כְּאִישׁ אֶחָד. בְּלֵב אֶחָד • מאמר מאלף על אהבת ישראל

אלפי חסידי חב"ד בכנס אחדות והתוועדות לרגל יום הולדתו של הרבי מלך המשיח. אילוסטרציה

מהי אהבה 'אמיתית'? כיצד אובטח שהאהבה לעולם לא תיפסק? מה הקשר ל'אגו' ולחסידות? האם והיאך ניתן לאהוב את כולם? מה הקשר לתקופה הנוכחית דווקא? על כך ועוד במאמר הייחודי שלפניכם • סקירה יסודית על מהות מצוות 'ואהבת לרעך כמוך' במשנתה של חסידות חב"ד • לקריאה

•••

כל אדם, באשר הוא, זקוק לאהבה. אמיתית. לא פשוט להגיע לכזו אהבה, אבל פשוט מוכרחים לשנס מותניים ולהדביק פערים. צריך לעצור את החיים. את כל התוכניות. הכל. להפנים את החשיבות האדירה של חבירות אמיתית. אלו חיים טובים ומוצלחים יהיו אז. להגיע למסקנה פנימית ואישית.

לפני הכל, צריך להבין מהי אכן אהבה 'אמיתית'? המדד לזה הוא פשוט. 'אמת' זה משהו שנצחי ולא משתנה. בדרך כלל אוהבים מישהו בגלל שהוא עוזר ותומך בי או בגלל שהוא נראה לי טוב וכדומה. זאת אומרת, שבאותו רגע בו הוא יפסיק להועיל לי ולהסתמן לי טוב – האהבה תיפסק. במילים פשוטות, אני אוהב את עצמי. לא אותו! העובדה שהאהבה היא רק כל זמן שהוא משרת אותי ואוהב אותי.. אם לא, אז לא.

מסתבר שדורות 'הסתבכו' בפתרון הבעיה, עדי שהגיע אדמו"ר הזקן וחשף פיענוח לקושי[1]. הכל תלוי מאיפה מתחילה האהבה. אם היא מתחילה ממקום מאחד, בו שנינו ממש אותו דבר, אז תהיה אהבה אמיתית. המקום הזה הוא כמובן הנשמה. כאשר הפתיח ממנו אנו אוהבים את השני, הוא מגיע מקשר וגיבוש הדדי בתחומים של יהדות וחסידות, החבירות היא ברת קיימא. לכן מדגיש הרבי מלך המשיח ש'דרכי החסידות הינם שכל החסידים יהיו כמשפחה אחת על פי התורה באהבה'[2]. מכיוון שאהבה שיסודה אינה בהררי קודש, סופה לאבדון ואפילו לשנאה.

אם נחדד יותר, כאשר אוהבים באמת מישהו, מהנשמה, קשה לא לאהוב יהודי אחר. גם אם אינו נחמד ויפה. הרי כולם בנים של הבורא! במילא מובן כיצד האחווה בין החסידים היא 'יותר מאהבת אחים'[3]! אלו חיים טובים. שמורגש ש'אב אחד לכולנה'.

כעת מובנת הדרישה באגרת הבאה: 'כבר באה העת שתהיה אהבת אחים אמיתית שוררת במחננו.. אהבת חינם - היינו אהבה שאין לה כל יסוד בשכל אנושי ולא עוד אלא היפך השכל'[4]! מה מעניין אותי אם הוא מתנהג באופן שאמור לגרום לי לא לחבב אותו.. הרי הוא נשמה אלוקית שממש חלק ממני. זוהי אהבה שתשמר גם במצבים של 'היפך השכל'.

חובה להדגיש. אסור שהאהבה תישאר רק לנשמה.. זה חייב לבוא לידי ביטוי באהבה פשוטה[5] ובשרית לגוף של החבר[6]. פשוט לאהוב אותו..! להתעניין בשלומו[7], 'לקלוט ולחוש את הזולת'[8]. לשמוח בשמחתו[9] ולהצטער ולבכות כאשר קשה לו. להרגיש אותו הכי קרוב ללב, גם במקומות הכי רחוקים. צריך 'להתערב' בחיים של החבר[10] [רק עם 'טקט'..]. זה רק לטובתו.

מה מפריע שזה יקרה? העובדה שאנו מכירים ומחזיקים מהנחות העולם ואיננו מספיק מאמינים לאמת האלוקית של חסידות. נקודה. כאן טמון הכל. כאשר קו המדד שלנו הוא העולם, לעולם לא נוכל לגעת באמת. תמיד נטען 'למה שאני יאהב מישהו שמציק לי? הרי ההיגיון מחייב שאלמד אותו לקח'..

הגאווה העצמית והישות, מגיעים מהכרה והסכמה ל'הנחות העולם'. חייבים להתבטל קצת.. להאמין לרבי! לקלוט שבסך הכל כולנו שווים. אנחנו אותו דבר. חסידות כמו מכריזה 'כן לאחידות! לא לאחדות' [ולא כדעה הרווחת בעולם.. כי באמת כולנו אחד ולא שניים שמתאחדים]. הרי בפנימיות כולנו חלק מהבורא[11]. כולנו גוף אחד, שכל איבר ממלא את חלקו[12]. ה'אגו' העצמי הוא המקור לכל החוליים הנפשיים ובמילא ביטולו זה הפיתרון לכולם[13].

לפי מה שהוסבר עד כה, ייתכן שתעלה מחשבה, שאמנם צריך לאהוב ולעזור לחבר, אבל אם זה מפריע ללימוד או הנהגה חסידית – שם יש לעצור מכיוון שזה היפך התורה ובמילא 'שם' זה לא חבירות אמיתית.אומר לו על כך בורא העולם: 'אפשר להיות בקי בש"ס ולהיות אילן סרק חס ושלום. מה התועלת בתורתך ועבודתך, אם לא הארת אור ביהודי אחר??'[14]. במכתב מיוחד מעיד נשיא דורנו על עצמו ש'אינני מסוגל להעדיף הידור שלי, על כל צורך עיקרי של הזולת'[15]..

אמת, בדברים מהותיים יש לעצור זאת מיד, אך בעניינים של 'הידור' ותוספת – יש לעזוב הכל לטובת החבר! אהבת ישראל נוגעת לכללות ההגדרה שלנו כיהודים וחסידים! זה ממש פיקוח נפש [שלו ושלנו..] לעסוק באהבה לחבר[16]..

'חסידים גדלו על השמרים של אהבת ישראל'[17]. זה ממש יסוד. צריך לדעת שזה טבע שלנו[18]. יש לנו את זה ב'גנים', נולדנו עם זה.. צריך רק לגלות זאת. 'החסידות תלמדנו למצוא את מעלת האדם. לייקר ולחבב את כל אחד מישראל באהבה וחיבה יתירה'[19]. לעומת זאת, 'איסור גמור מן התורה לחפש חסרונות על בן ישראל חבירו'[20].

תכל'ס. צריך בכל יום [לפחות פעם אחת!] לחשוב על מעלות טובות של יהודי אחד, במיוחד מישהו שקשה לאהוב. פשוט לחפש בחורים ובסדקים [בדרך כלל זה לא כזה קשה..][21]. בנוסף, להתחיל לומר שבחים ומחמאות על החבר[22]. אפשר גם להתחיל לעזור לו במעשים וזה יגרום לאהבה פנימית.

זה לא קל, אבל רק בהתחלה.. לאט לאט מרגישים ורואים שהוא גם אוהב אותי.. 'כמים הפנים לפנים – כן לב האדם אל האדם'. הכל תלוי בנו. החבירות והידידות עוזרת ומסייעת לעבוד את השם, באין ערוך ממש!! קל יותר להילחם 2 נפשות אלוקיות מול נפש בהמית אחד.. פשוט צריך ליישם.

הנה תשובה מדהימה של רבינו: 'אודות טרדותיו ופיזור הנפש שבמילא משפיע בלימוד נגלה ובלימוד החסידות ובעבודת התפילה. הנה ידועה העצה 'קנה לך חבר', שנוסף אשר בטח מתדבר עם זקני אנ"ש בכל – הנה יהיה לו חבר אמיתי, היינו כזה שיוכל לגלות לפניו נגעי לבבו.. והרי רואים כבר התועלת מזה במוחש'[23]!

רבנו הזקן כותב באחת מאיגרות קודשו: 'על כן אהוביי ידידיי נא ונא לטרוח בכל לב ונפש לתקוע אהבת רעהו בליבו'. אמר על כך רבינו ה'צמח צדק', שיוצא מדבריו ש'מי שתוקע אהבת רעהו בליבו - נעשה אהובו וידידו של אדמו"ר הזקן'. הבעל שם טוב אמר ש'צריך מסירת נפש על אהבת ישראל אפילו ליהודי שמעולם לא ראה'[24].

עכשיו יש לנו כוחות אדירים, יותר מתמיד, להתאחד יחדיו ולאהוב כל אחד באמת. אמנם צריך סדר בזה ולא לנסות פתאום לאהוב את כולם.. אלא אחד, אחד. אבל כעת אנו נמצאים ממש רגע לפני הגאולה השלימה, בה תיפסק השנאה והקנאה לעד. עכשיו דורש הרבי מלך המשיח שנאהב אחד את השני, כבר כהתחלה לאהבתנו בגאולה[25]..

יש לזכור, שאותה אהבה וידידות נדרשת מאיתנו, גם מיהודים שחלוקים מאיתנו בדרכי עבודתם לבורא.. אפילו לאחינו החסידים שמבינים את כוונת הרבי שליט"א אחרת מאיתנו.. הרבי מתחנן מכל קירות ליבו ש'כל מי שרוצה לגרום לי נחת רוח, ישתדל לעשות כל מה שביכולתו לבטל עניינים של חילוקי דעות ואדרבא להוסיף באהבת ישראל ואחדות ישראל'[26]. זהו גם המסר האחרון עד כה שהוציא מלכנו לפני כ"ז אדר תשנ"ב[27].

'הגאולה תאחד את כל ישראל, מהגדול שבגדולים ועד לקטן שבקטנים.. בתור הכנה למצב זה – יש להשתדל לאחד את כל הסוגים של בני ישראל, מתוך אהבת ישראל ואחדות ישראל'[28] ובנוסף לכך, הובטחנו ברורות שה'אהבת אחים שישנה בין החסידים תוליכם לקראת משיח'[29]..! ניקח את העניינים לידיים. בעזרת השם יפעלו הדברים בי ובהקוראים..

**

[1] ספר ה'תניא', פרק ל"ב.

[2] 'היום יום' כ"ד טבת.

[3] אגרות קודש הריי"צ חלק ד', עמוד תקי"ב.

[4] אגרות קודש הרבי שליט"א חלק ה' עמוד קי"ח.

[5] 'רבינו הזקן מסר נפשו הקדושה והשקיע כוחותיו העצומים.. אשר כל איש ואיש בעדת החסידים ידרוש טובת חבירו בפרנסה וכל אשר אחד עוזר את חבירו, יהיה בהרגש אהבה וחיבה גדולה כל כך כבני משפחה אחת ממש'. אגרות קודש הריי"צ חלק ד' עמוד ל"ד.

[6] 'אהבת החסידים הייתה בפשיטות ודוגמא לאהבה בשרית'. ספר השיחות תרצ"ו עמוד 14.

[7] 'ידיעת האחד אודות חבירו, מה שלומו ומה שלום משפחתו, הוא אחד מהיסודות העיקריים של חיי ודרכי החסידות.. האחווה חסידית ביניהם הייתה יותר מאהבת אחים! זהו היסוד הנכון של חיים חסידיים אמיתיים'. אגרות קודש הריי"צ חלק ד', עמוד תקי"ב.

[8] ליקוטי דיבורים [תרגום ללשון הקודש] חלק א' עמוד 63.

[9] 'שמחתו של יהודי בשמחתו של הזולת – מקובלים אצל השם יתברך כתפילתו של רבי ישמעאל כהן גדול בקודש הקודשים'..! 'היום יום' חלק שני עמוד 28.

[10] 'השיטה שלא להתערב בענייני זולתו – היא היפך שיטת התורה'! מכתב הרבי מלך המשיח ח' תמוז תשכ"ג.

[11] 'אהבת ישראל אמיתית ישנה רק אצל חסידים.. היום למה זה חסר? רק הישות היא המחיצה. צריכים להתנתק מהנחות העולם. רע ביהודי הרי לא שייך, צריכים רק להיפרד מהנחות העולם'. ספר השיחות תש"ה עמוד 39.

[12] אגרות קודש הריי"צ חלק י' עמוד של"ז.

[13] קונטרס 'החלצו' תרנ"ט.

[14] ליקוטי דיבורי חלק א' עמוד קל"ב.

[15] אגרות קודש חלק ח', אגרת ב'רסג.

[16] 'הצורך לפעול באהבת ואחדות ישראל, אינו רק עניין של הוספת שלימות, כי אם עניין שנוגע לכללות מציאותו. עניין של פיקוח נפש'! שיחת ליל ה' של חג הסוכות תשמ"ה.

[17] ליקוטי דיבורים חלק א' עמוד 62.

[18] ספר השיחות תרצ"ו, עמוד 209.

[19] אגרות קודש הריי"צ, חלק ט"ז.

[20] אגרות קודש הרבי מלך המשיח, חלק כ"ב עמוד י"ד.

[21] 'ומה בחיפוש חמץ הפליגו חכמינו זכרונם לברכה באופני החיפוש שצריך להיות בחורים וסדקים. על אחת כמה וכמה בחיפוש הטוב, שכל אחד ואחת מישראל צריך להשתדל על דרך זה'.. אגרות קודש הרבי נשיא דורנו חלק ד', אגרת א'קכט.

[22] 'ה'עולם' חושב שקבלת פדיון נפש הוא דבר קשה ומסור לרבי בלבד. האמת היא שכל יהודי יכול לעשות זאת, על ידי אמירת שבח על הזולת! אלא שזה צריך להיות מתוך אמת'.. ספר השיחות תש"ד עמוד 5.

[23] אגרות קודש רבינו שליט"א, חלק י"א עמוד קמ"ז.

[24] ספר 'היום יום', ט"ו כסלו.

[25] שיחת פרשת 'מטות-מסעי' תנש"א.

[26] שיחת פרשת 'משפטים' תשמ"ז.

[27] בשיחת פרשת 'ויקהל' תשנ"ב.

[28] משיחת ליל ה׳ של חג הסוכות ה׳תשמ"ה, בלתי מוגה.

[29] שיחת י"ב תמוז תשי"ג.