סקירה מרתקת על 'קונטרס החלצו' של הרבי הרש"ב

לרגל פרשת השבוע 'מטות-מסעי' וימי 'בין המצרים' בהם מוסיפים באהבת ישראל, מערכת אתר 'לחלוחית גאולתית' מגישה סקירה מאלפת על קונטרס 'החלצו' הידוע של הרבי הרש"ב, שמיוסד על הפסוק 'החלצו מאתכם אנשים לצבא' שבפרשת 'מטות' • בהקשר לאיזה מאורע אמר רבינו הזקן את יסוד המאמר לראשונה? מהם 2 הסיבות שבגללם חזר הרבי הרש"ב על המאמר 'החלצו' בהזדמנויות שונות בקשר ל'אהבת ישראל'? כיצד מראה המאמר על החילוף והתמורה שעברו על החסידים בתקופות שונות? איך מגדיר הרבי הריי"צ את המאמר בהקדמה ל'קונטרס התפילה'? ומתי חילק הרבי מלך המשיח את הקונטרס? • לסקירה המרתקת

•••

 ☚ שיעור מרתק: הרב אופן בהקדמה על 'קונטרס העבודה' 

המאמר הידוע 'החלצו' של הרבי הרש"ב, מיוסד על מאמרו של אדמו"ר הזקן (שאמרו עוד בחיי המגיד ממעזריטש) ב'ליקוטי תורה' דיבור המתחיל 'ראשונים שנתגלה עוונם', ונאמר כאשר בשנת תקכ"ח אדמו"ר הזקן חזר מביקורו במעזריטש דרך העיר סמרגון, שהיתה בתקופה זו במחלוקת סביב בחירת רב חדש למקום. תושבי העיר היו בוגרי ישיבה שבעיר, והיו למדנים גדולים הם היו מקפחים את הרב בשאלות, כך שאף רב לא יכל להחזיק מעמד אצלם, ושם אמר את המאמר שהיה בסיס למאמר 'החלצו'. 

הרבי הריי"צ מספר (ספר השיחות תרצ"ו, עמוד 234) אשר הפעם הראשונה בה נאמר המאמר, הייתה בעקבות מקרה שראה הרבי הרש"ב בעת התוועדות חסידית, כאשר חסיד מזג לחברו 'משקה' בכוס שקודם לכן שתה ממנה אחר, נטל הלה את הכוס ורק לאחר שטיפה שתה ממנה. הרבי הרש"ב הקפיד על כך, ובעקבות זאת אמר את המאמר. 

מספר שבועות אחר כך, בשבת פרשת 'נח' תרנ"ט, נכנס הרבי הרש"ב לביתו של הרבי הריי"צ בעת סעודת השבת, ואמר את המאמר בפעם השניה. בסעודה נכח באותה עת ר' לייב מוועליז שהיה ירא שמים גדול, נטול פניות אישיות, אבל אדם קשה, בלי רחמנות, ובייחוד התייחס בביטול רב לאנשים פשוטים. בוועליז הייתה אז מחלוקת גדולה, ור' לייב התנהג באותה מחלוקת בנוקשות רבה (ספר השיחות תש"ה, עמודים 18-19).

מהטעמים לאמירת המאמר במשך הדורות כותב הרבי הריי"צ (אגרות קודש חלק א' עמוד שמה ואילך): 

'והנה הדרוש הזה 'החלצו', מראה לנו, על החילוף והתמורה רחמנא ליצלן הבאה באהלינו, אהלי חסידים, הדרוש הזה נאמר שלושה פעמים, בשלושה תקופות שונות, אשר הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הוכיחו צאן מרעיתם, ועדת קדשם, עדת החסידים. 

התקופה הראשונה בימי רבינו הגדול, במסעו לשקאלוו (בשנת תקמ"א - תקמ"ד בערך) בעת הבירור על דבר מנהגי החסידים בתפילה והתלהבות.. התקופה השניה, בימי הוד כ"ק רבינו אאזמו"ר הרה"ק הרב 'צמח צדק' זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע (במסעו לוילנא מינסק בשנת תר"ג-ו על דבר ענין כללי, להתאחד עם גדולי המתנגדים ז"ל) ואמר דרוש זה לפשט עקמומית לב עדת החסידים באחד המקומות אשר הפרידו בין הדבקים, כלומר בעלי השכלה ובעלי עבודה, ויוכיחם כי לא טוב דרכם בהפרדה זה מזה..

 ☚ מעניין: למה המתין הרבי בחלוקת קונטרס 'עץ החיים'? 

ופעם השלישית (תרנ"ט) שנאמר דרוש זה להוכיח את עדת החסידים יחיו, כאמור שם מפורש שמריבוי הדעות ואהבת עצמו מתבטל העיקר. ומאז עד עתה עברו יותר על עשרים שנה, נתבונן נא, אנא הלכנו, ואנא ירדנו חס ושלום, והבעלי-בתים שבעדת החסידים יחיו, כאלו פרקו עדים, שנחלו מאבותם ואבות אבותם, ומי האשם. 

אשמים אנחנו כולנו יחדיו על העדר שימת לב לעורר לב אחינו התמימי דעים יחיו להתעודד ולבנות ההרוס רחמנא ליצלן על ידי לימוד ופועל, וכתיב [ירמיה נא, ה] כי לא אלמן ישראל ויהודא מאלוקיו וגו' וישנם תודה לא-ל הדורשים את ה' ותורתו, ורק פזורים ונטושים הם, וכאשר יתעוררו ויעירו הנה אור זכות אבות יאהיל עליהם לחזק מוסדי הלימוד והעבודה.

ובהקדמה ל'קונטרס התפילה' כותב הרבי הריי"צ: 'המאמר החלצו שנאמר בשמחת תורה, תרנ"ט, תוכנו העבודה בהרחקת מדות רעות, ונטיעת מדות טובות, על ידי עבודה מסודרה, ניט קיין גינארטע [= לא להיות מרומה], בלימוד דא"ח בכלל, וההתעסקות בתפילה בפרט'.

סיפר הרב מרדכי ע"ה שוסטרמן, שבשלהי קיץ תש"ח נתן לו הרבי מלך המשיח (אז הרמ"ש; חתנו של הרבי הריי"צ) לסדר לדפוס את המאמר של 'החלצו רנ"ט', ואכן הוא הכין אותו לדפוס, אבל הקיצורים (של הרבי הריי"צ שבסוף כל אות) לא ניתנו לו עדיין. 

בחול המועד סוכות תש"ט (קרוב ל'הושענה רבה'), אמר לי הרבי שליט"א, שהיות וב'שמחת תורה' בשנה זו נמלאים 'יובל' של חמישים שנה לקונטרס 'החלצו רנ"ט' (רנ"ט - תש"ט), ובכן ברצון הרבי הריי"צ שידפיסו מספר קונטרסים למועד ה'יובל'. לאחר עבודה מאומצת, ביום 'הושענא רבה' הודיעו לידי הרבי מספר קונטרסים מודפסים של 'החלצו'. בכ' מר חשוון תשמ"ח, חילק נשיא דורנו את המאמר 'החלצו' בחלוקה מיוחדת, של כששת אלפים עותקים.