יחידות מרתקת: סוגיית 'ג' שבועות' בנוגע למדינת ישראל כעת

עורך אתר 'לחלוחית גאולתית' מגיש קטעים מרתקים מיחידות של רבי אברהם יעקב פרידמן - האדמו"ר מסדיגורא זצ"ל, עם הרבי מלך המשיח ביום ד' תמוז תש"מ, בנוכחות מלוויו ופמליתו • הפגישה בין גדולי ישראל עסקה בשלל נושאים תורנים מזוויות בלתי שגרתיות, והפעם בנושאמה המשמעות של 'ג' שבועות' ו'לא יעלו בחומה' בנוגע לפועל עכשיו, במצב שכבר הוקמה מדינת ישראל? • בהמשך לחלק שכבר פרסמנו, נפרסם באתרנו קטעים מרתקים נוספים מהיחידות • לכתבה המלאה

•••

 ☚ ראש השב"כ בנאום מטלטל: בחיי לא פגשתי אדם כמו הרבי - נבואותיו מדוייקות 

האדמו"ר מסדיגורא: מה לגבי הדין של 'ג' שבועות' .

הרבי: אין לכך שום שייכות ל'ג' שבועות' - זהו דין שחל על נהרדעא, וזוהי גמרא מפורשת.

האדמו"ר מסדיגורא: עכשיו, אחרי שה'או"ם' נתנו רשות, עדיין שייך הדין של 'ג' שבועות'?

הרבי: מספרים על ר' יחזקל לנדאו (ה'נודע ביהודה'), כשהיה מגיע לעיר גדולה, בה היו הרבה למדנים שהחזיקו שהם יכולים ללמוד יותר טוב ממנו, והיו מרבים להקשות קושיות (שזה היה בפומבי), וכל פעם הוא הצליח להשיב על כך. עד שהיתה קושיא אחת שהוא ענה, ואחר כך היתה סערה שהרב של פראג ענה שלא כהלכה. והוא הסביר: כאשר רב פסק דין, שה'שולחן ערוך' מורה לו לפסוק, לכאורה ישנה קושיא - הרי זה נהיה פסק דין סמוך איש מפי איש עד משה רבינו, וכיצד סומכים על בשר ודם?.

והמענה לזה: אצל עדים זוממין הדין הוא ש'הרגו - אינם נהרגים', כי מכיון שהיתה כאן הריגה בפועל, והקדוש ברוך הוא אפשר זאת - זהו סימן שכך צריך להיות. כאשר יש לו סמיכה על ההלכות, והוא רב על פי 'שולחן ערוך' - הקדוש ברוך הוא לא יאפשר שיהיה אצלו מכשול. במה דברים אמורים? כאשר זה נוגע לכבודו של הרב. ומאחר וזו הלכה שלא נוגעת למכשול, ולא יותר מלכבוד - בזה הקדוש ברוך הוא לא מחוייב לרדת מלמעלה ולעזור לו למצוא את התשובה. במילא המעשה ששאלו אצלו לא היה הלכה לפועל. ביררו זאת וכך אכן היה.

השאלה של 'ג' שבועות' לא נוגעת לפועל עכשיו: היות שלאלו שבארץ הקודש 'אסור לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ' - אין שום שייכות ל'ג' שבועות'. ואלו שנוסעים מכאן לשם, בדיוק כמו שאני מדבר איתך אודות תל אביב, בורחים מהמלחמה בהתבוללות. בזמנים עברו, שרב נסע לארץ הקודש, הוא היה משאיר [רב] כמותו, ואדרבה אם הוא היה רב, ראש ישיבה הוא היה משאיר עשרה תלמידים במקומו.

היום רב, מלמד או ראש ישיבה שנוסע מניו יורק, שיקגו, בוסטון או לונדון, ובורח בגלל שהוא יכול ללמוד את תורת ארץ הקודש בארץ הקודש - הרי הוא פשוט בורח מהמערכה (שעל דרך זה בנוגע ל'ג' שבועות': לא צריכים לחשוב אם עובר על השבועה או לא, לזה צריך 'עליה בחומה' (ב'ג' שבועות' כתוב 'עליה בחומה') - זה לא סתם שאסור ליסוע מארץ הקודש.

האדמו"ר מסדיגורא: כשם שבימי כורש לא היה 'עליה בחומה', כיוון שזה היה ברשותו, כך גם עכשיו, כאשר אומות העולם נתנו רשות. 

הרבי: כעת נעשה שינוי - אם ישאלו אצל האומות הם לא יסכימו. 

האדמו"ר מסדיגורא: מכיון שנתנו רשות פעם אחד - זה מספיק.

הרבי: על כך הם טוענים שנתנו רשות כל זמן שהם היו הבעלי בית - הגוי הרי לא יכול לתת לצמיתות, הוא לא יעשה דבר שלא בידו. בלפור וכיוצא בזה הצהיר שהוא עשה אז מה שהיה בכוחו, ורק בחייו, בזמן כהונתו כשר, הוא צריך לעמוד בדיבורו, ולאחר מכן הוא בעצמו התחרט - והצרות של הערבים התחיל עוד בחייו [של בלפור]. זהו פשוט נס שהראה הקדוש ברוך הוא, שהגויים לא רוצים לקחת - הזמינו לכאן את מלך ירדן, והיו צריכים לפעול עליו לקחת את השטחים שארץ ישראל מעוניינת למסור לצד הירדני - והוא לא רצה לקחת.

הצרה מתחילה מזה שצריך לפעול אצל היהודים - שלא ירצו למסור. וכפי שדובר קודם, שאין זה בגלל שזה 'כיבוש יחיד', או 'כיבוש רבים', או 'ג' שבועות', או קדושת הארץ, או שלימות הארץ, או 'לא תחנם' - זה נוסף על כך, אך ענינים אלו אינם קשורים לפיקוח נפש; הפסק דין מעירובין המובא ב'שולחן ערוך' עם כל הסערה - מחוץ לארץ. וכפי שאמרתי קודם, מעולם לא היו כל כך מחבלים רחמנא ליצלן, כפי שישנם היום מאז חתימת ה'חוזה' - אלא שהממשלה הורתה להשתיק את הדיבור על כך, כדי שלא תהיה בהלה (אם זו הסיבה).