תוויות

אברהם מן אברהם פריז אברהם שמואל בוקיעט אגודת חסידי חב"ד אגף אירועים - לחלוחית גאולתית אגף הוצאה לאור - לחלוחית גאולתית אגף פעילות - לחלוחית גאולתית אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אדמו"ר הזקן אהבה אהבה ויראה אהבת ישראל אהרן יעקב שווי אודיו אוכל אונייה אוסטרליה אופנה אור יהודה אוריאל צימר אחדות אחדות השם איטליה אין רע יורד מלמעלה אינטרנט איסורי תורה איסר שפרינגר אלול אלוקות אלי ויזל אליהו חיים אלטהויז אליהו קוק אלימלך צוויבל אלמנה אלעזר קעניג אמונה אמירת תחנון אמת אפרים אליעזר יאלעס אפרים וולף ארגון לחלוחית גאולתית ארי הלברשטם ארץ ישראל ארצות הברית אשדוד אשה אשכנזים אשקלון אשר גרשוביץ אשר פרקש אתכפיא אתר לחלוחית גאולתית ב' אייר ב' ניסן באר שבע בדיקת חמץ בורא העולם בחורי ישיבה בחורים ביטול ביטחון בין הזמנים בינוני בית המקדש בית חב"ד בית כנסת בית שמש בן ציון שמטוב בנות בני ברק בנימין גנדל בנימין נתניהו בנימין קליין בנציון שמטוב בעל מנגן בעל עסק בעלי חיים בערל לאזאר בר מצווה ברוך בועז יורקוביץ' ברוך נחשון בריאות ברית מילה ברכת המזון בשורת הגאולה ג' תמוז גאווה גאולה גבאים גבר גדולי ישראל גדליהו אקסלרוד גוי גזירת המשקה גיהנום גלות גמרא גן ישראל גן עדן גרפולוגיה גרשון חן גרשון מענדל גרליק גשם דבר מלכות דוד אבא זלמנוב דוד בן גוריון דוד המלך דוד לידר דוד מאיר דרוקמן דוד נחשון דוד פורסט דוד רסקין דור השביעי דידן נצח דיקטטורה דירה בתחתונים דמוקרטיה דמי מעמד דעת דעת תורה דרכי החסידים ה' טבת האוהל האריז"ל הבבא מאיר הבבא סאלי הבעל שם טוב הגדה של פסח הגיליון השבועי הדרכה הוסאקוב החסידות הכללית הידור מצווה הילולא היסטוריה הכותל המערבי הכנה לתפילה הלכה הלל פבזנר הלל צייטלין המגיד ממעזריטש המהר"ל מפראג המשך תרע"ב הנהגה הסתכלות גאולתית הסתכלות חיובית הענדל ליברמן הערכה הערצה הפצה הפצת המעיינות הקדוש ברוך הוא הקריאה והקדושה הרב אברהם יצחק קאהן הרב הראשי לישראל הרב יוסף יצחק אופן הרב יוסף רוזין ('הרוגוצ'ובר') הרב יעקב קאפיל גולדברג הרב שמריהו גוראריה הרבי ה'צמח צדק' הרבי המהר"ש הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי מלך המשיח הרבנית דבורה לאה הרבנית חיה מושקא הרבנית חיה מושקא - בת המהר"ש הרבנית חנה הרבנית נחמה דינה הרבנית פריידע הרבנית רבקה הרבנית שטערנא שרה הרבנית שיינא התבוננות התבוננות פרטית התגלות התוועדות התקשרות ו' תשרי וידאו ויקטור פרנקל ועד הרוחני - ארגון לחלוחית גאולתית ועד להפצת שיחות זאב וולף ('וועלוועל') קסלמן זאב מינצברג זאב קדנר זוגיות זושא אלפרוביץ' זושא וילימובסקי זושא זילברשטיין זושא פויזנר זלמן אבלסקי זלמן ברונשטיין זלמן יפה זלמן לוין זלמן לנדא זלמן משה היצחקי זעמבין זקני החסידים ח"י אלול חב"ד חברות חג הגאולה חג הסוכות חג שבועות חדרה חדשות חודש אב חודש אדר חודש אייר חודש חשוון חודש טבת חודש ניסן חודש שבט חודש תשרי חופה חוק מיהו יהודי חורף חי וקיים חיות בעבודת השם חיים יצחק אייזיק לנדא חיים לוי יצחק גינזבורג חיים מאיר גרליק חיים מרדכי אייזיק חדקוב חיים נאה חיים נצחיים חיים קיז'נר חיים שאול ברוק חיים שלום דובער ליפסקר חיים שלום דייטש חינוך חיפה חיצוניות חכמה חנוכה חסידות בויאן חסידות בעלז חסידות ברסלב חסידות גור חסידות חב"ד חסידות סדיגורא חסידות סקולען חסידות קוצק חסידות רחמסטריווקה חסידות תולדות אהרן חסידים חרדים חשבון נפש חתונה ט"ו אלול ט"ו מנחם אב ט"ו שבט טבריה טוב טוביה בלוי טור דעה טכנולוגיה טרור י' כסלו י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ד כסלו י"ז תמוז י"ט כסלו יאוש יארצייט יגיעה יהדות יהודה גינזבורג יהודה הבר יהודה ושומרון יהודה לייב גרונר יהודה לייב לנדא יהודי יהושע דובראווסקי יהושע מונדשיין יואל גאנזבורג יוהנסבורג יוכבד זלמנוב יום הולדת יום כיפורים יוסף גולדברג יוסף דוב סולובייצ'יק יוסף יצחק אופן יוסף יצחק בקשי יוסף יצחק גאנזבורג יוסף יצחק וילישאנסקי יוסף יצחק סגל יוסף יצחק סגל - נוף הגליל יוסף יצחק פלטיאל יוסף יצחק קסלמן יוסף ישעיה ברוין יחזקאל פייגין יחי אדוננו יחידה יחידות ילדים ונוער ימי החופש יעקב דוד ויינטראוב יעקב ישראל קניבסקי יעקב מרדכי בזפלוב יצחק גולדברג יצחק דוד פלקסר יצחק הורביץ (איצ'ה דער מתמיד) יצחק ידגר יצחק מאיר גוראריה יצחק מישולובין יצחק שפרינגר יקותיאל גרין יראת שמים ירון נאמן ירושלים ירח ישבעם סגל ישיבת אחי תמימים ישיבת חובבי תורה ישיבת חח"ל נוף הגליל ישיבת חח"ל צפת ישיבת תומכי תמימים המרכזית ישיבת תורת אמת ירושלים ישיבת תות"ל ברינוא צרפת ישיבת תות"ל ווסטצ'סטר ישיבת תות"ל כפר חב"ד ישיבת תות"ל לוד ישיבת תות"ל רחובות ישעיהו הרצל ישראל אלפנביין ישראל ג'ייקובסהון ישראל גרינברג ישראל דוברוסקין ישראל הלפרין ישראל יצחק זלמנוב ישראל לייבוב ישראל נח בליניצקי ישראל פרידמן יתום כ' טבת כ' מנחם אב כ' מר חשוון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ח ניסן כ"ח סיוון כבוד כינוס השלוחים כנסים כסלו כפר חב"ד כשרות כתב יד קודש כתיבה לרבי ל"ג בעומר לב לייבמן לוד לוי וולף לוי זלמנוב לוי יצחק ניסלביץ' לויים לחיות משיח לחיים לחלוחית לחלוחית גאולתית לחלוחית חסידית ליובאוויטש ליל הסדר לימוד החסידות לימוד התורה ליקוטי תורה לקוטי שיחות לשון הקודש מאיר הרליג מאיר וולישאנסקי מאיר צבי גרוזמן מאמר חסידות מבצעים מגדל העמק מגילת 'איכה' מגילת אסתר מוות מוזיקה מוחין מוטי עדן מונטריאול מונסי מוסדות חב"ד מוריסטון מזוזה מחנה קיץ מחצית השקל מחקר מיכאל דווארקין מיכאל חנוך גולומב מיכאל מישולובין מיכאל סלאווין מיר מלחמה מלכות מנהגי חב"ד מנחם וולפא מנחם זאב גרינגלאס מנחם זיגלבוים מנחם טל מנחם כהן מנחם מנדל הראל מנחם מענדל גולוכובסקי מנחם מענדל גינזבורג מנחם מענדל עמאר מנחם מענדל פרידמן מנחם מענדל פרלוב מנחם מענדל רייצעס מסירות נפש מעלות מענדל וועכטער מצה מצוות מקווה מקרא מגילה מרדכי אליהו מרדכי בן דוד מרדכי דובין מרדכי שמואל אשכנזי מרירות משה גולדשמיד משה גוראריה משה הלל משה וובר משה זלמנוב משה יהודה קוטלרסקי משה מישולובין משה מרדכי ארנשטיין משה סלונים משה קורנוויץ משה רבינו משה שלמה לויטין משולם ישעיהו זושא שובּ משחק שחמט משטרה משיח משכיל משלוח מנות משמעת משפחה משפיע משפיעי חב"ד משקה נבואה נוסטלגיה נועם וגנר נוף הגליל - נצרת עילית נחום טרבניק נחום שמריה ששונקין נחלת הר חב"ד נחמיה גרייזמאן נחמיה סגל נחמן יוסף טברסקי נחמן שפירא ניגון חסידי ניגוני חב"ד ניו יורק ניידות חב"ד ניסיון ניסן נמנוב נישואין נס נסיעה לרבי נפש אלוקית נפש בהמית נפתלי אסטולין נצרות נשים נשמה נתן גוראריה נתניה סאטמר סגולה סדר ההשתלשלות סדר ניגונים סופר סטלין סידור קידושין סיפור סליחות סמיכה סמים סנדי וולישאנסקי סעודת משיח ספירת העומר ספר 'נועם אלימלך' ספר ה'זוהר' ספר השיחות 'תורת שלום' ספר התנ"ך ספר יוסיפון ספר עבודת התפילה בדור השביעי ספר תורה ספרדים עבודת השם עבודת התפילה עברית עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) עובד השם עובדיה יוסף עופר מיודובניק עיתון 'בית משיח' עיתון 'כפר חב"ד' עיתונות עלילת הרופאים עם ישראל עמלק עמנואל עמרם מלכא ענווה עקיבא ווגנר עשירות עשרה בטבת עשרת המבצעים פאנל פדיון נפש פולטובה פוליטיקה פולין פונוביז' פורים פחד פנימי פנימיות התורה פסח פסח שני פסיכולוגיה פרוייקט אתר לחלוחית גאולתית פריז פרנסה פרסום משיח פרסום ראשון פרץ מוצ'קין פרשת השבוע פרשת השבוע באור החסידות פרשת זכור פתגם חסידי צבא צבא הגנה לישראל צבאות השם צבאות השם מגדל העמק צדיק צדקה צום צום גדליה ציונות ציור ציצית צמח אברהם צניעות צעירי אגודת חב"ד צפת צרפת קאפוסט קבלת המלכות קבלת עול קבלת פני משיח קדושה קה"ת קול קורא קונטרס בד קודש קונטרס החלצו קונטרס העבודה קונטרס התפילה קונטרס עץ החיים קופת רבינו קורונה קיבוץ גלויות קידוש לבנה קיץ קליפורניה קלמן ויינפלד קראון הייטס קריאת התורה קריאת שמע שעל המיטה קרית גת קרית מלאכי ר' אייזיק מהומיל ר' ברקע חן ר' דוד הורודוקער ר' הלל מפאריטש ר' יואל כהן ר' לוי יצחק מברדיצ'וב ר' לוי יצחק שניאורסהון ר' מנחם מענדל הכהן הורנשטיין ר' מענדל פוטרפס ר' משה הכהן הורנשטיין ר' משה נפרסטק ר' פינייע קארף ר' שילם קוראטין ר' שלום בער גאנזבורג ר' שלום בער קסלמן ר' שלמה חיים קסלמן ראובן דונין ראובן וולף ראש השנה ראש ישיבה ראשון לציון ראשי רבותינו נשיאנו רבי אהרון רוקח רבי אלימלך מליז'נסק רבי ברוך ממז'יבוז' רבי חיים וויטאל רבי חנינא בן דוסא רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש רבי יעקב אלתר - האדמו"ר מגור רבי ישראל מרדכי טברסקי רבי נחמן מברסלב רבי פנחס מנחם אלתר - האדמו"ר מגור רבי שמעון בר יוחאי רבי שניאור זלמן אהרון שניאורסהון - הרז"א רבנות רבני חב"ד רבנים רגישות רגשות רדיו רוחניות רוסיה רופא ריקודים רמב"ם רשת אהלי יוסף יצחק שאול אקסלרוד שאול דובער זיסלין שבע מצוות בני נח שבעת המידות שבת שואה שוחט שולחן ערוך שחיטת ליובאוויטש שי שמעון כהן שידוכים שיעור חסידות שלג שלום דובער וולף שלום דובער וולפא שלום דובער ליפסקר שלום דוד גייסינסקי שלום הורביץ שלום הלל שלום יעקב חזן שלום פלדמן שלושת השבועות שליחות שלמה זלמן הבלין שלמה זלמן לבקיבקר שלמה זרחי שלמה חיים קסלמן שלמה יוסף זוין שלמה יצחק פראנק שלמה רוזנבלט שלמה שטרנברג שמואל אזימוב שמואל גרונם אסתרמן שמואל גרייזמן שמואל זלמנוב שמואל חיים בלומינג שמואל לו שמואל לויטין שמואל מנחם מענדל שניאורסון שמואל רוט-ארגמן שמחה שמחת תורה שמיני עצרת שמירת הברית שמירת הסדרים שמעון גד אליטוב שמריהו הראל שנה לועזית שניאור זלמן גופין שניאור זלמן גפני שניאור זלמן גרליק שניאור זלמן לבקובסקי שניאור זלמן שז"ר שנת הקבוצה עם הרבי שנת הקהל שער היחוד והאמונה שפת האידיש שקר שרגא זלמנוב שריפת חמץ תאווה תהילים תודה תוכנית הוידאו - שאו מרום עיניכם תומכי תמימים תורה תורה אור תורת החסידות תורת הסוד והקבלה תחיית המתים תיקון המידות תיקון חצות תל אביב תל ציון תמונות תמונת היום תמימים תניא תענית אסתר תפילה תפילה בציבור תפילין תפילת מנחה תפילת ערבית תשובה תשנ"ג תשנ"ד תשעה באב תשפ"ד
הצג עוד

איך נכין את עצמנו לקבלת פני משיח? • המשפיעים בסימפוזיון מרתק


עורך אתר 'לחלוחית גאולתית' מגיש סימפוזיון מרתק בהשתתפות ארבעה מחשובי המשפיעים, במסגרתו הועלו לדיון שאלות רבות הנוגעות לקיום הוראותיו של הרבי בהכנת העולם לקבלת פני משיח צדקנו, והפצת בשורת הגאולה • השתתפו: ראשי ארגון 'לחלוחית גאולתית' - הגה"ח הרב נחמן שפירא שליט"א והגה"ח הרב יוסף יצחק אופן שליט"א, הרה"ח הרב חיים לוי יצחק גינזבורג ע"ה, הרב שמואל חיים בלומינג שיחי' • לכתבה מלאה

•••


עורך אתר 'לחלוחית גאולתית' מגיש סימפוזיון מרתק בהשתתפות ארבעה מחשובי המשפיעים, במסגרתו הועלו לדיון שאלות רבות הנוגעות לקיום הוראותיו של הרבי בהכנת העולם לקבלת פני משיח צדקנו, והפצת בשורת הגאולה. השתתפו: ראשי ארגון 'לחלוחית גאולתית' - הגה"ח הרב נחמן שפירא והגה"ח הרב יוסף יצחק אופן, הרה"ח הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, הרב שמואל חיים בלומינג.

לכתבה המלאה:

הגאולה השלימה נחשבה מאז ומתמיד לאחד מעיקרי היהדות, ושנים מתוך שלושה-עשר העיקרים של הרמב"ם הוקדשו לנושא הגאולה (האמונה בביאת המשיח, והאמונה בתחיית המתים). הגמרא במסכת סנהדרין אומרת ש'לא איברי עלמא אלא למשיח', ותורת החסידות מבארת כי הגאולה היא למעשה המטרה העליונה של בריאת העולם, וזו התכלית של כל התורה והמצוות שלנו בזמן הגלות.

זכינו, ואנחנו הדור שנבחר לממש את אותה מטרת-על של הבריאה כולה, להוריד את השכינה למטה, לעולם הזה הגשמי. אין זו עבודה קלה כלל וכלל. הרבי עצמו אמר במאמר קבלת הנשיאות, שנבחרנו להיות הדור השביעי 'לא בבחירתנו ולא על פי רצוננו'. אבל התפקיד ניתן לנו, ועצם העובדה שתפקיד רב-אחריות כזה ניתן לנו - מורה שניתנו לנו הכוחות למילוי המשימה, ועלינו לבצע אותה בצורה הטובה ביותר.

הדרך הטובה ביותר למילוי המשימה, היא כמובן הדרך אותה מורה לנו הרבי בשיחותיו. הרבי מלך המשיח הבהיר וסלל את הדרך במאות שיחות שמסר לנו. אלא שמחמת צוק העתים והבלבול העצום השורר מאז ג' תמוז, יש המפרשים את השיחות כך, ויש המפרשים אחרת, ולא כל אחד מסוגל להכריע מהי אכן הדרך הסלולה לנו בשיחותיו של הרבי. לשם כך, כינסנו כמה מחשובי המשפיעים, שיענו על השאלות המרכזיות בעניינים אלו.

בשיחותיו של הרבי מהשנים נ"א-נ"ב, יש שני נושאים מרכזיים שהרבי דורש מאתנו: א] להכין את עצמו ואת כל העולם כולו לקבלת פני משיח. נבקש מהמשפיעים להסביר ולבאר איך אנחנו צריכים לחיות עם משיח, וכיצד אנו יכולים לגרום לזולת, היהודי שאנחנו פוגשים ב'מבצעים', שגם הוא יחיה משיח. ב] לפרסם את בשורת הגאולה. גם בנושא זה יש צורך בהסברים מפורטים, בהתבסס על שיחותיו ומענותיו של הרבי - מה בדיוק צריכים לפרסם, ובאיזה אופן?

נפתח את הנושא בשאלה כללית: כולנו יודעים שנושא הגאולה והתגלות המשיח עמד על סדר היום החב"די החל מהמאמר הראשון של הרבי, עם קבלת הנשיאות בשנת תשי"א; אולם התעצם בשנות המ"מים, והגיע לשיא בשנים תנש"א תשנ"ב. כיצד הרבי הסביר את עליית הנושא לסדר היום?

הרב נחמן שפירא:

כפי שהקדמת, המרכזיות של האמונה בביאת המשיח הייתה עיקר ויסוד בחיים היהודיים תמיד. בתניא, בתחילת פרק ל"ז, גילה אדמו"ר הזקן את הקשר ההדוק בין החיים בגלות, לבין ייעודי הגאולה, וקבע כי כל הגילויים דלעתיד - תלויים במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות. זאת אומרת, שכל עבודת ה' של יהודי, במשך כל הדורות, הייתה אמורה להיות חדורה בנקודה הזו - שזה מוביל לגילויים של ימות המשיח. לפועל, לא מצאנו שיהודים חיו כל הזמן עם תחושה שכל הגילויים של ימות המשיח תלויים בעבודתם היום-יומית.

קשר מעשי בין עבודת ה' לביאת המשיח, החל לאחר שהתגלה אודות עליית הנשמה של הבעל שם טוב בראש השנה תק"ז, במהלכה הגיע להיכלו של משיח, ובמענה לשאלתו 'אימתי קאתי מר', נענה כי 'כשיפוצו מעיינותך חוצה'. זאת אומרת, שמאז החלה עבודה חדשה: להפיץ את מעיינות תורת החסידות, כדי לזרז את ביאת המשיח. עבודה זו התגברה לאחר שחרורו של האדמו"ר הזקן ממאסרו בפטרבורג, מה שמכונה בחב"ד 'נאָך פטרבורג', והלכה והתגברה מדור לדור.


הדגשה מיוחדת הייתה כאשר הרבי הרש"ב הקים את ישיבת תומכי תמימים. הוא התבטא שהתמימים הם 'חיילי בית דוד' שתפקידם להילחם נגד אלה אשר 'חרפו אויבך ה' חרפו עקבות משיחך'. אבל, גם אז לא הייתה העבודה באופן שחיו יום יום ורגע רגע את הענין של 'להביא לימות המשיח'. ידעו שלימוד החסידות והעבודה באתכפיא ואתהפכא, שוברים את הקליפות בעולם, אבל לא חיו עם המטרה: משיח - במשך כל הזמן.

ולמעשה, גם בדור של הרבי הריי"צ, הדור שהעבודה בו הייתה מסירות נפש כפשוטה על קיום היהדות, הרי וודאי שזהו דבר עיקרי שמביא לימות המשיח (כידוע ההסבר של הרבי בלשון רבינו הזקן בתניא, שעבודתם של ישראל 'במשך זמן הגלות' באה להדגיש בעיקר את עבודת המסירות נפש, שזה עיקר העבודה בגלות, והיא עיקר העבודה הגורמת לגילויים של ימות המשיח). ועדיין לא הייתה זו מטרה מורגשת ומודגשת.

הרב יוסף יצחק אופן:

נקודת המפנה העיקרית הייתה במאמר 'באתי לגני', המאמר שסימל את קבלת הנשיאות באופן רשמי, ובו הגדיר הרבי את תפקידו של דור השביעי. הרבי הסביר, שהיו שבע דורות עד משה רבינו שהורידו את השכינה מרקיע לרקיע, ובעיקר מה שנוגע אלינו הוא דווקא משה רבינו שהוריד את השכינה למטה, במתן תורה. כך גם כיום: רבינו הזקן החל סדרה של שבעה דורות, המורידים את השכינה למטה. הגילוי של משיח יורד מרקיע לרקיע, והתפקיד של דור השביעי הוא להוריד את השכינה למטה לארץ.

נשיאי חב"ד בדורות קודמים עסקו אף הם בהורדת השכינה למטה. כך ניתן להבין את התבטאותו של הרבי ה'צמח צדק', שהדפסת ה'ליקוטי תורה' הייתה תחליף ל'קץ', אבל זה היה עדיין גילוי משיח כפי שהוא ברקיעים העליונים. ולכן הגיב הרבי המהר"ש ואמר שאנחנו צריכים את המשיח כאן למטה. את היעד הזה, של הורדת השכינה למטה, הציב הרבי כבר בתחילת הנשיאות, והבהיר שהדרך להשגת היעד, היא באמצעות הפצת היהדות והפצת המעיינות.


אם כן, מה התחדש בשנות המ"מים?

הרב יוסף יצחק אופן:

בשיחה של פורים תשמ"ז, דיבר הרבי על ענין הקיצים, ושאל איך ייתכן שגדולי ישראל אמרו קיצים ובכל אופן עברו עשרות שנים מקיצים אלו, ועדיין לא בא?! הרבי הזכיר באותה שיחה את הקיצים של אדמו"ר הזקן, הרבי הרש"ב (תרס"ו, שהיה קשור עם ההמשך הידוע) והרבי הריי"צ (תש"ג-תש"ד), ואמר שהביאור היחיד שמצא, הוא, שעד היום התפקיד להביא את המשיח היה מסור לנשיאי ישראל, והגיע הזמן שעניין הבאת המשיח יימסר לכל אחד ואחד מישראל.

מאז, למעשה, החל הרבי להעביר את התפקיד אלינו. מה שהיה עד אז עניין של הנשיא בעיקר, הפך להיות עניין של העם, עניין שלנו. מאז, הרבי החל לדרוש יותר מאיתנו, שאנחנו נתכונן לימות המשיח, שנכין את עצמנו ובני ביתנו, שננשום את האויר של משיח, ושנפקוח את העיניים ונראה שהכל כבר מוכן לסעודה (שזה בא על ידי לימוד גאולה ומשיח), ויתירה מכך, הרבי תובע שנחיה כאילו בימות המשיח ממש.

בשיחה בשנת תשנ"ב ביאר הרבי את מאמר חכמינו זגרונם לברכה 'כל ימי חייך להביא לימות המשיח', שבכל רגע ורגע מימי חיי האדם, צריך הוא לחיות על מנת להביא לימות המשיח. להפוך רגע של גלות לרגע של משיח. כמו שהרבי אומר בשיחה אחרת שהא' המבדילה בין גולה לגאולה, היא אלוקות. להכניס אלוקות לעולם, זהו עניינו של משיח.

עכשיו, אומר הרבי, התפקיד שלנו הוא, שכל ענין שעושים בעבודת ה', אם זה לימוד התורה, אם זה קיום המצוות, אם זה 'כל מעשיך לשם שמים' - הכל צריך להיות חדור בנקודה הזאת: איך זה יביא את משיח. זוהי כוונת המצוה.

מדברים הרבה על המושג 'לחיות משיח', אבל לא מסבירים מספיק איך מממשים את זה בחיים היום-יומיים?

הרב יוסף יצחק אופן:

השאלה שצריכה להישאל היא כזאת: איך יהודי יכול לחיות גאולה כשהוא נמצא בגלות כה קשה? הרבי הכריז פעם בהתוועדות: 'אידן גייט אַרויס פון גלות'. מה הפשט 'יהודים, צאו מהגלות'? איך אנחנו יכולים לקום ולצאת מהגלות? זה תלוי בנו?

כאשר לומדים חסידות, מבינים מהי גאולה. גלות - היא ההעלם על 'אין עוד מלבדו', והגאולה - היא הגילוי של 'אין עוד מלבדו'. כשהרבי תובע מאתנו לצאת מהגלות ולחיות גאולה, הכוונה היא לצאת מהגלות הפנימי בענייני עבודת ה', ולהתחיל לחיות אלוקות באופן ששום מציאות אחרת לא תופסת מקום. שכל דבר יהיה חדור באלוקות. כדי 'לחיות משיח', חייבים ללמוד חסידות ולהתפלל באריכות.


הרב נחמן שפירא:

ישנם שני ענינים: 'להביא לימות המשיח', ו'קבלת פני משיח'. הענין הראשון, הוא כמו שהוזכר, שכל מה שעושים הוא במטרה להביא לימות המשיח. הרבי דיבר על כך כמה פעמים ובפרט בשבת פרשת 'תזריע מצורע', שהעבודה של יהודי בזמן הגלות היא הזריעה שמצמיחה את הגילויים של משיח. ובזה גופא יש כמה אופנים:

הדרגה הראשונה, וזו היתה עבודתו של היהודי בכל הדורות: הוא עושה עבודה אחת, שמביאה לעבודה שניה. העבודה החדשה (משיח) אמנם תלויה בזריעה של העבודה הקודמת, אבל לא זאת כוונתו בכל פרט שהוא עושה. לא היה מודגש התכלית והמטרה בכל פעולה בעבודה.

ישנה דרגה למעלה מזו, שכל עבודתו חדורה בענין של משיח. בכל פרט שהוא עושה - הוא חי עם המטרה של 'להביא לימות המשיח'. המטרה, התכלית, מורגשת בכל פרט ופרט בעבודה. הוא עושה מצוה במטרה להביא את משיח. הוא לומד תורה בשביל לזרז את ביאתו. וכן בכל ענייני העבודה של יהודי בתורה ומצוות. התוצאה - הגאולה - לא מנותקת מהעבודה המביאה אליה.

את הכיוון הזה אפשר למעשה לראות כבר בשנות המ"מים. למשל, כאשר הרבי קבע את סיסמת תנועת 'צבאות השם', 'ווי וואָנט משיח נאַו': הרבי החדיר את הרצון לביאת המשיח בכל פרט בחייהם של הילדים. מקיימים מצוות - כי 'ווי וואָנט משיח נאַו', לומדים תורה - כי 'ווי וואָנט משיח נאַו', וכך בכל פרט. מעולם לא היה ביהדות, שיחנכו ילדים על משיח בכל פרט ופרט, ושזה יהיה הענין העיקרי. זהו חידוש של הרבי.

אחר כך הרבי מדבר על דרגה נעלית יותר, דרגה לפנים מדרגה: לא רק שהעבודה שלנו מביאה לימות המשיח, אלא זהו המשך אחד. מכיוון שכל עניינו של משיח, הוא, להביא לשלימות התורה והמצוות - הרי כאשר יהודי מצליח לקיים את הוראת הרבי לחיות כמו בימות המשיח, היינו שהוא מקיים תורה ומצוות (עד כמה שתלוי בו) בשלימות, עליו לחוש שזה התוכן של ימות המשיח ממש. הן הזריעה והן הצמיחה - חדורים בכל פעולה ופעולה של היהודי. כל זה הוא במסגרת העניין הראשון שהרבי תובע מאיתנו - להביא לימות המשיח.

אבל, אחר כך, כשהרבי גילה ש'הגיע זמן גאולתכם', הרבי דיבר על עניין נוסף - קבלת פני משיח צדקנו. זהו ענין חדש, הקשור לכך שהרבי הדגיש שישנו נשיא הדור שהוא המשיח, וישנה כבר לא רק המציאות של משיח אלא גם ההתגלות של משיח (שיחת פרשת 'וירא' תשנ"ב). זה לא רק 'להביא לימות המשיח', זהו ענין חדש כפי שהתבאר כמה פעמים במשך השנים.

המשילו לזה משל, מחתונה. בחתונה, יש כמה וכמה הכנות שהחתן והכלה, וכמובן ההורים, צריכים לעשות עד יום החתונה. כמובן, שכל ההכנות נעשות מתוך מחשבה על המטרה - החתונה הקרבה ובאה. אבל, כשמגיעים ליום החתונה, במעמד קבלת פנים של החתן - הכל נראה אחרת, ההתרגשות אחרת, ההכנות אחרות, הכל שונה.

אני זוכר שבהיותי בחור צעיר, דיברנו בהתוועדות על הנושא הזה, איך ניתן לחיות אותו עכשיו. היה שם משפיע זקן שאמר, שאם אצל התמימים היה מונח שהרבי הוא המשיח - כל תמים היה נראה אחרת לגמרי. אלו דברים שדיברו עליהם כבר לפני שנים. עוד לפני 'הגיע זמן גאולתכם', ידעו שהרבי הוא נשיא דורנו, 'יחידה' של כל עם ישראל, ובמילא הוא הוא המשיח שבדור.


אלא שבמשך השנים היה זה עניין פנימי שדובר בין חסידים, אבל בשנים המאוחרות יותר השתנה המצב לגמרי, כאשר הרבי עצמו אמר שוב ושוב שנשיא הדור הוא המשיח שבדור. בפרט בשיחות של שנת תשנ"ב, בהן הדגיש הרבי שבכל דור ישנו אחד הראוי להיות משיח, ועד לשיחה בכינוס השלוחים תשנ"ב, שכל ההמשך וסיום השיחה מדבר ומדגיש פרט זה שעכשיו העבודה היחידה הוא קבלת פני משיח, שכבר סיימו כל ענייני העבודה ועד לביטוי ש'מתחיל להתקיים השליחות דמשיח, השליח היחיד שבדורנו, המשיח היחיד שבדורנו', וכן שישנו לא רק המציאות דמשיח, אלא גם התגלות מציאותו ופועל פעולתו וכו'.

כשהרבי שליט"א הסכים ועודד את קבלת מלכותו כמלך המשיח - הנושא שהיה עד כה עניין פנים-חסידי, הפך להיות עניין שהרבי עצמו מגלה אותו. מאותו רגע ואילך, העבודה היא אחרת לגמרי. על דרך מה שהיה בשבת פרשת 'וארא' תשנ"ב, לפני י' שבט, שהרבי הביט על הדלת ואמר שכל אחד ואחד צריך להביט על עצמו ולחשוב שהרבי נכנס עכשיו לבית המדרש ומביט על כל אחד ואחד איך הוא השלים עבודתו. מובן שכשמתבוננים בכך, העבודה הופכת למצב אחר לחלוטין.

באותם ימים דיברנו על כך, והמשילו לכך משל מ'תמים' שמתכונן להיכנס ליחידות. הסדר היה שבחורים נכנסים לרבי ליחידות פעם בשנה, לפני יום ההולדת שלהם. זמן ארוך לפני היחידות היה הבחור מכין את עצמו. אבל, כאשר הוא כבר עומד סמוך לחדר הרבי, ב'גן עדן התחתון', מוכן בכל רגע להיכנס ליחידות - הכל אצלו שונה לגמרי. הלבושים אחרים, המחשבה דיבור ומעשה שונים, ה'נגלה' וה'חסידות' אחרים, הידור במצוות באופן נעלה יותר, 'שמירת הסדרים' בדיוק. הכל ב'קאָך' שונה לחלוטין.

אם כל אחד, כשהוא קם בבוקר, יהיה חדור עם ההרגשה שהיום תתרחש ההתגלות של הרבי, והרבי ירצה ממנו דו"ח על איך הוא התפלל היום, מה הוא למד היום, איך הוא פעל באהבת ישראל ועזר לחבר חלש ממנו, איך הוא קיים את הוראות הרבי בענייני משיח וגאולה - זה פועל בו את ענין ה'קבלת פנים' לרבי. וזה באין ערוך יותר מהענין של 'להביא לימות המשיח', שהוא עושה פעולה שמביאה למטרה אחרת.

בשיחות של תשנ"ב ישנם מושגים חדשים שלא הוזכרו עד אז. הביטוי אולי המפורסם ביותר, הוא 'לפקוח את העיניים' ולראות שכל הענינים כבר מוכנים. מצד אחד, החושך גדול וקשה מאד לראות את הגאולה. מצד שני, אם הרבי דורש - זה אומר שניתנו לנו הכוחות ואנחנו יכולים לבצע את המשימה. איך בעצם אנחנו יכולים היום לפתוח את העיניים ולראות גאולה?

הרב יוסף יצחק אופן:

בפרשת 'ויצא' תשנ"ב אמר הרבי: 'הדבר היחיד שצריך שיהודי יפקח את עיניו ויראה איך הכל כבר מוכן לגאולה! יש כבר את ה'שולחן ערוך', יש כבר את הלויתן ושור הבר ויין המשומר, ויהודים כבר יושבים סביב השולחן - 'שולחן אביהם' יחד עם משיח צדקנו'.. מה הביאור בזה? אנחנו רואים את עצמנו בגלות ללא כל שינוי. איפה הסעודה? איפה הלויתן ושור הבר?

אולי נוכל להבין זאת, לאחר שנשים לב לתופעה אחרת מעניינת, הקשורה אף היא בביטוי לשון השגור אצל הרבי: בשנים הראשונות, כשהרבי היה מדבר על משיח, הרבי תמיד הוסיף את המילים 'למטה מעשרה טפחים', ואילו בשנים האחרונות הרבי כמעט לא השתמש במילים הללו. מדוע?


קשה להסביר ולקבוע מסמרות בעניינים כאלה, אבל אולי אפשר לבאר זאת כך, בדרך-אפשר כמובן: מבואר בחסידות ש'עשרה טפחים', זה 'אצילות', ו'למטה מעשרה טפחים', אלו הם 'עולמות בריאה יצירה עשייה'. קרוב לארבעים שנות נשיאותו הראשונות עמל הרבי להוריד את השכינה מעולם האצילות, אל 'למטה מעשרה טפחים', אלו עולמות בריאה יצירה עשייה. לאחר שנים רבות של עבודה, הצליח הרבי להוריד את השכינה, לא רק למטה מעשרה טפחים, שזה עדיין בעולמות הרוחניים, אלא הצליח גם במשימה להוריד את השכינה לעולם הזה הגשמי, עשייה גשמית, שזה הרבה יותר קרוב אלינו מ'למטה מעשרה טפחים'.

כשהרבי, הנשיא השביעי, שממשיך מרקיע לארץ, אומר לנו לפקוח את העיניים - הוא אומר לנו במילים אחרות שהוא כבר המשיך את השכינה בעולם הזה הגשמי! זוהי גם כן הנקודה של 'קבלת המלכות' - שזה יהיה מצד המקבל. הרבי התבטא בשיחה הידועה, שהוא כבר עשה את שלו, ועכשיו אנחנו צריכים לעשות את מה שאנחנו יכולים. הרבי המשיך את השכינה למטה. עכשיו אנחנו צריכים לקבל את זה. אם הרבי יעשה את זה בשבילנו - זה יהיה מצד המשפיע, לא מצד המקבל.

אז איך באמת פוקחים את העיניים?!

הרב יוסף יצחק אופן:

דבר ראשון צריכים לדעת שהענין של משיח, הוא הא' של גאולה - אלופו של עולם, גילוי אור אין סוף בעולם הזה הגשמי, כפי שאדמו"ר הזקן אומר בספר ה'תניא'. אמנם גם הייעודים הגשמיים יהיה בשלימות, אבל לא זו הכוונה כשמדברים על ימות המשיח. עיקר הענין של משיח הוא גילוי אלקות בעולם הזה הגשמי.

אז מה זה לפקוח את העיניים? זה פשוט קבלת עול. כשיהודי מתבונן בענין של 'והנה ה' נצב עליו', ויתירה מכך כפי שמבואר בפרק מ"ב ב'תניא', שיהודי צריך 'לתרגם' לעצמו את כל העולם הזה כלבושים חיצוניים של הקדוש ברוך הוא. אדמו"ר הזקן מבאר זאת במשל ממלך, שהיראה ממנו היא לא מהלבושים החיצוניים שלו, אלא מהנפש שלו. אבל את הנפש הוא לא רואה? אלא על ידי שהוא רואה את הגוף שהוא חי, זה כאילו הוא רואה את הנפש. כך גם בעולם, שצריך לזכור שהוא רק הלבוש למי שמחיה אותו.

אבל כמו במשל, אם האדם לא יבחין שהמלך הוא חי, לא תהיה לו היראה ממנו. כך גם בנמשל, 'פתיחת העיניים', היא ללמוד חסידות, ללמוד פרק מ"ב בתניא ולהכניס את זה לעצמו לראש. להתבונן בזה כל יום בתפילה באריכות. ואז העיניים יסתכלו בהסתכלות נכונה. כי מי שחי עם חסידות ומתעסק בעבודת התפילה - חי גילוי אלוקות, חי גאולה.

ישאל השואל, הרי ישנו צמצום? אזי צריך הוא לדעת שהרבי נותן כח אפילו לאנשים כערכנו להוריד את הצמצום הלזה. בזמן אדמו"ר הזקן, חסידים שהיו בעלי מדרגה, לא יכלו להרגיש אלוקות. מספרים על ר' הלל מפאריטש, שהיה מתייגע הרבה מאוד, בשביל שיונח אצלו 'וואָרט' חסידות. אבל בדורנו, הרבי מלך המשיח הוריד את השכינה למטה, שאפילו אנשים מגושמים יכולים להרגיש בה. הבעייה היא, שחסר לנו באמונה: אין לנו אמונה שאנחנו שייכים להרגיש אלוקות.


אם ניקח את הדברים ברצינות, נלמד פרק מ"ב בתניא בהתבוננות הראוייה - כל אחד יכול לראות את הגילוי אלקות. זה מהותה של תורת החסידות. זה היסוד של 'שמע ישראל' - ראשי תיבות: 'שאו מרום עיניכם', לראות את האלוקות שיש בכל דבר. זאת הכוונה ב'לפקוח את העיניים', וזאת העבודה של ישיבת 'תומכי תמימים'. כשתמים לומד חסידות, זה לא רק בשביל הלימוד - זה בשביל שיהיה חדור אצלו הגילוי אלוקות, שזה הענין של משיח. וזה נעשה על ידי שהוא מתבונן בחסידות ומתפלל באריכות.

זה גם הפירוש במה שהרבי אומר 'לחיות גאולה' שנרגיל את עצמנו שכל העולם לא יהיה לו תפיסת מקום, ומה שיהיה לנו בראש זה רק אלוקות. עוד מעט, בימות המשיח, זה יקרה לבד. ההכנה לזה, היא על ידי העבודה בזה כיום. ועל ידי זה שכל אחד ישקיע בלימוד החסידות וישקיע ב'עבודת התפילה' להחדיר בעצמו את האמת האלוקית ש'אין עוד מלבדו', נזכה לראות מיד ממש, את הרבי שליט"א בא וגואל אותנו ומגלה את האלוקות בכל הבריאה.

הרב חיים לוי יצחק גינזבורג:

בהמשך לכך, חשוב להוסיף ולהדגיש ענין שהוא בפועל ממש ונוגע לכל אחד ואחד. הרבי אומר במפורש בשיחת פרשת 'ויצא' תשנ"ב שפתיחת העיניים היא על ידי לימוד פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות, והרבי מוסיף ומציין שם במיוחד: 'כולל ללמוד בעניני הגאולה'.

אותנו חינכו, שצריך ללמוד ולהתבונן בתפילה במאמר 'האומנם' תרמ"ג, ב'שער היחוד והאמונה', ועל ידי זה אפשר לחיות אלוקות. במבט ראשון, אפשר היה לחשוב, שהיום זה אותו דבר. אם רוצים לחיות אלוקות, צריך להתבונן בנושאים האלה, ואפשר לחיות אלוקות. אבל, עכשיו מדובר על משהו מיוחד לגמרי. שום דבר לא השתנה חס ושלום, אבל הכל קיבל מימד חדש ומיוחד.

ביום שמשה רבינו בא לבני ישראל ואמר להם 'פקוד פקדתי' - בני ישראל עדיין לא יצאו מהגלות. לכאורה, הם באותו מצב כמו אתמול ושלשום, אבל ברור שזה מצב שונה. הרבי מלך המשיח בא ומנבא לבני ישראל: 'הגיע זמן גאולתכם'. המצב היום שונה לגמרי ממה שהיה עד עתה. היום, יש משיח שמודיע לעם ישראל שהגיע זמן הגאולה, ולנו ניתן התפקיד לפרסם את נבואתו.

ולכן, כאשר רוצים לפקוח את העיניים - יש הדגשה מיוחדת, ללמוד בכל שבוע את שיחת ה'דבר מלכות' מהשנים תנש"א-תשנ"ב. לכל אחד צריכה להיות הסכמה וקביעות בנפש שהוא ילמד ויסיים כל שבוע את ה'דבר מלכות'. ודווקא את כולו, מתחילתו ועד סופו. לא לעצור באמצע - הרבי בונה את השיחות בשלבים, ואם נעצרת לפני השלב שהרבי מתחיל לדבר על הדור שלנו, החמצת את הנקודה. 

יש ללמוד ולחזור שוב ושוב, כמה וכמה פעמים, לבד, בשיעורים ובחברותות. וגם, ובהדגשה מיוחדת, לחיות עם זה ו'להתפלל' עם זה. לפעמים נדמה שיש שיחות יותר קלות ויותר פשוטות, אבל מי שרוצה לדעת ולהבין את העבודה המיוחדת של הדור שלנו, חייב ללמוד את שיחות ה'דבר מלכות' ולהתבונן בהם באריכות התפילה.


ויש בזה שני עניינים: בשנת תש"י, אחרי הסתלקות הרבי הריי"צ, הרבי דיבר על כך ש'הרבי האָט אַלץ באַוואָרנט', והרבי הוסיף 'והלואי היו אנ"ש והתמימים מדקדקים בשיחות ובמאמרים ובפרט מהשנה האחרונה'. ואת זה, אמר הרבי בתש"י, כשהיה רבי חדש ושיחות חדשות, וקל וחומר להיום. זה דבר כל כך פשוט, שהרבי ידע הכין אותנו למה שהולך לקרות והשאיר לנו את התשובות לכל השאלות. אם בא יהודי פשוט ורוצה לדעת מה הרבי דורש מאתנו, הוא צריך ללמוד את המאמרים והשיחות של השנה האחרונה בה שמענו את הרבי [רק שכמובן, בשביל להבין את התשובות צריך ללמוד את השיחות היטב, ולחזור ולהתבונן וכו'].

בשנים תנש"א-נ"ב, הרבי דיבר כל הזמן על לימוד עניני גאולה ומשיח. כמעט לא עבר שבוע שהרבי לא הזכיר על כך שוב ושוב. הרבי מתבטא שזו הדרך הישרה הקלה והמהירה להביא את הגאולה, שזו הדרך לפקוח את העיניים, ואומר על לימוד זה, שהוא 'מנהג ישראל שהולך ומתפשט' וכדומה. בשיחות הלא מוגהות, הביטויים בולטים אפילו יותר מאשר בשיחות המוגהות. 

ובשיחת שבת פרשת 'תזריע מצורע' תנש"א, הרבי מדגיש ללמוד עניני גאולה ומשיח בפרט 'במאמרים וליקוטי שיחות של נשיא דורנו'. ובמיוחד, אומר הרבי בפרשת 'בלק' תנש"א, שיש 'לידע ולהכיר' שנמצאים עכשיו על סף הגאולה. העניינים האלה - לדעת ולהכיר המעמד והמצב שנמצאים עכשיו שעומדים על סף הגאולה - לא מודגשים כל כך בשיחות אחרות, אלא בעיקר בשיחות ה'דבר מלכות' של נ"א-נ"ב. היום אי אפשר להתפלל באריכות רק עם ה'עבודה' של מאמר 'האומנם'. צריך להוסיף לכך את העובדה שהאלוקות הזו כבר חודרת בעולם - כפי שהרבי מסביר בשיחות ה'דבר מלכות', ועם זה לחיות ולהשקיע בהתבוננות ב'עבודת התפילה'.

למה כל כך חשוב לחיות עם התקופה בה אנו נמצאים?

הרב שמואל חיים בלומינג:

בשיחותיו של הרבי מהשנים נ"א-נ"ב, רואים שעיקר ההדגשה של הרבי מלך המשיח, היא לא כל כך על העבודה, כמו על ההכרה בעובדה שנמצאים בזמן הגאולה. במשך כל חודשי החורף, עד כ"ח ניסן כל עיקר ההדגשה היה להחדיר לראש את מהות התקופה. באחת השיחות הרבי אומר ש'צריך לדעת את מהות התקופה, שלכן עמדו הכן כולכם לקבלת פני משיח כולל ובמיוחד על ידי הוספה בתורה ומצוות'. במילים אחרות: מכיון שהגיע זמן הגאולה, וזה ענין מציאותי, צריך כל אחד להכין את עצמו לקבל פני משיח.

גם בשיחה של פרשת 'בלק' תנש"א שהרבי דיבר על החשיבות 'לחיות עם משיח', הרבי דיבר על שני העניינים ביחד. לחיות עם משיח וגאולה, וגם לחיות עם הזמן של ימות המשיח. וגם בהמשך, הרבי אומר שצריך להיות מחשבה דיבור ומעשה שמתאימים לזמן מיוחד זה. הרבי תובע ונותן כחות לחיות, זה בגלל שעכשיו זה הזמן. זה קורה עכשיו. זה לא שאנחנו לומדים דברים שיהיו בעתיד - זה היה תמיד. החידוש הוא שזה קורה עכשיו. כמו שהמשפיע הנודע הרב אופן שליט"א אמר מקודם - שהרבי הוריד את השכינה למטה מעשרה טפחים.

הרבי אומר: 'שעומדים כבר על סף הגאולה, על סף ימות המשיח, ומראים באצבע שהנה זה בא'. זמן הגאולה קשור עם הופעת הגואל. כל פעם שהרבי הביא את המדרש שמדבר על 'הגיע זמן גאולתכם', הרבי קישר אותו עם זה שמי שאומר את זה - זה מלך המשיח. כי כל הופעתו של הזמן המיוחד הזה, נובעת מהעובדה שהגואל כבר הופיע.


גם כאשר הרבי מדבר בשבת פרשת שופטים על הנבואה ש'לאלתר לגאולה' - הרבי מדגיש שנבואה זו לא באה בחלל ריק. היא מגיעה כחלק מהזמן המיוחד בו נמצאים. הרבי אומר שמכיוון שהגיע זמן הגאולה, הרי הגיע הזמן לקיום הייעוד 'יועצייך כבתחילה', שכבר ישנה ההתחלה בזה. ובהתאם לזה מבהיר הרבי, שהעולם יכול לקבל את זה, כיוון שאין זה דבר חידוש, אלא דבר שכבר התחיל בפועל בעולם.

אני חושב שזו הנקודה העיקרית שאפשר לראות בספר 'בשורת הגאולה'. בחלוקת הדולרים האחרונה - כ"ו אדר א' תשנ"ב, הרבי אמר לעיתונאי ששאל אותו מה המסר שלו לעולם, והרבי ענה: משיח כבר מגיע, ולא רק מגיע - הוא כבר בדרכו. כל התהליך הזה שהתחיל עם התגלות הרבי כמלך המשיח, יש בו שלבים. והשלב הסופי שיהיה במהרה בימינו ממש - ההתגלות של הרבי מלך המשיח לעיני כל בגאולה האמיתית והשלימה.

הרב חיים לוי יצחק גינזבורג:

ביום שמשה רבינו בא לבני ישראל ואמר להם 'פקוד פקדתי', בני ישראל לא יצאו מהגלות. לכאורה, הם באותו מצב כמו אתמול ושלשום, אבל ברור שזה מצב שונה. הרבי מלך המשיח בא ואומר לבני ישראל: 'הגיע זמן גאולתכם'. המצב היום שונה לגמרי ממה שהיה עד עתה. ולכן יש לנו תפקיד מיוחד ללכת ולספר לכולם שישנו כבר מלך המשיח. לא כמו שהיה בכל הדורות שהיה משיח שבדור, שהוא ראוי להיות משיח, יש לו רק פוטנציאל להיות משיח. אבל היום מדובר על מלך המשיח שכבר התגלה ופועל בעולם.

'שנה שמלך המשיח נגלה בו.. בשעה שמלך המשיח נגלה'. הרבי אומר ששנה זו היתה שנת תנש"א. והרבי מדגיש שלא מדובר פה על מלך המשיח אחרי הגאולה, כי אם כך לא צריך את ההכרזה הגיע זמן גאולתכם, הרי ישנם כבר משיח וגאולה ובית המקדש.  מדובר על מלך המשיח לפני הגאולה, שהוא עומד על גג בית המקדש - והרבי מסביר (פרשת 'חיי שרה' תנש"א, וקונטרס 'בית רבינו שבבבל') שגג בית המקדש זה בית רבינו שבבבל ('גגות לא נתקדשו'), ומודיע לעם ישראל 'הגיע זמן גאולתכם'. והרבי מסיים (שיחת פרשת 'חיי שרה' תנש"א) 'כפי שהכריזו ומכריזים במיוחד לאחרונה'. כבר לא מדובר על צדיק שמתאים וראוי להיות משיח. מדובר על משיח שהתחיל להתגלות ולפעול בעולם.

וכאן ישנה טעות נפוצה. אנשים חושבים שאם משיח כבר התגלה, אם כן אנו כבר אחרי הגאולה. אבל זה בכלל לא מוכרח להיות. אנחנו נפגשים עם השאלה הזאת רבות ב'מבצעים'. אז בתורתנו הקדושה, יש סיפור שממחיש את הענין.


כשמשה רבינו בא ואמר לבני ישראל 'פקוד פקדתי', 'ויאמן העם'. אבל כשהוא הולך לפרעה ואומר לו 'כה אמר ה' שלח את עמי ויעבדוני', פרעה לא כל כך מתלהב. 'מי ה' אשר אשמע בקולו.. נרפים אתם נרפים וכו''. וכתגובה הוא מחמיר את תנאי השעבוד. בני ישראל מגיעים בתלונה חריפה למשה 'הבאשתם את ריחינו'. אפילו משה רבינו בא וטוען לקדוש ברוך הוא 'למה הרעות לעם הזה, למה זה שלחתני'. איפה הגאולה המובטחת? המצב נהיה הרבה יותר גרוע.

משה רבינו כבר בא לבני ישראל והודיע על הגאולה הקרבה, הוא הודיע על כך אפילו לפרעה. כמה ענינים של גאולה כבר החלו - בתקופה מסויימת 'בטלה העבודה' כפי שחכמינו זכרונם לברכה אומרים, ומצד שני, פרעה מחמיר את תנאי השעבוד. הכל נהיה יותר גרוע. ומשה רבינו? נעלם. המדרש מספר שהוא ברח למדין. אין למי לפנות בטענות. משה העמיד את העם בנסיון, ואז נעלם.

אומרים חכמינו זכרונם לברכה: 'בזכות האמונה נגאלו אבותינו ממצרים'. מתי צריך אמונה? כשלא רואים, לא מבינים לא מרגישים והכל נראה בדיוק הפוך. אבל צריך לדעת שיש משה רבינו וצריך ללכת אחריו. במקרה שלנו זה לא רק ללכת אחריו - צריך 'לקבל פני משיח'!

תגובות

300,000 צפיות, 2000 כתבות - ארגון 'לחלוחית גאולתית' עושה היסטוריה במדיה

300,000 צפיות, 2000 כתבות - ארגון 'לחלוחית גאולתית' עושה היסטוריה במדיה
הקליקו על התמונה לכתבה המלאה

רבני ומשפיעי חב"ד מעוררים: תפילה באריכות קריטית לכל יהודי

רבני ומשפיעי חב"ד מעוררים: תפילה באריכות קריטית לכל יהודי
הקליקו על התמונה לכתבה המלאה

כתבות פופולריות

ביקור נדיר: הרבי בפגישה עם האדמו"ר מגור הנוכחי

עשרות שנים חלפו מבשורת הגאולה - הייתכן שחלילה הרבי טעה?! • מעורר

הרבי על קביעות יום השואה: 'אין דעת חכמים נוחה מכך'

הרבי בכאב: לנצל את זעקת כ"ח ניסן למעט בעבודה האישית? לא זו הדרך!

להתוועד שעה בב' אייר? לכאורה אין בזה 'לכתחילה אריבער'

משא מאלף: המשפיע הרב אופן מדריך איך מתבוננים

נחשפה: הקלטה נדירה של הרבי הריי"צ מנגן בדביקות

מה יש ללמוד מהשואה וכיצד לנקום בהיטלר? • מכתב מעורר השראה

הרב אופן מעורר: זעקת הנפש של הרבי בכ"ח ניסן נוגעת לכל אחד

כ"ח ניסן ההיסטורי: הרבי בזעקת נפש מטלטלת להבאת המשיח

לכתבות תוכן על 'גאולה ומשיח'

לכתבות תוכן על 'גאולה ומשיח'
לחץ על התמונה

לכתבות תוכן על 'אהבת ישראל'

לכתבות תוכן על 'אהבת ישראל'
לחץ על התמונה

לכתבות תוכן על 'עבודת התפילה'

לכתבות תוכן על 'עבודת התפילה'
לחץ על התמונה

לכתבות תוכן על 'ניגון חסידי'

לכתבות תוכן על 'ניגון חסידי'
לחץ על התמונה

טורים נבחרים

ארכיון

הצג עוד

כתבות מובחרות

נחשפה: הקלטה נדירה של הרבי הריי"צ מנגן בדביקות

וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם • מאמר גדוש על 'עבודת התפילה'

ביקור נדיר: הרבי בפגישה עם האדמו"ר מגור הנוכחי

חשיפה היסטורית נדירה: הרבי הריי"צ מתוועד בחריפות על ההכרח להתפלל באריכות

100 התוועדויות של משפיעים מחסידות חב"ד • מיוחד

הרב זושא אלפרוביץ': 'יחי אדוננו' זה ניגון של הרבי!

הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה.. • מאמר עשיר על ניגוני חב"ד

ברוכים הבאים! • אתר 'לחלוחית גאולתית'

התמונה שחוללה סערה: נחשפה תמונה של הרבי הרש"ב? • הסיפור המלא

השתמטות מצה"ל: מה דעת הרבי מלך המשיח?

צור קשר

שם

אימייל *

הודעה *

למאגר התכנים הענק - לחץ על סמל הארגון

למאגר התכנים הענק - לחץ על סמל הארגון
אתר זה מופעל על ידי ארגון 'לחלוחית גאולתית'. אימייל: lgch770@gmail.com.