'כתר ארם צובה': מהי האמינות של ספר התורה העתיק?
לא כולם מודעים לעובדה, שייתכן שספר החומש ממנו הוא לומד את התורה - הינו מתוקן על פי כתב יד של ספר תורה עתיק בשם 'כתר ארם צובה', למורת רוחו של הרבי מלך המשיח • מהי ההיסטוריה של ספר תורה זה על פי המסורת? מדוע הרבי מתנגד לשינוי נוסח התורה על פי ספר התורה העתיק? עורך אתר 'לחלוחית גאולתית' מגיש סקירה מיוחדת בנושא • לסיפור המלא
•••
הרמב"ם כותב כי ישנו ספר תורה בירושלים אשר מחשיבים אותו למדויק, ולכן רבים מגיעים לירושלים במיוחד כדי להגיה ממנו ספרי תורה אחרים. יש לציין כי אין זה ספר תורה של ממש, אלא מדובר בחמישה חומשי תורה כתובים על קלף, אך כרוכים כספר קריאה. על כל דף ישנם סימונים רבים הקשורים לטעמים, ניקוד, וגם מספר אותיות בתורה ומילים נדירות.
לפי הידוע כיום, הספר נכתב לפני כאלף שנה בעיר טבריה, לפי 'המסורה הטבריינית' ובמשך שנים רבות היה הספר בירושלים. לפי מסורת בקרב יהודי סוריה, ספר זה הגיע מירושלים לעיר חַלֶבּ שבסוריה, שם שכן כבוד בבית הכנסת. מפאת חשיבותו הטמינוהו בכספת מיוחדת ולא נתנו לאיש לראותו מלבד בעיתים נדירות. בשלב מסויים החלו יהודי חַלֶבּ לכנות את הספר התורה החשוב: 'כתר ארם צובה'.
בשנת תש"ח חוללו הערבים פרעות ביהודי חַלֶבּ, ובמהלך הפרעות שרפו את בית הכנסת בו שכן ספר התורה החשוב, ומאז האוצר היקר נעלם כלא היה. גרסאות רבות, חלקן סותרות, ישנן לגבי גלגוליו של הספר. אך זאת ידוע, שכעבור כעשר שנים הגיע לארץ הקודש והוא שוכן כיום במוזיאון ישראל. ארבעת החומשים הראשונים בספר נשרפו ואינם, והספר עצמו מתחיל מאמצע חומש דברים, אך גם בחלק זה עדיין חסרים עמודים רבים. מפעם לפעם, צצים במקומות שונים בעולם דף או שניים מהספר, וההשערה היא שחלק מהספר נגנב או נמכר ביודעין על ידי גורמים מסוימים.
לאחר שהגיע הספר לארץ הקודש, חוקרים רבים ביצעו בו מחקרים שונים שהעלו תמיהות רבות. אין הוכחות ברורות לכך שהספר אודותו דיבר הרמב"ם, הוא הספר ששכן בסוריה. ניתוח מחקרי של הספר עצמו הביא חלק מהחוקרים לפקפק בדבר אמינותו של ספר זה. מאידך גיסא ניצבו חוקרים אשר מאמינים כי זהו הספר האמין אודותו דיבר הרמב"ם, ולכן הוא מדויק ביותר.
בשנים הבאות הוחלט באוניברסיטה העברית על פתיחת מיזם מיוחד בשם 'מפעל המקרא' בו חברים פרופסורים חוקרי מקרא והיסטוריה, שהם יכינו תנ"ך בגירסה מחקרית מדעית על פי 'כתר ארם צובה'. למותר לציין כי הללו עמדו בפני מכשול אדיר, שהרי ארבעה חומשים ראשונים אינם בנמצא ב'כתר ארם צובה', כמו גם חלקים נוספים.
אשר על כן החליטו החוקרים להכין גירסת תנ"ך שהכותרת שלה כלפי חוץ תהיה 'כתר ארם צובה', אך בפועל תסתמך גם על כתבי יד עתיקים שונים הנמצאים ברחבי העולם, ונחשבים לעתיקים ומוסמכים. ומה שיוצא בפועל, זה לא תנ"ך לפי 'כתר ארם צובה' אלא תנ"ך על פי ממצאים מחקריים-מדעיים, בלבוש של הספר המוסמך 'כתר ארם צובה' שכאמור, לא ברור אם אכן מה שבידינו אליו הרמב"ם התכוון.
דבר תוכנית התנ"ך המחקרי-מדעי, הגיע אל הרבי מלך המשיח שהביע התנגדות תקיפה לכך. הוא שיגר אגרת ארוכה מפורטת ומנומקת אל מר זלמן שז"ר, אשר כשנה קודם לכן עלה לגדולה והיה ידוע כחובב תנ"ך, ובכלל היה בעל קשרים ענפים בתחומים רבים. הרבי התריע בפניו כי הדבר עלול ליצור עימות בין פלגים שונים בעם ישראל.
האגרת נכתבה בעיצומו של חג הפורים תשכ"ד והנה מספר ציטוטים בתוספת דברי קישור: 'כפי שנודעתי שהאוניברסיטה העברית בירושלים מתכוננת להוציא לאור מהדורה חדשה של תורה שבכתב בהביא בחשבון תגליות הכי אחרונות וכתבי יד שונים, ולכל לראש כתב יד המכונה אלעפו קודקס (כתר תורה!)'.
'אלעפו קודקס'. כך הרבי כתב באנגלית, וליד זה כתב בסוגריים (כתר תורה). משום מה כאשר פורסמה האגרת בספר 'ליקוטי שיחות' וב'אגרות קודש', לא פירשו מה הכוונה לביטוי הזה, וכאן נבהיר ש'אלעפו קודקס' תרגומו לעברית: 'ספר חאלב', דהיינו ספר התורה מחאלב, הכינוי באנגלית ל'כתר ארם צובא'. מכיון שבאגרות הרבי מי שיחפש 'כתר ארם צובא' לא ימצא כלל ביטוי שכזה, לכן לצערנו יש ספרים המתוקנים על פי כתב יד זה למורת רוחו של הרבי, גם אצל אלו המתנהגים ברוח הרבי שליט"א ושאר גדולי ישראל.
והנה המשך האגרת: 'ולא עוד - ועל זה באתי - שעלה בדעת המכינים את הנזכר לעיל לדפוס שהפנים [הטקסט של התנ"ך] לא יהיה הנוסח המקובל והמקודש שעליו נתחנכו כמה וכמה דורות של בני ובנות ישראל, ובהם גם אלו בדורנו שהם בבחינת יצרם אנסם [דהיינו גם אלו שאינם שומרי מצוות, אך התנ"ך אצלם הוא זהה לתנ"ך המסורתי], כי אם הנוסח של הקודקס האמור. וכיון שחלק חשוב ממנו חסר, כמדומה לי לערך שליש, ישלימו את החסר מכתבי יד אחרים שלדעת המוציאים לאור, יש לסמוך עליהם'.
הרבי חשש לא רק מהשוואת הגרסאות על פי כתבי היד השונים, אלא שהחוקרים יכניסו את דעתם ופרשנותם תוך פסילת גרסאות מסוימות המקובלות, והכל מתוך מטרה להפוך את ספר התנ"ך שיהיה מקובל על כולם בשווה: 'ובחלק ההערות, אם בשולי הגיליון או בסוף כל כרך, יעירו גם כן על הנוסח המקובל ונוסחאות של עוד כתבי יד וכולי וכולי'.
הרבי מוסיף ומבהיר כי על ידי מהדורת תנ"ך שכזו, תקום מחיצה בין חוגים שונים בבני ישראל גם בנוגע לתורה שבכתב, ודי לנו בצרות ובמחיצות שיש גם ככה, ואין צורך ליצור מחלוקות בין יהודים גם לגבי התורה שבכתב. הרבי מדגיש כי למרות שנראה שאין שינויים גדולים, אלא רק בחסר ויתיר, נקודות וטעמים, הרי אין זה ענין של כמות, אלא ענין מהותי שיקים מחיצה בין יהודים ויגרום לפירוד לבבות.
כעיקרון, הרבי מלך המשיח אינו שולל את השוואת הגרסאות, ומבהיר באופן ברור כי טוב יהיה להשוות, אך את חילופי הגרסאות יש לכתוב כהערה או במבוא, ולא כדעה המקובלת על כולם או כמסקנה מוחלטת. תוך כדי פירוט הנימוקים לשלילה, מוסיף הרבי וכותב בפירוש, כי ברור הדבר שיש קבוצה המחפשת להילחם במאמינים בני מאמינים.
באגרות קודשו הרבי מתייחס לאנשי מדע בשפתם המדעית, ומשום כך הוא נוקט כדוגמה את ספר התנ"ך שהוציא לאור גרמני מומחה ידוע בשם קיטל, שלא העז לשנות את טקסט התנ"ך וכל הערותיו באו בשולי הגיליון, ורק במהדורות הבאות, בהשפעת שותפו, שילבו את הערותיו בגוף הטקסט.
הרבי מודיע שלפי הידיעות שבידו, בראש היוזמה עומד פרופסור [משה] גושן-גוטשטיין, והוא מודיע למר שז"ר, ש'מפאת החשאיות והדחיפות, נשלח מכתב זה באמצעות שליח' (אגרות קודש חלק כ"ג אגרת ח'תשפה). לא ידוע אלו צעדים נקט מר שזר בעניין זה. בפועל, האוניברסיטה העברית הוציאה את המהדורה המדעית של התנ"ך, כאשר האחראי על המהדורה, כפי שחשף הרבי, היה פרופסור גוטשטיין. במהדורה זו בוצעו שינויים בגוף הטקסט, אך המהדורה לא התקבלה בקרב הציבור הרחב.
בשנים הבאות יצאה מהדורה נוספת של תנ"ך מתוקן על פי כתר ארם צובה וכתבי יד עתיקים אחרים. הפעם היה זה הרב מרדכי ברויאר, רב וחוקר מקרא, אשר תיקן בגוף הטקסט של התורה והתנ"ך. מלבד זאת, הוא היה שותף לפירוש נרחב על התנ"ך שיצאה בסדרת ספרים בשם 'דעת מקרא'. בפירוש זה שולבה מהדורת התנ"ך של הרב ברויאר. למרבה הצער, חלק מהפירושים שם הינם פירושים לא מוכרים הדוחים את הפירושים המקובלים מדורי דורות. סיבה זו, לצד בעיות נוספות, גרמו ליהודים יראי שמים להתרחק מסדרה זו.
תגובות
הוסף רשומת תגובה
*רק תגובות מתאימות יתפרסמו לפי החלטת הנהלת האתר