מזווית אישית: הרבי הריי"צ מתאר את סיפור המאסר והגאולה

'מן הרע ברחתי אבל את הטוב עוד טרם מצאתי': לרגל חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז, אנו מגישים מכתב גדוש ומרתק שכתב הרבי הריי"צ בעת שהותו בריגה, ובו מתאר הרבי בקצרה את השתלשלות העניינים מאז מאסרו ועד השחרור המלא • מתוך ספר 'אגרות קודש' של הרבי הריי"צ, חלק ב' עמודים סג-ח • לקריאה

•••

 ☚ תיאור סוחף ומזעזע: רשימת המאסר המלאה של הרבי הריי"צ לקריאה 

ב״ה י״ט אייר תרפ״ח

ריגא.

כבוד ידידי הנעלה הגביר הנכבד מו״ה אליקים פייויש שי׳

שלום וברכה!

[..] בדבר שאלתו אדות רצון קביעת מקום דירתי עם בני ביתו שי׳, חפצי הוא כחפץ כל ישראל אשר במהרה יבוא משיח גואל צדק ונלכה כולנו עם כל בני ביתו שיחיו לארצנו הקדושה בשמחה וטוב לבב אמן כן יאמר ד׳, וכתיב אם יתמהמה חכה לו, הייתי חפץ לגור במדינתנו בארץ רוסיא, אשר האנשים דשם מוסרים נפשם על התורה ומקיימים אותה מתוך עוני לחץ וצער ויתן האלקים ובקרוב יקוים בהם האמור כל המקיים את התורה מתוך עוני סופה לקיימה מתוך עושר, והרחבת הדעת בגשמיות וברוחניות, וכעת הנני גר בריגא.

כאשר האדם בורח מאיזה דבר הרי לפניו ב׳ ענינים הוא בורח מן הרע ורץ אל הטוב, אנכי בעל כרחי נסעתי ממדינתנו, הייתי מוכרח בזה בעל כרחי לדאבון לבבי הוכרחתי להפרד מעל אוהבי ורעי אחים ממש, כי ראיתי אשר לבד העונשים הגדולים רחמנא ליצלן שהכינו לי בכמה דברים שעל פי חוקיהם הייתי חייב בהם, למשל אסור על פי החוק לאגד אגודות לומדים ובפרט נערים קטנים ומכל שכן לסדרם ולתמכם בתמיכת רוח וכסף אסור על פי החוק לעורר בעניני חיזוק היהדות ובפרט לתמוך ברוח ובפועל. 

ואנכי עברתי על כל זה במזיד ובשימת לב בסדר מסודר במשך כמה שנים בזה אחר זה, אשר כל החטאים הללו נתקבצו ונהיה לחטא אחד גדול ונורא בעיניהם מאד ולא חפצו להסתפק בזה אשר יענשו אותי על פי חוק אשר היה מגיע לי בערך כעשרה שנים לשבת בארץ גזרה בעומק סיביר, מקום שם היו נשלחים הורגי נפשות ר״ל בכבלי ברזל לעבודת פרך, כי אם חפצו ר״ל לדכאני ולעשות בי כל הר״ל ובכן איפוא חכו בעלילתם עד אשר כיוונו את השעה בעת אשר הרגו הציר הסויעטי בווארשא וגרשו את באי כוחם מאנגליא.

ולהפחיד כל יושבי תבל החליטו לקחת ראשי עם העומדים בראשי הכהונות מכל האומות והדתות, ולעשות בהם נקמות בגלל אשר הרגו את צירם בפולין וגרשו או אסרו את פקודיהם באנגליא, ומקרב כל יהודי ורבני מדינתנו לקחו אותי והדין הראשון באור ליום י״ז סיון היה חמור ביותר, אך חסדי ד׳ כי לא תמנו ורחמי שמים בזכות כבוד קדושת אבותנו רבותנו הקדושים התגלו והוקל משפטי לשלחני לארץ גזרה הנקראת נארים, מקום שם כל השנה האוירים רעים במאד ורק ב׳ חדשים בשנה ישנו אור השמש והנסיעה לשם בדרך עטאפ שמובילים את האסירים הוא בכמה חדשים והרבה מתים ר׳׳ל בדרך ואלו הבאים לשם חיים עובדים בהם עבודת פרך לא לשם תכלית של עבודה כי אם בשביל לייגעם ולייסרם והממונים אשר דשם הם אנשים רעים וחטאים שואפי דם שהם בעצמם היו הורגי נפש ר״ל ורוצחים וזהו כפרת עוונם שישבו בשם.

הרעש הגדול שהיה במדינתנו התפלות ותחנונים שהיו אומרים תהלים ביום ובלילה בכמה מאות עיירות הצומות והגזירות תעניות נשמעו בשמי מרום והאלקים הפך את לבב השופטים להקל המשפט. במשך העשרה ימים הראשונים נודע דבר מאסרי בספירת הממלכה הראשית כן נודע הדבר בחוץ למדינתנו (וכפי החומר ה[נ]קבץ עתה מאת אשר הודפס אז במכבי עת שונים בכל מרחבי עולם, וכפי הידיעות הפרטיות מאנשי בעלי שם טוב ידועים ומפורסמים מכל המפלגות) כנראה אשר בני חוץ לארץ השפיעו על גדולי שרי הממלכה אבל בכל זאת הוחלט דיני אחרי שישבתי במאסר היותר קשה, בתנאים רעים במאד שמונה עשר וחצי יום, לוקחתי בשעה השניה לילה אור ליום ד׳ ט״ו סיון ומבית האסורם יצאתי ביום א׳ שעה 2 אחר חצות היום, ושלחני על שלשה שנים לעיר קאסטראמא.

ששה שעות חסר עשרים מינוטין ניתן לי להיות במעוני בלענינגראד על מנת לסדר כל מה שיש לי בבית ולקחת החפצים הדרושים לי בגולה, ובו ביום בשעה השמינית עלי לנסוע עם המסע המוביל למקום מקלטי בעיר קאסטראמא אשר על הנהר ואלגע.

בעמדי בבית פקודת בית המאסר טרם צאתי, הפקיד הזהיר בי בעל פה לאמר:

א) עליכם לדעת כי רק משך ששה שעות ברשותכם להיות במעונכם, ובשעה השמינית עליכם לעזוב את העיר.

ב) באם שתאחרו לשבת שעה קלה מזמן הניתן לכם, תדעו כי נביא אתכם חזרה אל בית המאסר הלזה.

ג) בשעה השמינית עליכם לנסוע עם המסע המוביל למקום אשר הותר לכם לשבת שמה, היא קאסטראמא.

ד) אם מאיזה סיבה שתהיה תאחרו את המסע ההוא עליכם לבוא חזרה אל בית המאסר, ואם לא תבואו נביא אתכם בעל כרחכם בחוזק יד.

ה) עליכם לנסוע עם מסע זה המוביל לעיר קאסטראמא מבלי התעכב בדרך ותבואו לשם מחר (ביום ב׳ ד׳ תמוז) ערב.

ו) ביום ג׳ בקר עליכם להתיצב לפני נשיא מוסד ג. פ. או. בעיר קאסטראמא אשר אתם נמסרים ברשותו על משך שלשה שנים עד 15 יוני שנת 1930

ז) על כל אשר הודעתי והזהרתי אתכם עליכם לתת חתימת ידכם על תעודה זו הכתובה בה כי עליכם לבוא ליום 4 יולי שנת 1927 אל מוסד ג.פ.או. בעיר קאסטראמא.

באתי הביתה בשעה שכבר התיאשו להאמין לדברי המגידים (הן המה המקורבים אל מוסד הבית אסורים שהגידו אשר ישחררו אותי על מנת לנסוע לקאסטראמא) ובחצי שעה נתפשטה השמועה בעיר, ומכל עבר ופינה באו לברכני, ובמשך כשני שעות נודע במאסקווא על ידי טעלעפון, וביום השני נודע על ידי טעלעגראמען בכמה מקומות כי בחסדי השם יתברך יצאתי מבית האסורים, ועונשי לילך בגולה על ג׳ שנה לקאסטראמא.

בשעה 8 עזבתי את בני ביתו שי׳ בלענינגראד קהל גדול נאספו בבית הנתיבות והמסע עשה דרכו, בתי חיה מוסיא ת׳ חתני מר גוראריה שי׳ וידידי הנעלה מר אלטהויז שי׳ נסעו אתי עמי וביום ב׳ ערב באתי לקאסטראמא וביום ג׳ בקר הלכתי אל המוסד ג.פ.או. כאשר צוותי ושמה הזהירו אותי; 

א) כי אוכל לשבת רק בעיר קאסטראמא ואסור עלי היציאה חוץ לעיר אפילו על שעה קלה אם אחליף מקום מעוני הנה במשך חמשה שעות עלי להודיע האדרעסא שלי; 

וב) אשר בכל שבוע הנני מחוייב לבוא להתראות לפניהם.

בבואי ביום ג׳ י״ב תמוז (יום הולדתי) להתראות לפניהם כחוק, הודיעו לי כי הגיע פקודה נמרצת אשר ישחררוני, אמנם באשר הוא יום חגם (כי בקאסטראמא הי׳ ביום ההוא חג המוני) על כן תעודת חחופש אקבל ביום המחרת היינו ביום ד׳ י׳׳ג תמוז.

במשך שעה נודע דבר שיחרורי לכל הקהלה ובערב באו אלי לברכני, ובמשך שני שעות כבר ידעו ב״ב שי׳ בלענינגראד ואוהבי ורעי בהרבה עיירות ובכל עיר ועיר אשר הגיע הבשורה רבים מאוהבינו וידידנו מתאספים יחד ומברכים על כוס של ברכה ושמחה.

יום ו׳ עש״ק ט׳׳ז תמוז באתי חזרה לביתי צלחה אמנם נודעתי כי רשת הכינו לי ואי אפשר לי לשבת בלענינגראד ועלי לנסוע לאחד המקומות סביבות העיר מאסקווא ושמה ישבתי מסוף חדש תמוז עד חצי אלול אשר נסעתי לעיר רוסטוב להשתטח על קבר הוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק זצוקללה"ה נבג׳׳מ זי׳׳ע [= הרבי הרש"ב] ומיום ליום ראיתי כי אי אפשר להיות עוד במדינתנו ואשר סכנות נפשות מרחפת ח״ו והסכמתי לעזוב את ארץ מולדת כ״ק אבותי הקדושים וביום כ״ד תשרי אסרו חג של סוכות עזבתי את עיר לענינגראד ונבוא כולנו לעיר ריגא ביום ו׳ עש״ק בראשית כ״ה תשרי תרפ״ח.

מן הרע ברחתי אבל את הטוב עוד טרם מצאתי ויתן האלוקים ויהיה רק טוב מנפש ועד בשר.. על אשר שואל אדות מצבנו החומרי תודה רבה על אשר מתענין בזה (אינטערעסירט זיך) תודה לא-ל יש לי על ההוצאה הרגילה והשם יתברך יעזור כי יהיה כפי הדרוש ובטח יעזור השם יתברך.. והנני ידידו הדורש שלומו ושלום כל בני ביתו שי׳ המברכו בכל טוב.

יוסף יצחק שניאורסהון.