לכל אשר יקראהו באמת • מה זעק הרבי בכ"ח ניסן?

'עשו כל אשר ביכולתכם ותראו להביא את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש'. מילים אלו מרעידות את נימי הלב של כל חסיד באשר הוא ומעוררות לעשייה אינטנסיבית ונמרצת לזירוז ההתגלות. כבר עברו שלושים שנה [!] שזעקת הרבי מלך המשיח מהדהדת בעוצמה ועדיין לא בא. נדמה שמן ההכרח להתבונן שוב ושוב במילות הקודש, להתעמק בהם ולהחיות בהם בצורה מחודשת את כל עבודת השם וההתקשרות לרבי.

ניתן לשים לב שבמהלך 'השיחה הידועה', עוברת כחוט השני נקודה אחת ויחידה. בכדי להביא את הגאולה לא נדרש ללמוד ולחזור על תיאוריות ו'השכלות' לבד. מוכרחים להוריד ולחיות את הדברים במעשה בפועל. ובעגה החסידית זה נקרא 'עבודה'.

ידוע הפתגם שמטרת החסידות היא, שמכל שיחה עם יהודי נוסף, יצא משהו מעשי בעבודת השם. הרבי שליט"א מתאונן בשיחה, שבסיום דבריו מיד ישכתבו את הדברים ואחר כך ילמדו בהתמדה ושקידה את השיחה ובכך זה יישאר ותו לא.. אך לא לשם זה הגענו לעולם הזה. ל'דור השביעי' ישנה מטרה ברורה. להוריד את השכינה למטה בארץ הגשמית. לא בתיאוריה.

בכדי להביא את המשיח מוכרחים להתעסק בעבודה פנימית. להתבונן היטב מהי המשמעות של החיבור של יהודי בזמן לימוד התורה. איזה גילוי אלוקות נפלא מתגלה בעולם באמצעות קיום מצווה אחת.

חסיד אחד אמר, שאפשר להניח תפילין פעם אחת ולרקוד משמחה שבעים שנה.. ברור לכל, ששמחה כזו יכולה לבוא רק מהתבוננות והרגש בהנחת התפילין. פשוט להסביר ולשכנע את הנפש הבהמית מדוע לטובתה ולהנאתה כדאי ונעים לבנות לבורא העולם 'דירה בתחתונים'. זה הכוונה 'אורות דתוהו בכלים בתיקון'. שאת גילוי 'עצמות ומהות' האין סופי, נפש הבהמית תתחבר ותרצה בגשמיות.

לכן הרבי דורש בהמשך לתביעה זו [שיחת 'שמיני' תנש"א] שיש לקחת את התורה ומצוות בפשטות הכי גדולה ולקיים אותם בחיות ותענוג פנימי. משום שכאשר חושבים על כוונת הדברים שאנו מבצעים ומתחברים להם באמת, שכל אלו הם בכדי לגלות אלוקות בהעלם והסתר של העולם הזה, במילא אמורה להתפרץ לנו תביעה לקדוש ברוך הוא שיביא את הגאולה.

אם קולטים שכל עבודת השם זה נטו בשביל שהבורא יתגלה בעולם, מרגישים שכל היהדות והחסידות בזמן הגלות לא שווים עוד רגע, ללא הגאולה בפועל! אז יתגלה הבורא בשלימות ולעיני כל. אז אלוקות תרגיש במקומה הטבעי.

ואז כאשר נפגשים עשרה יהודים שחיים כך, פשוט ומופרך אצלם שמשיח לא יבוא בלילה זה! הרגש משתפך ומתפרצת הזעקה 'עד מתי'? כל חיינו מסורים למלא את הכוונה העליונה, אנו מתייגעים בכל יום לגלות פה את גילוי עצמות ומהות והאורח בושש מלבוא..

לכן הרבי מלך המשיח מתחנן: תצעקו ותדרשו שאתם רוצים משיח באמת! לא 'טכנית', 'מפני הציווי'.. תחיו את הדברים בצורה פנימית! שזה יתפרץ לכם מעומק הלב! 'ועוד ועיקר' תצאו מגלות פנימית בעבודת השם.. תצאו לגאולה פרטית שהיא היא 'עבודת התפילה' באריכות, כמבואר בחסידות. תתבוננו בחסידות בתפילה כמה שיותר ואז תחיו משיח! אם כל העניין של משיח הוא רק בצורה של 'השכלה' קרה וביצוע טכני, הכל להבל ולריק! לא יוצא מזה מאומה. כל נקודת החסידות שיהיה חיות ורגש פנימי. שגם הלב יאהב ויתחבר לאלוקות. שהתאוות שלנו יהיו אלוקות.

הביטויים של הרבי מלך המשיח בקטע הזה, מזכירים מאוד את ההתבטאויות החריפות של רבותינו נשיאנו, אודות החשיבות של הפנמת והתבוננות בחסידות בתפילה באריכות ושאלו שרק לומדים חסידות ולא מתפללים, אז 'הלימוד שלהם מבוזבז'.. 'להבל ולריק'..

נשיא ומנהיג הדור פונה לכל חסיד ותמים: תעסוק בעבודה פנימית, תרגיש את כאב הגלות, תדרוש משיח באמת ובתמים!הרבי מלך המשיח אומר בפירוש, שאם אכן ידרשו משיח באמת, 'בוודאי ובוודאי שמשיח כבר היה בא'. מבהיל על הרעיון! במילים פשוטות הרבי מבטיח ברורות שאם יחיו משיח בצורה פנימית, מובטח שתבוא הגאולה.

למי שלא קלט בצורה עדינה את חשיבות הדבר של חיבור פנימי לדברים, מוסיף הרבי [שיחת 'תזריע מצורע' תנש"א] שיש ללמוד את ענייני גאולה ומשיח ולאחר מכן להתבונן בהם ולהגיע ל'דעת' והתקשרות בענייני גאולה ומשיח [שיחת 'בלק' תנש"א], שזה קורה ומתבצע בזמן עבודת התפילה, כמוסבר בחסידות. שהגאולה תובן לנפש הבהמית בשכל ושירד לרגש הלב שלה. אז היא עצמה תרצה משיח! אז זו תהיה דרישה ותביעה אמיתית לקדוש ברוך הוא. לא מן השפה ולחוץ. [כמובן שיש לדרוש גם בחיצוניות, אם עדיין זה לא פנימי].

במילים הכי פשוטות: הרבי מלך המשיח דורש ותובע מכל חסיד ותמים, שיחדיר אצלו את העניין של משיח בצורה פנימית. לזה ניתן להגיע רק על ידי לימוד מעמיק והתבוננות בזה בזמן 'עבודת התפילה' באריכות. כמה זמן שניתן יותר. לתקוע את זה במוח ובלב.

כן. אנחנו רוצים שיהיה הגילוי המוחלט של 'אין עוד מלבדו'. שנראה שמלכותו של הרבי שליט"א כובשת את העולם כולו. כמה שנשקיע יותר בהתבוננות בזה ובהשתפכות הנפש לבורא בזמן התפילה, נחיה משיח בצורה פנימית ואמיתית.

במילא ניקח לעצמנו אחריות אישית, באופן של 'עקשנות' למעלה מהסברים שכליים, להביא את ההתגלות בפועל. ו'חסיד הוא פנסאי', 'נר להאיר'. נתחיל מעצמנו, 'אחד'. אט אט זה יכבוש את כולם, 'שניים, שלושה' ועד ל'עשרה' עקשנים. האמת כובשת. נלמד ענייני גאולה ומשיח, נתבונן בהם ו'נתפלל' איתם, נפיץ אותם הלאה, נאיר את העולם כולו באור בשורת הגאולה.