כתבה מסיימת בפרוייקט הסיפורים הנדירים על הרבי

מערכת אתר 'לחלוחית גאולתית' מגישה פרוייקט מיוחד לחיזוק ההתקשרות למנהיג ישראל בדורנו, ובו עשרות סיפורים נדירים עם הרבי מלך המשיח בשנים הראשונות לנשיאות (בהמשך לכתבה הראשונה והשנייה בפרוייקט בה פורסמו סיפורים נוספים) • הסיפורים כתובים בצורה קולחת וברורה, המביאה לקוראים זווית מרתקת על הנהגתו הקדושה של הרבי. כמו כן, בסיפורים מוגשים גם קטעים רבים מיחידויות, מענות ופתגמים שנשמעו מהרבי. חלקם לא מפורסמים כלל • לכתבה המלאה

•••

 ☚ הרבי בשנת תשנ"ב: יש להתחזק בט"ו שבט ברגש המרירות בעבודת השם 

לרבי - התורה אינה כבדה!

באחת ההתוועדויות (שבת פרשת 'שמיני' תשי"ב) הזכיר הרבי את מאמר חכמינו ז"ל שהובא בגמרא, וביקש להביא לו גמרא כי ברצונו לעיין בלשון הגמרא בפנים. לאחר שהרבי סיים לעיין בגמרא המשיך לדבר בעניינים אחרים תוך כדי אחיזת הגמרא בידיו הקדוש. כשראה זאת אחד מאנ"ש שאל את הרבי אם יכול הוא לקחת את הגמרא, כי אולי קשה לרבי לאחוז את הגמרא. ענה לו הרבי: 'א רבי'ן איז תורה ניט שווער'! [= לרבי, התורה אינה כבידה].

מלחמת הגנה ומלחמת תנופה

בחול המועד פסח תש"כ, כשיצא הרב אפרים יאלעס מפילדלפיה מ'יחידות' אצל הרבי (כמנהגו בכל שנה), סיפר: משמעות דברי הרבי היו שעבודת חותנו (הרבי הריי"צ) היתה בבחינת מלחמת הגנה, ולרבי מסר את העבודה באופן של מלחמת תנופה.

שייך להכנות לביאת משיח

פעם בהתוועדות (בשנת תשי"א) מזג הרבי מלך המשיח בידו הקדוש משקה לכמה מהתמימים, ובירכם בשידוכים הגונים. והרבי הוסיף ואמר: מדברים כל הזמן אודות ההכנות לביאת המשיח, ושידוך הגון והקמת בית בישראל הוא הרי קשור ושייך להכנות לביאת המשיח כמאמר חכמינו ז"ל 'אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף'.

מדוע צריך להסתבך

מנהגו של הרבי כשהוא חוגר את האבנט ('גארטל'), הוא מחזירו כרך על גבי כרך (כדברי הרמב"ם בהלכות 'כלי המקדש' סוף פרק ח'), ולא כחסידי פולין שנוהגים לקפל את האבנט בכל פעם שמסבבים את הגוף, שכך מחזיק יותר טוב. פעם שאל אחד את הרבי שליט"א מדוע אינו מקפל את האבנט? ויענה לו הרבי: 'וואס דארף מען פארבדרייען, אז מען קען מאכן גלייך'! [= מדוע צריך להסתבך כשאפשר לעשות ישר].

הרבי 'נביא' ממש!

באחת ההתוועדויות בשנת תשי"א, ביאר הרבי את מנהג החסידים לשאול את הרבי שאלות בענינים גשמיים, ואלו היו תוכן דבריו: אדמו"ר הזקן באגרת הקודש (סימן כ"ב) שולל את ההנהגה 'לשאול בעצה גשמית כדת מה לעשות בעניני העולם הגשמי' כיון שזהו ענין ששייך רק 'לנביאים ממש'. אך לפועל רואים שחסידים לא התפעלו מזה, ובכל זאת המשיכו לשאול את רבותינו נשיאינו שאלות, גם בנוגע לעניינים גשמיים, וכך נהגו גם חסידים גדולים ביותר, ורבותינו נשיאינו אכן ענו על שאלותיהם. ומזה יודעים שהמענה של הרבי על ענינים גשמיים הוא כיון שהוא 'נביא ממש'. והרבי סיים: חסידים אינם מתייראים מכך, ואם יש צורך שהרבי יהיה נביא הרי הוא גם נביא!

השתנה ממהות למהות

אחד התמימים נכנס ליחידות לרבי, והתאונן שכל דבר שעושה - בין בלימוד בין בהפצת המעיינות - יש לו מזה הרבה ישות, ואינו יכול ליפטר מזה. וביקש עצה וברכה על זה. ענה לו הרבי: חשוב חסידות בכל יום לפני התפילה מעשר דקות עד ארבעים חמישים דקות. הבחור לא הבין מהי כוונתו הקדושה מעשר עד ארבעים חמישים, והרבי שראה עליו שאינו מבין אמר לו: כוונתי פשוט, פעם זה יקח עשר דקות, ופעם זה יקח ארבעים חמישים דקות.

והרבי מלך המשיח מסר לו כמה ענינים בחסידות שבהם יחשוב בכל יום (חלק מקונטרס ומעין, ומאמר ד"ה האומנם ישב אלקים תרמ"ג). הבחור קיים את המצווה עליו במשך כמה חדשים, ואחר כך כתב לרבי שאינו רואה שום שינוי. הרבי ענה לו שלא יתפעל וימשיך בזה, ואכן לאחר תקופה ממושכת שחשב חסידות לפני התפילה, ראו עליו איך שנשתנה ממהות למהות, עד שלא יכלו להכירו. והבחור סיפר שכדברי הרבי כן היה שפעם היה לוקח לו לחשוב חסידות עשר דקות ופעם היה לוקח ארבעים חמישים דקות.

מן השמים עכבו את גזר דינה

בשנת תשי"א היה יהודי אחד שביתו חלתה במחלה ממארת רחמנא ליצלן, ואושפזה בבית הרפואה, הרופאים לא נתנו לה כל סיכוי, ואמרו שנותרו לה ימים ספורים, אביה לא ידע מה זה 'רבי', אך אשתו שבאה ממשפחה מסורתית אמרה לו שילך לרבנים ולאדמורי"ם לבקש מהם שיצילו את ביתם. הלך האב לכמה מאדמו"רי פולין והבטיח להם ממון רב בתנאי שיבטיחו לו שביתו תבריא, אולם הם סירבו להבטיח לו הבטחה כזו. בינתיים המצב הלך והחמיר והוא ממש לא ידע את נפשו, עד שפגש אחד מאנ"ש שאמר לו שייכנס לרבי.

בשמעו זאת נסע מיד ל-‏770 ונכנס לחדר המזכירות. היה זה בשעות הערב, והוא ביקש מהרב חדקוב שברצונו ליכנס מיד אל הרבי. הרב חדקוב אמר לו שהוא ישאל את הרבי על כך, והרבי ענה: שיבוא מחר בשעה עשר בבוקר. משך כל הלילה התהלך כסהרורי והיה בטוח שביתו כבר מתה לא עלינו, עד שפחד להתקשר לבית הרפואה להיוודע אודות מצבה של בתו.

למחרת בשעה עשר בבוקר נכנס לרבי, והרבי אמר לו: בתך עודנה בחיים, מן השמיים עכבו את גזר דינה עד עכשיו, אך עכשיו אין הדבר תלוי אלא בך. האבא אמר מיד לרבי שהוא מוכן לתת כל סכום שהרבי יאמר לו, העיקר שיציל את בתו. אך הרבי אמר לו: לא לזה כוונתי, כוונתי היא שתקבל על עצמך להניח תפילין בכל יום חול, ואז בתך תבריא. האבא כמובן קיבל על עצמו מיד להניח תפילין, וגם החליט לשמור שבת, ובאורח פלא לפתע נתרפאה בתו.

הרבי עשה אתכם לקצין

באחת ההתוועדויות (שבת פרשת 'בשלח' תשי"ד) דיבר הרבי אודות ארגון 'צעירי אגודת חב"ד'. הרה"ח ר' פיניע אלטהויז (שהיה באותה עת בניו יורק לרגל חתונת בנו) אמר להרבי שגם הוא רוצה להיות חלק מ'צעירי אגודת חב"ד'. אמר לו הרבי: מה אעשה לכם - הרבי [הריי"צ] עשה אתכם לשר ופקיד ('אפיצער') [וממילא אינו יכול להיות חייל]. ואמר ר' פיניע: אם כן שהרבי יעשה אותי לגנרל. ענה לו הרבי: גנרל וחייל צריכים להיות בביטול כיון שנעוץ תחילתם בסופן, מה שאין כן לשר ופקיד ('אפיצער') [שאין לו ביטול].

תכלית ירידת הנשמה בגוף

אחד מאנ"ש נכנס ליחידות לרבי, והרבי דיבר עמו אודות יציאה לשליחות במקום מסויים. אמר אותו אחד לרבי: ברוחניות וודאי ששם יהיה לו יותר טוב, אך בגשמיות יהיה עבורי יותר טוב לישאר כאן. ויענה לו הרבי: בדבר כזה (כמו שליחות) שתלוי למלאות את תכלית ירידת הנשמה בגוף - אין להביט אל גשמיות.

מדוע הנך חושב אודות עצמך?

יהודי פשוט בא והתאונן לפני הרבי מלך המשיח אודות ענינים המעיקים לו. אמר לו הרבי: מדוע הנך חושב רק אודות עצמך? וישאל את הרבי: אלא אודות מה אחשוב אם לא על עצמי? ויענה לו הרבי: חשוב אודות רבותינו נשיאינו: הבעל שם טוב, הרב המגיד, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, עד לכבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר.

מתי תדע את כל הספרים?

ביום י"ג ניסן תשי"ב בצהריים הסתובב ילד מילדי אנ"ש ליד חדרו של הרבי (כיון שאז אין לימודים בחדר). כשראה אותו הרבי שאל אותו: מדוע אינך לומד? ויענה הילד: מפני שבישיבה לא לומדים עכשיו. שאלו הרבי שוב: אבל מדוע אתה לא לומד? הילד לא הבין את כוונתו הקדושה, ויענה עוד הפעם: מפני שבישיבה לא לומדים עכשיו. כשראה הרבי שאינו מבין, לקח מעל השולחן שבחדרו ספר, ופתחו לדף האחרון, ואמר לילד: רואה אתה כמה דפים ישנם בספר זה, וראה כמה ספרים ישנם בחדר הזה, ואתה יודע שישנם עוד ספרים, מתי תדע את כל הספרים האלו אם לא תלמד?