התמונה שחוללה סערה: נחשפה תמונה של הרבי הרש"ב? • הסיפור המלא
התמונה שחוללה סערה רבתית: צוות אתר 'לחלוחית גאולתית' מגיש תצלום צבעוני בלעדי של הרבי הרש"ב משנת תר"פ (שנה לפני הסתלקותו), יחד עם התמונה הנדירה שנחשפה לאחרונה וחוללה סערה בחב"ד, מאחר שעלתה עליה השערה שייתכן ומדובר בתואר פני הרבי הרש"ב משנת תרס"ח (12 שנה לפני התמונה המפורסמת), כפי שנכתב עליה בגב התמונה 'רבי שלום דב בער שניאורסון'. גם תמונה זו מובאת כאן בבלעדיות בצבע בפרסום ראשון • האם אכן זוהי תמונתו של הרבי הרש"ב? מהם הצדדים בפולמוס הנרחב? איזה ציור של הרבי הרש"ב הגיהה הרבנית חיה מושקא? והאם יש קצה חוט לפיתרון התעלומה המסקרנת? • לסיפור המלא ולתמונות הנדירות בצבע בפרסום ראשון
•••
צוות אתר 'לחלוחית גאולתית' מגיש תצלום צבעוני בלעדי של הרבי הרש"ב משנת תר"פ (שנה לפני הסתלקותו), יחד עם התמונה הנדירה שנחשפה לאחרונה וחוללה סערה בחב"ד, מאחר שעלתה עליה השערה שייתכן ומדובר בתואר פני הרבי הרש"ב בשנת תרס"ח (12 שנה לפני התמונה המפורסמת), כפי שנכתב עליה בגב התמונה 'רבי שלום דב בער שניאורסון', יחד עם הכיתוב של השנה 1908 (תרס"ח). גם תמונה זו מובאת כאן בבלעדיות בצבע בפרסום ראשון.
הסיפור המלא:
לאחרונה פורסמה תמונה לא ידועה עד כה, עליה נכתב בגב התמונה: 'רבי שלום דב בער שניאורסון, תרס"ח, 1908'. כידוע, רק תמונה אחת של הרבי הרש"ב ידועה ומפורסמת לכל. היא צולמה לפני מאה שנה, בשנת תר"פ - 1920, בשנה האחרונה לפני הסתלקותו, עבור הנפקת דרכון לפני נסיעתו לטורקיה, כשהיה אז בגיל 59. בגב התמונה הנוכחית נכתב באותיות קטנות בצד שמאל למטה ברוסית: 'בית דפוס לצילום ופיתוח תמונות במוסקווא משנת 1850. סרטי צילום, התמונות נשמרות בשביל הזמנות עתידיות והגדלות'. מה שאולי מעיד על כך שמדובר בתמונה אותנטית. מאידך, יתכן שהכיתוב נכתב בגב התמונה מאוחר יותר. התמונה צולמה במוסקבה, ובחודש אייר תרס"ח הרבי הרש"ב אכן ביקר במוסקבה.
הרבי הרש"ב, כידוע, סרב בתוקף להצטלם תמיד, ואף שינה את ההליכה שלו ל'תשליך' בראש השנה מכיון שניסו לצלמו במעמד זה (כפי שיובא בהמשך). גם התמונה הידועה של הרבי הרש"ב, צולמה עבור פספורט [דרכון] שבסופו של דבר לא יצא אל הפועל. בשל כך, יש הטוענים על התמונה הלא-ידועה כי עצם העמידה להצטלם ללא סיבה חשובה מעלה סימן שאלה, ולפיהם ככל הנראה צולם יהודי אחד באותו שם, ואולי אחד מבני דודיו של הרבי שנשא אף הוא את שמו (כמו בן דודו - רבי שלום דוב בער שניאורסון, ששימש כאדמו"ר חסידות חב"ד-רצ'יצ'ה, ויש הפורכים זאת מאחר שגילו היה אז בתרס"ח כבן 73, מה שלא מסתבר לפי תווי תואר הפנים. אפשרות אחרת שעלתה היא שמדובר בר' שלום פריטשיער, שהיה בן דודו המבוגר של הרבי הרש"ב).
עם זאת, מנהל ספריית אגו"ח העולמית, הרב שלום דובער לוין, כתב לאחר בדיקתו את התמונות, ש'יש דמיון רב. אין ספק שעל ידי תוכנות מיחשוב אפשר לברר בבירור אם שתי התמונות הן של אותו אדם. הרבי הרש"ב היה במוסקבא בשנת תרס"ח רק פעם אחת בחודש אייר (כך על פי ה'פספורט' שלו, ועל פי מכתביו). הוא נסע לשם לשבועיים לגיוס כספים עבור 'תומכי תמימים'. ואולי התמונה היתה עבור אחד מהנגידים התורמים.
באגרת א'ג (ספר 'אגרות קודש' חלק ד' של הרבי הרש"ב עמוד רסט), כותב הרבי הרש"ב שכל נסיעתו זו להתרים לטובת ישיבת 'תומכי תמימים' היא 'נגד טבעי לגמרי.. ומעולם לא עשיתי כזאת' וכו' (ראה עוד ביטויים שם באריכות). ואולי ניתן לומר שלכן בשביל מטרת ההתרמה הסכים הרבי הרש"ב באופן יוצא מן הכלל להצטלם (על אף שבדרך כלל לא הסכים להצטלם כשיחת הרבי נשיא דורנו).
אמנם בחודש אייר (מאי) לכאורה לא היו זקוקים למעיל כזה. ובכל אופן בהכרח למסור לבירור אצל מומחים על ידי תוכנת מיחשוב'. להעיר, שגם בחודשי הקיץ ישנם פעמים שאף יורד שלג בעיר מוסקבה שברוסיה. גם החסיד ר' לייזר ע"ה ננס סיפר שידע על תמונה נוספת שלא מפורסמת של הרבי הרש"ב.
עיתון 'המבשר' הרים את הכפפה ופנה ל'מפענח הנעלמים' מניו יורק, הרב יששכר בעריש וייס, בכדי שיבדוק את התמונות בדרכו המקצועית. הלה אכן בדק את התמונות ופרסם את מסקנתו: 'אחווה את דעתי הענייה, ממה שחנני הבורא ישתבח שמו, בדקתי את שתי הדמויות שבתמונות המקבילות בבדיקה מקצועית כדרכי, ומצאתי דימיון מופלא בין תווי הפנים - צורת הפה, האף, כך גם הקמט בצדי האף הנמשך עד לפה. מלבד זאת, ובכך נגע אף הרב שלום בער לוין, אף עין בלתי מזויינת יכולה להבחין בכך שבשתי התמונות ישנו דימיון זהה בעין השמאלית, הקטנה במעט מהעין הימנית'.
סקירה על תואר פניו הקדושים של הרבי הרש"ב:
על אף הידוע גודל החשיבות של ציור פני הרב, לא מכל רבותינו נשיאינו מצוי בידינו ציור פני קודשם. אפילו מהרבי הרש"ב שבימיו החלו כבר המצלמות להימצא במקומות רבים, יש בידינו תמונה אחת בלבד. זאת עקב הקפדתו על כך שלא יצלמו אותו כלל.
על תמונה שנעשתה נגד רצונו של הרבי הרש"ב, סיפר הרבי מלך המשיח בחודש תשרי תש"ל. הרבי התייחס לתקנה אשר כשחל יומו הראשון של ראש השנה בשבת הולכים ל'תשליך' ביום השני, והסביר שזהו בגלל שראו שהדבר מביא לידי עבירה על איסור 'טלטול'. בתוך כך אמר הרבי:
'ועניין זה קשור ב'מעשה רב' בתקופת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע אשר כמה וכמה שנים נהג 'לילך אל הנהר.. מחוץ לעיר' בראש השנה כשחל בחול, יחד עם כל הקהל באופן ד'ברוב עם הדרת מלך'. בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה [= מצלמה] ורצה להנציח את תואר פני קודשו, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה - כי אם לאחר שאירע כנזכר לעיל - כדי להסיר מכשול וקל להבין'.
הצלמים בסיפור היו שני בעלי האחוזה 'בילע-נאר' הסמוכה לליובאוויטש שחזו מידי שנה בתהלוכה המרהיבה ורצו להנציח את פניו המאירות של הרבי הרש"ב. כאמור הדבר גרם צער רב לרבי ובעקבות זאת נבנה בחצרו בליובאוויטש מקום חדש לעשיית ה'תשליך', כתחליף להליכה לנהר. בכל זאת, הרבי הריי"צ ברושמו סיפור זה ברשימותיו, מוסיף ומסיים: 'ולא אכחד, אשר הייתי נהנה אם הצילום עלה ליפה'..
בשנת תר"פ תיכנן הרבי הרש"ב לנסוע מרוסטוב לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר ובראש השנה הוא התפלל בבית הכנסת של הרבי הרש"ב שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר לאנ"ש שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר חסידי חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לרבי הרש"ב שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית שטערנא שרה שניאורסון שנתנה את הסכמתה וכך גם הרבי הרש"ב.
לצורך הנפקת הויזה צילמו את הרבי הרש"ב וזוהי תמונתו היחידה שהייתה ידועה עד כה. לקראת ההפלגה, כשהאונייה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא הרבי הרש"ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא ישאלו מדוע ולמה. הרבי הרש"ב ומשפחתו נשארו ברוסטוב.
לסיבת הסכמת הרבי הרש"ב לצילום זה, התייחס הרבי שליט"א בהתוועדות שבת פרשת 'וישב' בשנת תש"נ. לאחר שהרבי הזכיר את הנהגת הרבי הרש"ב ב'ליל ניטל', אמר:
'מהנהגת אדמו"ר (הרש"ב) נ"ע ניתוסף עוד עניין. על ידי עצם הידיעה בהנהגת אדמו"ר נ"ע בזמן 'ניתל' - יכול לנצל הזמן, כדי לצייר לעצמו את דמות פני קודשו של הרבי נ"ע (על ידי התמונה שישנה ממנו, ועל אחת כמה וכמה אלו שזכו בעצמם לראותו), על דרך והיו עיניך רואות את מוריך, המייסד של ישיבת תומכי תמימים - שזה בלבד (תואר פני קודשו) מוסיף באהבה ויראה וכו' - וכפי שנהג, על מנת ללכת בדרכיו ואורחותיו אשר הורנו'.
ובהערה 67 שם:
'על פי המבואר בפנים יש לומר הטעם (א) שאדמו"ר נ"ע כל ימיו הקפיד עד קצה האחרון ולא הרשה שיעשו תמונה ממנו. (ב) ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו'.
המשפיע הדגול ר' שלמה חיים קסלמן סיפר, כי בשעה שצולמה התמונה בתר"פ, המצב הכלכלי בבית הרבי הרש"ב היה קשה ביותר, ועקב כך גם מצב הרוח בביתו של הרבי היה בהתאם. למרות זאת דמות דיוקנו של הרבי יצאה באופן מרשים ולא ניכר על פניו הצער שהיה מנת חלקם באותם ימים. בזאת תיאר עד כמה הייתה אדירה הדרת פניו של הרבי הרש"ב.
אמנם בהקשר זה יש לציין שהרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא ע"ה התבטאה כמה פעמים לגבי תמונה זו המפורסמת, כי היא אינה משקפת את מראה פני קודשו האמיתיים. בעקבות כך בשנת תשמ"ו צייר הרב נחום יצחק קפלן את הרבי הרש"ב על פי הנחיותיו של הרה"ח ר' אברהם דריזין ('מאיור'), בשטריימל על ראשו. הציור זכה לתיקוניה והגהותיה של הרבנית, שהביעה את שביעות רצונה מהתוצאה הסופית.
תגובות
הוסף רשומת תגובה
*רק תגובות מתאימות יתפרסמו לפי החלטת הנהלת האתר