אלוקינו חי - תורה ומצוות נצחיים המה • נצחיות שיטת חב"ד

בקשר לי"א ניסן, אנו מגישים טור מיוחד על נצחיות שיטת חסידות חב"ד ליובאוויטש עד לדורנו אנו • ישנם כאלו שמתפלאים על עצמם: מדוע בימי נערותי, הייתי כולי בלהט וחיות של תורה ועבודה - ולפתע פתאום אינני חש ומרגיש כלום? איך זה קרה פתאום?? התשובה לזה היא פשוטה. יש פתגם שאומר 'מה שנגמר - אף פעם הוא לא התחיל'.. כל דבר שלא הגיע על ידי מאמץ ויגיעה פנימית, הוא חיצוני וחולף. מי שאצלו ההתקשרות לרבי הגיעה בקלות, ללא עבודה נפשית פנימית והתבוננות מעמיקה, זה ילך בקלות.. • לקריאה

•••

 ☚ ארגון 'לחלוחית גאולתית': כתבת ענק עם הרב ברוין בעיתון 'כפר חב"ד' לרגל י"א ניסן 

י"א ניסן זהו זמן מיוחד. יום ההולדת של הרבי מלך המשיח. זהו יום שבא לבטא יותר מכל את העכשוויות והרלוונטיות של נשיאותו של הרבי. בכל שנה חוגגים כלל היהודים וחסידי חב"ד את עובדת נצחיותו של הרבי. את נצחיות תורת ודרכי חסידות חב"ד ליובאוויטש. את נצחיות היהדות.

בכל שנה גובר המזל ומתגבר יותר מקודם. לכן זוהי העת המתאימה ביותר, להתעורר ולהוסיף חיות חדשה בהדרכות ודרישות רבותינו נשיאנו. זהו יום שמבטא יותר מכל את העובדה ש'אין עוד מלבדו'. שאלוקות חיה ועדכנית לזמננו.

אם חוגגים יום הולדת לרבי שחי וקיים כפשוטו, אז זה חייב להוסיף מחויבות במימוש וקיום הוראותיו. צריך לקלוט שנשיאותו של הרבי מלך המשיח, מבטאת המשך ישיר ופעיל לשושלת נשיאי חב"ד. במילא ההוראות וההדרכות של הרבי, צריכים לגרום בתוצאה ברורה לתוספת וחיות בקיום הדרכות רבותינו נשיאנו.

ובמילים פשוטות. תמיד הרבי מלך המשיח חוזר ומדגיש אשר 'דברי צדיקים חיים וקיימים לעד'. התורה היא נצחית. דרישות רבותינו נשיאנו נצחיים ונדרשים כיום ויותר מאז. הרי השנה התגלה גילוי אלוקות נעלה יותר. כל דבר בעולם, יורד ומתמעט לאחר משך זמן. 'כל גשמי הווה נפסד'.

הדבר היחיד שתמיד מתגבר ומתעצם - הוא גילוי עצמות ומהות. שמתגלה כמובן על ידי הממוצע המחבר, נשיא דורנו. כל עניין ודרישה של רבי בכל דור, היא דבר השם ממש. בכל דור שמתקדם ובכל תקופה שחולפת, הדרישות רק מקבלות משנה חשיבות.

דווקא בדור השביעי. דווקא בזמן השיא להתגלות. דווקא כשנמצאים על סף ימות המשיח. דווקא עכשיו צריך ללמוד חסידות בשופי אליבא דנפשי'ה. להתייגע בעבודת התפילה שעות ארוכות באריכות ההתבוננות. להתבטל לקבלת ההדרכות מזקני החסידים והמשפיעים.

לעסוק בקבלת עול וב'אתכפיא' במחשבה\דיבור\מעשה וכן באכילה. לערוך חשבון נפש אמיתי בקריאת שמע שעל המיטה שיביא למרירות פנימית שתביא לשמחה אמיתית. לתקן את המידות. להתעורר מהתוועדות וניגון חסידי וכו' וכו'.. הגיע הזמן לשחזר את הגדרות היצרן - הרבי מלך המשיח. פשוט להתבטל להוראות הרבי.

ישנם כאלו שמתפלאים על עצמם: מדוע בימי נערותי, הייתי כולי בלהט וחיות של 'התקשרות', בלימוד נגלה וחסידות, ב'מבצעים' והפצת היהדות וכו' - ולפתע פתאום אינני חש ומרגיש כלום? אפילו כבר קשה לי להגיע למניינים והתוועדויות.. קשה לי להתעמק בנגלה ולקום בבוקר.. אפילו עם החברים הכל מסתבך.. איך זה קרה פתאום??

התשובה לזה היא פשוטה. יש פתגם שאומר 'מה שנגמר - אף פעם הוא לא התחיל'.. כל דבר שלא הגיע על ידי מאמץ ויגיעה פנימית, הוא חיצוני וחולף. מי שאצלו ההתקשרות לרבי הגיעה בקלות, ללא עבודה נפשית פנימית והתבוננות מעמיקה, זה ילך בקלות.

במילים הכי ברורות: התקשרות לרבי אמיתית שתישאר לנצח ותגרום חיות ולהט תמידי בתורה ומצוות, ניתן להגיע רק על ידי עיסוק מתמיד בעבודת התפילה! בחסידות מוסבר שהתפילה היא השורש של כל ועמוד השדרה של כל ה'אידשקייט'. התפילה גורמת לכך שהתאוות והמשיכה שלנו תהיה לאלוקות. כי אלוקות זה באמת הכי כיף שקיים!

ניתן לראות בחוש שמי שעוסק בעבודה פנימית, הוא הרבה יותר מקושר לרבי מלך המשיח. ההתקשרות שלו לרבי היא חלק מהחיים שלו. זה לא מן השפה ולחוץ. ולכן דווקא אצלו אש ולהט ההתקשרות לרבי, בוערת ומתלהטת מיום ליום.

בכדי ליצור חיבור אמיתי ונצחי גלוי בינינו לרבי, מוכרחים להתבונן בהתקשרות והאהבה לרבי מלך המשיח, לכתוב לרבי בקביעות, להיכנס לרבי ל'יחידות' בזמני התפילות וההתוועדויות ['להרוצה בזה' כלשון הרבי], לעסוק בעבודת התפילה באריכות, בתיקון המידות, באהבת ישראל וכו'. אז החיים הכי טובים בגשמיות. יש מנוחת הנפש, בריאות הנפש.

לכן הנפש הבהמית הכי מתנגדת ל'עבודת התפילה'. היא גורמת לחיבור פנימי לקדוש ברוך הוא. לרבי. שיהיה נעים וכיף לנו לעבוד את הבורא. שזה יהיה חלק מהחיים שלנו. שנלמד נגלה וחסידות בתענוג. נלמד גאולה ומשיח באושר אינסופי. שנקום בבוקר בזמן ונשמור את הסדרים בדיוק בשמחה. שנפיץ חסידות ואת בשורת הגאולה בחיות.

לימוד החסידות והמשכו בעבודת התפילה, גורם לגלות את הנשמה והחיות האדירה, שגורמים לכל דבר לחיות ולהחיות. כל דרישות רבותינו נשיאנו בכל הדורות נועדו למטרה אחת - שבדור השביעי נצליח לחיות משיח באמת. לכבוש את העולם לקבלת פני משיח.

כעת זה הזמן להשקיע. אין למתי לדחות. צריך לשנות לנו את ההשקפה לכל החיים. לחבר אותנו באמת לרבי שליט"א. לחסידות. לא צריך לדמיין. זה ממש לא פשוט. זה קשה לקחת פרוייקט בצורה תמידית וקבועה. בפרט כשאין 'אווירה' כזו ומדובר בעבודה הכי קשה, עבודה נפשית פנימית. אבל זה פשוט מוכרח.

כל אחד חייב לעצמו את האושר והכיף לעסוק בעבודת התפילה! היצר הרע יילחם, אבל אנחנו עם הרבי.. לא מתפעלים גם אם נופלים באמצע.. הרבי מעמיד אותנו הרבה יותר גבוה מהשטויות של הרע.. אנחנו בדור השביעי, רגע לפני ההתגלות!

העובדה ש'אלוקינו חי' - מוכיחה ש'תורה ומצוות נצחיים המה'. נתמסר ונראה בגלוי את ה'פלאות אראנו', את ה'קראתי ויענני', בהתגלות מלכנו משיחנו.