להתפלל באריכות עם 'בייגל וחמאה'?! התמיהה והמענה

אנו מגישים סיפור מעניין של חסיד שנחלש מאוד מרוב השקעתו באריכות התפילה, על הוראת הרופא שעליו לאכול ותגובתו של הרבי המהר"ש • 'החסיד מתפלל באריכות כל יום. באחד הימים התמוטט על הקרקע באמצע תפילתו, ושמש בית הכנסת נחלץ לעזרתו. בחוששו לבריאותו שאלו - אם הוא רוצה לטעום דבר מה - אך זה סירב, הוא ביקש רק מים ולאחר מכן המשיך בתפילתו.. תמה החסיד: 'היתכן לאכול בייגל עם חמאה לפני התפילה?'.. • כיצד הגיב לכך הרבי המהר"ש? • לכתבה המלאה

•••

 ☚ היה שותף איתנו במהפיכת ההנגשה בסט הספרים של 'עבודת התפילה' 

להתפלל עם 'בייגל וחמאה'

כשהגיעו ר' פרץ ובני משפחתו לסימפרופול, היו בעיר רק חסידים בודדים, זקנים שהיו עוד מחסידי הרבי ה'צמח צדק' והרבי מהר"ש. שמו של האחד היה זליגסון, השני - פרסיץ, והשלישי - יפין. אביו של אחד מהם היה חסיד של הרבי ה'צמח צדק' ובסוף ימיו היה לחסיד של הרבי מהר"ש. 

הלה היה מתפלל באריכות כל יום. באחד הימים התמוטט על הקרקע באמצע תפילתו, ושמש בית הכנסת נחלץ לעזרתו. בחוששו לבריאותו שאלו - אם הוא רוצה לטעום דבר מה - אך זה סירב, הוא ביקש רק מים ולאחר מכן המשיך בתפילתו. כשסיים החסיד את תפילתו, ליווהו השמש לביתו כדי לוודא שיגיע לביתו בשלום. 

רעייתו של החסיד התפלאה מדוע הצטרף אליו השמש בדרכו, שלא כתמיד, ורק לאחר הפצרות מרובות סיפר החסיד על מה שאירע לו בבית הכנסת. כרעיה נאמנה החליטה כי בעלה צריך ללכת לרופא. לאחר בדיקות הורה לו הרופא לאכול בכל בוקר כעך ('בייגל') עם חמאה קודם התפילה, אך למרות הוראת הרופא, סירב החסיד לעשות כך. אחד מידידיו ששמע על כך, יעץ לו: 'הלא בימים הקרובים תהיה בליובאוויטש, שאל איפוא את הרבי אודות העניין'.

כשהגיע לליובאוויטש סיפר את כל המאורע לרבי מהר"ש, והרבי השיב: 'מ'דארף פאלגען דעם דאקטער' [= יש לציית לרופא]. תמה החסיד: 'א בייגעל מיט פוטער?' [= היתכן לאכול בייגל עם חמאה לפני התפילה?], והרבי הגיב לעומתו: 'וואס ארט אייך אז דער בייגעל מיט פוטער וועט מיטדאוונען מיט אייך?' [= מה אכפת לך שהבייגל והחמאה יתפללו יחד איתך?]..

ספר 'אלה תולדות פרץ' עמוד 89.