לחלוחית גאולתית | חב"ד

טור מחזק ומיוחד בעניין האמונה והביטחון בדברי הרבי מלך המשיח  • לקריאה ••• ישנם דברים שברורים לחסיד. עניינים אלו הינם יסודיים בחייו. הוא אינו צריך 'תשובות' לשאלות שקיימים. הוא מאמין באמונה פשוטה. כמובן שחסידות חב"ד דורשת שהביטחון ירד להבנה בשכל, אך לא משם זה מתחיל. האמונה בכל מילה של הרבי שליט"א כקודש קודשים ואמת מוחלטת, זה ממש 'אלף בית' של חסיד! בהתאם לזאת, כאשר רוצים להבין את דעתו הקדושה של הרבי מלך המשיח אודות נושא מסויים, מוכרחים לברר זאת בשלל שיחותיו שמדברים סביב הסובייקט. כחסידים, האמונה והביטחון הם מוחלטים ונהירים במאת האחוזים בכך שהרבי חי וקיים בגופו הגשמי במקום משכנו הקבוע, 770. נקודה. לא בשום מקום אחר ולא 'חצי חצי'. שם השכינה שורה. זהו 'בית רבינו שבבבל'. שם השכינה שורה 'עד עולם', 'עד ביאת גואל צדק'. האמונה והוודאות בכך, לא זזה כמלוא הנימה אחרי ג' תמוז [אלא אף התחזקה והתעצמה]. בעיון בדבריו הקדושים של נשיא דורנו, פשוט הדבר שלא תיתכן חס-ושלום הסתלקות אצל נשיא הדור וגם לא גניזה וקבורה [שיחת שבת פרשת שופטים תנש&q

בבואנו בימים אלו ממקום מקדשנו, לאחר ש'גלינו לארצנו והתרחקנו מעל אדמו"רנו'.. הרגש הפשוט של כל חסיד, הינו געגועים עזים לשוב במהרה לבית משיח ושם 'שבתי בבית השם כל ימי חיי'.. 'ושבתי בבית השם לאורך ימים'.. אך בשיחה מוגהת של הרבי שליט"א מוסבר, שכאשר מגיעים לחצרות קודשינו - אזי שמחים אודות לגילוי שכינה שמאיר עלינו [זהו התענוג של הנברא], אבל כאשר חוזרים חזרה לעבודה במקומו, יש לשמוח באין ערוך, מאחר שכעת מקיימים את רצון הבורא לעשות 'דירה בתחתונים' [זהו התענוג של הבורא]!! 'שבתי בבית השם' זה דווקא כאן. במקום עבודתנו.. חסיד יכול לשאול את עצמו: נו, מילא אם טסתי מוכן לרבי מלך המשיח וגם כאשר שהיתי בבית חיינו מילאתי את זמני בלימוד מעמיק, תפילה באריכות, מבצעים וכו' וכו'.. אבל מכיוון שלא לגמרי כך קרה בפועל ממש, אז אין לי מחוייבות כל כך 'לפרוק את החבילות'.. חייבים לקלוט שזה שקר גמור. זהו יצר הרע בהתגלמותו. החשבונות הללו היו טובים קודם הנסיעה.. כעת יש לרקוד על הזכות המופלאה שזכינו לשהות באותם ד' אמות יחדיו עם הרבי שליט"א. להתפלל

אנו מגישים טור דעה מיוחד בנושא ההסתכלות החסידית על מהותו הפנימית של היהודי • חיינו מלאים בתהפוכות ובמהמורות רבות, עליהם צריכים אנו לדלג ולגבור. מרוב טרדות ודאגות, פעמים רבות איננו עוצרים לרגע את מהלך סדר היום וחושבים לרגע ברצינות: 'מי אני באמת'? 'לשם מה אני בעולם הזה ומהי מטרתי'? ננסה קצת לעשות חושבים ולהסתכל נכון על הדברים. לכולנו תאוות מנוגדות בתכלית ומהצד זה נראה פרדוקס מושלם. כאילו איננו החלטיים ושלמים עם עצמנו בשום צד. הרי אם אנו מונחים באלוקות, אז מה אנו מחפשים ברע?  • לקריאה •••  ☚ פולמוס סוער: האם מותר לדבר בשפה העברית? הרבי הרש"ב במכתב נחרץ  חיינו מלאים בתהפוכות ובמהמורות רבות, עליהם צריכים אנו לדלג ולגבור. מרוב טרדות ודאגות, פעמים רבות איננו עוצרים לרגע את מהלך סדר היום וחושבים לרגע ברצינות: 'מי אני באמת'? 'לשם מה אני בעולם הזה ומהי מטרתי'? ננסה קצת לעשות חושבים ולהסתכל נכון על הדברים. לכל יהודי ישנם 2 נפשות, אלוקית ובהמית. לכולנו תאוות מנוגדות בתכלית ומהצד זה נראה פרדוקס מושלם. כאילו איננו החלטיים ושלמים עם עצמנו בשום צד. הרי אם

לרגל 'תשעת הימים' אנו מגישים טור דעה בנוגע לזמננו •  איום ונורא לקלוט שהשכינה נמצאת כבר כאלפיים שנה רחמנא ליצלן בגלות. מזעזע לחשוב שעם ישראל מתפקד, כאשר בית המקדש עודנו חרב ושומם. פעמים אף מבלבל להפנים שאכן תכליתה של הבריאה כולה לא הושלמה עד כה.  כל מאגרי הסבלנות וההכלה נמחו כליל. התביעה הפנימית לבורא העולם מתפרצת באחת: עד מתי?  • לקריאה •••  ☚ מרעיד לב: הרבי הריי"צ מתאר בזעזוע את קורות תשעה באב  איום ונורא לקלוט שהשכינה נמצאת כבר כאלפיים שנה לא-עלינו בגלות. מזעזע לחשוב שעם ישראל מתפקד, כאשר בית המקדש עודנו חרב ושומם. פעמים אף מבלבל להפנים שאכן תכליתה של הבריאה כולה לא הושלמה עד כה. אם עד לדורנו זה, היה לנו איזה 'תירוצון' קטן ('בגלל שנאת חינם'.. 'מפני עוונותינו גלינו'..'אין הדבר תלוי אלא בתשובה' וכו') שניסה לחפות על האבסורד הזה - הגיע נשיא דורנו שליט"א והודיע שתמו לחלוטין כל המניעות ו'הנה זה בא', ברגע כמימרא. כאן, במצב כזה, מתייצבים יחדיו כל חמשת האחים ודורשים התגלות. כל מאגרי הסבלנות וההכלה נמחו כליל. התביעה הפנימית לבורא

מחידושיו הבולטים של דור השביעי ובפרטם נשיאו, זהו ללא ספק עניין השמחה, השירה והריקוד. אמנם בכל הדורות 'חסידים נקראו השמחים', אבל בעיקר זו הייתה שמחה פנימית ואחרי 'עבודה' ממש. מה שאין כן בדורנו זה, חידש הרבי מלך המשיח [מבוסס כמובן על הרביים הקודמים], שיש לשמוח לרקוד ולשיר, אפילו אם בפנימיות בינתיים זה לא כך  • לקריאה •••  ☚  שיח שרפי קודש: לדאוג שבכל הישיבות - ייקבע סדר של לימוד חסידות  מחידושיו הבולטים של דור השביעי ובפרטם נשיאו, זהו ללא ספק עניין השמחה, השירה והריקוד. אמנם בכל הדורות 'חסידים נקראו השמחים', אבל בעיקר זו הייתה שמחה פנימית ואחרי 'עבודה' ממש. מה שאין כן בדורנו זה, חידש הרבי מלך המשיח [מבוסס כמובן על הרביים הקודמים], שיש לשמוח לרקוד ולשיר, אפילו אם בפנימיות בינתיים זה לא כך 1 . עד כדי כך 'מקצין' זאת רבינו מלך המשיח [בקיץ תשמ"ח וב'יחידויות' לר' ראובן דונין, ר' שליימק'ה מיידנצ'יק ועוד] שאם מרגישים שלא שמחים - יש למתוח את השפתיים על ידי הידיים בכדי ליצור חיוך 'מעושה' לכאורה ובעקבות כך ישמחו באמת לאמ

הרבי שליט"א בעידודי שירת 'יחי אדוננו' לאחר התפילה זה ממלא וגודש את כל סדר היום. זה בוער ולוהט בצורה בלתי נורמטיבית בעליל. הרי זהו העניין אותו נשיא ומנהיג הדור 'חי' ויוקד בכל מצב. אין בזה אף שמץ של ספק או שאלה. המלך מעודד 'יחי אדוננו' בשיא ובכל הזדמנות - ברור שאנחנו משנים את חיינו בשביל הנקודה העיקרית בה 'מתבטא' אבינו. הרי חיינו זה הרבי והרבי זה 'יחי'. משפט קדוש זה, הינו ממש תמצית חיינו. במשפט זה הרבי שליט"א 'הכניס' את עצמו בתוכו, כביכול, והוא הנקודה העיקרית שאותה אנו חיים. במילא, זה כל כך ברור שעניין כה עיקרי מתנוסס בכל דף ובניין ומושר בכל הזדמנות ועת מצוא. הרי זה הכל! בזה הקדוש-ברוך-הוא הצטמצם כביכול ו'מגלה' את עצמו אלינו [דרך נשיא דורנו - ה'ממוצע המחבר']. זהו המשפט אותו רצונו שנחיה. חשוב לשים את לבנו. ישנם הרבה הסברים והבנות ועומקים בהכרזת הקודש 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד'. ייתכן שכולם או חלקם נכונים במאת האחוזים. אבל מוכרחים לקלוט שלפני הכל - 'יחי' זה העצם של הרבי מלך המשי

קריאת שמע ותפילה בבית המקדש אחד מעיקרי דרכי החסידות בכלל, זוהי התפילה. זה לא שלפני החסידות לא התפללו.. אלא הבעל-שם-טוב הכניס את  התפילה למרכז החיים של היהודי .  כמו הסיפור הידוע עם אדמו"ר הזקן שאמר 'ללמוד אני יודע קצת, אבל להתפלל  עדיין לא' ולכן נסע למעזריטש. אם אצל הבעש"ט והרב המגיד, התפילה הייתה זמן לפרוש מהעולם ולהתבודד עם בורא העולם, באה תורת חסידות  חב"ד וחידשה ש יש 'להתבודד' בתוך בני אדם בדווקא .  כידוע שמחידושיה העיקריים של חסידות חב"ד הוא חיבור  העליון והתחתון. להכניס את השכל בתוך רגש הלב וכו'. כמובן שגם בנושא זה, הנקודה היא להתפלל עם ה'עולם'. כמו שמדגיש אדמו"ר הריי"צ במאמריו, שעבודת התפילה היא בעיקר שגם הנפש הבהמית תבין ותחוש את הכיף  מאלוקות . אם לא, הכל יתפוגג אחרי התפילה.. אדמו"ר הרש"ב אומר שניתן לתקן את המידות רק בזמן העבודה בתפילה. זאת אומרת, שזמן התפילה הוא העיקרי בעבודת האדם. מסופר שבליובאוויטש, היה ניתן להרגיש אצל תלמידי 'תומכי תמימים', כיצד כל סדר יומם המייגע והא

אנו מגישים טור דעה על הדרך בה יש להסתכל על המעידות וההצלחות שיש לנו, ובמה יותר - בלי לרמות את עצמנו •  זמנים רבים אנו מתיישבים י חד באהבת רעים ומתחילים לדון יחד ו'לחפור' קצת על החסרונות והמעידות שלנו. פעמים נוספות, עולים לנו מחשבות והרהורים על חברינו החסידים, שהינם בקו השלילה. פשוט 'יוצא' שאנחנו פוסלים אנשים על שטויות..  איי, יש לנו עבירות ומעידות לפעמים - יש להחדיר לנו לראש שאלו בסך הכל טעויות! זה לא אנחנו! זה השתלטות של הנפש הבהמית. עומק חסיד - רבי. מציאותנו היא אלוקות  • לטור המלא •••  ☚ הרב אופן זועק: יש לראות בכל דבר את האלוקות! • עכשווי  זמנים רבים אנו מתיישבים יחד באהבת רעים ומתחילים לדון יחד ו'לחפור' קצת על החסרונות והמעידות שלנו. פעמים נוספות, עולים לנו מחשבות והרהורים על חברינו החסידים, שהינם בקו השלילה. פשוט 'יוצא' שאנחנו פוסלים אנשים על שטויות. כאשר עוסקים בקביעות בחסרונות, נהפכים להיות ממש כ'אסקופה הנדרסת'. כבר אין לו את היכולת לקבוע ולהחליט בעצמו מה ואיך לעבוד את השם. הוא תלוי בסביבה. חייבים לדעת את המעלות שלנו ועל פיהם לעבוד. ז

הרבי מלך המשיח בתנועת תמיהה, בעיצומה של התוועדות עולם המושגים והמונחים של חסידי חב"ד ובפרט בדור השביעי, הינו מאוד מוחלט וברור. ישנם תחומים מאוד חדים וחותכים בהם הוא מתעניין ואיתם הוא מתעסק. פן נוסף וייחודי קיים אצל תלמידי 'תומכי תמימים', עליהם עומדת הקפדה ושמירה מיוחדת וסינגולארית, עקב מעלתם וחשיבותם הרבה עד למאוד. הדברים לקמן אינם חידוש, אך הללו באים לחידוד והבהרת הנושא. הנושאים בהם יהודים מתעסקים, כמובן ופשוט, זה בתחום התורה והיהדות בלבד. דגש מיוחד ניתן לחסידים ותמימים שמתעמקים ומשתדלים 'לחיות' את תורת החסידות. דרישת רבותינו נשיאנו אודות המונחות בחסידות והדקדוק בכל פרט בתורה זו, הינם ממש אבן יסוד בחיים החסידיים. הבירור והליבון בנעשה בעולמות הרוחניים העליונים ובמשתקף בהם בנפש האדם, הם מעומדי התווך של 'תומכי תמימים'. הניסיון וההשתשפות בדרכי החסידות והשקעה עיקרית ומרכזית בעבודת התפילה, בה 'מכניסים' ומחדירים את הנלמד בחסידות בחיי היום-יום, המה נקודת הכובד של תמים בדור הראשון לגאולה. כאשר משקיעים בכך, ממש חיים אלוקות בכל היום. את זמני ההפסקות מנ

את מעלתם הגרנדיוזית של ניגוני חסידי חב"ד, אין צורך לחדש לאף חסיד, באשר הוא. בכל אופן, ישנם נקודות מסוימות בנושא זה שנראה שלא בהירים די הצורך. בואו נתוועד על זה.. כידוע שכל מנגינה, מכל סוג, היא ביטוי עמוק של הנפש של האדם שהלחין אותה. בחסידות זה נקרא 'קולמוס הנפש'. דהיינו שזה ממש כמו 'קולמוס' [=עט] איתו נוצר מעין 'ציור' של הנפש. השיר הוא ממש השתפכות של פנימיות האדם. ר' הלל מפאריטש אמר ש'מי שיש לו חוש בנגינה, יש לו חוש בחסידות'. במילא פשוט ומובן שיהודי בכלל, מאזין אך ורק לניגונים יהודיים שמתאימים לרוח התורה והמצוות וכמובן שהולחנו על ידי ירא שמיים. כן לצד השלילה יש להדגיש, שהאזנה לכאלו שאינם היא מחוללת אסון כפשוטו! הגמרא מספרת ש'אחר' [=אלישע בן אבויה] ירד לתרבות רעה מכיוון ש'לא פסק זמר יווני מפיו'.. ומוסיף אדמו"ר הזקן במאמריו הקצרים, ששמיעת שירים אלו זהו 'אבק עבודה זרה'..! ההסבר לכך הוא ברור. כששומעים ובעצם 'מתחברים' בזמן ההקשבה לתוכו של המלחין - זהו חיבור לחייו הכפרניים ואפילו ייתכן שזהו קשר ישיר לעבודה זרה א

אנו מגישים טור דעה מעניין בנושא הדיבור בשפת האידיש • מה ביקשה הרבנית חיה מושקא בכל מאודה? האם יש עניין להחליף את ההברה בתפילה להברה אשכנזית? מה ציפה הרבי מלך המשיח מתושבי צפת? ובאיזו שפה יוצאים דברים עמוקים לבביים? • לקריאה ••• מפורסם בשערי בת רבים, ששפת דיבורו העיקרית של הרבי שליט"א, הינה שפת האידיש, בה דיברו כלל הרביים ובכללם נשיאי החסידות הכללית. בשיחה מדהימה בהוספות בליקוטי שיחות חלק כ"א, מבאר הרבי מלך המשיח במתיקות את מעלת לימוד החסידות והשימוש בשפת האידיש, מכיוון שזוהי השפה בה נאמרו דברי רבותינו נשיאנו. לכן רק באותה השפה ניתן להבין את דבריהם באמיתיות! [אפילו לא במה שתורגם ומסקנת הרבי שם ש'מוכרחים' ללמוד דווקא בשפת האידיש]. מסופר, שבאחת ה'יחידויות' של אחד החסידים ומשפחתו עם הרבי, החל הנשיא לדבר עם ילדיו באידיש.. הילדים לא הבינו והרבי התפלא. כמובן שהלה התנצל ואמר שילמדם.. הרבנית חי'ה מושקא נ"ע, תמיד חזרה וביקשה שבבתי אנ"ש ידברו עם הילדים בבית בשפת האידיש. הלימוד והדיבור בשפת האידיש, הוא כל כך נחוץ. הרי זוהי שפתו של הרבי שליט"א! ברגע ה

בעוד זמן קצר מתכנסים אלפי שלוחיו של הרבי שליט"א, לכינוס השלוחים העולמי בבית משיח. הם מצפים ובטוחים שהרבי שליט"א יתגלה עוד רגע ויזכו לשיחת קודש במיוחד עבורם.. אבל בינתיים, הם הולכים להתוועד ולהתעורר יחדיו במראות האחרונים מכינוס השלוחים העולמי תשנ"ג. יציאתו של הרבי מלך המשיח ל'מרפסת' ועידוד עז של שירת השלוחים 'יחי אדוננו' בפתאומיות גמורה.. שיחת חיי שרה נ"ב ובשורתה שכל ענייני השליחות מוכרחים להיות חדורים במשיח.. יכול כל חסיד שאינו שליח 'רשמי' כעת [וזה הזמן לצאת לשליחות..], לשאול את עצמו, מה כל זה נוגע אלי? מילא אם הייתי שליח.. נו. אבל כעת? פשוט. הרבי אומר שכל יהודי הוא שליח. בטח מי שלמד ב'תומכי תמימים'. אי לכך, אנו צריכים לפעול ולהחדיר בכל חיינו את המסר שהרבי שליט"א מעביר אלינו ועל-פיו לחיות ולהתנהג! אם הרבי מודיע לשלוחים שהדבר היחיד שנותר הוא קבלת פניו של משיח ונשיא דורנו - ברור ופשוט שכל לימוד, תפילה, מבצעים שלי; גדושים ומלאים במטרה היחידה. אם הרבי מלך המשיח יוצא לקהל השלוחים והמסר היחיד שהוא מעביר אליהם\אלינו, הוא 'יחי אדוננ

אנו מגישים מאמר מיוחד ומחזק על חשיבות השיחות והמאמרים האחרונים של מנהיג דורנו • לקריאה ••• משאלה ושאיפה מיוחדת ובלתי שגרתית, כותב הרבי שליט"א באחד ממכתביו בלשונו הזהב: 'והלוואי והיו מדקדקים אנ"ש ובפרט התמימים בדברי כבוד קדושת מורי-וחמי אדמו"ר הכ"מ, אפילו בשיחותיו ובפרט אלו משנת השי"ת והשנה שקדמה לה'. ביטויים נדירים נוספים מתבטא הרבי מלך המשיח בשנים הראשונות לנשיאות, על חשיבות הדייקנות בלימוד המאמרים האחרונים. ביניהם 'במאמר האחרון דער רבי האט אלץ באוורנט' [=במאמר האחרון הרבי הבהיר את הכל]. על פי זה ועוד, השליכו חסידים בפשטות את ההתבטאויות הנפלאות הנזכרים-לעיל, לשיחותיו ומאמריו האחרונים [לעת-עתה] של רבינו נשיא הדור. בכדי ליתן דגש בולט לשיחות האחרונות משנות הנפלאות תנש"א-תשנ"ב, העניקו להם חסידים את התואר המהודר 'דבר מלכות' [על אף שכמובן כל דברי הרבי שליט"א הינם דברי המלך, אך בפועל נתן הרבי מלך המשיח רשות להדפסת שם זה על שיחותיו המוגהות, מאמצעה של שנת תנש"א והלאה]. ניתן לומר שאכן מבחינים הלכה למעשה, את המיוחדות של שיח

 אנו מגישים טור דעה בנוגע לחשיבות השמחה בעבודת השם של חסיד •  אמת שיש ללמוד המון חסידות, בשביל לדעת ולהרגיש באמת את השמחה והאושר שיש לנו מכך שאנו ברואיו של הקדוש ברוך הוא.. מכך שאנו חסידים של הרבי מלך המשיח.. תמימים - בנים אהובים של המלך.. אושר והתמוגגות אמיתית. החיים שלנו הם אחרת לגמרי!  אך כל עוד לא הגענו לדרגא של שמחה פנימית ואמיתית - עלינו לשמוח לפחות בחיצוניות  • לקריאה •••  ☚ אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ.. • טור מיוחד על התוועדות חסידית  כולנו יודעים ומכירים את שכתוב - 'חסידים נקראו השמחים'. בכל תורת החסידות מכל הדורות, מבואר כיצד ועל מה יש לנו לשמוח. מפורסמים הדברים ונראה במוחש, שבדור השביעי זוהי עבודה מרכזית. ממש עניין זה שזור בכל תורת נשיא דורנו. וכאן הבן שואל, עד כמה 'עבודת השמחה' הינה בראש מעיינינו? עד כמה זה ממלא את תשומת ליבנו? אמת שיש ללמוד המון חסידות, בשביל לדעת ולהרגיש באמת את השמחה והאושר שיש לנו מכך שאנו ברואיו של הקדוש ברוך הוא.. מכך שאנו חסידים של הרבי מלך המשיח.. תמימים - בנים אהובים של המלך.. אושר והתמוגגות אמיתית. החיים שלנו הם אחרת לגמרי! אך כ

הרבי שליט"א מנופף לשלום לפני המאורע בכ"ז אדר תשנ"ב אנחנו עומדים כעת, אחרי ע-ש-ר-י-ם ו-ח-מ-ש ש-נ-י-ם מג' תמוז... הזעקה הפנימית מתפרצת בעוצמה מליבו הזך של כל אשר בשם חסיד יכונה וכל שכן תמים מן המניין. רצוננו לראות את אבינו מלכנו!! עד מתי לחשיכה האיומה הזו.. חייבים לקרוע את מסך ההעלם וההסתר שמבדיל בינינו לרבי שליט"א. הוא חיינו! ההתלקחות גוברת משנה לשנה. פשוט אין לנו טיפת יכולת ורצון להישאר עוד רגע בגלות.. כעת זהו זמן סופי להתגלות בפועל ממש! אין יותר למה לחכות. זהו זמן השיא לביאת הרבי מלך המשיח. מופרך לגמרי שג' תמוז השנה, יהיה 'יום האמונה' והתעוררות מחודשת בהכרזת 'עד מתי'.. לא! ג' תמוז השנה יהיה עמוק בגאולה השלימה. זה ממש מוכרח. כחסידים האמונים על דבריו של נשיא דורנו, ברור שכל הגה ותנועה קדושים המה. על כן מוחלט בנפשנו העובדה שאכן מלכנו עודנו חי וקיים עמנו בגופו הגשמי כפשוטו ממש, בנחלתו הנצחית - 770 בית משיח. אמונתנו נחרצת היא, שיש להפיץ לכל באי עולם אודות זהותו של הרבי שליט"א כמלך המשיח. נחושים אנו ובטוחים שהכרזת הקודש 'יחי אדונ

לחיות בהיבט נוכחי או עתידי? ישנם 2 גישות בעולם החסידי ובפרטיות בשיחותיו של הרבי מלך המשיח על עבודתנו כעת בדור הגאולה. הסתכלות אחת היא על מצבנו בהווה - גלות נוראה. היבט נוסף הוא על רגע העתיד - גאולה שלימה. נפקא מינה עיקרית יוצאת מבין שניהם. לפי ההסתכלות על מצבנו העכשווי, יש לעבוד את השם לפי מצב העולם. כמו שהרבי הריי"צ התבטא שיש לו תוכניות לעוד 'שבעים שנה', להפצת המעיינות חוצה  • לקריאת הטור המלא ••• ישנם 2 גישות בעולם החסידי ובפרטיות בשיחותיו של הרבי מלך המשיח על עבודתנו כעת בדור הגאולה. הסתכלות אחת היא על מצבנו בהווה - גלות נוראה. היבט נוסף הוא על רגע העתיד - גאולה שלימה. נפקא מינה עיקרית יוצאת מבין שניהם. לפי ההסתכלות על מצבנו העכשווי, יש לעבוד את השם לפי מצב העולם.  כמו שהרבי הריי"צ התבטא שיש לו תוכניות לעוד 'שבעים שנה', להפצת המעיינות חוצה. במילא יש להתחשב עם סדר והגבלות העולם. על כן יש לשמור על הכוחות, שיוכלו לתפקד גם הלאה. כמובן שזוהי דרך חשובה בעבודת השם. אך על פי הדרך בה חיים כעת את רגע ההתגלות, סגנון העבודה שונה מאוד. אלו הם חיים של התמסרות טוטא