המשפיע מספר בלהט על הרגע המשמעותי בחייו
זה הרגע שכל חסיד כמה לו, מתגעגע ומתרפק על זכרונו. זה הרגע, בה"א הידיעה, שבין חסיד לרבו - ה'יחידות'! לבד, בדד, מול פני הקודש, כשעיניו של הרבי בודקות, בורקות, סוקרות ויורדות עד תהומות, ושום דבר לא נסתר ממנו. המתח שלפני.. הרעד שבכניסה.. הדביקות שבתוך.. והשמחה שאחרי.. כל אלה הם חלק מהמאפיינים של ה'יחידות' לה זכו עשרות אלפים במשך שנות נשיאותו של הרבי מלך המשיח, בשעות הלילה הארוכות שמתחילות בערב ומסתיימות בבוקר.. • הרה"ח הרב מיכאל מישולובין שליט"א - משפיע ראשי בקהילת אנ"ש בנחלת הר חב"ד (קריית מלאכי) ומזקני משפיעי ליובאוויטש בארץ הקודש, מספר על הרגע המשמעותי והמיוחד בחייו, ה'יחידות' הראשונה • לכתבה המלאה
•••
זה הרגע שכל חסיד כמה לו, מתגעגע ומתרפק על זכרונו. זה הרגע, בה"א הידיעה, שבין חסיד לרבו - ה'יחידות'! לבד, בדד, מול פני הקודש, כשעיניו של הרבי בודקות, בורקות, סוקרות ויורדות עד תהומות, ושום דבר לא נסתר ממנו. המתח שלפני.. הרעד שבכניסה.. הדביקות שבתוך.. והשמחה שאחרי.. כל אלה הם חלק מהמאפיינים של ה'יחידות' לה זכו עשרות אלפים במשך שנות נשיאותו של הרבי מלך המשיח, בשעות הלילה הארוכות שמתחילות בערב ומסתיימות בבוקר..
הרה"ח הרב מיכאל מישולובין שליט"א - משפיע ראשי בקהילת אנ"ש בנחלת הר חב"ד (קריית מלאכי) ומזקני משפיעי ליובאוויטש בארץ הקודש, מספר על הרגע המשמעותי והמיוחד בחייו, ה'יחידות' הראשונה.
לכתבה המלאה:
מיהודי של רוסיה תובעים מסירות נפש!
מספר הרה"ח הרב מיכאל מישולובין שליט"א - משפיע ראשי בקהילת אנ"ש בנחלת הר חב"ד (קריית מלאכי) ומזקני משפיעי ליובאוויטש בארץ הקודש:
התגוררנו בסמרקנד במשך זמן רב. חסידים רבים הצליחו לצאת ביציאה הגדולה של תש"ו דרך לבוב באמצעות אשרות יציאה מזויפות. אחיי הגדולים ניסו אף הם את מזלם, אך כשהגיעו ללבוב התברר שהמחתרת החסידית שהנפיקה אישורים נתפסה, ועל כן הם חזרו לסמרקנד, ואת השנים הבאות עד ליציאה העברנו שם.
במסירות נפש של ממש שמרנו על חיי תורה ומצוות, כשהכל נעשה בסתר ובהיחבא. היה לנו תלמוד תורה ומקווה. את תפילות השבת היינו עושים בהיחבא בבתי כמה מהחסידים. בין החסידים שהיו עימנו היו הרבנים: אברהם זלצמן, מיכאל גולדשמיד, בערל שיף, אליהו לווין (ששימש כרב שלנו) ור' ברוך דוכמאן (שהיה השוחט).
למדנו יהדות בדירות מסתור. אפילו הורינו לא ידעו היכן מתקיימים הלימודים. כשהם היו צריכים להכין מאכלים לילדים, הם היו מביאים זאת לבית מסוים ומשם היה יוצא שליח מיוחד ומביא זאת לילדים. היו אלה ימים של פחד אמיתי. כמה פעמים הסתתרו בביתנו חסידים מאימת השלטון הקומוניסיטי.
זכורני כיצד במסירות נפש ובמאמצים עילאיים היינו קונים חיטים בשוק, מחפשים בשק אם יש אבק על החיטים, או אז היינו יודעים שהם לא נשטפו, לאחר מכן היינו מכשירים את בית הרחיים ובבתי סתר היו אופים את המצות. שנה אחת היו ברשותנו מצות שמורות משעת קצירתם! היה יהודי בוכרי בשם ר' רפאל חודייטוב, יהודי פיקח מאד. שנה אחת התלוויתי אליו, נסענו כמה שעות מהעיר אל שדות החיטה, שם העמסנו מהשדות חיטים שנקצרו לשם המצות.
לא אפרט בארוכה את פרשת יציאתנו מרוסיה. זה היה בחסד וברחמים ועם הרבה סייעתא דשמיא, וזאת למרות שלא חלמנו שנצא אי פעם מרוסיה. מגילה שלמה אפשר לכתוב על פרשת היציאה הזאת. בסופו של דבר, בחורף תשכ"ט הגענו לארץ הקודש. תחילה גרנו בבני ברק בבית חמי הרה"ח ר' אהרן חזן. באחד הימים הגיע אלי ר' אפרים וולף ואמר לי 'אתה חושב שבאת לאכול מפריה ולשבוע מטובה? הרבי רוצה להקים שכונה בקרית מלאכי ואת זה אנו צריכים לקיים'. שמחתי מאוד לשמוע את האמונה והמילוי אחר בקשתו של הרבי שליט"א ממש כמו בסיפורים. הנה, ליובאוויטש חיה וקיימת..
באותם ימים הוקמה נחלת הר חב"ד בקרית מלאכי. נסעתי לבדוק את המקום והחלטנו לבוא ולהתיישב שם. בסביבות חג הפסח עברנו להתגורר בדירתנו החדשה בקרית מלאכי. הודעתי על כך לרבי - היה זה מכתבי הראשון מהארץ - בו כתבתי שבינתיים הגענו לקריית מלאכי ונראה איך נתמקם בהמשך.
באלול של אותה שנה נסעתי בפעם הראשונה לבית חיינו, ועל כך אני רוצה לספר. בערב יום ג' סליחות, עמדתי בכניסה ל-770, הרבי עבר על פניי, ואני עמדתי במקום רועד מהתרגשות. באותו ערב התקיימה התוועדות גדולה של הרבי. במהלך כל אותה התוועדות הייתי בהתרגשות עצומה - סוף כל סוף לאחר שנים כה רבות של שהות מאחורי מסך הברזל, בהם רק חלמנו על הרבי, והנה אני עומד פה וחוזה במלך ביופיו.
במהלך ההתוועדות הרבי שאל 'מי פה מנחלת הר חב"ד?' באותה התוועדות היו שניים, אני ועוד יהודי מבוגר ממוצא גרוזיני. ברגעים הראשונים לא עניתי, עמדתי מול הרבי בסוף הזאל הגדול. קהל החסידים שהכירני, הצביע לעברי. אמרו לי שהרבי שואל, ואם כן, צריך לגשת אליו, אל שולחן ההתוועדות. בשרי נעשה חידודין חידודין. בהרגשה של חיל ורעדה ניגשתי אל הרבי ועמדתי בסמוך אליו.
הרבי שאלני 'פון נחלת הר חב"ד?' ועניתי בחיוב. ואז הרבי הורה באצבעו הקדושה, ושאל 'האם בהתיישבות?' רק מאוחר יותר הבנתי את שאלתו של הרבי, שכן כתבתי לרבי שמגורי הם עדיין לא קבועים, אלא עד שנראה כיצד מתפתחים העניינים, אך הרבי רצה לדעת אם כבר החלטתי להתיישב במקום בקביעות. הנהנתי בראשי לאות הן.
לאחר חילופי הדברים, הרבי נתן לי לברך על 'מזונות' ולאחר מכן מזג לי 'לחיים', שתיתי והוא נתן לי שוב. לאחר שסיימתי, נתן לי בשלישית.. כל אותה עת הייתי בהתרגשות עצומה שאין לתאר. לאחר מכן הרבי חייך חיוך רחב, ונתן לי בקבוק 'משקה' ואמר 'זאלסטו זיין א משפיע' [= שתהיה משפיע]. אני חשבתי שהרבי מתכוון שאחלק ממנו לכל הנוכחים, ובהתוועדות עצמה התנפלו עלי חסידים רבים, והתחלתי לחלק את ה'משקה' עד שבבקבוק לא נותרה אף לא טיפה.
כל אותו חודש במחיצת הרבי, הייתי בהתרגשות עצומה. במוצאי שמחת תורה, כשעברתי לפני הרבי, קיבלתי שוב בקבוק 'משקה'. אין יכולת לתאר עלי כתב את ההרגשה הפנימית העצומה שחלחלה בי כששמעתי מהרבי את המילים 'כתיבה וחתימה טובה' או בעת חלוקת הלעקח 'שנה טובה ומתוקה'..
באותו חודש הרבי אמר, כי כל מי שיצא מרוסיה באותה שנה, יוכל לעמוד בסמיכות אליו. בכל אותו חודש, על-אף הצפיפות הגדולה, עמדנו על יד הרבי מלך המשיח בעת ההתוועדויות, בתפילות וגם בעת שהרבי עלה לתורה. באחד הימים אף קרא לנו המזכיר הרב חודקוב, בהוראת הרבי, ואמר לנו שישנה הוראה מהרבי שהמזכירות תממן לא פחות מתשעים אחוז מכרטיס הטיסה של אלו שבאו מרוסיה. הרב חודקוב הדגיש בפנינו שהמימון הוא רק השנה, ולא יינתן בשנים הבאות.
ה'יחידות' הראשונה לה זכיתי, הייתה באמצע חודש תשרי. היה בקרית מלאכי יהודי שהגיע מלנינגרד, שם עסק בייצור משקאות קלים, קראו לו ר' יענקל משה ציבין, והוא שכנע אותי - כיוון שהיה מבוגר - שהוא ילמדני את סודות המקצוע ואני אתחיל לסחור בזה. באותם ימים אכן חיפשתי מקור לפרנסה, אך לא ידעתי האם להיענות להצעתו, והוא דיבר איתי ארוכות בעניין, ואף דחק בי. כששמע שאני נוסע אל הרבי, הציע שאשאל את דעתו הקדושה של הרבי בעניין.
במהלך ה'יחידות' ציינתי את ההצעה, ושאלתי האם עלי ללכת בכיוון. הרבי פסל את ההצעה, ואמר 'בשבילו זה מתאים אך לא עבורך, אתה צריך לעסוק במקצועות כמו מילה ושחיטה או ללמוד עם השני', וכאן הרבי הוסיף וברכני בפרנסה.
לפני הנסיעה בחזרה לארץ ישראל, נכנסנו כמה חסידים לחדרו של הרבי, והרבי אמר בפנינו שיחה מרתקת, כשהנקודה המרכזית הייתה, שאי אפשר לדרוש מכל יהודי מסירות נפש, משום שמהתורה אין חיוב שיהודי ימסור נפשו על כל עניין; אבל מאלו שהגיעו מרוסיה, שם עמדו במסירות נפש על עניני יהדות, יכולים לדרוש מסירות נפש!
הרבי מלך המשיח הוסיף שהוא רוצה שנחלת הר חב"ד יהיה מרכז רוחני שישפיע על כל העיר, ושהיהודים שהגיעו מרוסיה יהוו דוגמא חיה איך יהודי חסידי צריך להתנהג. בסיום חילק הרבי שטרות לצדקה, שטרות של מאה ועשר, אני קיבלתי שטר של עשר. במשך השנים זכיתי להיות ביחידויות נוספות, אך זו הייתה הראשונה שנחקקה בנשמתי.
תגובות
הוסף רשומת תגובה
*רק תגובות מתאימות יתפרסמו לפי החלטת הנהלת האתר