'מרבים בשמחה': איך אפשר לשמוח כשעדיין יש המן'ים רבים?

'משנכנס אדר מרבים בשמחה': אנו שמחים להגיש את מאמר המערכת (מתורגם משפת האידיש) של הגיליון 'הקריאה והקדושה' שפורסם בחודש אדר תש"א, בעיצומה של ה'שואה', ונשאר אקטואלי ועכשווי לזמננו • 'במבט שטחי אכן נראה שהמאמר 'משנכנס אדר' בשעה כזו הוא לא במקום. ואכן, איך אפשר להרבות בשמחה כאשר חציו הגדול של כלל ישראל טובע רחמנא ליצלן בנהרות של הדם שלו עצמו?' • לקריאת המאמר המלא

•••

משנכנס אדר מרבים בשמחה.

לפי דברי חז"ל, כאשר חודש אדר מגיע, עלינו להגדיל ולהרבות את השמחה שלנו.

מהציווי עולה שגם בכלל לא חסרה לנו שמחה בחיים אלא שבחודש אדר עלינו להגדיל זאת, לעשות יותר שמחות, והכל בגלל שפעם היה לנו המן ונפטרנו ממנו.

אלפי יהודים חושבים עכשיו על מאמר חז"ל זה בחיוך אירוני, ויש כאלה שמתבטאים בצורה די גלויה כי בהתאם לצרות שעברו עלינו ואנחנו עוברים גם כיום הזה מידיהם של עשרות המן'ים חדשים הגרועים יותר מהישן, לא היה אסון גדול אילו אותו המן ישן משושן הבירה היה עושה סוף לקיום שלנו. על-כל-פנים, עכשיו השמחה על הפורים ההוא לא כל-כך גדולה; ההמן'ים של היום נבהלים מאיתנו אך מעט והם מעוללים לנו דברים יותר גרועים מאלו שעשה המן בן המדתא!

אנחנו כותבים את המילים הללו שבועות אחדים לפני 'פורים', אבל אנחנו בטוחים שתקראו את הטענות האמורות כלפי חז"ל גם בדברים של חלק מהסופרים היהודיים בעיתונות ויורשה לנו לומר שהם לא יטענו זאת מנחת. כולם מעוניינים בשמחות ואם מישהו נמנע משמחה בחיוך אירוני הוא 'שרוי בצער' ויש לדון אותו לכף זכות.

במבט שטחי אכן נראה שהמאמר 'משנכנס אדר' בשעה כזו הוא לא במקום. ואכן, איך אפשר להרבות בשמחה כאשר חציו הגדול של כלל ישראל טובע רחמנא ליצלן בנהרות של הדם שלו עצמו?

אבל האמת היא שחז"ל שתיארו לנו בצורה כל כך מדויקת את הגלות, ידעו יותר טוב מכל אחד אחר איזה חודש בגלות היהודית יתאים לשמחות מוגדלות. ואם בכל זאת אמרו שמשנכנס אדר יש להרבות בשמחה, אנחנו חייבים להבין שללא יסוד חזק לכך הם לא היו אומרים זאת.

ראשית, הם לא אמרו 'מרבים בשמחות' אלא 'מרבים בשמחה', ופירוש הדברים הוא בשמחה היחידה שחודש אדר מביא לנו - נס פורים. ושנית, ואת זה בעלי הטענות המודרניים שלנו שוכחים, נס פורים מכיל שמחה גדולה למדי לדורות, אפילו - ודווקא - בשעה שאנחנו סובלים מההמן'ים החדשים!

השמחה היא על כך שההמן'ים באים והולכים ואת זממם להשמיד אותנו חס ושלום הם לא מצליחים להפיק חס ושלום.

כל סיפור הגלות שלנו טמון במילים ספורות: עוד המן, עוד מפלת המן; המן חדש, מפלת המן חדשה!

לכן, בכל 'משנכנס אדר', עלינו להגדיל את השמחה על התחושה שסוף כל סוף נתפטר לגמרי מההמן'ים, כי ניגאל מהגלות כולה. אין הכוונה בהכרח שבאדר צריך לשמוח יותר מאשר בכל חדשי השנה, זה יוצא כך ממילא, הכוונה היא בעיקר שעם כל חודש אדר נוסף, השמחה רבה יותר וגדולה יותר לעומת חודש אדר של השנה הקודמת, כי ככל שאנו ממשיכים לחיות אחרי יותר המן'ים וניצולים מידיהם - והרי ההמן'ים הם איתנו תמיד - כך יש לנו יותר הוכחה שהגאולה השלימה שהובטחה לנו מראש חייבת לבוא ואכן תבוא!

אם יכולנו לעבור כל כך הרבה המן'ים בכל כך הרבה ארצות ובמשך כל כך הרבה מאות שנים, שום המן כבר לא צריך להפחיד אותנו, כי אנחנו בטוחים שגם לו יהיה את אותו סוף כמו קודמיו. ולהיות מרבין בשמחה בצורה כזו, כבר בהחלט יש יסוד מספיק ללא שום קושיות!

משנכנס אדר - עם הכניסה לחודש אדר חדש, זאת אומרת, עם כל שנת-גלות נוספת בה התרחשו כל-כך הרבה ניסים שלא אפשרו לעשרות המן'ים לבצע את התכניות שלהם להשמיד ולהרוג את העם היהודי, מרבים בשמחה, התקווה שלנו, מתוך שמחה, לגאולה השלימה צריכה להיות גדולה יותר, והאמונה שלנו בתורה, בנביאים ובחז"ל צריכה להיות חזקה יותר, כי בדיוק את כל זה הרי הם אמרו לנו מראש, ואם הם אמרו לנו מראש כל-כך בדיוק על ההמן'ים ועל מאמצי השווא שלהם להשמיד אותנו חס ושלום, הרי דבריהם אלוקיים ונבואה קדושה ובוודאי תקויים גם הגאולה השלימה שנאמרה מראש בכתביהם הקדושים. וכיוון שעם כל אדר הרי זה הולך ומתקרב לאחרית הימים, גם השמחה אמורה לגדול!

ה'מרבים בשמחה' יכול להתפרש גם במובן של הערכת מצב העולם, ובאדר של השנה יש להרבות בשמחה גם בשל הסיבה הזו. האלילים והפסלים להם העולם עובד הולכים ומתנפצים כעת לנגד עיננו ממש וגם זה אחד הסימנים של אחרית הימים שחז"ל נתנו לנו!

לכן ה'משנכנס אדר מרבים בשמחה' השנה הוא יותר במקום מכל השנים הקודמות, דווקא בגלל הצרות המוגדלות של עם ישראל! המן מקומי קטן - נס פורים קטן, המן גדול כלל-עולמי - נס פורים הגדול ביותר!

'רווח והצלה יעמוד ליהודים!'. ואנחנו אכן מאחלים לכל היהודי רק פורים שמח!