שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ.. • מאמר נבחר על כשרות

מערכת 'לחלוחית גאולתית' מגישה טור דעה בנושא כשרות המאכלים • מדוע מקפידים על ההכשרים הכי מהודרים, הרי כולם 'כשרים'? ומה מיוחד בהכשרים של רבני חב"ד? מה הקשר להתרכזות בתפילה או לימוד? מה אמר הרבי מלך המשיח לראש כשרות 'העדה החרדית'? • על כך ועוד במאמר שלפניכם. שלא תגידו לא ידענו.. • לקריאה

•••

באחת מהעיירות הנידחות ברוסיה, גדל לו איכר מגושם ונבער מדעת. אחד מהדברים העיקריים שחסרו לו, זה כסף. לא פעם קרה למיודענו, שבהעדר מזומנים חיטט בריכוזי הזבל המטונפים והעיקר לא לגווע ברעב. הרחק משם גדל לו בעיר הבירה, בארמון המלוכה, נער תפנוקים. הנסיך העדין, הורגל מאז היוולדו לאכול מאכלים בריאים ומזינים. כך יוכל ברבות הימים לממש את רצון אביו המלך, להשכיל ולהנהיג כראוי את הנתינים.

זהו משל. הנמשל הוא עם ישראל. זכינו להיות בניו של מלך מלכי המלכים. נולדנו זכים וטהורים. הבורא נתן לנו תפריט מאכלים מסויים, שדווקא עמו נוכל להגשים את רצונו. רק על ידי אכילת מאכלים כשרים באופן ברור, נוכל לעבוד את השם ללא הפרעות. האוכל הכשר הוא היחיד שמספק אותנו באמת ולא מזיק לקדושתנו.

כל אוכל אחר, אפילו ממש קצת, מגשם אותנו. על ידי אכילת מאכלים שאינם כשרים באופן מוחלט, הרע נהפך להיות חלק מהדם והבשר שלנו.. במילים אחרות, ממש חלק מאיתנו. במילא מובנת החשיבות הקריטית והיסודית של שמירה מובהקת על אכילה ושתייה רק של הכשרויות המהודרות ביותר. בלי 'הקלות'.

כאשר מבינים עד כמה זה ממש מחולל אסון בלתי הפיך כמעט בגוף של היהודי, נזהרים כמה שניתן בזה. גם אם רעבים וצמאים, אפילו אם ישנם כאלו סומכים על זה [ויש להם אולי על מה שיסמוכו] – אנו העילית שבעילית, חסידי חב"ד ובמילא עבורנו נדרש יותר. בדיוק כמו בן המלך.

כאשר שומרים על הכשרות עד קצה האחרון, קיימים הרבה פחות הפרעות מהיצר הרע. פחות מחשבות זרות.. קל להתרכז בלימוד, בהתבוננות בתפילה באריכות.. שום דבר לא מפריע!

אך אם 'מעגלים פינות' לפעמים, חשים הפרעות בעניינים של קדושה והבעיה הכי קשה היא שבדרך כלל לא מזהים מהיכן זה הגיע. כי הרי זה לא ממש עבירה.. בסך הכל כשרות פחות מהודרת.. יש לדעת שזה יכול לשנות מהות.

אילוסטרציה. לוגו הכשרות של הגה"ח הרב אייזיק שיחי' לנדא - מחשובי רבני חב"ד רב העיר בני ברק

כמובן שיש להקפיד על כשרויות מהודרות בכל מוצרי המזון, אך בעיקר יש להקפיד על הדברים שהכי מזינים את הגוף וחשובים לו. כמו לחם ומצות, בשר דווקא ב'שחיטת ליובאוויטש' הכי מהודרת[1], יין ו'משקה' בכשרות הכי מהודרת וללא חששות וכדומה. גם אם בבית שלי לא נוהגים כך וגם אם ישנם 'שפיצים' ו'מקושרים' שעושים אחרת.. אני החלטתי ובחרתי להיות חסיד! לא בגלל שנולדתי כך ולא בגלל חברה.

ב'חלוקת דולרים' של כ"ח אדר א' תשמ"ט, אמר הרבי מלך המשיח לרב הגאון הרב יעקב ע"ה בלוי - ראש וועד הכשרות של בד"ץ 'העדה החרדית', שהמילה 'כשר' זה ראשי תיבות 'כמוצא שלל רב' והדגיש, שבכדי למצוא שלל ובמיוחד הרבה – צריך להתאמץ! זה לא בא בקלות. אך בזכות זה יותר מחוברים לדברים דקים ועדינים. קל לחוש אלוקות. לאהוב את השני באמת.

פעם אדמו"ר המהר"ש, ראה יהודי ששתה יין נסך ואמר לו 'אברך, יין נסך מטמטם המוח והלב' ואותו אחד חזר בתשובה שלימה. צריך לדעת שעבורנו, כל ירידה הכי קטנה בהידור זה 'מטמטם את המוח והלב' לא עלינו..!

עם שתיית וחלוקת בקבוק ה'בנדקטין' הפסיק הרבי שליט"א בהתוועדויות, מאחר שיצא עליו 'חשש' בלבד שאינו כשר מספיק [על אף שהרבי הרש"ב והריי"צ שתו אותו!][2].. ראו עד היכן מגעת הקפדתו של רבינו וממילא יש ללמוד מכך 'מעשה רב' מובהק. אפילו בדבר שברור למלכנו שהוא בסדר, מכיוון שאולי אחרים יטעו וכדומה.. אפילו על דברים שחסידים גדולים מאיתנו מהדרים פחות, עלינו להקפיד גם בהם.

יש לדקדק כחוט השערה בכשרות כמה שניתן. בחיינו הדבר תלוי. אחד מה'מבצעים' של הרבי מלך המשיח, זהו 'מבצע כשרות האכילה והשתייה'. ישנה חשיבות מיוחדת לכשרויות של רבני אנ"ש, שעליהם ניתן לסמוך יותר, מאחר שעל ידי לימוד ודרכי החסידות נהיים יראי שמיים באין ערוך [זהו אחד מהסבריו של הרבי נשיא דורנו על חשיבות 'שחיטת ליובאוויטש' דווקא].

ברור שעל ידי ההקפדה המדוקדקת באכילה ושתייה שיהיו מותאמים לחסיד ובמיוחד בדור השביעי, נזכה במהרה וביום זה להתגלות השכינה פה בעולמנו הגשמי, אזי נגיע להתוועדות הגדולה של הרבי מלך המשיח ש'כולה משקה' וישתו את משקה ה'בנדקטין' יחד עם משה ואהרון [כדברי הרבי בשבת נח תשכ"ז].

••

[1] ביחידות הרבי מלך המשיח לרב יצחק הנדל עליו השלום, אמר הרבי: 'שחיטה חב"דית היא שחיטה כזאת, שנשחטה על ידי שוחט שהרבי מליובאוויטש הוא האחראי על שחיטתו. ועל מי יכולים לקחת אחריות שהוא 'חב"די'? על זה שלומד חסידות חב"ד.. הרי השוחט צריך להיות ירא שמים באמת, והדרך לבוא לידי כך מפורשת ברמב"ם: 'והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו? בשעה שיתבונן האדם במעשיו ויראה מהן חכמתו כו''. ומי שרוצה ללמוד על גדולת השם ולהתבונן בה, הרי הדרך לזה היא לימוד חסידות חב"ד'.

וכן באגרות קודש חלק ד' עמוד קטז: 'נהניתי לשמוע מהקביעות עיתים שיש לו בתורה, אבל צריך להוסיף גם כן קביעות עיתים בתורת החסידות. וזמן המתאים לזה, הוא לכל הפחות ביום שני וחמישי ושבת קודש, שלא יעבור ג' ימים ללא לימוד פנימיות התורה, וכל המוסיף מוסיפין לו. ובטח ידוע לו מהכתוב בכמה מקומות, אשר שו"ב [שוחט ובודק] צריך להיות ירא שמים ביותר'.

עניין לא מפורסם דיו, הוא העובדה שבכדי להיות 'ירא שמים' באמת, יש להתעסק בעבודת התפילה [נוסף ללימוד חסידות חב"ד]. ראה אגרות קודש רבינו מלך המשיח חלק ט' עמוד רסט: 'מתאים להמובא בהפוסקים ובשולחן ערוך לרבינו הזקן ושו"ת הצמח צדק, אשר שו"ב [שוחט ובודק] צריך להיות ירא שמים ביותר וביותר, עליו להוסיף בלימוד חסידות חב"ד, המביאה ליראת השם - יראה תתאה ויראה עילאה שבחכמה שבנפש וכמבואר בתניא בכמה מקומות - והקדמה לזה והכלי לקבלת הנ"ל, על ידי עבודת התפילה כדבעי, וכשירצה באמת יצליח'.

[2] משיחת הרבי מלך המשיח, שבת נח תשכ"ז [בלתי מוגה]: 'ישנם בעלי מרה-שחורה ['מרה-שחורה'ניקעס'] שמנצלים טבע זה [לא רק בשביל להוסיף התמדה ושקידה בלימוד התורה, אלא] לעורר, בכתב ובעל-פה, בנוגע להמשקה הנקרא 'בענדיקטין', שיש בזה שאלות וספקות כו'. ולכן: לעת-עתה יפסיקו להשתמש במשקה זה, וישתמשו עם משקה הראוי גם לבעלי המרה-שחורה... ובודאי לא תהיה תרעומת מצדם של רבותינו נשיאינו, שהיו משתמשים במשקה זה בליובאַוויטש, עד שיבואו 'משה ואהרן עמהם', ואז יתברר שאין שום פקפוק בדבר, וכולם יכולים לשתות משקה זה, הן אלו שיאכלו מאכלי בשר, והן אלו שיאכלו מאכלי חלב, וכמבואר בהלכות ברכת המזון האופן שיוכלו לזמן יחדיו'...