ר' ניסן: המחשבה בחסידות גורמת להרגשת הנלמד

מערכת 'לחלוחית גאולתית' מגישה מכתב 'עבודה' גדוש וייחודי של הרה"ח ר' ניסן ע"ה נמנוב - משפיע ראשי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ברינוא בצרפת, אודות חשיבות 'עבודת התפילה' והגישה אליה בהתבוננות, העמקה והתעצמות עם מאמר דא"ח • לקריאה

•••

התבוננות: עניין נעלה עד למאוד מאוד

הנני להשיב לך עוד פעם על פי בקשת ידידי עוז זקנך שליט"א, על דבר שאלתך בנוגע להעניין דמחשבת דא"ח קודם התפילה, שלפי עניות דעתי. כפי ששמעתי וכפי שהורה הניסיון בזה, זהו ענין נעלה עד למאוד מאוד, הן מצד עצם ההבנה, דאָס הייסט צוליב פאַרשטיין אַ וואָרט חסידות איז נוגע דער ענין [=זאת אומרת, בכדי להבין דבר בחסידות נוגע העניין], ובפרט כדי להיכנס אפילו בזעיר אנפין בנקודה, איז נוגע ומוכרח לא רק ללמוד דא"ח, אך גם לחשוב דא"ח קודם התפילה.

ועל דבר שאלתך באיזה אופן, הנה מובן שקשה לומר בזה הלכה פסוקה שהרבה תלוי זאת בכל אחד ואחד לפי תכונת נפשו ודבר ברור בזה [יודעים] כששואלים מזה על יחידות מכ"ק אדמו"ר שליט"א, שמשיב לכל אחד ואחד כפי מהותו. אך בהתחלה לפי עניות דעתי היה נכון וטוב לידע איזה מאמרים מיוחדים ובפרט מאמרים כאלו [שיש בהם] עניינים כאלו שמובנים בטוב ובאפשר לתפוס אותם גם בשכל הטבעי.

להשתדל לידע אותם בעל פה, און דורך טראַכטן זיי [=להעביר אותם במחשבה] באופן כזה: מתחילה כאמור במאמר, ואחר כך געפינען [=למצוא] אותיות של הסברה, מסביר זיין זיך דעם [=להסביר לעצמו את] העניין במחשבה, כל כך בטוב, עד שאם היה על דרך דוגמא לך איזה איש שלא למד את המאמר, היה ביכולתך להסבירו עד שגם הוא לפי ערך יבין העניין ההוא.

ואחר כך אַז מען טראַכט דורך המאמר [=כשמתבוננים במאמר] ארבעה או חמשה פעמים, דאַרף מען זיך ערשט צו טרָאגין [=צריך כעת להתקרב ולהתמסר] לנקודת העניין, דערהערין וואָס מיינט מען דאָאון וואָס קען מען פון דעם ארויסנעמען [=לחוש מה הכוונה בדברים ומה אפשר להוציא מהם] בנוגע לפועל. ומובן שמתחילה, עד שיתרגל, צריך להתחיל לא מזמן ארוך בבת אחת, ורק לערך בימי החול רבע שעה קודם התפילה ובשבת קודש אפשר להוסיף. וכה הולכים לאט לאט, וכמו שכתוב אצל יעקב אבינו ע"ה 'אתנהלה לאיטי'.

••

בכדי להיות חסיד: מוכרחים להתפלל

'אצל חסידים הקדמונים הייתה קביעות ללמוד חסידות ולהתעסק ב'עבודת התפילה'. זה היה אצלם בפשיטות, שבלי 'להתפלל' אי אפשר להיות חסיד כלל. לא מתכוונים בלי תפילה כפשוטו חס ושלום, אלא הכוונה שלא מתעסקים ב'עבודת התפילה'. פעם למדו פחות חסידות וידעו פחות. הכרתי חסידים קדמונים שידעו רק 'מאמרים' בודדים. אבל מה שידעו, 'חיו' עם זה. היום לומדים יותר ויודעים יותר, אבל חסרה 'עבודת התפילה'. חסר ההרגש הפנימי. ידיעה וחיות, הם שני דברים נפרדים'.

ספר השיחות תש"ו עמוד 29