הַמֵּאִיר לָאָרֶץ?? • מאמר על מנהיגות ושליחות

אחד המוטיבים הייחודיים של דורנו, הינו ללא צל של ספק - ה'שליחות'. בכל דורות חסידות חב"ד, ניתן דגש רב על העבודה הפנימית והאישית של האדם. עיירת ליובאוויטש הייתה מוקפת ביער עבות ומקום להתעלות מהעולם. על אף שהיו חסידים שהפיצו את תורת החסידות ודרכיה, עדיין עיקר העבודה הייתה במהות האינדיבידואלית ופחות בפרסום והפצה.

הרבי שליט"א פתח את דורנו בסערה תנופה וכיבוש. אחדים מזקני החסידים שהתפלאו על גישתו ה'חדשה' של הרבי בנושא ה'מבצעים' והיציאה מד' האמות של תורה ועבודה, ענה הרבי מלך המשיח 'ושכבת וערבה שנתך'.. כך המשיך נשיא דורנו להפוך את העולם באמצעות ה'שלוחים' ובתי חב"ד במרחבי בעולם כולו, שתפקידם להפיץ יהדות וחסידות, בשביל מטרת הכל - קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש.

פשוט לכולנו, שכל עניין ה'שליחות' וכו', הינו חלק בלתי נפרד מחסידות חב"ד. זהו המשך ישיר למשאת נפשו של אדמו"ר הזקן ורבותינו נשיאנו אחריו. המציאות שזה התגלה בפועל בדור השביעי, היא לכאורה מכיוון שאנו דור הגאולה ונזכה בפועל להשלמת המשימה - 'דירה בתחתונים'. בתי חב"ד הינם מרכזי אור שמגלים את הבורא בכל מקום ופינה נידחת. הללו פועלים ומשלימים את גילוי העובדה ש'אין עוד מלבדו'. לכן הכל חדור במשיח. זה כל ענינם - גילוי אלוקות.

אך יש לדעת שחלק בלתי נפרד ממהלך זה, היא הדרישה של נשיא דורנו שכל יהודי וחסיד יקח אחריות למנהיגות והשפעה על סביבתו. מלכנו מסביר את המחוייבות הפרטית של כל אחד בזה. מכיוון שלכולם ישנם כשרונות ייחודיים שאין לשני ועליהם לנצלם ולהשפיע עמהם יהדות וחסידות באזורם. אחרת, הם ממש 'גוזלים' וכפויי טובה לבורא העולם על הטובות שנותן להם והם מבזבזים אותם בשאט נפש..

בשלל שיחותיו ואגרותיו הקדושות, מחנך ומסביר לנו רוענו הנצחי את החשיבות הקריטית שכל אחד כפשוטו ממש ישפיע ויפיץ. בחלק י"א ב'אגרות קודש' כותב הרבי מלך המשיח מכתב מרתק ומחייב:

'יותר מתשעים אחוז מהנוער בארצנו הקדושה מתלבט בדרכו ומלא ספיקות בהנוגע לסידור חייו ועתידו.. על כל אחד ואחת שחוננו השם-יתברך בכח השפעה על זולתו, עליו להקדיש חלק חשוב ממרצו וכשרונותיו לעזור לנוער זה במצבו, וכל יום ושבוע שעובר ועזוב הוא הנוער לנפשו, עלולים לסכן את כל עתידו.. הנה עבודתו בכיוון האמור אינה אלא פרעון חוב בעד מה שניתן לו בעניין זה עצמו ואפילו בהשתדלותו הכי גדולה, הרי אין זה אלא פרעון מקצת החוב ולא כולו ואין רשות למי שהוא לפטור את עצמו מעבודה קדושה זו כמובן.. תתבונן בשימת לב הדרושה בכל האמור ותגיע לידי המסקנות ובהקדם האפשרי תתחיל במילוי תפקידה במרץ הכי גדול ויהי רצון מהשם יתברך אשר תצליח בה ותמצא סיפוק נפשי מלא'..

במאמר 'באתי לגני' תשי"א, בו קובע הרבי את תפקיד ומשמעות דורנו, מספר הרבי על אברהם אבינו שעניינו היה 'ויקריא'. הוא פרסם אלוקות לאחרים ובאופן כזה שגם סביבתו נהייתה משפיעה הלאה. גם אם כרגע איננו מושלמים, עלינו להשפיע ולהפיץ את מה שאנו כן יודעים. מי שיודע אל"ף - ישפיע אל"ף. אפילו אם איננו 'חיים' את העניין אותו רצוננו להשפיע - קובע הרבי שיש לומר זאת! כי דבר ועניין אמיתי, מוכרח שיפעל. כל דבר אמיתי, אנו באמת 'חיים' אותו בפנימיות. במילא אלו 'דברים היוצאים מן הלב' וברור שיפעלו פעולתם.

במילים מעשיות, כל חסיד חייב לעצמו את הזכות לקחת אחריות והנהגה על סביבתו. כל דבר אמיתי בענייני יהדות וחסידות, עליו להשפיע. בלי להתבייש מאף אחד! זו האמת ובה אנו מאמינים! צריך להחליט שאנו ה'מטפלים' ולא ה'מטופלים'.. לנצל את הכישרונות שלנו ואת כל היכולות האדירים שקיבלנו ולנצלם לעניינים טובים וחסידיים.

כך נגלה את בורא העולם גם בחיינו לאין ערוך. כשמשפיעים לאחרים, מפנימים בעצמנו הרבה יותר. אדמו"ר הזקן מבטיח 'אלף פעמים ככה' בגשמיות כפשוטו, לכל מי שעוזר לחברו. ניקח אחריות ונביא את ההתגלות בפועל ממש.