מהי מהותנו האמיתית? • מאמר על 2 הנפשות

אנו מגישים טור דעה מיוחד בנושא ההסתכלות החסידית על מהותו הפנימית של היהודי • חיינו מלאים בתהפוכות ובמהמורות רבות, עליהם צריכים אנו לדלג ולגבור. מרוב טרדות ודאגות, פעמים רבות איננו עוצרים לרגע את מהלך סדר היום וחושבים לרגע ברצינות: 'מי אני באמת'? 'לשם מה אני בעולם הזה ומהי מטרתי'? ננסה קצת לעשות חושבים ולהסתכל נכון על הדברים. לכולנו תאוות מנוגדות בתכלית ומהצד זה נראה פרדוקס מושלם. כאילו איננו החלטיים ושלמים עם עצמנו בשום צד. הרי אם אנו מונחים באלוקות, אז מה אנו מחפשים ברע? • לקריאה

•••

 ☚ פולמוס סוער: האם מותר לדבר בשפה העברית? הרבי הרש"ב במכתב נחרץ 

חיינו מלאים בתהפוכות ובמהמורות רבות, עליהם צריכים אנו לדלג ולגבור. מרוב טרדות ודאגות, פעמים רבות איננו עוצרים לרגע את מהלך סדר היום וחושבים לרגע ברצינות: 'מי אני באמת'? 'לשם מה אני בעולם הזה ומהי מטרתי'?

ננסה קצת לעשות חושבים ולהסתכל נכון על הדברים.

לכל יהודי ישנם 2 נפשות, אלוקית ובהמית. לכולנו תאוות מנוגדות בתכלית ומהצד זה נראה פרדוקס מושלם. כאילו איננו החלטיים ושלמים עם עצמנו בשום צד. הרי אם אנו מונחים באלוקות, אז מה אנו מחפשים ברע? וכן להיפך רחמנא-ליצלן. יותר מכך, מסביר אדמו"ר הזקן בתניא, שככל ששונאים יותר את הרע, כך חושקים הרבה יותר את הקדושה. וכאשר אוהבים את הרע, מתרחקים מהטוב..

ניתן לומר שהעובדה שבמציאות הפרקטית ישנם נוגדנים, זה מובן בהחלט. הרי יש לנו 2 נפשות וכל אחת מושכת לכיוון שלה.. אבל יותר בעומק. אם אנו רוצים לדעת מי אנחנו באמת. מהי מהותנו. העצם שלנו. זה קצת קשה ואולי מעבר לכך..

לכן צריכים אנו להסתכל לפי המציאות המעשית ולהבין לפיה, איזו מהנפשות היא העיקרית בחיינו ובעצם היא היא אנחנו [זאת מלבד העיקר כמובן שכך קובעת התורה].

הרי לתאוות הגשמיות שלנו, אנו מתחברים ונהנים מהם בקלות ובמהירות. גם הם אלו שזורמים יותר עם חיי החברה ותרבות העולם. מצד שני, בדרך כלל בסיום ההנאה הגשמית, אנו מתחרטים על ביצועה ורגש הסיפוק הופך להרגשה של בזבוז וכדומה.

מה שאין כן בכיף ועונג מאלוקות, אמנם צריכים לעבוד ולהשקיע בכדי להתחבר אליהם, אבל לאחר ש'מתחברים', קשה להתנתק.. הגעגוע והציפייה להרגשה זו, נשארת לעדי עד.. מרגישים שזוהי הנאה אמיתית! אם נחדד יותר, לכאורה בחיצוניות נראה שמה ש'יוצא לי' ללא עבודה, זוהי מהותי והכיף מהקדושה זה כתוספת על מציאותנו השם-ישמור.

כאן צריכים לקלוט את הנקודה הפנימית והעמוקה. המציאות האמיתית שלנו היא אלוקות ורק אלוקות! כל השאר זה בלוף ושקר! שם הכל קורה ללא מחשבה ועבודה ולכן גם חולף כציפור דרור.. אלוקות זו האמת. מכיוון שכך, אנו מתענגים ומתמוגגים באמת ולאורך זמן רק מקדושה.

זאת אומרת, אם נעצור לרגע ונעשה את החשבון הפשוט הזה, שלא רק ברוחניות יותר טוב זה אלוקות, אלא גם ובעיקר בגשמיות זה הכיף הכי נעלה! אלו חיים בריאים ומלאים בתוכן אמיתי ועמוק ובמילא חיים שמחים ומאושרים באין ערוך כלל! אלו החיים האמיתיים שלנו. החיים של המהות שלנו. שימו לב אל הנשמה..

לאחר המסקנה הזו, ישנה נקודת מפנה עיקרית בחיים שלנו. בחשיבה. בכיוון המחשבה ואפילו בתאוות שלנו. הבנו שאלוקות זה החיים שלנו ולכן המונחות שלנו בענייני העולם, תשאף לאפס אט אט.. נתמקד כל הזמן בהצלחה שלנו ובכיף האמיתי שלנו.. אלוקות זה אני ואני זה אלוקות.

[חשוב לשים לב, לא 'לעוף' ולחשוב שבין רגע נהפכים להתנהג כמו צדיק.. כמו בכל דבר, ישנה דרך סלולה בה מתקדמים דרגה אחר דרגה, עדי המטרה - ההתבטלות המוחלטת לאלוקות]. הנקודה היא שינוי הגישה ובמילא חילוף המונחות שלנו. לא צריכים לטוס להודו למצוא את ה'אני' האמיתי שלי. יותר קל למצוא זאת כאן במקום עבודתנו..

בואו נחשוב על כך ברצינות. בואו נשנה גישה. נקלוט שהכיף שלנו באמת זה הקדוש-ברוך-הוא ובמילא יהיה לנו שמחה וענג בלתי נלאים לעבוד אותו. להתפלל אליו. ללמוד את תורתו. להתנהג בדרכיו. אז נחוש את האהבה המורגשת שלנו לרבי שליט"א! לא רק בסיפורים..

פשוט נרגיש אהבה בשרית מורגשת בלב הגשמי לרבי מלך המשיח - אבינו האהוב. המציאות האמיתית שלנו היא שאנו חסידים! מטרתנו היא להשלים את רצון הרבי. זהו. הזמן הטוב ביותר להסביר דברים אלו לנפש הבהמית ולתת לה את האפשרות לחוש את העונג והכיף הכי גדול - יש להתעסק כמה שניתן ב'עבודת התפילה'. אט אט מרגישים בפשטות שאלוקות זה ממש אני.

זוהי הכוונה לחיות גאולה. אז ירגישו במוחש שהגשמיות זה אלוקות וכעת זה הזמן להתחיל זאת. כאשר נפש הבהמית תבין שאלוקות זה האמת והכיף, נזכה בעזרת-השם ברגע זה להתגלות מלכנו משיחנו.