מהי שמחה בחסידות חב"ד? • מרבים בשמחה

לרגל חודש אדר, שבו מרבים בשמחה, אתר 'לחלוחית גאולתית' מגיש לקט מיוחד מרבותינו נשיאנו והרבי מלך המשיח, אודות עניינה של השמחה בדרכה של חסידות חב"ד. עבדו את השם בשמחה

**

'לכל יהודי בכלל ובחסידים בפרט, צריך להיות מקובל ה'מתאים ולא מתאים' הרוחני כמו ה'מתאים ולא מתאים' הגשמי... לחסיד מתאים להיות בשמחה, ויתירה מזו להיות בטוב לבב כלפי השני'.. 

ספר השיחות ה'ש"ת בתרגום חפשי ללשון הקודש, עמ' קמ.

'גזרו אבותינו רבותינו הקדושים זי"ע אֹמֶר, אשר הדאגה והעצבות, גם ממילי דשמיא [עניינים רוחניים], היא מידה רעה, ואסרוה באיסור גמור ומוחלט, ודנוה בדין ארבע מיתות, לגרשה מנחלת החסידים ולעקר אחריה אשר לא יישאר ממנה גם ריח דריח רע, המביא הפסד רב'.. 

אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמ' שנז.

'שמחה של מצוה היא גם במצות התשובה. ואדרבה, השמחה דמצוות התשובה היא גדולה יותר מהשמחה דכל המצוות'.. 

 ספר המאמרים מלוקט ה' עמוד ס'.

'ההתעוררות דעצמות אור אין סוף זהו על ידי השמחה דוקא... השמחה והתענוג ששמח על אלוקות ומתענג בנפשו זהו שמגיע בבחינת עצמות אור אין סוף ועל ידי זה דוקא הוא הגילוי למטה כו''. 

ספר המאמרים עטר"ת עמ' צ-צא.

'ובכן כשאני, ישראליק, אפס האדם, זוכה לקיים ציוויו של א־ל יחיד יתברך, הרי עלי לכרכר ולפזז ולרקוד בשמחה רבה'.. 

ליקוטי דיבורים עמ' 2.

'עבודת ה' צריכה להיות בשמחה כמו שכתוב: 'עבדו את ה' בשמחה' וכתיב: 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב'. ומכיון שהאדם צריך לעבוד את ה' בכל עניניו, 'וכל מעשיך יהיו לשם שמים' ו[יתירה מזו] 'בכל דרכיך דעהו', ועד שזהו [עבודת ה'] תכלית כל בריאתו כמאמר רבותינו זכרונם לברכה: 'אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני', הרי נמצא שצריך להיות תמיד בשמחה'. 

מאמר הרבי מלך המשיח, פרשת תצא ה'תשמ"א.

'נראה בעליל שהשמחה מקפיצה אותו. הסנדלים וגרבי הלבן מרחפות בצורה רוחנית כרגלי נפתלי בשליחות אלוקית, דבר שיכול להיות רק באדם עובד אלוקים, שאפילו עקביו חשים את העונג הגדול שבמוח ואת הרצון הפנימי שבתשוקת הלב שבעבודה זו'. 

ליקוטי דיבורים חלק 651.

'הכלי לענין השמחה באלקות הוא הביטול, דבמקום שיש ביטול הוא גילוי השמחה העליונה, מה שאין כן בהרגשת היש לא ישנו ענין השמחה. וזהו מה שכתוב: 'ויספו ענוים בה' שמחה', דענווים דוקא מוסיפים שמחה בה''. 

שיחת הרבי שליט"א, פרשת 'חיי שרה' תשי"ב.

'תכונת השמחה היא, שפועלת וחודרת בכל עניני האדם. כשאדם שמח – הוא חי חיים שמחים. שמחה שפועלת על כל מעשיו ועל כל דבר שבא איתו במגע, והוא משמח גם אחרים בסביבתו. ושמחה זו מכניסה יותר הצלחה בכל פעולותיו וכל חייו – כנראה במוחש. כלומר, נוסף לכך שעל ידי שמחה נעשים 'בן עולם הבא' [כמאמר חכמינו זכרונם לברכה 'בדחי – ששמחים ומשמחים בני אדם – בני עלמא דאתי נינהו'] – הוא נעשה גם 'בן עולם הזה' אמיתי, שחייו בעולם הזה הם חיים אמיתיים שמחים ומוצלחים'. 

שיחת הרבי נשיא דורנו, פרשת 'תרומה' תשנ"ב.

'כיון שבדורנו אין לנו כח לעניין המרירות וכו׳, וצריכים התחזקות והתעודדות יתירה כו׳, ולכן בדורנו זה עבודת התשובה היא מתוך שמחה דווקא'.. 

מאמר הרבי מלך המשיח, דיבור המתחיל 'מרגלא בפומיה דרבא' תשמ"ו [בלתי מוגה].

'ומה ש'אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה'. במה דברים אמורים, כאשר המדובר על רגע קודם גילוי משיח צדקנו. אבל בנדון דידן, הרי מכיוון שנשיא דורנו היה המשיח של דורנו, והוא נתגלה בכל התוקף – הרי לא רק שניתנה רשות אלא יתירה מזה, שיש חיוב להתנהג באופן ש'ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה'.. 

שיחת הרבי מלך המשיח, י"א אלול ה'תנש"א [מתורגם מתוך תמליל ההקלטה].

'ביחד עם התפילה הבקשה והדרישה מהקדוש ברוך הוא שיביא את הגאולה תיכף ומיד ממש, שהיא מתוך רגש של צער ומרירות . . על אריכות הגלות, שבאה לידי ביטוי בהצעקה מקרב ולב עמוק 'עד מתי, עד מתי, עד מתי!', צריכים להיות חדורים [גם ובעיקר] ברגש השמחה. ושמחה גדולה ביותר שבאה לידי ביטוי בהשירה, מצד גודל הבטחון ש'הנה זה [המלך המשיח] בא', וכבר בא!'.

 

שיחות הרבי מלך המשיח, פרשיות בא-בשלח תשנ"ב, לנשי ובנות ישראל.

'ומכיון שכן, הרי הדרך להביא את המשיח היא – לכאורה, ולא רק לכאורה, אלא כן הוא מסקנת הענין - על–ידי הוספה בשמחה, שמחה בטהרתה, שמחה שתיכף ומיד תביא את משיח צדקנו.. כיון שסוף כל סוף מוכרחים להביא את המשיח - לא נותרה ברירה אלא להביא את המשיח על–ידי השמחה, שמחה בטהרתה.. והעיקר - שבמקום אריכות הדיבור והשקלא וטריא כו', יתחילו במעשה בפועל: לצאת בקריאה והכרזה על–דבר הוספה מיוחדת בשמחה כדי להביא את המשיח ובודאי שעל–ידי–זה יביאו את המשיח בפועל ממש, ובזריזות הכי גדולה, 'לא עיכבן כהרף עין,' ואדרבה - ינסו ויווכחו!! '.

משיחת הרבי שליט"א, פרשת 'כי תצא' ה'תשמ"ח.

'ויש להוסיף ענין עיקרי בנוגע לשמחת בית השואבה בשנה זו, שצריכה להיות מתוך שמחה הכי גדולה הקשורה עם הגאולה האמיתית והשלימה. ששמחים ורוקדים לקבל פני משיח צדקנו! ופשוט, שאין להתבייש חס ושלום לרקוד בגלוי, 'לעיני כל ישראל', ועד לריקוד ברחוב לעיני כל באי עולם, לקבלת פני משיח צדקנו.. וכי אינך יודע מה שנכתב כבר בעיתונים שמשיח כבר הגיע'.. 

שיחת הרבי מלך המשיח, פרשת האזינו ה'תשנ"ב, בלתי מוגה.

אמר אדמו"ר ה'צמח צדק': 'אדם צריך לשמור על מחשבתו, לחשוב רק מחשבות משמחות. לא ידבר עניינים דמרה שחורה חס ושלום. ויש לו להתנהג כאילו הוא מלא שמחה בליבו. להראות תנועות משמחות [אף שאין בליבו כן בעת מעשה]. ואז סופו להיות כן באמת'.. 

אוצר פתגמי חב"ד חלק א' עמוד 184\אגרות קודש אדמו"ר הזקן-'הצמח צדק' עמוד שכ"ד.

'בחגיגת שבעת ימי המשתה של כ"ק אדמו"ר הרש"ב רקדו חסידים בגן שלפני בית אביו, כ"ק אדמו"ר מהר"ש, ונוצרו עשרות מעגלים. באותה שעה ישב כ"ק אדמו"ר מהר"ש ליד חלון ביתו והביט לעבר הגן. נענה ואמר: "הסתכלו, בניי, איך שמחים חסידים בשמחה של מצוה, כך ירקדו יהודים ברחובות בביאת המשיח'. 

ליקוטי-דיבורים חלק א, עמ' 8.