אמרות מגדולי החסידות על מעלתה של תפילה חסידית

אנו מגישים מספר אמרות מגדולי החסידות הכללית, אודות מעלתה של תפילה חסידית בהקדמת ההכנה המתאימה • האפשר להתפלל עם הצדיק לאחר זמן התפילה? כיצד לומדים מאברהם אבינו שיש להתכונן לתפילה כדבעי? איזו חגיגה מבולגנת בעל הבית מעוניין בה? מה ההוכחה לתפילה ראויה ומה הקשר לאכילה לאחר התפילה? • לקריאה

•••

 ☚ בלעדי: הוידאו המלא של הפאנל ההיסטורי 'תבוא לפניך תפילתי' 

המתפלל עם 'הציבור' או 'הצדיקים'?

טרם שנתקרב רבי צדוק הכהן ע"ה מלובלין לחסידות, הגיע לעיירתו המגיד מטריסק ע"ה בעל ה'מגן אברהם'. בעת שנשא מדברותיו, הוא הזכיר את העניין מה שרואים אצל צדיקים שאינם מקפידים על תפילה בזמנה, ואף חסידיהם מתפללים עימם בשעה זו. אמר המגיד שהטעם לכך הוא שצדיקים מכוונים להתפלל בעת רצון גם כשהשעה מאוחרת.. 

ולראיה הביא את דברי המדרש על הפסוק 'גם כי אזעק ואשווע - סתם תפילתי' [איכה פרק ג', פסוק ח'] - כל המתפלל עם הצדיקים - למה הדבר דומה? לבני אדם שעשו עטרה למלך בא עני אחד ונתן חלקו בתוכה - מה המלך אומר? בשביל שזה עני איני מקבלה?.. מיד מקבל המלך ונותנה בראשו. כך אם היו עשרה צדיקים עומדים בתפילה ורשע עומד ביניהם - מה הקדוש ברוך הוא אומר? בשביל רשע זה איני מקבל תפילתם? 

כאשר שמע רבי צדוק דברים אלו, נענה ואמר למגיד, שבמדרש הגירסא הינה כל המתפלל עם 'הציבור' [ומסתמא לכן צריך עשרה..] ולא עם ה'צדיקים'.. השיב לו המגיד שזו טעות הדפוס, כי בדפוסים ישנים היה כתוב 'עם הצ'' והמדפיס הבין מדעתו שהכוונה עם הציבור, אבל באמת הכוונה עם הצדיקים. חיפשו בדפוסים ישנים - ונוכחו לדעת שהצדק עם המגיד מטריסק..

איחור תפילה נלמד מאברהם אבינו.. 

פעם שאל רבה של לובלין הגאון רבי עזריאל הורוויץ את החוזה מלובלין, מדוע חסידים מאחרים תפילתם, וענה לו החוזה שתפילה דורשת הכנה מרובה, וממילא היא מתאחרת.

שאלו שנית הרב: 'אם כן מדוע לא ישכימו בעוד לילה ויעשו את ההכנות אז - למען יגיעו בזמן לתפילה'? השיבו החוזה שדבר זה נלמד מאברהם אבינו שכתוב אצלו 'וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו ויבקע עצי עולה וכו'' - ולכאורה היה יכול לעשות את כל ההכנות בלילה על מנת שיהיה מוכן מיד בבוקר לקיים את הציווי?.. אלא מוכח שגם ההכנה צריכה להיות בזמן המצווה. 

ועל דרך זה מסופר ששאל הרב אליעזר ע"ה סילבר - נשיא אגודת הרבנים של ארצות הברית, את האדמו"ר 'ויואל משה' מסאטמר, מדוע חסידים מאחרים תפילתם? ואמר שזה נלמד מאברהם אבינו, שאכן השכים בבוקר לחבוש את חמורו - אך מניין לנו כמה זמן לקח לחבוש את החמור?..

 ☚ פתאום נפקחים עיניו: מאמר 'עבודה' מעורר ומרומם של הרבי הריי"צ על התפילה 

החגיגה המבולגנת שבעל הבית מעוניין בה..

אמר בעל ה'ישמח משה': 'מה הכוונה ב'זמן תפילה' על פי 'שולחן ערוך'? כשעורכים שולחן לקראת אירוע חשוב - שמים מפה, צלחות, כלי הגשה, פרחים, מטעמים ומשקאות וכו' והכל בצורה מהודרת ומכובדת. והנה, כאשר מתחילים לאכול משתנה הסדר בשולחן הערוך.. האם בעל הבית כועס על כך? בוודאי שלא! שהרי כל עניינו שיהנו מהסעודה, תרבה השמחה, וממילא יתקלקל הסדר.. כך הוא גם בנמשל - חסידים מתיישבים ל'שולחן ערוך' ומתחילים לעבוד את השם בזמן ובאופן רציני ומסודר, אבל כשהם נהנים מ'הסעודה' - הם עושים קצת אי-סדר ומאריכים בתפילתם, אבל הכל בהסכמתו ועל דעתו של הבעל-הבית..

לשבוע מהתפילה

פעם אחת התפלל רב אחד, שלא מעדת החסידים, אצל רבי אורי ע"ה מסטרעטין בשבת קודש. הנהוג שם, כדרכם של חסידים, שהתפילה התארכה וכאשר גמרו את התפילה והתיישבו לקידושא רבה - כיבד הסטרעטינער את הרב לומר דבר תורה לפני הקידוש. פתח הרב ואמר: 'דוד המלך עליו השלום אומר בתהילים [נ', י"ב]: 'אם ארעב לא אומר לך', דהיינו 'אם ארעב' - כאשר אני רעב, אזי 'לא אומר לך' - אינני מסוגל לומר דבר-תורה'..

השיב לו מיד הסטרעטינער: 'אנחנו מפרשים פסוק זה כך: 'אם ארעב' - אם אחרי התפילה הנני רעב בצורה כזו ששום דבר לא מעניין אותי מלבד סעודתי, אזי הוא סימן ש'לא אומר לך' - שלא התפללתי כראוי - מה ש'אמרתי' = התפללתי, היה בבחינת 'לא' - לא פעל בי שום זיכוך..

 ☚ מה עושים כשאין זמן ללמוד חסידות לפני התפילה? כך הגיב הרבי 

'לחיים' כבר אמרתי

האדמו"ר ר' מרדכי שלמה ע"ה מבאיאן, היה נוהג לומר: 'מה הטעם במנהגם של חסידים לומר 'לחיים' לאחר תפילת שחרית'? והשיב על דרך הצחות: 'אלא שאם ישאלו יהודי לאחר התפילה אם כבר יתפלל - מה יענה? אם ישיב שהתפלל - וכי לזה תפילה יקרא?.. ואם ישיב שלא התפלל - הרי יוציא דבר שקר מפיו, שכן על פי הלכה גם תפילה ללא כוונה - תפילה היא.. על כן מצאו החסידים עצה - נוהגים לומר 'לחיים' מיד לאחר התפילה, ואזי כשישאלו יהודי האם התפלל, תמיד יוכל להשיב 'לחיים' שלאחר התפילה כבר אמרתי, ונמצא דובר אמת..