לחיזוק ההתקשרות: סיפורים מיוחדים על הרבי

לא כדאי לפספס: כהכנה ליום הבהיא י'-י"א שבט, מערכת אתר 'לחלוחית גאולתית' מגישה פרוייקט מיוחד הכולל כעשרים סיפורים ואנקדוטות עם הרבי מלך המשיח, החל מתחילת שנות הנשיאות • הסיפורים כתובים בצורה קולחת וברורה, המביאה לקוראים זווית מרתקת על הנהגתו הקדושה של הרבי מלך המשיח • כמו כן, בסיפורים מוגשים גם קטעים רבים מיחידויות, מענות ופתגמים שנשמעו מהרבי. חלקם לא מפורסמים כלל • לכתבה המלאה

•••

 ☚ מענה נדיר: המשפיע ביקש שהרבי יקבל את הנשיאות - כיצד הגיב הרבי? 

כהכנה ליום הבהיא י'-י"א שבט, מערכת אתר 'לחלוחית גאולתית' מגישה פרוייקט מיוחד הכולל כעשרים סיפורים ואנקדוטות עם הרבי מלך המשיח, החל מתחילת שנות הנשיאות. הסיפורים כתובים בצורה קולחת וברורה, המביאה לקוראים זווית מרתקת על הנהגתו הקדושה של הרבי מלך המשיח. כמו כן, בסיפורים מוגשים גם קטעים רבים מיחידויות, מענות ופתגמים שנשמעו מהרבי. חלקם לא מפורסמים כלל.

לקריאת הסיפורים:

מהו 'בחור חסידי'

בחור אחד נכנס ליחידות ואמר לרבי שרוצה להיות 'בחור חסידי'. וענה לו הרבי: בחמישה דברים ניכר ההפרש בין בחור שלומד בתומכי תמימים, לבחור של ישיבה אחרת: א] זקן, ב] פיאות, ג] מקוה, ד] שני זוגות תפילין (רש"י ור"ת), ה] אבנט (כנראה הכוונה להאבנט שעל הציצית). ואם יעשה חמישה דברים אלו אזי יהיה 'חסידישער בחור'.

אני צריך להתכונן לתפילה

בשנים תשט"ו-תשכ"ד נהג הרבי מלך המשיח בליל שמחת תורה לפנות בוקר לאחר ההקפות, ללמד ניגון חדש, ולתת משקה לאלו שמקבלים על עצמם הוספה בלימוד החסידות במשך השנה הבאה. בשנת תשכ"ד הזהיר הרבי שיקחו רק אלו שיעשו הוספה בפועל, ולא כמו בשנים שלפני זה שהיו שלקחו משקה ולא הוסיפו בפועל. לאחר דברים אלו, נמנעו רבים מאנ"ש והתמימים לגשת לרבי ולקחת משקה.

הרה"ח ר' אבא פליסקין עמד ליד הרבי, ולא ידע האם לגשת ולקבל משקה או לא. לפתע פנה אליו הרבי שליט"א ואמר: איר ווילט גאר קיין משקה ניט נעמען? איך האב קיין צייט ניט, איך דארף זיך גרייטן צום דאווענען [= אינכם רוצים כלל לקחת משקה? אין לי זמן, אני צריך להתכונן לתפילה]! זה היה בשעה 6:00 בבוקר, וכבר אז החל הרבי את ההכנות לתפילה!..

דואג על מחשבות זרות בתפילה

ראביי קונסרבטיבי שהיה אצל הרבי ביחידות יצא מלא התפעלות, ואמר שהרבי סיפר לו: הגיע לי מכתב מאחד מאנ"ש ברוסיא, וכשקראתי את המכתב נזדעזעתי ('בין איך פארציטערט געווארן'): על מה מתאונן ודואג החסיד? על זה שיש לו מחשבות זרות בתפילה! מדובר אודות אחד שאין לו מה לאכול, וחייו נתונים בסכנה, ועל מה הוא דואג על מחשבות זרות בתפילה!..

ובלבד שיכוון

הרבי אמר פעם: 'אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון ליבו', ולכן אל יפול לב האדם כשרואה את חבירו עושה יותר ממנו, כי תובעים מכל אחד שיעשה רק זה ששייך אליו, אך כל אחד בהדברים השייכים אליו צריך לכוון ליבו'.

חזרת דא"ח טובה בגשמיות

אחד מאנ"ש סיפר לרבי בהיותו ביחידות, שחזר דא"ח ברבים, ומזה באה לו אחר כך טובה גדולה בגשמיות. אמר לו הרבי: הלוואי היו כולם יודעים ומכירים אשר חזרת דא"ח היא פשוט טובה בגשמיות.

ההסתלקות תלויה בראש!

בשנה הראשונה לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ דיבר הרבי מלך המשיח (בהתוועדות שמחת בית השואבה תשי"א) דיבורים מבהילים אודות הסתלקותו של הרבי הריי"צ, ואמר בין השאר, שחסידים אלו שהרבי חי אצלם גם עתה - הרי הם ממשיכים לקבל את ההשפעות של הרבי גם עכשיו.

ואלו היו תוכן דבריו הקדושים:  'בחיי משה רבינו ראו בגלוי איך שכל הענינים הרוחניים והגשמיים היו נמשכים על ידיו והם: המן לחם מן השמים, ומים מבארה של מרים, וענני הכבוד שהיו מכבסים בגדיהם וכו'. אך לאחרי הסתלקותו של משה, הנה אף שאמרו רבותינו זכרונם לברכה 'משה לא מת', אך כיון שלמטה מעשרה טפחים חסרה מציאותו - לכן נפסקו גם ההשפעות הבאות על ידו. אמנם, אלו שמשה חי וקיים אצלם גם עתה למטה מעשרה טפחים, הנה הם מקבלים גם עכשיו את ההשפעות הבאות ממשה (המן והבאר וענני הכבוד)'.

 ☚ התקשרות פנימית: ראש הישיבה בהתוועדות מיוחדת כהכנה לי' שבט 

לראות את הטוב

הרה"ח ר' שמואל הלוי לוויטין סיפר, פעם נכנס ליחידות אצל הרבי שליט"א בעשרת ימי תשובה, ואמר לרבי שבחסידות מבואר שעל ידי העבודה של עשרת ימי תשובה, רואה האדם שאינו כפי הכוונה. ויאמר לו הרבי: וואס עפעס ניט כפי הכוונה, מען איז יע כפי הכוונה! [= מדוע הינך אומר שאיננו כפי הכוונה, הרי זה כן כפי הכוונה].

הצער של הקדוש ברוך הוא

שני אחים שהלכו בשנת תשכ"ב לארגן סדר פסח ציבורי לסטודנטים מהאוניברסיטה, סירבו לקבל כסף על ההוצאות, וציוה הרבי שימסרו להם: שיקחו את הכסף, והצער שיש להם מלקיחת הכסף אינו מגיע להצער שיהיה חס ושלום לקדוש ברוך הוא מזה שליהודים לא יהיה סדר.

לא להתבייש במנהג חסידים

בחג הסוכות תש"ב או תש"ג קודם התפילה אחר שברכו על הלולב, נכנס הרבי מלך המשיח לסוכה ב-‏770 וחילק מזונות לאנ"ש והתמימים, אחד החסידים ניגש לרבי והעיר: הרי זה שחסידים אוכלים מזונות לפני התפילה הוא מפני החלישות וכו', אך מדוע צריך לעשות זה בפרהסיא? וענה לו הרבי: מיט א מנהג חסידים איז ניטא וואס צו שעמען זיך! [= עם מנהג חסידים אין מה להתבייש!].

ילך למקווה קודם שכותב

מעשה ביהודי מארץ הקודש שכתב מכתב לרבי, והרבי השיב לו: 'בדרך כלל נוהג אני להזכיר המכתבים והשמות וכו' על הציון, ולכן, מכאן ואילך ילך למקוה קודם שכותב'.

הקדוש ברוך הוא ציוה: ללמוד חסידות לטבול במים ולתת צדקה

באחד המאמרים הראשונים (דיבור המתחיל 'כי תשא' תשי"א) אמר הרבי שליט"א: איתא ב'ליקוטי תורה' (תבוא מג, ב) שבכל יום צריך להיות שלושה הכנות לפני התפילה: א] לימוד החסידות. ב] הליכה למקוה. ג] נתינת הצדקה. אך ישנם הטוענים שכיון שהם צריכים לחדש חידושי תורה, ולכן אין להם זמן לכך. והגורם לכך הוא כיון שחושב שהתורה היא שלו 'תורתו', והוא צריך לחדש עם שכלו האנושי, ולכן מונע את עצמו משלושת ההכנות הללו.

אך אם היה לומד תורה מפני שהיא חכמתו ורצונו של הקדוש ברוך הוא, אם כן איך יכול להיות שהכנות אלו שהקדוש ברוך הוא ציוה ('דער אויבערשטער האט געהייסן'): ללמוד חסידות לטבול במים ('גיין אין וואסער') ולתת צדקה - שיהיו מניעה מלימוד התורה'.

בין השורות

אחד מסר לרבי שליט"א מכתב עבור ידידו. והרבי אמר לו: תאמר לו שיכתוב בעצמו, כי כאשר אני קורא מכתב, הנני קורא גם מה שכתוב בין השורות!

יום אחד בישיבת 'תומכי תמימים'

אחד מאנ"ש שאל את הרבי מלך המשיח אודות בחור המוכן ללכת לישיבה, אך אם ישלחו לישיבת 'תומכי תמימים' יוכל ללמוד שם רק זמן קצר, ואילו אם ילך לישיבה אחרת יוכל ללמוד שם כמה שנים, והשאלה היא להיכן עדיף לשולחו? ענה לוהרבי: ישלחו אותו ל'תומכי תמימים', אפילו יהיה שם רק יום אחד, ומפליא הדבר שלפועל אחרי שנכנס ללמוד בישיבת 'תומכי תמימים' נשאר ללמוד בישיבה משך כמה וכמה שנים.

 ☚ גלרייה איכותית בלעדית: הרבי מלך המשיח בי' שבט תשנ"ג 

הסיבה לעייפות

פעם התאונן חסיד ביחידות לפני הרבי אודות ענין מסויים שאינו יכול לעשותו כיון שהוא עייף. ענה לו הרבי: כתוב 'ואתה עיף ויגע', מדוע? - כיוון ש'ולא ירא אלוקים', שחסר ביראת שמים.

דבר מלכות

אחד מאנ"ש כתב מכתב לרבי בחודש אדר, בו מבקש ברכה עבור אחד שהיה חולה מסוכן לא-עלינו, וכבר התייאשו ממנו רחמנא ליצלן. וענה לו הרבי מלך המשיח בזה הלשון: 'לפלא אז מען רעדט און מען רעדט [= לפלא שמדברים ומדברים אודות זה], וכשמגיע לפועל חושב כל אחד ואחד שהכוונה אינה אליו. הובא כמה וכמה פעמים פתגם והוראת רבותינו נשיאינו: 'טראכט גוט וועט זיין גוט' [= חשוב טוב ויהיה טוב], שהכוונה שהמחשבה מועלת בזה, בהיפך מזה הממציא מחשבות באופן הפכי. ולמרות שנמצאים בחודש אדר שנצטווינו להרבות בשמחה שרוי בעצבות וכו' (-עיין תניא בזה). וחותמים בדבר מלכות: 'טראכט גוט וועט זיין גוט' - הנראה ונגלה'. סוף הסיפור היה, שהחולה הבריא לפתע להפתעת כל הרופאים.

כשקוראים עיתון לפני השינה..

פעם ציוה הרבי לאחד מהחסידים לקרב את יהודי פלוני. לאחר תקופה, נכנס החסיד לרבי ואמר שהוא מודאג מאוד אודות יהודי זה, משום שלאחרונה יצאו מפיו דברי כפירה. השיב לו הרבי: הנני מכיר אותו. דיבורים אלו הם סתם דיבורים, וכנראה קרא עיתון ('פייפער') לפני השינה, וכאשר קוראים עיתון לפני השינה, מדברים למחרת דיבורים כאלו.

אפשר לקיים שניהם

הנהלת ישיבת 'תומכי תמימים' במונטריאול כתבה לרבי מלך המשיח שתלמידי התמימים משקיעים חלק גדול מזמנם בהפצה ומבצעים ולכן יש להם חלישות בלימוד, וביקשו שהרבי יצווה להתמימים להגביל את ההתעסקות ב'מבצעים' באופן שלא יפריע ללימודים. אמר להם הרבי שליט"א בזה הלשון: 'אפשר לקיים שניהם'.