יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ • טור דעה על 'גזירת המשקה'
'אלה שאינם שומרים על התקנות בנוגע למשקה – אינם שלוחיי', 'גורם עגמת נפש והירוס פעולות המבצעים', 'זהו אבן הבוחן לידע אם הוא מחזיק ב"קליאמקע", 'האזהרה הכי גדולה של נשיא דורנו'; ביטויים חריפים וחמורים אלו ועוד, נאמרו על ידי נשיא דורנו בכאב, אודות אלו ש'עברו' [לא-עלינו] על 'גזירת המשקה' [אותה תיקן הרבי מלך המשיח ב'שמיני' תשכ"ג] • לקריאה
•••
'אלה שאינם שומרים על התקנות בנוגע למשקה – אינם שלוחיי', 'גורם עגמת נפש והירוס פעולות המבצעים', 'זהו אבן הבוחן לידע אם הוא מחזיק ב"קליאמקע", 'האזהרה הכי גדולה של נשיא דורנו'; ביטויים חריפים וחמורים אלו ועוד, נאמרו על ידי נשיא דורנו בכאב, אודות אלו ש'עברו' [לא-עלינו] על 'גזירת המשקה' [אותה תיקן הרבי מלך המשיח ב'שמיני' תשכ"ג].
רגע לפני שניגע בנקודה הבוערת, מה משמע לכאורה משיחות הרבי מלך המשיח אודות תוקפה של 'גזירת המשקה' לתלמידי התמימים בחג הפורים וכו', נתעכב להבין את חומרת ורצינות העבירה על רצון הנשיא בתקנתו הידועה במיעוט שתיית 'משקה'.
ביטוייו הנדירים והחדים של הרבי המופיעים לעיל [וכן נוספים, כגון: 'כשיודעים שהוא חב"דניק הרי הוא ממאיס את כל חב"ד', 'היפך רצון וכוונת רבותינו נשיאנו', 'היפך הוראת נשיא דורנו' ועוד], אודות חומרת גזירה זו, נותנים קצת פרופורציה ויחס לחשיבות המיוחדת שנותן לה הרבי.
אי לכך, כאשר יודעים אודות כך שבעברו על ה'גזירה' - אינו שליחו של הרבי מלך המשיח רחמנא-ליצלן, הקלילות וההיחפזות למצוא 'היתרים' שונים ומשונים [של שינוי מקום, 'ברוח הגזירה', לאחר פרק תניא ועוד מינים..] נעצרת דרסטית באחת. [ב'שמיני' תשכ"ה אמר הנשיא: 'שמעתי שיש היתרים – תאמרו בשמי שלא היה ולא נברא'!] הרי אם זה לא 'היתר' אמיתי במאת האחוזים - ייתכן מאוד שאגרום עגמת נפש לאבינו מלכנו ולא אהיה שלוחו ואמאיס את כל חב"ד וכו' [ואין להאריך בדבר המבהיל והמצער]. זוהי הפרדה מהותית מנשיאנו הנצחי.
בדומה לכך בעניין התקנה בחג הפורים. ישנם שנים מסויימות בהם הרבי מלך המשיח התיר את ה'גזירה' [אגב, הגזירה היא גם על יין] ואחרות הודיע על הישארותה בתוקפה [ונוספים בהם רמז לצד זה או אחר]. קצת קשה לומר שיש בנושא זה 'משנה אחרונה', מכיוון שכמעט בכל שנה\שנתיים הרבי כביכול 'שינה' את דעתו. לכן קשה לפסוק בתחום זה באופן ברור ומוחץ, אבל לאחר שימת לב מינימלית לאמירות והביטויים דלעיל - השכל הישר והבריא של חסיד, שחלילה לו להיפרד אף לרגע ממקור חיותו בגלוי, הינו לברוח כמטחווי קשת מעניין שיכול לגרום לו לא להיות שליחו של מלך המשיח. זה כל חיינו! זוהי נקודת תורף ההתקשרות.
עד כאן זוהי נקודה יסודית למחשבה והתבוננות. בכל אופן, ננסה קצת לעמוד על הבנת דברי מלכנו ובעזרת-השם נכוון לאמת.
בכל שנות הנשיאות של הרבי שליט"א, כל הביטויים הישירים והברורים על 'תלמידי התמימים' בעניין 'גזירת המשקה', הייתה לאיסור. הרבי הסביר שהם צריכים להשתכר מיינה של תורה. [למשל בשיחת 'דברים' תש"מ: 'זה נוגע במיוחד לבחורים.. יצאו ידי חובה בזה שיביטו איך שחסיד מבוגר ניגש לכוסית, אבל הם עצמם לא ישתו ודווקא אז הוא בחור ותמים טוב'! וכן בשיחת 'שמיני' תשמ"א ועוד שיחות בהם הרבי אף הפריד באופן מוחץ בין הבחורים לשאר האברכים ואנ"ש עדי גיל הארבעים].
אפילו בשנים בהם הרבי התיר בפירוש, לא הזכיר בפה מלא את התמימים. [יש להבהיר, הרבי מלך המשיח הבהיר ש'גזירת המשקה' מטרתה שתהיה מאיסה בשתיית 'משקה'. זה שהותרה רביעית, זה נטו רק אם מוכרחים. יש למעט ככל הניתן ולשתות מעט מזעיר. ברור שאין 'עניין' לשתות 'רביעית' בהתוועדות.. זה היפך כל התקנה. יש לשתות כמה שפחות 'משקה' בהתוועדות. בלשונו הקדושה בשבת-פרשת 'תולדות' תשמ"ה: 'הלגימה צריכה להיות רק כדי לצאת ידי חובה ובמילא אין לקחת יותר מאשר חלק של כוסית קטנה ואפילו לא חצי כוסית'.
אילוסטרציה. הרבי מלך המשיח מעניק בקבוק 'משקה' למשפיע החסידי הרב שלמה חיים ע"ה קסלמן
כן בי"ב תמוז תשכ"ה התבטא: 'אפשר לצאת ידי-חובה עם שלוש כוסיות אלו ואם תמצא לומר אפילו פחות משלוש' ובאגרות קודש [חלק י"ד עמוד תקיח]: 'אפשר שתספיק טיפה אחת.. ואם לא, אפילו חבית לא תפעל' וכן בשמחת-תורה תשי"א: 'גם טיפה אחת יכולה להיות עד אין סוף'].
כאשר נותנים את הלב לכך, מבינים ששיחת נשיא דורנו בג' דסליחות תנש"א - אינה שייכת לכאורה לתמימים, מכיוון ששם נאמר בכללות ולא בפירוט. מה שאין כן, הפעם האחרונה לעת-עתה [בהמשך לכל הפעמים קודם לכן] בה הרבי מלך המשיח דיבר בפירוש על תמימים אודות 'גזירת המשקה', הייתה בשיחת שבת פרשת 'תצווה' תש"נ, בה אמר הרבי 'בנוגע להתוועדויות דפורים מתוך שמחה ד'עד דלא ידע' - אבל עם ההגבלות ובפרט התלמידים'.
בפועל ממש, הרבי נותן עצה פרקטית כיצד בכל זאת לצאת ידי-חובה של 'עד דלא ידע' באגרות קודש [חלק י"ד עמוד תקיח]: 'שהחיוב דבסומי בפוריא עד דלא ידע אפשר שתספיק טיפה אחת ובלבד שתבוא באופן שתפעול להעמיד את עצמו למעלה מהטעם ודעת שלו וכנראה גם במוחש שכאשר רוצים באמת מספיקה אפילו טיפה אחת ואם חס ושלום זה לא כך אפילו חבית לא תפעל'.
מ'כיוון שעד פורים מסתמא יבוא כבר משיח, שאז הרי יהיה 'כולו משקה'', ודאי שנתראה בפועל ממש עם אבינו האהוב - הרבי ומתוך שמחה וריקוד אמיתיים ופנימיים ואזי יתוועדו יחד כל באי עולם בהתוועדות הגדולה של מלך המשיח בבית המקדש השלישי.
תגובות
הוסף רשומת תגובה
*רק תגובות מתאימות יתפרסמו לפי החלטת הנהלת האתר