יותר מכך, עבודת השם היא הדרך הבריאה והנכונה לחיים תקינים ומאושרים. לכן חלק בלתי נפרד ומיסודות עבודת השם ודרכי החסידות, זה 'תיקון המידות'. לעשות חשבון נפש ולהעמד מול ההתנהגות שלנו. לתקן את המידות הרעות בהם כל אחד מאיתנו לוקה. לשנות את ההרגלים הטבעיים המושחתים, להנהגות מכבדות וטובות יותר. להנהגות יהודיות וחסידיות יותר. ובשתי מילים שמהוות את יסוד היהדות – 'דירה בתחתונים'. כל מטרת ירידת הנשמה לעולם הזה, היא בכדי שהאדם יתקן את מידותיו ויהפכם לטוב ולקדושה. לכן כתוב 'ימי שנותינו בהם שבעים שנה'. האם בני אדם חיים רק 70 שנה? אלא בחסידות מוסבר, שהתכלית של עבודת האדם היא לתקן את שבעת המידות שלו כפי שהם כלולים מעשר. רק אז הוא מגיע לשלימות עבודתו. אם ישנה מידה מסויימת שקשה לו במיוחד, כגון מידת הכעס או הגאווה, עליו לדעת שזו המידה העיקרית שעליו לתקן. אך בכללות