צריך לברך על חורבן ערי יהודה וירושלים בראייתם? הרבי משיב

מערכת אתר 'לחלוחית גאולתית' מגישה אגרת מיוחדת של הרבי מלך המשיח משנת תשי"ז, בו מוסברת דעת תורה בנוגע לחשיבות אמירת הברכות, כאשר רואים את ערי יהודה וירושלים בעת חורבנם כמו בזמן הזה, בצירוף ציטוט דברי ה'שולחן ערוך' בנושא • האם מותר להעלים משקל בטיסה לארץ הקודש? למה יש עניין לברך את הברכות על חורבן בית המקדש דווקא בתקופה שלנו? ומה זה קשור שיטת הציונות והחלטת האו"ם? • מתוך ספר 'אגרות קודש' חלק ט"ו אגרת ה'תשעד • לכתבה המלאה

•••

 ☚ נחרת עמוק בלב: הרבי הריי"צ קורע את בגדיו בביקור היסטורי בכותל המערבי בירושלים 

הרואה ערי יהודה בחורבנם

א. אין הדעת (של ה'שולחן ערוך') נוחה כלל מהעלמת משקל (היתר על המדה) בנסיעה [לארץ הקודש] על האוירון [= מטוס]. זאת אומרת מהתשלום בעד זה, והרי זה קבלת שירות (ודלא כהעלמת מכס, ושגם בזה צריך עיון), ומיהודי, והרוצה בדווקא בתשלומין, ובוודאי שאינו מותר.

ב. לפלא שמזכיר רק ברכה אחת וכו' אף שכמה ברכות נמנו ב'שולחן ערוך' אורח חיים סימן תקס"א. ועתה נוגע עוד יותר להוציא מדעת האומרים שהחלטת .U.N [= האו"ם] בשנת 1948 ביטלה ברכות אלו [= הערת מערכת האתר: נראה שכוונת הדברים היא להוציא מדעת הטועים שהקמת מדינת ישראל היא 'ראשית צמיחת גאולתנו' חלילה וחס, ובמילא שאין צורך כבר לברך את הברכות על חורבן ירושלים וערי יהודה - דווקא כעת יש עניין מיוחד לברך ברכות אלו להוציא מדעת הטועים].

במענה לשאלתו: הרי כשרואה ירושלים תבנה ותכונן קודם - פטור מברכה השנייה [של ברכה ערי יהודה].

[הרי ראה שאר ערי יהודה קודם שראה ירושלים תבנה ותכונן, מה שאין כן בסעיף ג' הנזכר לעיל. בכלל הנזכר לעיל בסעיף ג' אי [קאי] על ירושלים העיר העתיקה, ואותה הרי רואים רק בעליה להר ציון בנוגע לעיר החדשה פלוגתא בדבר.

 ☚ כך ביטל הרבי את הנסיעה אליו - עבור ביקור בכותל המערבי • מרתק 

במענה לשאלתו: הרי לפני ירושלים העתיקה לא ראה רק את העיר לוד ועיר החדשה בירושלים.

המקומות בם היו מקודם ערי יהודא, שבוודאי כמה מהם נמצאים בין לוד וירושלים]'.

ג. כן לפלא שכנראה לא ניצל ההזדמנות לברכת הפרשת תרומות ומעשרות.

ד. אין מוזכר באם הוסיף בכל יום שהותו שם - בענייני תורה ומצוות והרי כשנתווסף בקדושת המקום - צריך האדם להוסיף בקדושת הנהגתו כל זמן היותו במקום זה.

ה. ויהי רצון שחיבת הארץ בה מסיים - תעורר אותו לתפקידו בתוך כלל ישראל 'מאכען דא ארץ ישראל' [= לעשות כאן ארץ ישראל] במקומו כהוראת אדמו"ר ה'צמח צדק' הידועה.

המכתב נדפס בספר 'ליקוטי שיחות' חלק י"ט עמוד 454.

 ☚  מרעיד לב: הרבי הריי"צ מתאר בזעזוע את קורות תשעה באב 

••

דיני הרואה ערי יהודה וירושלים, והמקדש בחורבנם

סעיף א'] הרואה ערי יהודה בחורבנן, אומר: 'ערי קדשך היו מדבר', וקורע. (ואינו חייב לקרוע אלא כשמגיע סמוך להם כמן הצופים לירושלים) [בית יוסף]. סעיף ב'] הרואה ירושלים בחורבנה, אומר: 'ציון היתה מדבר שממה', וקורע. וכשרואה בית המקדש, אומר: 'בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך בו אבותינו היה לשרפת אש וכל מחמדנו היה לחרבה', וקורע. ומהיכן חייב לקרוע? מן הצופים. ואחר כך כשיראה המקדש, קורע קרע אחר. וכל קריעה טפח. ואם בא דרך המדבר, שאז רואה המקדש תחילה, קורע על המקדש טפח, ואחר כך, כשיראה ירושלים, מוסיף על קרע ראשון כל שהוא.

סעיף ג'] אם קרע על אחת מערי יהודה, אינו חוזר וקורע כשיראה שאר ערי יהודה, חוץ מירושלים, שחוזר וקורע עליה קרע אחר בפני עצמו. ואם קרע על ירושלים תחילה, אינו צריך לקרוע על שאר ערי יהודה. סעיף ד'] כל הקרעים האלו - בידו, ומעומד. וקורע כל כסותו שעליו עד שיגלה את ליבו. ואינו מאחה קרעים אלו לעולם. אבל רשאי לשללן למללן ללקטן ולתופרן כמין סולמות. סעיף ה'] היה הולך ובא לירושלים, הולך ובא, תוך שלושים יום, אינו קורע קרע אחר. ואם לאחר שלושים יום, חוזר וקורע (והוא הדין בערי יהודה ובמקדש).

שולחן ערוך · 'אורח חיים' · סימן תקס"א.