אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ.. • טור מיוחד על התוועדות חסידית

חסידים מאזינים בשקיקה לאחד מזקני המשפיעים בעת התוועדות חסידית. איור: ר' זלמן ע"ה קליינמן

אנו מגישים טור מיוחד על מהותה של התוועדות חסידית, בדרכה של חסידות חב"ד • מה זה 'התוועדות חסידית'? עד כמה חשוב להשתתף בה? יש עניין להקליט התוועדות? במה משתקפת ומתבטאת ההתוועדות? • זאת ועוד בטור שלפניכם. לחיים ולברכה! • לקריאה

•••

'מרגלא בפומייהו דעתיקאי' [=רגילים היו זקני החסידים לומר], אשר התוועדות[1] חסידית היא חצר מקדש החסידות, אשר דרך בו ועל ידו נכנסים אל ה'עזרות' וממנו באים ל'קודש הקודשים'.

ההתוועדות היא ממש נשמת החסידות. הרבי הריי"צ אומר[2] ש'התוועדות חסידית בימים עברו היתה יסוד בחיים, היא הניחה יסודות בחיים ממש, אחרי התוועדות הרגישו שנעשו זכים יותר'. אמיתית שימושה של תורה היא ההתוועדות.

ההתוועדות החסידית היא פתח והתחלה לקיום המצווה היסודית 'אהבת ישראל'. בזמן ההתוועדות בדרך כלל, תובעים ראשי המדברים משאר המשתתפים להוסיף בלימוד החסידות ובעיקר בדרכי החסידות. גם כאשר מוכיחים בהתוועדות מישהו, יש לעשות זאת באהבה ועדינות וכפשוט שבלי הלבנת פניו ו'עקיצות'[3].. זה צריך להגיע ממקום אמיתי ומעריך.

ישנם גם התוועדויות, בהם כולם מעוררים זה את זה (ללא משפיע וכדומה) וישנם אף כאלו שכמעט ולא מדברים.. עצם הישיבה של כמה חסידים יחדיו, בכדי להתעורר בעבודת השם, היא פועלת המון. הרבי מלך המשיח אומר ש'ברור שבכל מסיבה של ריבוי יהודים - ישנם כמה וכמה גילויים הכי נעלים! אין זה משנה את המציאות אפילו באם לא מרגישים זאת'[4].

בדורנו זכינו לעובדה ש'נפתחו מעיינות החכמה' וניתן להקליט את ההתוועדות ועל ידי כך להתעורר שוב בזמנים אחרים, במצב בו היו בהתוועדות[5]. ככלל, ההתוועדות היא מצב בנפש. היכולת להתבטל ולהיחשף בפני השני, המסוגלות להחליט להשתנות ולהוסיף בענייני תורה ומצוות, תיתכן בכל רגע ביום [כמובן שתגיע לשיאה בהתוועדות כפשוטו] [6].

הרבי מלך המשיח בעת התוועדות חסידית רבתית

בהתוועדות אף נוהגים לומר 'לחיים'. משמעות האמירה היא איחול אחד לשני שיחיה 'חיים' אמיתיים של תורה וחסידות. [הרבי שליט"א מורה לא לשתות מעבר ל'רביעית' ואף מציין ש'נראה במוחש שכאשר מתכוונים ורוצים באמת – מספיקה טיפה אחת! ואם חס ושלום זה לא כך לא תעזור אפילו חבית'..[7]].

בנוסף, עיקר התוכן עליו מדברים בהתוועדות זה הוספה בלימוד וקיום מצוות בהידור. 'לימוד תורה והתבוננות בגדלות ה' (ומעשיו - כולל מצוותיו) הרי הם עיקרי תוכן התוועדות'[8]. התוועדות זה לא כל כך מקום לגילוי המידות ול'הרגשים'..

בהתוועדות אף נוהגים לנגן ניגונים חסידיים ולבביים. בכוחם של הניגונים לפתוח את הלבבות ולגלות את הפנימיות. המשפיע ר' מענדל עליו השלום פוטרפס, הסביר שניגון הוא כמו 'שמיכה' ששומרת על חום הגוף, במילא יש לנגן ניגון אחד פעמים רבות ולהתעמק בו וכך להתחמם ולהתעורר.. שהרי 'שמיכה' לא מחליפים כל מספר דקות..

הרבי מלך המשיח התבטא ב'יחידות', ש'כדאי ונכון לערוך התוועדות חסידית מתוך אהבה ואחדות ומתוך שמחה. שכן על ידי התוועדות יכולים לפעול הרבה יותר מפעולת היחיד שיושב בפני עצמו ולומד מן הספר.

יש לעורר בהתוועדות על דבר הצורך בזעזוע והזזה עצמית.. העיקר הוא שכל אחד ואחד ישתדל בזה פעם אחת פעמיים ושלוש, ואם עדיין לא הועיל - לא יתפעל ויעשה זאת פעם רביעית, ואם נעשה הפסק בזה - יחזור וימשיך, ואז ייווכח לפתע ('מיטאמאל וועט ער זיך כאפן') שעומד בקרן אורה'[9].

כאשר צריך שמישהו ידבר, אין להצטנע.. פשוט להתחיל להתוועד! כך עורר הרבי שליט"א 'ישנם כאלו שמחכים ש'יזמינו' אותם להתוועדות.. שיבטיחו לו 'מלוא ביתו כסף וזהב'!... מה לך להמתין עד ש'יזמינו' אותך להתוועדות?!..

הרי אדרבה, עליך לכתת את רגליך ולהקיש על דלתותיהם של כל הקהל, לעוררם משנתם - 'עורו ישנים משנתכם ונרדמים מתרדמתכם' כדי שיילכו להתוועדות חסידית! אם יהיה שם מי שיכול לומר משהו - מוטב, ואם לאו - ילמדו מתוך הכתב, וכיוצא-בזה'[10]..

כאשר יהודי כתב לרבי נשיא הדור, שפעמים יושב בהתוועדות ואינו משפיע עליו, ענה מלכנו 'אי אפשר הדבר! שהרי האדם בכלל מושפע הוא ובייחוד בעת רצון'..

כתב יד קודש של הרבי מלך המשיח: מער זיין צווישן [=יותר להיות בין] חסידים ובפרט בהתוועדות

לר' שלמה קופצ'יק שכתב ש'לא תמיד רואה התוצאות בזה', ענה הרבי ש'הרי בזמן ההתוועדות עצמה בוודאי שמדברים דברי תורה והתעוררות והרי אי-אפשר לדא"ח שלא יפעלו פעולתם. ומפורסמת הודעת רבותינו נשיאינו הקדושים שהנשמה שומעת - אפילו בהנוגע לאיש פשוט בתכלית'[11]..

מצד שני, דורש הרבי תמיד התקדמות גלויה בעקבות ההתוועדות. 'פעולת התוועדות הרי צריכה להיות ניכרת במשך שבועות וחודשים שלאחרי זה'[12].

'תשואת חן על הבשורות טובות של ההתועדות, והעיקר בהתעוררות של המתוועדים בהנוגע לימים שאחרי ימי התוועדות, ובטח גם לאחר זה הנה משגיחים כל אלו שהיכולת בידם על זה שתבוא ההתעוררות בפועל גם בימות החול'[13].

אדמו"ר הריי"צ אומר ש'התוועדות השתקפה בעבודת התפילה' דווקא[14], זאת אומרת, שהתוועדות מוצלחת התבטאה בתפילה באריכות יותר, בימים לאחר מכן. על פי המוסבר בחסידות, רק כך תבוא ההתעוררות במעשה בפועל, משום שזמן התפילה הוא מסוגל במיוחד 'לשכנע' את הנפש הבהמית לשנות את הרגליה הרעים לטובה ולהרגיש שהדבר הכי טוב בעולם - זה אלוקות!

בסגנון דומה, התוועד רוענו הנצחי שמי שלא נפעלת בו התעוררות מעשית, כנראה שכלל לא נכח בהתוועדות.. בלשונו הקדושה: 'לא ייתכן שמישהו יהיה נוכח בהתוועדות ולא יתווסף אצלו בענייני 'עבודה'..! במילא בהכרח לומר שלא היה בהתוועדות כי אם באופן של 'דמיון' בעלמא'[15].. עד כדי כך מוכרחת ההתוועדות להביא לפסים מעשיים.

תיאור מעניין של הרבי הריי"צ על מעלת ההתוועדות: 'אח! כמה חיות ועידוד מביאה התוועדות חסידית כזאת. היא משרשת את כל החרולים מן החיים הבשריים ומוזגת 'רביעית' של חיים בחיי היום-יום, כך שחיי השעה של חיי העולם הגשמי נעשים שונים לגמרי, זכים וטהורים יותר.. התוועדויות חסידיות כאלו מטהרות את האוויר ויוצרות סביבה של אור, מצביעות על דרכים בעבודת ה' יתברך ומעמידות את האברך על בסיס האמת, הנחקק במוחו ובליבו לעד..'[16].

הרבי גם מסביר שהתוועדות צריכה להוסיף בשמחה ואושר לעבוד את הבורא. 'פנימיות וכוונת התוועדות - חיות והתלהבות ושמחה של מצווה'[17]. כל כך כיף ונעים לשבת יחד.. פשוט חשים אהבה אמיתית מהי.. מרגישים שאנו באמת חלק ממשפחה אחת! חסידים איחלו לעצמם להתוועד יומם וליל..

ונסיים באיחולו של הרבי מלך המשיח בשיחת פרשת 'פנחס' תשמ"ד, 'וזוכים ל'התוועדות תמידית' ['טוב לב משתה תמיד'] שתהיה בביאת משיח-צדקנו, שאז יטיילו ביחד עם הקדוש-ברוך-הוא'..

••

[1] מענה הרבי מלך המשיח משנת תשמ"ד: 'התוועדות צריך לכתוב בכל מקום בשתי ואוי"ן'. 'רישומה של שנה' עמ' 268.

[2] שיחת שמחת תורה תרצ"ד.

[3] 'היום יום' כ"ד תשרי.

[4] שיחת פרשת 'פקודי' תשמ"ט.

[5] 'בוודאי ידוע לו שישנם עתה מכונות הקלטה.. ונהגו אנ"ש בזמן האחרון להקליט את ההתוועדות ולשלוח לכאן העתקה אחת וכמובן להשאיר גם אצלם העתקה בכדי לנצלה בהזדמנויות שונות לחידוש [אפפרישען] ההתעוררות שעמדו בה בעת ההתוועדות'. אגרות קודש נשיא דורנו, חלק י"ב עמוד רצב.

[6] 'בבית חסידי אין מתפעלים מהעובדה שאומרים 'לחיים' גם באמצע השבוע'. שיחת פרשת צו תשי"ד.

[7] אגרת ה'דש לרבי מלך המשיח. אגב מענה מעניין 'לפלא אפילו על קא סלקא דעתך דכרטיסי כניסה בתשלום להתוועדויות [אפילו יהיה מינימלי]'. אגרות קודש כרך יט עמ' לא.

[8] ליקוטי שיחות חלק י"ד עמוד 433.

[9] התוועדויות תשי"א חלק ג' עמוד 162.

[10] שיחת פרשת 'פנחס' תשד"מ.

[11] אגרות קודש כרך ט"ז עמוד ע"ד, עמוד ק"ס.

[12] אגרות קודש חלק ח"י עמוד קצט.

[13] אגרות קודש חלק י"א עמוד 3.

[14] ליקוטי דיבורים עמוד 677.

[15] שיחת פרשת 'ויצא' תשמ"ז.

[16] ליקוטי-דיבורים, כרך א-ב [מתורגם ללשון הקודש] עמ' 159-158.

[17] שיחת כ"א תמוז תשכ"א.