הנשתנתה צביונה ודרכה של חב"ד? מאמר מאלף של הרב מאיר גרוזמן

'בלא עבודת התפילה - אי אפשר להיות עובד ה' באמת, אי אפשר להיות ירא שמים באמת, אי אפשר להיות בעל מידות': לפניכם מאמר מיוחד מדברי הגה"ח הרב מאיר צבי ('מונקע') גרוזמן ע"ה, אודות אופייה וחינוכה של ישיבת 'תומכי תמימים' ועבודת השם בזמננו בכלל • הרב גרוזמן, שימש כאחד מראשי ישיבת 'תומכי תמימים' בכפר חב"ד, מחשובי תלמידיו של המשפיע הנודע הגה"ח ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה, עליו העיד המשפיע שיש לו 'אהבה ויראה' מהבורא • למאמר המלא

•••

 ☚ העבודה הפנימית היא נצחית: התוועדות אותנטית נדירה של המשפיע הרב משה ארנשטיין 

תעודתה של ישיבת תומכי תמימים

חסידות חב"ד נתקיימה שנים רבות בטרם הוקמה ישיבת תומכי תמימים בתוככי ליובאוויטש, אולם משעה שהוקמה - הרי דמותה ושמע-זכרה עודנו מרטיט הלבבות ושרטוט פניה של חב"ד עטה אור מיוחד. בסקירתה, עם מלאות ארבעים שנים ליסוד ישיבת תומכי תמימים, כתבה מערכת 'התמים' מאמר הערכה וסקירה מיוחד, וכך נאמר שם על נסיבות הקמת ועל תעודתה של ישיבת תומכי תמימים בישראל (התמים, כרך ב', עמוד 746):

'הישיבה היא אחת הישיבות הגדולות בעולם, כן בכמותה וכן באיכותה. אמנם לפי טבעה, אפיה ותכנה, בתור ישיבה חבדי"ת, מיוחדה היא בין אחיותיה הישיבות. מיוחד הפרדס, מיוחדות הנטיעות ומיוחד הגנן. ישיבת תומכי תמימים היא לא רק בית אולפנא לתלמוד והוראה בלבד, כי אם גם מוסד לחינוך, לחנך את צעירי ישראל בתורה ועבודה, בדכי שגם למוד התורה וגם קיום המצוות לא יהיו כמצות אנשים מלומדה, כי אם בטוב טעם וחיות פנימי.

מטרת הישיבה היא לשמש 'מקום אשר ילמדו שם הבחורים החפצים ללמוד, ויתעסקו בגפ"ת בשקידה. אמנם עם זה תהיה עליהם השגחה טובה להשריש בלבם שרשי האמונה והיראה ולהאיר עיניהם באור הדעת - לדעת את ה' ומה ה' דורש מאתם, לעבוד את ה' וללכת בדרכיו ואור התורה המצוה והעבודה יאיר בקרבם להיות זכים ומזכים את הרבים' [מדברי הרבי הרש"ב, מייסד הישיבה]'.

ייחודיותה של הישיבה, והדרך למלא את משימות תעודתה, היא לימוד תורת החסידות. 'לימוד תורת החסידות החבדי"ת שותל בלב התלמיד נטעי נאמנים של אהבת תורה ויראת שמים, מתוך הבנה והכרה פנימית מבוססה על יסודות השכל, חכמה בינה ודעת. וזה מרחיב דעת התלמיד בהבנה נכונה ויסודית במהות היהדות ותכנה הפנימי, וזה הוא גם המכניס בו כח איתן וחזק, לעמוד בפני כל הזרמים השוטפים בחיים מבלי לנטות אף זיז כל שהוא מדרכו הישרה. ולא עוד, אלא בכוחות נפשו הכבירים יש בו רב כוח ועוז להשפיע גם על סביבתו, ולעצור בפני הזרמים הזרים מלחדור בקרבה'.

הנטיעה שנשאה פירות

כאשר מתבוננים לאחור ומחשבים את תוצאותיו של יסוד ישיבת תומכי תמימים עעל ידי הרבי הרש"ב, הרי אין כל צל של ספק כי יעודה ומטרתה של ישיבה גדולה וקדושה זו מולאו מכל בחינה. ההשקעה הגדולה של מייסד הישיבה ובנו הרבי הריי"צ, מנהל הישיבה, חרצו את עתיד יהדות רוסיה, כאשר לימים, עת התבסס השלטון הקומוניסטי רודף דת יהודית, נטיעות שנטעה הישיבה במרחבי הקהילות היהודיות בברית המועצות אפשרו - במסירות נפש - לקיים חיים יהודיים נאמנים לתורה ולעבודה, תחת מעטה של מסך הברזל.

זכורני, כאשר היטלטלנו ממקום למקום. אבי ז"ל ומשפחתנו כולה נעה ונדה. סופו של דבר שברחנו לאזור סמרקנד. הייתי אז בן שתים עשרה שנים בסך הכל, ואמי לקחתני לסמרקנד ללמוד תורה. בזכות תלמידי התמימים, התנהלו שם חיים יהודיים למהדרין. למרות כל הקשיים הכבירים, ודל העט מלתאר במילים את המצב הנוראי, העוני השכול, האובדן שהיו מנת חלו של כל יהודי - התקיימו חיים יהודיים.

 ☚ חשיפה בלעדית: הרבי כותב בחריפות נגד המזלזלים בתפילה באריכות ובמשפיע ר' שלמה חיים 

למדתי בכיתה אצל הרב החסיד ר' מיכאל טייטלבום ז"ל. הוא לימד אותנו פרק 'הזהב', והאופן המעולה בו למדנו את פרק 'הזהב' אז, הותיר אותנו בקיאים בו מאד. על כל פנים, כשר' מיכאל היה מסיים את השיעור, הוא היה מתיישב להתפלל. כשלוש ארבע שעות היה מתפלל, מידי יום. ובשעות אלה היו משגיחים עלינו אברכים אחר. לפעמים היה זה ר' יעקב גורקאוו, והוא היה לומד כל היום חסידות כפשוטו.

אכלנו 'קעסט' כל יום אצל משפחה אחרת, והייתי אוכל כל יום ראשון אצל הרב החסיד ר' ניסן נעמנוב. מובן מעצמו אילו חיים יהודיים חסידיים ספגנו אז. ה'עונג שבת' שלנו, הנערים הצעירים, היה לילך אצל ביתו של החסיד המופלא ר' ישראל נח בעליניצקי ז"ל, שם התקיים המניין של החסידים הגדולים, העובדים. היה זה חזיון נהדר של עבודת ה' אמיתית.

עינינו ראו ולא זר דמותם של תלמידי התמימים, וגודל הצלחת ישיבת תומכי תמימים בהחדרת חיות חסידותית של אמת בעבודה פנימית - היו מחזה נפוץ לעינינו בדוגמאות חיות של ממש. הנה כי כן, תוצאות רבות נבעו מהמעיין הזך ששמו שישיבת תומכי תמימים וביטויים רבים יש לייחודיותה הנעלית: תלמידים בעלי מדות נאצלות, תלמידים בעלי מסירות נפש למען חיזוק והפצת היהדות בתקופת היותר קשות לעם היהודי, תלמידים מסורים במסירה ונתינה והתקשרות אמיתית לרבותינו נשיאנו ועוד ועוד.

הנשתנה צביונה של ישיבת 'תומכי תמימים'?

אבל יש לומר, שכל התוצאות מייחודיותה הישיבה וכל ביטוייה אינם אלא פרטים שונים של נקודה אחת. רואים, שכשהרבי הרש"ב, מייסד הישיבה, הסביר את חידוש הישיבה - הוא נימק זאת בכך שלימדו שם את 'תורת החסידות'. ולכאורה נשאלת השאלה, מדוע תורת החסידות דווקא פעלה כל כך ליצור כזו ישיבה מפוארת עם נטיעות נאמנות, שעד היום זכר תלמידיה ממלא את הלבבות בערגה אמיתית לעבודת ה' פנימית בכל עוז ותעצומות?

אולם בכדי להשיב על שאלה זו, אקדים שאלה אחרת, אשר למעשה היא העומדת במרכז. מלחמת העולם השניה בלבלה את העולם. מה שהיה לפני כן הוא לא מה שהיה אחרי כן מבחינות רבות. אחת מן הבחינות הללו הוא השינוי שנגרם בעולם ובתפיסות העולם. לאט לאט, עם השנים, התעוררה שאלה אצל כמה, שהפנו אותה אלי. אז הייתי מגיד שיעור בנגלה בישיבה, אבל גם הייתי מתוועד הרבה עם הבחורים, ובעקבות זה שאלוני כנזכר לעיל.

תורף הטיעון היה זה: צא וראה שדורנו אינו שייך כלל לסוג העבודה של התמימים בליובאוויטש. מהבחורים דהיום אי אפשר לדרוש את אותם הדרישות, ובמיוחד נוכח העובדה הים דורשים מהבחורים עניינים אחרים (של הפצת המעיינות וכו').

כשהייתי ביחידות אצל הרבי, העליתי בפני הקודש שאלה זו שנשאלתי בעניין זה, וכך אמר לי הרבי: 'כמבואר בקונטרסים, תומכי תמימים ללא עבודה פנימית אינה יכולה להיות. אם זה [עבודת התפילה] מפריע, צריך לראות שזה לא יפריע. זאת אומרת, יש את שבת ויום טוב, ערב שבת וערב יום טוב, בין הזמנים, ויומי דפגרא, וגם שני וחמישי. ובכלל כל זמן שמרגישים' - שאז תלמידי התמימים יתפללו באריכות.

 ☚ הרבי במכתב חריף על הטענה שתורת החסידות לא רלוונטית כיום 

דעתו של הרבי היא איפוא ברורה - תעודתה של ישיבת תומכי תמימים בישראל לא נשתנתה כמלוא נימה, וייעודו, תפקידו ודרכו של תמים - סלולה היא באותה הדרך. 'כמבואר בקונטרסים, תומכי תמימים ללא עבודה פנימית אינה יכולה להיות'. הקונטרסים אמנם נכתבו לתלמידי תומכי תמימים דליובאוויטש, אך הם שייכים גם אל תלמידי התמימים דהיום. אכן, נוספו דרישות. אכן, נצטרפו אתגרים - אולם הדרך להגשימם, אותה הדרך היא.

דבר זה ניבט ממענה נוסף אותו זכיתי לקבל מהרבי. היה פעם בישיבה 'תנועה' של התמסרות גדולה למבצעים הקדושים של הרבי, והיתה חלישות ניכרת בעניין של עבודת התפילה וכו'. שאלתי את הרבי, היות שיש 'קאך' במבצעים של הרבי, ויש אומרים שעיקר הקאך צריך להיות בזה - הנה האם בקשר לעבודת התפילה יש בזה העניין של 'עת לעשות לה' הפרו תורתיך', או שהעניין דמבצעים היא הוספה. דנוסף על עבודת התפילה, צריך להתעסק גם במבצעים. הרבי ענה לי כך: 'תמים לכל לראש הוא תמים. הפצת המעיינות - תלוי בשיקול הדעת ורשות ההנהלה'.

היינו שלרבי פשוט, אשר 'ציור' של תמים בימינו, הוא 'תמים', במובנו הפשוט - ללא כל שינויים. גם בשיחה המפורסמת, אחרון של פסח תשל"ו, אמר הרבי: 'חלק מהיום יהיה מוקדש ללימוד החסידות, ושאופן הלימוד יהיה 'כלימוד הסוגיות בגליא שבתורה' - בהבנה וההעמקה וכו', וגם דרשו מהתלמידים השתדלות ויגיעה בעבודת התפילה, ואריכות התפילה. ואף הנהיגו שכמה שבועות בשנה יקדישו התלמידים להרבצת התורה והיהדות, ושימשכו בזה, במדה מסוימת בזמנים שמחוץ לסדרי הישיבה, וגם במשך השנה'. (ספר 'ליקוטי שיחות' חלק י"ד, עמוד 318).

לימוד חסידות ועבודת התפילה היא בסיס לכל ענייני התמימים

החידוש המיוחד שיצק הרבי הרש"ב במהותה ובפנימיותה של ישיבת תומכי תמימים, לא נס ליחו ולא פג טעמו. הם הם הדברים הנדרשים גם מתלמידי התמימים דימינו. הדבר יסייע להם בעבודת השליחות, הדבר יסייע להם בהתקשרות במסירות ונאמנות אמיתית לרבי, הדבר יסייע להם בהתמודדות עם אתגרי הדור. אמנם הדרישות הללו נראות תחילה כקשות ליישום, אולם קושי איננו המדד לחיוניות יישום הוראות אלו.

לאמיתו של דבר, בהדרכה נכונה של המשפיעים, ועוד יותר לשימת לב מיוחדת מגיל צעיר של ההורים והמורים, תוך כדי ההסברה של הדרך הנכונה לביצוע המטלות הנדרשות מ'תמים' - הרי כל אחד יכול להבין ולחוש, כי הדבר הוא בהישג ידו.

הסבר הדבר הוא, על פי ההסבר הידוע של הרבי לעניינה של תורת החסידות. לתורת החסידות, מציין הרבי, יש ביטויים שונים (שכוחות הטבעים נעשים כוחות אלוקיים, שכל אחד יוכל להשיג אלוקות וכו') אולם כל אלו הם פרטים שונים, ולא עניינה של תורת החסידות. הנקודה העצמית והפנימית של החסידות, היא היותה 'המשכת אור חדש מבחינת הכתר, ולמעלה יותר - המשכת בחינת פנימיות עתיק ממש, בחינת אין סוף שנמצא ברדל"א' (קונטרס 'ענינה של תורת החסידות', אות ב').

לכן תורת החסידות אינה דבר נפרד, ולא מצינו שיוסיפו חלוקה נוספת - פשט רמז דרוש סוד, ונוסף על זה גם חסידות. כי החסידות היא הפנימיות והעצמיות של כל התורה כולה. חסידות היא הפנימיות של פשט, של דרוש, של רמז ושל סוד. 'וכמו שבכל נשמה פרטית, בחינת היחידה היא נקודה העצמית של הנשמה, כן הוא בהחיות והנשמה של כללות השתלשלות', וכן הוא גם בתורה. הרבי מדגים את הדבר על ידי ההסבר ל'מודה אני' בפרד"ס התורה, ואיך שהסברה של תורת החסידות, היא הפנימיות של ההסברים הללו כולם גם יחד.

 ☚ הרבי תובע את 'עבודת התפילה' הרבה יותר מכל נשיאי חב"ד 

והנה, בנוגע לישיבת תומכי תמימים אמר מייסד הישיבה הרבי מוהרש"ב (הוספות למאמר 'שמח תשמח' תרנ"ז, עמוד 119): 'יסוד אגודתינו אינו להגדיל ולהרחיב עסק תורה הנגלית, כי אם זאת היא תכלית יסוד אגודתינו: אשר הבחורים העוסקים בתורה הנגלית יהיו יהודים יראים ושלמים עם ה' ותורתו.. לנטוע בהם איזה הרגש פנימי ביראת ה' ואהבת ה'..'. ומדייק הרבי: 'שזאת אומרת, שתלמידי תומכי תמימים אין להם להסתפק בלימוד הנגלה לחוד, כי אם צריכים גם ללמוד פנימיות התורה - תורת החסידות ולהתעסק בעבודת התפילה, 'בכדי להשריש בלבם שורשי האמונה והיראה', שיהיה בהם 'הרגש פנימי ביראת השם ואהבת השם''.

פשוט הדבר וגם ברור, שהדרך היחידה להגיע באמת לעבודת ה' אמיתית ופנימית, הא על ידי לימוד חסידות מתוך התבוננות אליבא דנפשיה. אולם אי אפשר להבין ולחוש את תורת החסידות מבלי לעסוק בעבודת התפילה. כאשר למדים חסידות בלא 'עבודה', הרי לימוד יכול להיות, חלילה, לימוד 'אקדמאי'. רק כאשר מתפללים לפי ערך ב'עבודה' - כלומר: מילה במילה, במתינות, עם פירוש המילות ולאט לאט גם לחשוב מביאורי החסידות על תיבות התפילה, אזי לימוד תורת החסידות הוא לימוד אמיתי.

ולכן דייקו רבותינו נשיאנו, שהחידוש של ישיבת תומכי תמימים הוא לימוד חסידות ועבודת התפילה בסדר מסודר, במסגרת ישיבתית, והדבר אמור גם בימינו. בכדי להגיע אל כל המטרות השונות והפרטים השונים שרוצים שהישיבה, ישיבת תומכי תמימים, תניב אצל התמים - חייבים ללמוד חסידות, ובשביל ללמוד חסידות באמת מוכרח להתפלל ב'עבודה' לפי ערך.

לבצע את שליחות הרבי בדורנו, מוכרחים להיות 'תמים' כמו פעם..

כפי שכבר צויין, כמה מטרות יש לישיבת תומכי תמימים, ובפרט בדורנו. לעיתים המטרות נראות שונות: שהבחור יהיה ירא שמים בתכלית. שהבחור ילמוד תורה מתוך רגש פנימי לתורה (ולא חס ושלום רגש חיצוני). שינטעו אצל הבחורים מידות החסידות, הליכותיה ודרכיה. פעילות בשליחות - 'להיות נר להאיר' את הסביבה באור אלוקי. וכמושן שלא ניתן להגיע להתמסרות והתקשרות אל הרבי אמיתית. צריך להבין, שבכדי להשיג את הפרטים השונים הללו, ושהנקודה העצמית המשותפת לכל עניינים אלו - הוא לימוד תורת החסידות (ובכדי ללמוד תורת החסידות מוכרח 'להתפלל'!).

 ☚ המלחמה רק מחזקת: בדור הגאולה העבודה הפנימית נדרשת 'ביתר שאת' 

כפי שהרבי הסביר, תורת החסידות היא בחינת ה'יחידה'. בלא לימוד חסידות כדבעי, ובלא עבודת התפילה - אי אפשר להיות עובד ה' באמת, אי אשר להיות ירא שמים באמת, אי אפשר להיות בעל מידות, הליכות ודרכי החסידות באמת, אי אפשר להיות נר מאיר ובמילא להיות שליח נאמן של הרבי באמת, ואי אפשר להתקשר אל הרבי.

יש שחושבים שבאמצעות דיבורי סרק אפשר להתקשר לרבי, ואין זה אלא דמיונות שווא חולפים עוברים כלים ברוח. בלעדי לימוד תורת החסידות לעומק כדבעי, ובלעדי עבודת התפילה - אי אפשר להשיג את כל המטרות הללו כולן, כולל עניין השליחות.

עניין זה שייך בכל דור, ועוד יותר בדורנו זה. הרבי הדגיש זאת ריבוי פעמים, לי אישית, ובשיחות הקודש. צביונה של הישיבה, דמותה ותבניתה לא נשתנו. להיפך, בכדי, באמת, לעמוד איתן מול מצוקות הזמן, כדי לבצע את אתגרי השעה בהצלחה - מוכרח יותר מתמיד לצעוד בנתיבות תורת החסידות ועבודת התפילה כפי שחינכו בישיבה הנערצה - ישיבת 'תומכי תמימים' אשר בליובאוויטש.