בלעדי: ההוראה בעבודת השם ממשחק השחמט • השיחה המלאה לקריאה

'האוצר ניתן לאנשי החיל': בהמשך לליל ניטל ובקשר לימי ההכנה לי' שבט, מערכת אתר 'לחלוחית גאולתית' גאה להגיש בבלעדיות לקריאה לקהל הגולשים, את השיחה המלאה (שגם עברה את הגהתו של הרבי) בה הסביר הרבי מלך המשיח את תוכן משחק השחמט על פי תורת החסידות והקבלה, יחד עם ההוראה בעבודת השם שיוצאת ממשחק השחמט והקדמה מיוחדת על השיחה • מה מבטא ההבדל בין המהלכים של החיילים הפשוטים למפקדים והמלכה? האם חייל פשוט יכול גם להגיע לדרגת המלך? וכיצד המשחק מעורר את היהודים הפשוטים לנצח את היצר הרע ולהביא את הגאולה? • לשיחה המלאה

•••

 ☚ משחק המלכים: מי ניצח במשחק הראשון ומי בשני מבין גדולי ישראל? 

בהמשך לליל ניטל ובקשר לימי ההכנה לי' שבט, מערכת אתר 'לחלוחית גאולתית' גאה להגיש בבלעדיות לקריאה לקהל הגולשים, את השיחה המלאה (שגם עברה את הגהתו של הרבי) בה הסביר הרבי מלך המשיח את תוכן משחק השחמט על פי תורת החסידות והקבלה, יחד עם ההוראה בעבודת השם שיוצאת ממשחק השחמט והקדמה מיוחדת על השיחה.

בסייעתא דשמייא. רשימת דברי כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א בהתוועדות אחת משבתות מברכים החודש, דשנת ה'תש"ח (?).

הקדמה: כרגיל בשנים ההם - מאז שנת תש"ב - שבשבת 'מברכים החודש' היה מתקיים אחר התפילה קידוש עבור מתפללי בית הכנסת, והיה נוהג כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א לישב בראש השולחן להתוועדות למשך זמן]. בשבת זה - אחרי תפילת שחרית נכנס כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א לחדרו הקדוש. באותו זמן היה 'קידוש' בבית הכנסת, והקהל עשו 'קידוש' וטעמו. אחר כמה דקות נכנס כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א (לבוש בטלית גדול), וישב בראש השולחן להתוועדות. הנוכחים אמרו 'לחיים', וכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א ציוה לנגן איזה ניגון. ואחר כך התחילה השיחה.

בהתוועדות דשבת זו נוכח ר' שמואל שיחי' רעשעווסקי. מהמתפללים הקבועים ב-770 בשנים ההם, ושחקן ידוע ומפורסם ('טשעמפּיאָן') ב'שאח'. והנהוג בהתוועדויות בשנים ההם, שכשהיה נוכח אחד שהיה עוסק בעניין מסוים (או במסחר מסוים), היה כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מבאר לימוד והוראה בעבודת השם (או הקשר לפרשת השבוע) - שיכולים ללמוד מאותו ענין ומסחר.

ר' שמואל רעשעווסקי מספר, שפעם היה מחוץ למדינה איפה שהתקיים 'משחק גדול' ('טשעמפיונשיפ') של 'שאח', והיה כבר באמצע המשחק, ולא הצליח במשחקו, ובעת ההפסקה (באמצע המשחק) שלח מברק לכבוד קדושת אדמו"ר מהוריי"צ בבקשת ברכה להצלחה, וכבוד קדושת אדמו"ר מהוריי"צ בירכו, ואכן ניצח במשחקו. הנ"ל מציין גם שהרבה פעמים לפני שנסע להשתתף במשחק, היה נכנס לכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א ושואל בעצתו ובברכתו הקדושה.

 ☚ התוועדות מעוררת: על י' שבט השנה להיות חזק מתמיד 

ולהעיר מסיפור דומה להנ"ל (שיחת שבת פרשת 'שמיני' תשי"ב): 'פעם ישב כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר ושיחק 'שאח' עם החסיד ר' אלחנן דוב מרזוב, ובאמצע ניגש אליהם כבוד קדושת אדמו"ר נ"ע [הרבי הרש"ב] ואמר להם כמה המצאות באופן המשחק, והסביר דרכים אלו (שבהמשחק) בעבודת השם. ובהמשך לזה אמר כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א לר' שמואל רעשעווסקי: 'ביי דעם רבין נ"ע איז דאָס געווען מלמעלה למטה. פון די ענינים ווי זיי זיינען אין רוחניות, האָט ער געוואוסט אויך ווי צו שפּילן אין גשמיות. באַ אייך זאָל דאָס (לכל הפחות) זיין מלמטה למעלה. איהר זאָלט דאָס מאַכן כלים צו אלקות' [= אצל הרבי הרש"ב זה היה 'מלמעלה למטה'. מהעניינים כפי שהם נמצאים ברוחניות, הוא ידע כיצד לשחק בגשמיות. שאצלך המשחק יהיה לפחות 'מלמטה למעלה'. שתעשה אותו כלי לאלוקות].

משחק ה'שאח' מובא במסכת כתובות (דף סא עמוד ב') בשם 'נדרשיר' (ובפירוש רש"י שם מביא תרגומו בצרפתית בשם 'אישקקי"ש'. וכן מובא בכמה מקומות בשם 'אישקאקי'). וראה בארוכה אוצר דינים ומנהגים (אייזנשטיין) ערך 'שאח'. שיחת שבת פרשת 'וישב' תש"נ סעיף ז'.

לשיחה המלאה [ללא ההערות ועם פענוח ראשי תיבות]:

ביאור ההוראה בעבודת השם ממשחק ה'שאח'

א. ידועה תורת הבעל שם טוב שמכל דבר שהאדם רואה או שומע, יכול - ובמילא צריך - ללמוד הוראה בעבודת השם. ועל דרך זה בנוגע למשחק ה'שאח' [שמצינו כמה מגדולי ישראל ששחקו במשחק זה - ב'ליל ניתל' וכיוצא בזה] - יש לבאר הלימוד וההוראה מזה בעבודת השם.

וכידוע הסיפור שפעם ראה כבוד קדושת אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע את כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר (שליט"א) [נ"ע] והחסיד ר' מנחם מאניש ('מאָניע') מאָנעסזאהן, שישבו ושחקו 'שאח' (כנראה שזה היה ב'ליל ניתל'), ואמר: 'קיבצען טאר מען דאָך ניט'! [לדבר ולתת עצות - הרי אסור], ועמד על ידם במשך כל המשחק ושתק. 

אחר כך כשסיימו לשחק, אמר: 'יענער און יענער גאַנג - אין אַ דרך אין עבודת השם' [מהלך פלוני - הוא דרך בעבודת השם]. ומובן, שנוסף ללימודים בעבודת השם מכל 'מהלך' ('גאנג') במשחק זה (שבזה גופא - ריבוי אופנים) - יש למצוא הוראה מכללי ודרכי המשחק בכללו.

 ☚ 30 שנה: וידאו היסטורי ממעמד 'קבלת המלכות' בי' שבט תשנ"ג 

ב. משחק ה'שאח' - הוא כמו מלחמה בין שתי ממלכות, כל מלכות עם 'מלך' ו'מלכה' ו'אנשי הצבא' שלה, ומטרת המלחמה - שממלכה אחת תכבוש ותנצח את הצד שכנגד. ולתפקיד זה ישנם כמה סוגי 'כלים', שהם בדוגמת 'אנשי הצבא', שאותם מסיעים איש לנוכח רעתך (שעמו משחק). כדי לנצח את חבירו (על ידי תפיסת ה'כלים' שלו). ולכל כלי מהלך מיוחד ופרטי אשר על ידי הוא יכול לבצע תנועתך ומהלכו על פי חוקי המשחק.

ובפרטיות - בסדר דמלמטה למעלה ('בדרגתם'): בשורה הראשונה (של הלוחמים) נמצאים שמונה 'כלים' שנקראים חיילים ('פוס-סאָלדאַטן'). למעלה מזה בשורה השניה, מאחורי החיילים, נמצאים מפקדים (אָפּי־צירין') הנחלקים לשלושה סוגים. למעלה מזה - המלכה. ולמעלה מזה - ה'דרגא' הכי עליונה-המלך (המוקף עם מפקדיו וחייליו המגנים עליו ופועלים בשליחותו להרחיב גבול מלכותו ולנצח את המנגד).

ואופן תפקידם (במשחק): החיילים הפשוטים - באפשרותם לצעוד אך ורק צעד אחד (משבצת אחת) קדימה. אמנם, כאשר החייל מגיע לצד השני - לאחרי ההליכה צעד אחר צעד בלי שום דילוג - באפשרותו להתעלות בדרגתו, ועד - לדרגת המלכה. אבל לא לדרגת המלך.

המפקדים - בכוחם לקפוץ ולדלג (לא רק צעד אחד, אלא גם כמה צעדים בפעם אחת) אבל - אינם יכולים לצעוד אלא בכיוון המיוחד שלהם ובסידורם המיוחד (כל אחד משלושת הסוגים באופנו: באופן ישר. באלכסון. אן על ידי קפיצה אחד באלכסון ואחר ישר].

המלכה - כוחה לצעוד לכל הכיוונים (הן באופן ישר, והן באלכסון - לכל הצדדים). לא כמו המפקדים שהליכתם רק באופן אחד. המלך - שמולך על כל החיילים למיניהם. ואין ענינו של המלך לצאת למלחמה רק להישאר בארמון (מקום המלך (על כסא מלכותו), צועד רק צעד אחד (אבל בכל הכיוונים, וגם זה רק לפעמים - במקום לעזר בהנצחון או מפני הסכנה כו').

ג. ההוראה והלימוד מזה בפנימיות הענינים (הידוע שכל הענינים למטה משתלשלים משורשם למעלה, לאחרי צמצומים ופרסאות כו'): ה'מלך' - מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא - נתאוה להיות לו יתברך דירה בתחתונים. וכתוצאה מזה נתהווה כל סדר ההשתלשלות. מלוכה אדירה, הכולל מלכה, 'מפקדים', 'חיילים': החיילים (הפשוטים) - רומזים על נשמות ישראל שירדו למטה בגוף בעולם הזה הגשמי (לעשות הדירה בתחתונים). 

 ☚ מה עושים ב'ליל ניטל'? • כתבה מרתקת 

המפקדים - רומזים על המלאכים (ובהם גופא ג' סוגים: שרפים (בעולם הבריאה), חיות הקודש (בעולם היצירה) ואופנים (בעולם העשייה). ואולי יש לומר שהם כנגד הג' סוגי 'כלים', שפועלים בג' אופנים שונים). המלכה - רומזת לספירת המלכות דאצילות, התפשטות המלכות (המקור לכל ההשפעות למטה, גם למלאכים ולנשמות). ובראש, כביכול, דכולם - המלך, מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

ותכלית כל אחד ואחד מהם היא - לעשות לו יתברך דירה על ידי גילוי והתפשטות מלכותו יתברך בכל סדר ההשתלשלות והעולם כולו, שזה נעשה על ידי החיילים, המפקדים, והמלכה, כל אחד לפי ענינו וכוחות שלו - שלוחמים נגד המלכות דלעומת זה (והצבא והכוחות שלה, באופן ד'זה לעומת זה עשה אלוקים') ההעלמות והסתרים של העולם' (ויומתק השייכות להמשחק על פי הידוע שכל העבודה למטה במלחמת היצר ולעומת זה נמשלה ל'קניגיא' ['משחק']):

העבודה בפועל נעשית (בעיקר) על ידי נשמות בגופים (החיילים הפשוטים) שדווקא הם עומדים בשורה הראשונה של המלחמה בעולם הזה הגשמי, והם גם המגינים על המפקדים ועל המלכה (היינו - ההגנה על ההשפעות הרוחניות של מלאכי עליון וכו'),  ועד - שמגינים גם על המלך (כביכול), כי דווקא על ידי עבודתם נעשית הדירה לו יתברך בתחתונים.

אמנם, הצלחת הניצחון (גילוי והתפשטות) של מלכותו יתברך בעולם (על ידי עבודתם של נשמות ישראל) תלוי גם בהמשכת הכחות לישראל מבחינת הגילויים (דעולמות העליונים), היינו הסיוע והעזר - וגם מלחמה - של המלאכים, על ידי שאומרים קדושה בכל יום, ומעלים את תפילות נשמות ישראל וכיוצא בזה, ומקיימים שליחותם במילואה, וכן הכוח שנמשך למטה מספירת המלכות (המלכה) - שעל ידי זה נמשך כוח גם לישראל לקיים שליחותם בעולם הזה.

ד. והחילוק בפרטיות באופן פעולת כל אחד מהם: מבואר בחסידות החילוק בין מלאכים ונשמות בגופים, שמלאכים נקראים בשם 'עומדים' (וכמו שכתוב 'שרפים עומדים ממעל לו'), ונשמות בגופים נקראות בשם 'מהלכים' (וכמו שכתוב 'ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה'). והטעם לזה:

ירידת הנשמה למטה בגוף ונפש הבהמית, למצב של מלחמה תמידית נגד היצר - היא ירידה גדולה ועצומה, וירידה צורך עליה - שהנשמה עולה מדרגא לדרגא, 'ילכו מחיל אל חיל', 'להתהלך בהרחבה להרחיב אהבתו ויראתו להשם יתברך מיום ליום יותר ויותר עד בואו למקור חוצבה תחילת המחשבה כו''.

 ☚ חשיפה בלעדית: הרבי כותב בחריפות נגד המזלזלים בתפילה באריכות ובמשפיע ר' שלמה חיים 

כלומר: מצד אחד - מפני ירידת הנשמה למטה, בגוף ונפש הבהמית (וכל ההגבלות שבזה) - עתה היא דווקא בסדר והדאגה לצער אחר צעד (מן הקל אל הכבד), ואין בכוחה לדלג (ולקפוץ) כמה צעדים בבת אחת (וכמאמר חכמינו זכרנום לברכה 'תפסת מרובה לא תפסת'), כמו לנבראים (נשמות ומלאכים) שבעולמות העליונים.

אמנם, דווקא על ידי העבודה למטה בתור חייל פשוט, נעשה האדם בבחינת 'מהלך', ובכוחו להגיע לדרג הכי נעלית עד לדרגת 'מלכה', היינו - מלכות דאצילות, השורש של כנסת ישראל, שעל ידי זה נעשה היחוד דמלכא ומטרוניתא כנסת ישראל (נשמות ישראל) וקוביה שנעשה בגמר העבודה לקיום שליחות הנשמה למטה (צעד אחר צעד עד שמגיע לצד השני של ה'מערכה' [ולהעיר שעליית החייל לדרגת מלכה היא בשורה השמינית, המרמז לדרגא שלמעלה מסדר השתלשלות. ולענין הגאולה]). 

מה שאין כן מלאכים נקראים 'עומדים': אף שעומדים ברום עולם, שעבודתם היא באופן נעלה ביותר (באהבת ה' או ביראת ה'), באופן של דילוג (וקפיצה), לא רק צעד אחר צעד - הרי הם בבחינת 'עומדים', 'שעומדים כל ימיהם במדריגה אחת, מיכאל באהבה, גבריאל ביראה', ואינם משנים תפקידם מטבע וציור עבודתם (שניתנה בהם בששת ימי בראשית) להיות הולך וגדל מיום ליום. ונשארים תמיד באותה צורה ובמדריגה ועולם אחד. ונמצא שיכולים ללכת (גם) באופן דדילוג (וקפיצה), אבל רק בכיוון אחד כפי דרגתם (ואופן עבודתם).

ה. התפשטות (ספירת) המלכות (כדוגמת ה'מלכה') עניינה - מקור ההשפעה לכל העולמות (לכל הדרגות), וכמו שכתוב 'מלכותך מלכות כל עולמים', שספירת המלכות אינה מוגבלת לעולם אחר (לא בכמות (על דרך הגבלת הנשמה למטה, שעבודתה היא צעד אחר צעד), ולא באיכות (על דרך הגבלת המלאכים שעומדים במדריגה אחת)), אלא שהיא נמצאת בכל הדרגות ובכל העולמות, והיא נעשית מקור להמשיך ולהאיר גילוי אור אין סוף בעולמות, ולכל עולם האור והחיות הפרטי השייך לו ושוכן ומתלבש בתוכו (על דרך המלכה בהמשחק שביכולתה ללכת בכל הכיוונים, כנזכר לעיל).

ובראש כולם - מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא (בדוגמת ה'מלך' כביכול) עצמותו יתברך, שהוא למעלה מכל גדר גילוי והתפשטות (ולכן מקומו הוא בארמון המלך על כיסא המלך, כמו במשל הנזכר לעיל). וכל שכן וקל וחומר שאין ענינו על דרך הרגיל 'לצאת' למלחמה, שזה נעשה על ידי שלוחי המלך: נשמות ישראל (החיילים). מלאכים (המפקדים) וספירת המלכות (המלכה).

אבל, בשביל ניצחון המלחמה (לעשות דירה בתחתונים) מבזבז המלך כל אוצרותיו גם הנעלמים וסתומים מכל עין, ועד שמעמיד גם עצמו ב'סכנה' כביכול לשם הניצחון, ולכן נמצא המלך יחד עם חייליו ומפקדיו במקום המלחמה למטה כביכול ('עמו אנוכי בצרה', בכל צרתם לו צר). ולכן הליכת המלך היא רק צעד אחד (אבל בכל הכיוונים), מפני פשיטותן (פשיטות העצמות, שקשורה עם פשיטות של האיש וחיל פשוט), וגם זה - רק לפעמים במצב הנוגע לניצחון או מפני ש'עמו אנכי בצרה'.

 ☚ איך מגיעים אל האמת? רשימה מרתקת שכתב הקדוש ישראל דוברוסקין 

ו. ההוראה מזה בנוגע לפועל: אף שבני ישראל נמצאים למטה נשמות בגופים, ובפרט בזמן הגלות, ש'אותותינו לא ראינו'. ועבודתם של ישראל הוא כמו של חיילים הפשוטים (שאין להם הגילויים של הנשמה למעלה ושל מלאכי עליון) - הרי אין ליפול ברוח על ידי זה, כי אדרבה: נצחון המלחמה ועשיית הדירה לו יתברך בתחתונים הוא דווקא על ידי אנשי חיל הפשוטים, 'פשוט'ע סאָלדאָטן', שעומדים בראש ובראשונה, 'זיי גייען פֿאראויס' ועל ידי זה בכוחם להגיע לדרגא הכי נעלית (למעלה גם ממלאכי עליון ומהנשמה למעלה), עד - בגמר העבודה - להתעלות לבחינת מלכה, מלכות דאצילות [להעיר מהמשך 'באתי לגני' תש"י פרק י"ח, שנתינת האוצר היא לאנשי החיל דווקא].

אבל, זהו רק בזמן הזה, בעת ה'משחק', שאז בכוחו של החייל להגיע רק לבחינת 'מלכה' (התפשטות המלכות, ולא לבחינת מלך עצמו (עצם המלך) - כי המלך הוא אחד ומיוחד 'א מלך - איז נאָר איינער'. אבל, לעתיד לבוא, לאחרי גמר הנצחון, תהיה שלימות היחוד דמלכא ומטרוניתא. הנישואין דכנסת ישראל והקדוש ברוך הוא, 'אנא ומלכא בלחודוהי', 'ישראל וקודשא בריך הוא כולא חד'.

ועל ידי כל זה - עבודת נשמות ישראל למטה, בסיוע של עבודת המלאכים וספירת המלכות, וכל זאת - בכוחו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא - נעשה שלימות הניצחון בכל ועל כל ההעלמות והסתרים של העולם, ונשלמה הכוונה של דירה בתחתונים, עד להשלימות לעתיד לבוא - בנישואין של הקדוש ברוך הוא וכנסת ישראל, ושלימות גילוי העצמות למטה, 'והיה למלך על כל הארץ גו'. ה' ימלוך לעולם ועד.