יהודי אינו מתאפק מצער הגלות - וקם באמצע הלילה ל'תיקון חצות'..

'כל יהודי אפילו פשוט שבפשוטים יודע אודות המושג של 'תיקון חצות' - בו קמים באמצע הלילה לצעוק על הגלות': עורך אתר 'לחלוחית גאולתית' מגיש שיחה מיוחדת של הרבי מלך המשיח, על התוכן והמטרה של עריכת 'תיקון חצות', בו קובעים זמן להצטער ולהתאבל על גלות השכינה במרירות גדולה (וזאת כהכנה לשמחה והדביקות בעבודת התפילה כמבואר בחסידות), ובמילא זה ישנה את כל היום של היהודי בציפייה והשתוקקות לגאולה • ומתי הזמן לקבוע ל'תיקון חצות'? • לשיחה המלאה

•••

 ☚ מומלץ: התוועדות מרתקת של הרבי הרש"ב שמסביר על נחיצות המרירות בעבודת השם 

עורך אתר 'לחלוחית גאולתית' מגיש שיחה מיוחדת של הרבי מלך המשיח, על התוכן והמטרה של עריכת 'תיקון חצות', בו קובעים זמן להצטער ולהתאבל על גלות השכינה במרירות גדולה (וזאת כהכנה לשמחה והדביקות בעבודת התפילה כמבואר בחסידות), ובמילא שזה ישנה את כל היום של היהודי בציפייה והשתוקקות לגאולה.

לשיחה המלאה:

'כל יהודי - אפילו פשוט שבפשוטים - יודע אודות המושג של 'תיקון חצות', וזאת - גם אם הוא בעצמו אינו עורך 'תיקון חצות', ומעולם לא ראה איך שעורכים 'תיקון חצות', מכל מקום, יודע הוא שב'סידור' - השוה לכל נפש - מופיע 'סדר תיקון חצות', בכל הסידורים, ועד - שענין זה מובא בהתחלת ה'שולחן ערוך'.

והנה, כל הענין של 'תיקון חצות' תוכנו - להצטער ולהתאבל על כללות ענין הגלות, כמודגש ומבואר בארוכה בכל הפסוקים והפיוטים שאומרים ב'תיקון חצות', וביניהם - ביטויים רבים בתוכן האמור לעיל, שבני ישראל אינם מסוגלים לסבול עוד את צער הגלות!

ישנם נוסחאות ב'תיקון חצות' שבהם יש פיוט אחד בעל שש פיסקאות, שכל פיסקא מתחילה בתיבות 'עד מתי'. [ואף שפיוט זה לא הובא בנוסח 'תיקון חצות' שבסידורו של אדמו"ר הזקן - יש לומר, שטעם הדבר הוא לפי שתוכן הענין נאמר כבר בפסוקי תהלים ואיכה וכו' שאומרים ב'תיקון חצות'].

 ☚ מהי הדרך הנכונה לתחושת המרירות בדורנו? • דברים ברורים מהרב זלמן לנדא 

כאשר מדברים עמו אודות פסוקי תהילים - טוען: אמירת תהילים שייכת לאנשים פשוטים.. אבל אני - אינני איש פשוט!.. נו !.. לו יהי כדבריו!.. אבל 'תיקון חצות' - שייך כבר ליהודים 'בעלי מדריגה'!.. על פי זה - מה מקום לשאלה מה פשר הרעש והצעקה שלא יכולים לסבול עוד את ענין הגלות - הרי על זה הוסד כל הענין של 'תיקון חצות'?!.. צער הגלות גדול כל כך - עד שאינו יכול להתאפק עוד, וקם באמצע הלילה כדי לבכות ולצעוק על אריכות הגלות!..

ופשיטא - שאין הכוונה שלאחרי עריכת 'תיקון חצות' [בכל יום, או לעיתים מזומנים, כמבואר ב'קונטרס התפילה' (פרק י"א), בליל שישי, וכיוצא בזה] ילך 'לישון', ולמחרת בבוקר לא ישאר שום רושם מזה.. וימשיך לעסוק בכל עניניו מתוך רגש של שלוה ושאננות... - הנהגה כזו היא היפך תכלית המכוון של 'תיקון חצות', כפשוט! כאשר צועקים 'עד מתי' - לא יתכן להתהלך שקט ושאנן, מכיון שבמשך כל היום חש הוא ומרגיש את צער הגלות, ולכן מקווה ומצפה לביאת משיח צדקנו באופן של 'לישועתך קוינו כל היום'!

ספר 'התוועדויות' שנת תשד"מ, חלק ב' עמוד 987.