עבודת התפילה: הצצה לעולם טוב > לקט ציטוטים מדהים
מערכת אתר 'לחלוחית גאולתית', שמחה להגיש לקהל הגולשים הצצה מיוחדת לעולם שכולו טוב - עבודת התפילה, במשנת תורת חסידות חב"ד. בחסידות מוסבר שזמן התפילה הוא 'מיני גאולה' עבור האדם המתפלל, לעומת הגאולה השלימה לכלל עם ישראל והעולם כולו. לפניכם לקט מרתק. 'שבחו אהובים ורוממו לא-ל'..!
***
< !צריכה
להיות אריכות בזמן דווקא!! >
'צריכה
להיות האריכות בזמן דווקא. ישנם כאלו הסבורים שביכולתם לפעול זאת במיעוט זמן – 'טוב
מעט בכוונה'.. אבל למעשה אינו כן! כי אם חסר בזמן, חסר גם בכוונה. אלא צריכים התבוננות הדורשת אריכות
בזמן דווקא. והראיה, שאדמו"ר הזקן כותב באגרת הקודש שיאריכו בתפילה 'ערך שעה
ומחצה לפחות' ואם היו יכולים לפעול זאת במיעוט זמן, אזי אדמו"ר הזקן לא היה
דורש ועוד בתוקף כל כך שיהיה אריכות בזמן דווקא'...!
ליקוטי
שיחות חלק ה' עמוד 289
< !הוספה
בזמן – מוסיפה ברגש..!
>
'עצה
להתבוננות או להתרגש מפירוש המילות.. מובן שכשמוסיפים על הזמן – גם ההרגש נתגדל. ועוד עניין,
כשאין אפשרי להוסיף על הזמן, כשמחלקים ההתבוננות לאיזה פעמים. וכידוע סיפור
כ"ק מורי-וחמי אדמו"ר, על אופן עבודת סוג חסידים אחד – שבכל יום היו מתבוננים בחלק
מסויים של התפילה, התבוננות עמוקה, וליום שלאחריו ממשיכים בעוד חלק'..
אגרות
קודש הרבי מלך המשיח, חלק י"ט עמוד קצ"ד
< !נבהלתי
לשאלתו!!
>
'נבהלתי
לשאלתו כיוון שעד עתה הורגל להתפלל בשבת קודש, במתינות ובאריכות מעט, אם ימשיך גם
עתה או חס ושלום כו'.. ופשוט שאין זה בגדר שאלה, לאחרי המבואר באריכות גדולה עניין
התפילה [שרק טורח הציבור מוציא מכלל זה וכמאמר רז"ל ברבי עקיבא שכשהיה מתפלל
בציבור כו' מה שאין כן כו' (ברכות לא, א)].
ואין
לי פירוש בשאלתו, כי אם שבוודאי באה כדי שתהיה לי הזדמנות לעוררו – אשר לא רק בשבת
קודש יעשה כנזכר-לעיל, אלא מזמן לזמן גם בימות החול! כיוון שגם ביום חול צריך לומר
'יום אחד בשבת' כו'.. וביחוד שיש אומרים שזהו בכלל עשרת הדיברות [יעויין
רמב"ן שמות כח, ח; שמשם מוכח גם כן שהכוונה גם ליום השבת
קודש].
ובפרט שההשגחה העליונה עשתה אותו למשפיע על אחרים. וכדין טופח על מנת
להטפיח, הרי כדי שהאחרים יתפללו באריכות, על כל פנים בשבת, צריכה להיות הוספה בזה
במשפיע ופשוט'..!
אגרות
קודש הרבי שליט"א, חלק י"ב עמוד קנ"ח
< !המתפלל
באריכות – סופו שיגיע לזה!! >
'כאשר
אדמו"ר הזקן התחיל לפרסם את תורת החסידות ברוסיה וליטא, באו לפניו להתאונן על
החסידים. תוכן טענתם, שהם מעמידים פנים ועושים עצמם כאילו הם שייכים להתבוננות..
לאהבת השם וליראת השם.. ללימוד החסידות ועבודת החסידות, בה בשעה שאינם שייכים לכך
['זיי האלטן גארניט דערביי'].
רבינו
הזקן שמע את דברי ה'מסירה' והשיב: ככה, ככה ['אזוי, אזוי']?! אם כן יקויים בהם פסק
המשנה 'כל מי שאינו לא חיגר ולא סומא ועושה עצמו כאחד מהם – אינו מת מן הזקנה עד
שיהיה כאחד מהם'.
כיוון שעושים את עצמם חסידים ועושים את עצמם שיש להם אהבת השם
ויראת השם, התבוננות ואריכות בתפילה וכל פרטי העניינים שדורשת תורת החסידות –
מובטח להם שלא ימותו מן הזקנה עד שיהיו כן'..!
התוועדויות
נשיא דורנו, חלק ב' עמוד 200
< !אריכות
התפילה – מסייע למידות טובות! >
'במענה
על מכתבו.. בו שואל אם להמשיך בדרכו שמתפלל לפעמים באריכות ובהתבוננות בעניין
מתורת החסידות, אבל לפי הנראה לו, לא פועל על המידות ובמילא שאלתו אם להמשיך בזה.
והשאלה
תמוה! כי מה כשנוהג על הדרך הנזכר לעיל ובכל זאת עדיין לא פעל על המידות, הרי אפשר
לשער מה שיהיה כשיעזוב דרכו זה.. כי הרי מעשים בכל יום.
ומובן גם בשכל הפשוט אשר
אריכות התפילה והתבוננות בעניין מתורת חיים – מסייעים להטבת המידות! וסוף סוף גם
לאתהפכא ולא רק לאתכפיא.
וצריך היה לבדוק את התפילין שלו וכן לתת בכל יום חול קודם
התפילה איזה פרוטות לצדקה ולאחר התפילה השיעור תהילים [כפי שנחלק לימי החודש], אשר
בטח אז יראה גם כן בעיני בשר פעולת עבודתו זו הנזכרת לעיל על המידות'..
אגרות
קודש רבינו נשיאנו, חלק ט' עמוד רצ"ה
< !מצליח
ב'מבצעים'? תתפלל באריכות!! >
'כאשר
יהודי עוסק בהפצת התורה והיהדות, עוסק ב'מבצעים' והוא מצליח בכך [על פי התורה, הוא
רואה פירות בעבודתו וכו'], וכתוצאה מכך הוא נעשה 'יש מי שמצליח' ואין כל צורך שהוא
יביט במראה ויראה שהוא 'יש מי שמצליח'.. אלא הוא חש בעצמו שהוא 'יש מי שמצליח'..
אומרים
לו שעליו להתחיל להתפלל באריכות! זאת אומרת, צריך שיהיה אצלו לב נשבר ועד שהוא
יהיה 'אויס מציאות'.. אבל אין הכוונה שהוא יישאר במצב של לב נשבר, אלא הכוונה שמכך
יהיה 'זבחי אלוקים' – שתבוא מזה מעלת התשובה, באופן של כפליים לתושייה, שזהו ענינה
של 'לאתבא צדיקיא בתיובתא' – תפילה באריכות'..!
משיחת
הרבי שליט"א, י"ב תמוז תשל"ז
< !ברור
הדבר שעליו להתייגע בעבודת התפילה!! >
'ברור
הדבר שעליו להתייגע גם בעבודת התפילה, וכדרישת רבותינו נשיאנו – תפילה באריכות
וכו' [דלא כדעת הטועים שעבודת התפילה הוא עניין של 'למפרע' - שהיה שייך בדורות
הקודמים ולא בזמנינו עתה'..
ליקוטי
שיחות חלק י"ד עמוד 322
< !עבודת
התפילה שייך גם בזמנינו.! >
'בנוגע
לתוכן ההתוועדויות שלו – יישר חילי'ה שמדבר על דבר עבודת התפילה ולימוד דא"ח.
ותימה גם על הקא סלקא דעתך שעתה אין צריך לזה, חס ושלום'..
אגרות
קודש רבינו שליט"א, חלק ט' עמוד קמ"ז
< !איזה
תירוץ יש לא לעסוק בעבודת התפילה?! >
'ישנם
הסבורים שמכיוון שלא כתבו עשרות מכתבים ולא 'הרעישו' בהתוועדויות אודות עבודת
התפילה [כפי שעושים כן בנוגע ל'מבצעים'], הרי זו ראיה שאין צורך להתעסק בעבודת
התפילה..
הרי
ישנם עשרות מכתבים וכמה התוועדויות מכ"ק מורי-וחמי אדמו"ר, בהם הוא 'מרעיש'
אודות עניין התפילה! ועל דרך זה אצל אדמו"ר [הרש"ב] נשמתו-עדן. אם כן,
איזה תירוץ יש שלא לעסוק בעבודת התפילה?!
ואין
כאן המקום לשלול ענייני שטות וטיפשות כאלו, ובפרט שנמצאים במקום קדוש ובמכל שכן
וקל וחומר מזה שאודות עניינים כאלו – הנה אפילו ברשות הרבים אין לדבר עליהם'!
משיחת
הרבי שליט"א, פרשת 'כי תשא' תש"מ
< !אין
מקום לטעות שאין להאריך בתפילה! >
'אם ישנם יושבי אוהל שאינם
מאריכים בתפילה, הרי ממה שכתב אדמו"ר הזקן ב'תורה אור' [דיבור המתחיל 'מים
רבים'], בשלילת 'טענת הבעלי עסקים שאין יכולים להתפלל כל כך כמו היושבי אוהל' –
מובן שלגבי יושבי אוהל אין שום נתינת מקום לטעות ולומר שאינם צריכים להאריך
בתפילה!
וזה שישנם הסבורים שמכיוון שהוא
מתנהג כך [שאינו מאריך בתפילה] משך זמן ולא מוחים על זה, הרי זו ראיה שמסכימים
להתנהגותו.. הרי ה'גילוי דעת' אודות זה היה כבר מזמן: אדמו"ר הזקן כבר הבהיר
ב'תורה אור' שאין שום נתינת מקום לטעות בזה'..!!!
· ליקוטי
שיחות חלק ה' עמוד 289
< !כל
אחד שייך להתפלל באריכות.! >
'בימי אדמו"ר הזקן היה
חסיד אחד, איש פשוט ביותר, עד שספק אם ידע פירוש המלות שבמקומות הקשים שבתפילה,
ומכל מקום התפלל באריכות גם בימי החול, שחרית מנחה וערבית..
בתפילתו היה ניכר אשר איננה מן
השפה ולחוץ, אלא הוא 'התפלל', ו'התפלל' 'עד מיצוי הנפש'. והחסידים התפלאו על זה.
כששאלוהו, ענה: אני יודע רק מה ששמעתי מהרבי [כוונתו לאדמו"ר הזקן], 'זכור
ושמור בדיבור אחד – בכל דיבור צריך לזכור ולשמור את ה'אחד''.. ובפתגם הזה התפלל
ארבעים שנה ברציפות! ואמר כ"ק מורי-וחמי: 'ווארט אצל חסידים אינו הולך לריק'.
יש טוענים אשר מצד מעמדם ומצבם
אינם שייכים לעבודת התפילה.. הרי סיפור זה הוא מופת חותך, אשר גם הפשוטים בידיעה
והשגה, הנה כאשר יתבוננו אשר בכל נברא ונברא [ש'בדבר השם שמים נעשו'] ישנו ה'אחד',
הנה בהתבוננות זו עצמה יכולים להתפלל ארבעים שנה רצופות'..!!!
· ליקוטי
שיחות חלק י"ד עמוד 224
< !עיקר
התנגדות ה'לעומת זה' - על עבודת התפילה..! >
'מה שכותב שרואה הננו שאינו
שייך כלל לעבודה שבלב.. הנה פשיטא שמופרכת הנחה זו! כי כל אחד ואחד מבני ישראל
שייך לזה. מאחר שתורתנו הקדושה תובעת את זה מכל אחד ואחד ו'אין הקדוש ברוך הוא בא
בטרוניא עם בריותיו'.
אלא שגם על זה חל פסק רבותינו
זכרונם לברכה, 'לא יגעת ומצאת אל תאמין'. ואדרבה, על זה חל יותר מלימוד התורה..
וכמובן ממה שכתב בקונטרס 'עץ החיים' אשר בימינו אלה, עיקר התנגדות ה'לעומת זה' הוא
על עניין התפילה ויותר מאשר על עניין התורה וכמבואר שם'.
· אגרות
קודש הרבי מלך המשיח, חלק ט' עמוד קע"ה
<!'תומכי
תמימים' ללא עבודת התפילה – אינה יכולה להתקיים!!>
''תומכי תמימים' ללא עבודה
פנימית – אינה יכולה להתקיים. כמו שנתבאר בקונטרסים [של כ"ק אדמו"ר
הרש"ב]. ובאמת
ניתן להתעסק ב'עבודת התפילה' מבלי שהדבר יפריע לסדרי הנגלה. כגון: בשבת
קודש וערב שבת קודש, ביום וערב יום טוב, בין הזמנים, יומי דפגרא, שני וחמישי וכן בכל פעם שהתלמיד מרגיש
צורך 'לצאת מעצמו''..
· מ'יחידות'
הרבי שליט"א לר' מאיר צבי ע"ה גרוזמן
<!מי
שאינו מתפלל באריכות כלל – אינו ב'תומכי תמימים'!!>
'בחור
שאינו מתפלל באריכות, לפחות לעת מן העיתים – הוא כלל אינו ב'תומכי תמימים''..!
· מ'יחידות'
הרבי מלך המשיח למשפיע ר' שלמה חיים ע"ה קסלמן
< !עסקן?
תפילה באריכות..!
>
'בטח למותר לעורר את כבוד תורתו
על הכתוב 'ומבשרך אל תתעלם'.
וכוונתי שאף שהעוסק בצרכי ציבור פטור מן הכל, הרי לעסק זה גופא, שנצרך לסייעתא
דשמיא ביותר וביותר, זקוקים לכמה עניינים שאיש הפרטי אינו מוכרח בזה. ומהעניינים
העיקריים המובא בכמה ספרים ונמסרים גם כן בעל פה הם.. בהקו דעבודה, שמשחרב בית
המקדש 'תפילות במקום קרבנות תקנום' – היינו תפילה במתינות'..
אגרות קודש הרבי שליט"א, חלק ט' עמוד רנ"ט
<
!עבודת
התפילה – דבר הכרחי.!
>
'על
התלמידים לעסוק בתפקידם, לשבת וללמוד. וכן לעסוק בעבודת התפילה, דב'תומכי תמימים' זהו דבר הכרחי.
עד שאי אפשר בלאו הכי'..
· משיחת
רבינו משיחנו, פרשת 'מקץ' תשמ"א
·
<התפילה
- דווקא בקול רם ובשירה!! >
'עניין השיר בעבודת האדם הוא
בשעת התפילה, שאז הוא מתעלה ממעמדו ומצבו. כמו שכתב אדמו"ר הזקן באגרת הקודש,
שבשעת התפילה נעשית ה'גאולה פרטית' דכל אחד ואחד. וזהו הלימוד למעשה, שהתפילה צריכה להיות באופן של 'שירה'.
היינו בקול ומתוך שירה ושמחה..
וכאן המקום לעורר אודות 'מנהג פרוע' ['א ווילדער מנהג'],
שלמרות היותו 'מנהג' שהונהג כבר וסדר קבוע – הרי הוא פרוע: ישנם כאלה, שבשעה
שיהודי ניגש להתפלל לפני התיבה, הנה לא זו בלבד שהם עצמם מתפללים בלחש דווקא ועד
שבקושי יכולים הם לשמוע את תפילת עצמם.. אלא עוד זאת, שבאם ישנו יהודי מסויים
הרוצה להתפלל בקול [באופן של שירה] – הם מתחילים מיד לעשות 'שא שא'.. כדי להכריחו
להתנהג גם כן כמוהם!
ובכן עליהם לדעת, שאפילו באם
'מנהג' זה יש לו יסוד – אין
זה ממנהגי חב"ד..!!! וכפי שמצינו שאדמו"ר הזקן היה מתפלל דווקא
בקול ומתוך שירה. ועד שאחד הניגונים הידועים לאדמו"ר הזקן, הוא על סמך שכך
שמעו ממנו בשעת התפילה. ועל דרך זה ברבותינו נשיאנו שלאחריו ממלאי מקומו. ומזה יש
ללמוד כאמור, שהתפילה צריכה
להיות דווקא מתוך שירה ושמחה בקול רם'..!
· שיחת הרבי מלך המשיח, פרשת 'בשלח' תשנ"ב –
בלתי מוגה
< !עבודת
התפילה מתוך שירה ושמחה!! >
'הוראה
נוספת וגם כן עיקרית בעניין השירה, בנוגע ל'עבודת התפילה' [שנקראת גם בלשון רינה (שירה)], באופן של שירה [כידוע
שרבינו הזקן היה מתפלל בקול ושירה]. שנוסף על השירה הקשורה עם העליה מלמטה למעלה –
צריכה להיות עכשיו [לאחרי גמר כל העליות], השירה שמצד הדביקות וההתכללות בהעליון, כהכנה ל'שיר חדש' דלעתיד לבוא'..
שיחת הרבי
נשיא דורנו, פרשת 'בשלח' תשנ"ב
<
!אין
עומדים להתפלל אלא מתוך שמחה..! >
''ומה שמבקש עצה בהנוגע לעניין
התפילה.. שאינו מרגיש ענינה במחשבה דיבור ומעשה ואינה משפיעה עליו. והוא על ידי
לימוד שיכול להביא להכנעה. וביחד עם זה גם לעבודה [זו תפילה] מתוך שמחה. וכמאמר
רבותינו זכרונם לברכה ש'אין עומדים להתפלל אלא מתוך שמחה''..
· אגרות קודש
הרבי מלך המשיח, חלק י' עמוד רל"ד
< !
בלי תפילה באריכות – הלימוד מבוזבז!! >
'אבא [הרש"ב] הוציא במיוחד
2 קונטרסים, שבהם הוא מודיע ברורות, שאלו שלומדים חסידות ואינם עוסקים בעבודת התפילה באריכות ובמידות טובות –
הלימוד שלהם מבוזבז..! והוא מזהיר שאין לשמוע [חסידות] מאחד כזה.. הוא מחלל
את כבוד רבותינו נשיאנו ואת כבוד החסידות'!
· אגרות
קודש הרבי הריי"צ, חלק י' עמוד ש"צ
<
!חסידות
בלי תפילה – כמו מטבע מזוייף..! >
'מי
שעוסק ב'השכלה' של חסידות בלבד ואינו עוסק ב'עבודת התפילה' [לפי ערך ואופן ידיעתו
בהשכלה של חסידות] – הנו עשיר
הפורט את עשירותו למטבעות מזוייפים'..!
·
· ספר
השיחות ת"ש, עמוד 165
< ! מי
שאינו מתבונן בחסידות – פושע בנשמתו!! >
ומעתה כל איש ישים אל לבו, במעט זמן שיפנה
מעסקיו לא יקטן בנפשו [באמרו מצד שפלותו והכרתו בפחיתות ערכו ורוב טרדתו כו'], 'מי
אנכי שאבוא למעלות ומדרגות ההתבוננות העמוקות מכלי מוחו ולבו? ולמה אלך בגדולות
ונפלאות ממני?' כו'.
ידע
נאמנה שמתחייב בנפשו ממש! וכמעט קשה פריקות עול מצוה זו כעובר על מצוות עשה דתפיליו וציצית וכהאי
גוונא [כי קרקפתא דלא מנח תפילין נקרא פושע ישראל בגופן וזה נקרא פושע בנשמתו כו']..!
כי ציווי זה ד'וידעת'
ו'שמע ישראל' כו' הרי כל חיי נפשו האלקית באור תורה ומצוות ועבודה שבלב - תלויין
בזה. וכל איש כפי ערכו
[גם אם אינו רק יודע ספר], צריך
לייגע עצמו בכל יכולתו ביחוד אלקות ד'סובב' ו'ממלא' הוי' ואלקים.
וזה
כל האדם בכל ימי חייו, להיות אור אחדות ה' ממש נקבע במוחו ולבבו. וכל אשר פורק עול בזה ומטעה עצמו
בדמיונות שווא ומדוחים כמו בשפלות של שקר הנזכרת לעיל, אין זה רק עצת היצר להדיחו
ולהרחיקו מאור פני אלקים.. שלא יראה אור ה' במוחו ולבבו וזהו סיבה ושרש לכל דינין
קשין הנמשכין על כל איש לפי דרכו'..
· הקדמת
אדמו"ר האמצעי לספר 'אמרי בינה'
< ! תפילה:
הרפואה לכל מחלות מומי בני אדם!! >
'עבודה שבלב מהווה, לדעת אבי
[הרש"ב], הרפואה הגדולה ביותר לכל מיני מחלות של מומי בני אדם. אבי רואה בעבודת התפילה את הדרך הרחבה
והטובה ביותר להגיע לבית אלוקים..
דבר זה עצמו ש'עבודה' היא עיקר החסידות, צריכים
להבין על ידי השכלה. חסידות היא שכל אלוקי.. ה'למעלה מן השכל' בתוך ה'שכל'.. ברם,
כדי שהמוח הגשמי יוכל לתפוס ולהשיג שכל אלוקי – הרי זה אפשרי רק על ידי עבודה שבלב בתפילה!
שכן, התפילה היא הזמן והמקום של 'ויקחו לי – אותי אתם לוקחים'. עצמות אין סוף ברוך הוא אומר
לעובד השם בתפילה: 'אותי אתה לוקח'..!
בהבנה של השכלה בלבד, אף העמוקה ביותר, בלי דמעות ובלי זיעה של מצווה –
אי אפשר להיות עובד השם בתפילה.. מלמעלה אומרים לו: 'רצונך להיות 'משכיל' –
היה 'משכיל', אך אור אלוקי לא נותנים לו.. תפילה, עבודה שבלב, זקוקה להכנה והקדמה.. צריכים
להתרחץ בזיעה ובדמעות.. אז יכולים להרגיש את האור האלוקי שבשכל האלוקי שבחסידות'.
·
לקוטי
דיבורים עמוד 168, 172-173
< ! התוועדות
מתבטאת בעבודת התפילה..! >
'חסידות
היא השכלה והבנה, שבעיקרה גילה
וייסד רבינו הזקן, בשביל
עבודת התפילה וחינוך החסידים! ואחריו הוד כ"ק אדמו"ר האמצעי
ואחריו הוד כ"ק אאזמו"ר הרב הקדוש 'צמח צדק', שתיקנו את סדר עבודת חב"ד – שחסידים בלי הבדל
מעמד ומצב בידיעה והשכלה, יהיו בעלי 'עבודה'.
בוודאי שצריכים ללמוד חסידות ולהתעמק בהבנת
החסידות. אך עיקר ושורש הכל
הוא עבודת התפילה..! תפילה לבבית בלב נשבר ואמירת תהילים, העולה למעלה מעלה
ומעוררת רחמי שמים, בישועה בגשמיות ורוחניות.
עבודת
הלב תפסה תמיד את המקום הגדול ביותר אצל חסידים. עבודת המוח היא הכנה בלבד לעבודת הלב [שכן
'מוח שליט על הלב בתולדתו'], אך העבודה העיקרית היא עבודת הלב. כך היה הסדר הפנימי
אצל חסידים שהתוועדו. וההתוועדות
החסידית השתקפה בעבודת התפילה ובתיקון המידות.
·
· לקוטי
דיבורים עמוד 677
< ! התפילה
היא מרכזית בתורת חב"ד! >
'בסדר העבודה של תורת חב"ד, תופסת התפילה [עבודה שבלב] את אחד המקומות הגדולים והחשובים ביותר. בליובאוויטש
היו כאלו שהיו קוראים להם 'בעלי עבודה', שהיו מתפללים שעות מרובות גם בימי החול של כל השנה,
וביחוד בחודש אלול שאז היה זה באופן אחר לגמרי.
כשהיו נכנסים לחדר השני של ה'מניין', היו
נפעמים מהמחזה הבלתי רגיל שנתגלה.. כל אחד שקוע בשרעפיו ושרוי בדביקות, אינו שומע ואינו רואה את הנעשה
סביבו.. זה שר בניגון חב"די 'ברוך גוזר ומקיים', השני אומר 'חנון ורחום',
השלישי אומר 'וכולם משבחים ומפארים', ואחר מצוי בעיצומה של תפילת 'אהבת עולם'
ואומר מילים ספורות..
כאשר
פירוש המילות מזדקר מכל מילה, בכל כך הרבה עסיסיות של השגה.. בהתקשרות כזאת
וקול תחנונים כזה – שמרגישים
שבכל מילה מתעלה המתפלל מעלה מעלה..! הוא מתקרב יותר ויותר אל הנקודה והנה
הנה הוא משיג את מטרתו'..
· לקוטי
דיבורים עמוד 155
< !
תפילה בשבת: שלוש שעות אריכות!! >
לשאלה,
האם עניין 'עבודת התפילה' התבטל בדורנו.. הגיב הרבי שליט"א בתנועת ביטול בידו
ואמר: אדרבה! באמצע
השבוע שלושת רבעי שעה ובשבתות
שלוש שעות..!!!
·
יחידות
הרבי מלך המשיח למשפיע ר' ניסן נמנוב, ספר ר' ניסן עמוד 484
< !
התפילה בציבור: לפחות כשעה!! >
'העניין של תפלה
בציבור, נהיה מאוד זנוח בזמן האחרון וצריך לחזק את זה מאוד. ב'אגרת הקודש' בתניא,
כותב אדמו"ר הזקן "להאריך בתפילת השחר ערך שעה ומחצה" [בימות החול],
אך מצד 'נשתנו העיתים' סבור אני שדי בשליש פחות – והתפילה בציבור צריכה לארוך כשעה לפחות.
והדברים אמורים במי
שאינו מתפלל באריכות ההתבוננות, שכן מי שמתפלל באריכות – מובן שאין לו הגדרים האלו וכו'. אמנם למי
שאינו מתפלל באריכות, אין לו שום היתר לפטור את עצמו מתפילה בציבור [(כאן דיבר
הרבי מלך המשיח בצער) ואמר, שיש חושבים שעניין התפילה בציבור מיועד עבור ילדים
קטנים וכיו"ב, ואינו
אמת וכו']..
·
יחידות
הרבי שליט"א למשפיע ר' ניסן נמנוב, חודש תמוז תשל"ג
< ! התבוננות
פרטית – עיקר עבודת התפילה.! >
'מובן שעל ידי התבוננות בעניינים פרטיים,
יכולים להסבירה גם להנפש הבהמית. ואדרבה, זהו עיקר עבודת התפילה ועבודת האדם בכלל, שיהיה
בכל לבבך בשני יצריך, והתורה ומצוות צריכים להיות כפי שהם שייכים לעניינים שבארץ,
כי לא בשמיים היא'.
·
אגרות קודש לרבינו מלך המשיח, כרך י"ט
עמוד קצד
<
!עניין
התפילה: לתקן את הגוף..! >
'התפילה באה בהקדמת ההתבוננות
בגדלות הא-ל ושפלות האדם. ובגוף התפילה עצמה, הרי עיקר ההתבוננות היא בסידור שבחיו של מקום ורק אחר כך
יבקש צרכיו, שגם בזה צריכה
להיות התבוננות פרטית דווקא.
וכמו שמבואר בארוכה בקונטרס העבודה, שאם
יתבונן רק באופן כללי, אף שיפעול על הנשמה ונפש האלוקית – אבל לא תהיה מזה פעולה
על הנפש הבהמית. ותכלית ירידת הנשמה למטה הרי אינה בשביל עצמה כנזכר לעיל [כי
הנשמה אינה צריכה תיקון], וירדה לתקן את הגוף ונפש הטבעית שלו. ונמצא שעל ידי התבוננות באופן כללי,
אינו משלים עיקר העבודה ד'ועבדתם את ה' אלוקיכם', שהוא עניין התפילה כמו שכתב
הרמב"ם'..
·
ספר המאמרים לנשיא דורנו, תש"ל עמוד 126
< ! ההתבוננות:
בשביל מידות טובות!!
>
'הבאת ההתבוננות
לפעול במידות טובות וכו': נוסף על שברובא דרובא, יש 'בכן' במידה טובה מסויימת מכל
התבוננות – הנה העניין השווה בכולם: כיוון שההתבוננות היא בעניין דתורת ה', אזי יש תמיד 'בכן' מזה בהנוגע לגדלות
ה'. וכן בההגדלה וההפלאה. זאת אומרת, בנקודה השניה דשפלות האדם [עיין שולחן
ערוך אורח חיים ריש סימן צ"ח]. וכנזכר לעיל זהו עניין השווה בכל, יש למצוא בכל התבוננות גם 'בכן'
במידה פרטית'..!
·
אגרות קודש נשיא דורנו, כרך כ' עמוד נב
<
!התבוננות
מוכרחת לפעול!!
>
'מה שכתב אשר ההתבוננות שלו לא
שווה כלום.. הנה מובן הדבר
שאין זה מתאים כלל וכלל ואין לומר כן! כי הרי מתבונן בעניינים דתורת אלוקים
חיים, שנמסרו לנו על ידי נשיאנו הקדושים שדבריהם חיים וקיימים לעד.
וסוף כל סוף פועלים פעולתם,
אם בגלגול זה או בגלגול אחר [כמבואר בהראשי דברים לפני התלמידים (דחנוכה), שבגלגול
אחר, אפשר להיות בחיים חיותו כשמתהפך מן הקצה אל הקצה]. ובמילא חס ושלום לבטל עניינים כאלו ב'לא כלום',
רק מפני שאין ניכר פעולתם בגלוי.
ומובן גם כן, שאין בזה סתירה להמבואר בכמה מקומות
בפחיתות ערך המתבונן, כיוון שהעילוי שבהתבוננות אין זה מכוחו ועוצם ידו [וכמבואר
בקונטרס 'ומעין' ובכמה מקומות]'.
·
אגרות קודש הרבי שליט"א, כרך ו' עמוד שנד
< ! לנצל את ההתעוררות להאריך בתפילה!! >
'במה שכתב שישנה
טענה שהשפיע על איזה מהתלמידים, שנעשו חסידים קודם זמנם וכו'.. ושואל לבאר לו
העניין. והנה בכגון דא, כיוון שכבר השפיע אליהם אין כל כך נפקא מינה איך היה צריך
להיות הסדר מקודם.
וצריך לנצל ההתעוררות שלהם על כל פנים בעניינים שלהם שייכים,
שיהיה בתוספת חיות וכיוצא בזה. ובזה גם כן מילוי רצונם שרוצים להאריך בתפילת יום
השבת. אלא שצריך להורותם וגם להשגיח שימלאו ההוראה, שתהיה המחשבה בעניינים
המתאימים ולא מחשבה משוטטת לכאן ולכאן.
ואף שאין אדם יודע מחשבתו של חבריו, אפשרית
ההשגחה גם בזה, על ידי השאלה מקודם [בערב שבת או בשבת לפני התפילה] במה יחשוב
וכו', או ההוראה מקודם [שיתאים לפרשת השבוע או לפירוש המילות] שמהנכון שיחשוב
בעניין פלוני'..
·
אגרות קודש הרבי שליט"א, כרך י"ד
עמוד שיט
<
!רוצה
להתבונן? תתייעץ עם זקני המשפיעים!! >
'במה שכתב בעניין ההתבוננות
לפני התפילה וכו'.. הנה קשה לבאר העניינים בכתב וישתדל להתדבר עם זקני אנ"ש משפיעי דא"ח
אשר בארץ הקודש תיבנה ותיכונן והם
ייעצוהו'.
·
אגרות קודש הרבי מלך המשיח, כרך י"א עמוד
שעח
< ! אין זמן? תחלק את ההתבוננות!! >
'דמנהג חסידים
הראשונים, שהיו מחלקים התפילה לכמה חלקים. זאת אומרת, שבכל פעם ופעם היו כמובן
מתפללים כל התפילה, אלא
שההתבוננות בעניינים ובכוונת פירוש המילות או ההסבר בהם, היו מחלקים לכמה ימים,
באופן שבמשך כשבוע ושבועיים היו גומרים פירוש המילות פעם אחת ואחר כן חוזר חלילה.
ולכן גם הוא יעשה באופן הנזכר לעיל, ובמצבו הנה יסדר אשר בימות החול יהיה זמן תפילתו בבוקר, לערך שתי
שעות מתחילתה ועד סופה'..
·
אגרות קודש הרבי שליט"א, כרך י"ח
עמוד קכו
<
!אריכות
בתפילה – גם על חשבון בני הבית!! >
'במענה על שאלתו, אם להתפלל
בשבת קודש בציבור ולבוא עם כל בני ביתו שיחיו ביחד הביתה או להאריך בתפילה. הנה לפלא על הספק בזה!
וכבר מילתו אמורה במכתב כ"ק אדמו"ר [מוהרש"ב] נשמתו עדן [נדפס
בהוספה שלישית לקונטרס עץ החיים סעיף ד']. ואם בימי אור ובחוץ לארץ כך – על אחת כמה וכמה בחושך כפול
ומכופל, דורנו זה ובפלטרין של מלך'..!
·
אגרות קודש הרבי מלך המשיח, כרך י' עמוד שנז
< ! אריכות בתפילה – פרנסה בטוחה!! >
'כשהבעל
מתאחר במסחרו או במשרד בו מוצא מקור מחייתו ופרנסתו, אין אדם מתרעם על זה. ואדרבה
שמחים שיש מקור פרנסה והבעל עובד באמונה במילא תהיה גם פרנסתו 'בטוחה'.. אף שאין כל הנזכר לעיל שייך אלא לממוצעים – היינו הבעל
של המשרד או להעניין של המשרה, שהם הצינורות על ידם הקדוש-ברוך-הוא הזן ומפרנס לכל, נותן לאיש
פלוני פרנסתו ופרנסת בני ביתו.
אם כן הרי כמה פעמים
ככה, צריכה להיות השמחה
כשהבעל עובד באמונה בהנוגע להבעל בית העיקרי והיחידי! אשר פרנסתו של אדם מבקש הוא אודותה
בעת התפילה, שהיא בקשת צרכיו של אדם. והצינורות והכלים שבהם הקדוש-ברוך-הוא
משפיע הפרנסה, הן ענייני תורה ומצוות.
וכמו שאינה מתרעמת על זה שנמצא בעלה
במשרתו או בלימודו משך כמה שעות בימות החול, על אחת כמה וכמה שאין להתרעם על זה שביום השבת
[אשר כלשון הזוהר 'מיניה מתברכין כל יומי'] מאריך בתפילתו והתבודדותו עם השם יתברך..! שכמובא
בספרים, תפילת השבת היא כוללת תפילות כל ימות החול, שעניין ברכותיהם האמצעיות הם
לא רק 'חונן לאדם דעת', אלא גם 'שמע קולנו' וכו''..!
·
אגרות קודש הרבי שליט"א, כרך י' עמוד נח
< ! אריכות בתפילה – פרנסה בטוחה!! >
'יהי
רצון שיתקבלו תפילותיו על עצמו ועל מושפעיו, ובפרט על ידי האריכות.
וכידוע סיפור
כ"ק מורי וחמי אדמו"ר, אשר מהר"י סלנטר שאל את כ"ק
אדמו"ר מוהר"ש, מפני מה מאריכים כל כך החסידים בתפילה. וענהו, אשר ידועה
הפלוגתא אם תפילה עושה 'מחצה' או עושה 'כולה'. ולכן מאריכים בכדי שגם 'מחצה'
יספיק'..
*ובדרך אפשר יש לפרש:
על ידי האריכות מגיע במדריגה עליונה יותר. ורגלי מדריגה עליונה הם כנגד כל
המדריגות שלמטה הימנה [תניא סוף פרק י"ג]. ו'מחצה' הנזכר לעיל – הוא על דרך
הלשון ד'אריך אנפין ועתיקא קדישא הם מחצה התחתון והעליון דכתר'..
·
אגרות קודש הרבי שליט"א, כרך י"ב
עמוד עדר.
וראה שיחת פרשיות 'נצבים וילך' ה'תשכ"ז,
שהכוונה היא שה'מחצה' של המאריכים – הוא תפילה שלימה אצל אלו שאינם חסידים.
<
!אריכות התפילה: מהכי גבוה להכי נמוך!! >
'וזהו
דיוק הלשון תפילה באריכות
דווקא. לא בעניין של רוחב [רוחב פירושו שנמצאים באותו הגובה, רק מתפשטים לרוחב].
מה שאין כן עניינו של אורך, משמעותו הוא המשכה למטה יותר.. וכדי להגיע למטה מטה ביותר,
ההמשכה צריכה להיות ממקום
שהוא גבוה גבוה ביותר. וזהו עניין האריכות – המשכה מלמעלה למטה'..
· משיחת הרבי מלך המשיח, י"ב תמוז תשל"ז
<
! תפילה באריכות – בלי להסתכל בשעון!! >
'יש
לבאר הסיפור אודות המענה של אדמו"ר מהר"ש לאחד מבעלי המוסר,
על שאלתו מדוע החסידים מאריכים בתפלתם, שמצינו במדרש שיש
תפלה שעושה הכל, ויש תפלה שעושה מחצה, ולכן מאריכים החסידים בתפלה, כדי שגם המחצה יהיה כולו.
ולכאורה הרי זו המצאה יפה, בבחינת לשון נופל על לשון – אבל
מהו תוכן הדברים?
והעניין בזה: החילוק בין תפלה קצרה לתפלה
ארוכה הוא – שתפלה ארוכה
פירושה ללא הגבלות, והיינו, שאינו מביט על השעון, בגשמיות, וגם לא ברוחניות,
ואילו תפלה קצרה היינו שהיא במדידה והגבלה.
והחילוק
ביניהם: יש חצי העליון וחצי התחתון. וכאשר התפלה היא בהגבלה – מגיעים על ידה רק
לחצי התחתון ["תפלה עושה מחצה"]; ואילו כאשר התפלה היא למעלה מהגבלות – אזי בחצי התחתון יש גם החצי
העליון'..
·
התוועדויות הרבי מלך המשיח, פרשיות 'נצבים
וילך' ה'תשכ"ז
< ? גם
מי שאינו יודע חסידות – יתפלל באריכות!! >
'ישנם
הסבורים שבכדי להתפלל באריכות, מוכרח להיות להם ריבוי מאמרים דווקא, ולהבין אותם
היטב על ידי לימוד בעיון וכו'.. אבל מי שמכמה סיבות, הנה לימוד החסידות שלו הו
באופן ד'למיגרס' [הבנה טובה אין לו והרבה חסידות הוא גם לא למד] – אזי אינו שייך
לעבודת התפילה..
ועל זה
היא ההוראה, שאפילו
מי שלומד תורה שבכתב לבד, זאת אומרת שלימוד החסידות שלו הוא באופן
ד'למיגרס', עד לאופן של אמירת אותיות בלבד – פשוט שהוא שייך לעבודת התפילה כמו אלו שלומדים בעיון ובהעמקה!
ואין שום מקום לטעות בזה'!
·
ליקוטי שיחות, חלק ה' עמוד 291
< ! עיקר העבודה – עבודת התפילה!! >
'עיקר
העבודה והיגיעה היא עבודת התפילה. שלכן נקראת בשם 'עבודה' סתם, כי עניין העבודה
הוא שינוי הטבע והרגילות וזה
נעשה בעיקר על ידי עבודת התפילה'..!
·
ספר המאמרים מלוקט, חלק ד' עמוד שיד
< ! דברי צדיקים קיימים לעד!! >
'כאן המקום להעיר, שישנם כאלו הסבורים שהואיל ומתעסקים בלהט בענין ה'מבצעים' ואין 'מרעישים' [מ'שטורעמט ניט'] כדבעי בנוגע ללימוד הנגלה והחסידות ועבודת התפילה.. אם כן, טוענים הם, נשתנו העיתים.
ובכן, הרי זה שקר מוחלט מעיקרו! מכיוון שהישיבה שייסד כבוד קודשת אדמו"ר [מוהרש"ב] נשמתו עדן, והקונטרסים שהוא כתב - הם שייים גם עכשיו, מכיוון ש'דברי צדיקים קיימים לעד''..
· שיחת הרבי מלך המשיח, פרשת וירא תשל"ז
תגובות
הוסף רשומת תגובה
*רק תגובות מתאימות יתפרסמו לפי החלטת הנהלת האתר