הרבי בבכי נוראי: בלי 'אתכפיא' - כיצד הוא שייך לקדוש ברוך הוא? • יומן מרתק
'הוא מתפלל בעריבות, מגיע הביתה ובוחר לעצמו מנה מכובדת, הוא חש בטעם שחסר מלח - והוא ממליח, ובכן איזו שייכות יש לו עם הקדוש ברוך הוא'? עורך אתר 'לחלוחית גאולתית' מגיש יומן מרתק ומעורר שכתב המשפיע החסידי הרה"ח ר' שלום ע"ה פלדמן, שמתאר בצבעים חיים את ההווי הספוג באלוקות בבית חיינו עם הרבי מלך המשיח, בשנת תשי"ג בהיותו כבן 19 שנה, במכתב ששלח לידידו הרה"ח יהודה לייב ע"ה רסקין • באיזו חוויה הוא משתף מפגישתו הראשונה עם הרבי? כיצד מצייר הוא את הרגשתו הבלתי שגרתית ב'יחידות' הראשונה? ועל מה בכה הרבי שליט"א בדמעות שליש מקירות ליבו מול כל קהל החסידים בהתוועדות? • ליומן המרתק המלא
•••
עורך אתר 'לחלוחית גאולתית' מגיש יומן מרתק ומעורר שכתב המשפיע החסידי הרה"ח ר' שלום ע"ה פלדמן, שמתאר בצבעים חיים את ההווי הספוג באלוקות בבית חיינו עם הרבי מלך המשיח, בשנת תשי"ג בהיותו כבן 19 שנה, במכתב ששלח לידידו הרה"ח יהודה לייב ע"ה רסקין.
לקריאת היומן:
ב"ה אור ליום ד' ז' טבת תשי"ג
לכבוד חברי היקר מר ליב ראסקין יחי' שלום וברכה,
כשלושה שבועות מקודם באתי לבית קדשי הקדשים הוא בית של אדמו"ר נ"ע [הריי"צ] ובית כ"ק אדמו"ר שליט"א. באתי לניו יארק השכם בבוקר ובאו לקראתי כמה בחורים, בתוכם יוסף בליזינסקי, צבי לרמן, יואל כהן, בן ציון דער פוילישער פון טאשקענט, מנחם שם טוב, גם בחור אחד אמריקאי שהוא היה אצלם הנהג בטקסי ששכרו.
הדרך הייתה קצת רחוקה. אתה כבר יכול לצייר את הרגשתי שבשעה שאני יודע שעוד קצת ואני אעמוד בד' אמות של כ"ק אדמו"ר שליט"א. הרי עוד יותר התחילו החברה ובעיקר צבי לרמן לצייר לי ממש לאן שאני נוסע, ושממש פה ברחוב הזה הולך כ"ק אדמו"ר שליט"א ויכול להיות שתיכף שאנו נצא בטקסי נפגוש אותו.
וככה ממש נפל עלי אימה ופחד. זה היה בבוקר ונכנסנו באמצע הדרך למקוה. המקוה הזה היתה לי קצת לא באותו ההרגש כמו בבריכה בלוד. אנו באנו לישיבה באמצע הסדר של חסידות. לא חשבתי הרבה. ישבתי ללמוד כמו כל הבחורים, אבל ליבי ועוד קצת נופלת מאיתי. אחר כך התפללתי ואכלתי והוצרכתי לנסוע עם יוסף בליזנסקי אודות הניירות שלי שלא היה אצלי עוד מסודר. ולקח זה אצלנו כמה שעות. וחזרנו בשעה שכבר עמדו כולם וחיכו עד שיכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א להתפלל.
באמצע רואה הנני שכל הבחורים צופים על הפתח ורק פתחתי את עיני והנה נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א. באותו צד החדר שהוא עומד, שם אין עומד שם איש. וכולם מביטים רק אל נקודה אחת כ"ק אדמו"ר שליט"א. וזה פעל עלי רושם גדול. איך שבשעה שכ"ק אדמו"ר שליט"א נמצא בבית הכנסת הרי ממש כולם בטילים. בתפילת מנחה זו היה הפעם הראשונה שראיתי את כ"ק אדמו"ר שליט"א.
ביום חמישי בשעה 2 וחצי בערך נכנסתי ליחידות. בתחילה נתבטלתי לגמרי ורק ראיתי שהיתה יד - בשעה שנתתי את הנייר שכתבתי מקודם לכ"ק אדמו"ר שליט"א - לבנה כשלג, אבל אח"כ נתיישבתי קצת וזוכר הנני את כל מה שאמר. לבסוף ברך אותי בזה הלשון: 'זאלסט לערנען תורה ביראת שמים, זאלסט זיין א חסיד ירא שמים ולמדן, מ'זאל פון דיר הנאה האבען אין גשמיות און אין רוחניות [= תלמד תורה ביראת שמים, שתהיה חסיד ירא שמים ולמדן, שייהנו ממך בגשמיות וברוחניות]'.
בכלל את הציור שמרגישים קודם שנכנסים ובשעה שאומרים שהוא הולך עכשיו להכנס, וממש בשעה שפותחים הדלת.. זה הוא ענין שמי שלא ראה את זה.. גם כבר זכיתי להיות על שלושה התוועדויות.. הראשונה תפסתי מקום טוב ליד כ"ק אדמו"ר שליט"א ושמעתי וראיתי הכל בפרטיות. בכלל הנה בשעה ששומעים מאמר או שיחה מכ"ק אדמו"ר שליט"א הנה העיקר מסתכלים לבין השורות, ובמילא את זה אי אפשר לכתוב במכתב רק שצריכים לראות את זה. עיקר סדר ההתוועדות של י"ט כסלו כבר כתב מזה יוסף בליזנסקי לצבי ליפש.
בשבת חנוכה א', הרבי אמר מאמר עמוק בענין מה שנרות חנוכה הם דוקא לאחרי שקיעת החמה, והסביר את ההפרש שבין אצילות להאור שמתעלם על ידי הפרסא ל'בריאה יצירה עשייה', ועיקר ענין של בריאת העולמות הוא בשביל עולם הזה הגשמי דוקא כמו שכתוב בתניא פרק ל"ח. והיה על זה שלושה טעמים והסברים מחולקים זה מזה, ענין של נרות המקדש שהיו בעוד יום דוקא ענין של נרות שבת ויום טוב שהם אחר שקיעת החמה דוקא. גם היו שיחות קצרות בהמשך לעניני המאמר.
בשבת חנוכה ב' היתה התוועדות ארוכה עד השקיעה ממש, כ"ק אדמו"ר שליט"א עשה קידוש ואמר כה פעמים 'לחיים' על כוסות מלאים וגדולים עד הסוף. ואמר בתחילת ההתוועדות: 'וועל איך איבערזאגן א שטיקעל מאמר פון 'צמח צדק' [= אחזור חלק ממאמר של ה'צמח צדק']'. ואמר עוד: 'וועט איר זיך ניט דארפ'ן אופשטעלין און איך וועל זיך ניט דארפען אנשטריינגען, וועט זיין מיר גוט און אייך גוט [= אתם לא תצטרכו להיעמד ואני לא אצטרך להתאמץ, יהיה טוב לי וטוב לכם]'.
אחר כך היתה שיחה ארוכה בהסבר הענין הפסוק 'היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה באמור אלי כל היום איה אלוקיך'- בשיחה זו בכה כ"ק אדמו"ר שליט"א בשעה שאמר הלשון הזה 'פאר וואס איז [= מדוע זה] דמעתי לחם יומם ולילה? מפני באמור אלי כל היום איה אלוקיך', ואמר: 'מילא ביי דעם דאוונען, מילא ביי דעם לערנען אדער ביי א פארבריינגעניש איז שטייט דאך יעדערער אין א תנועה פון עליה למעלה. אבער א גאנצין טאג אווא איז ניכר אין דיר דער אויבערשטער [= מילא בשעת התפילה, מילא בשעת לימוד או התוועדות, הרי עומד כל אחד בתנועה של עלייה למעלה. אבל במשך היום כולו, היכן ניכר בך הקדוש ברוך הוא]'. ובשעה שאמר המילים האלו התחיל לבכות בקול וישם את ידו על מצחו ועיניו ובכה כל כך עד שחרדה ממש נפלה על כל העולם שהיה שם.
ובשעה שבכה ועיניו ופניו היו מכוסים אמר (בקול נמוך ושבור מצד הבכיות): 'ער דאווענט גישמאק, ער קומט אהיים קלייבט ער זיך אויס ביי דעם עסין א חלק יפה, און ער פילט א טעם אז עס פעלט זאלץ, דערזאלצט ער, איז וואס האט ער פאר א שייכות מיט דעם אויבערשטער, ער שיקט אוועק דעם אויבערשטער אין עומק רום און ער איז אין עומק תחת, און ער האט נאך טענות פארוואס האט ער ניט קיין גישמאק אין דאוונען און פארוואס האט ער ניט קיין גוטען אפלייג אין לערנען און אז ער האט מקבלים טענה'ט ער פארוואס האט ער אויף זיי קיין השפעה ניט'.
[= הוא מתפלל בעריבות, מגיע הביתה ובוחר לעצמו מנה מכובדת, הוא חש בטעם שחסר מלח - והוא ממליח, ובכן איזו שייכות יש לו עם הקדוש ברוך הוא? הוא שולח את הקדוש ברוך הוא לעומק רום והוא עצמו בעומק תחת, ועוד יש לו טענות, מדוע אין לו טעם בתפילה ומדוע אין לו הבנה בלימוד, וכשיש לו מקבלים הוא טוען מדוע אין לו השפעה עליהם']. ואמר 'ווען ער וואלט וויסן ווער ער איז, וואלט ווערען רעכט אלע קושיות [= אילו הוא ידע מי הוא, היו נפתרות כל הקושיות]'. בשעה שאמר 'ווען ער וואלט וויסען ווער ער איז' הייתה הבכייה נוראה ועמוקה.
אחר כך אמר (היינו באמצע השיחה הזאת) 'אין גמרא איז פאראן אז עס זיינען גיווען צווי בדחנים וואס האבן משמח גיווען אידען, האט מען זיי דערפאר גיגעבען עולם הזה און עולם הבא און עצמות ומהות אין סוף ברוך הוא, איז וואס זאל איך אייך מאכען אומעטיק.. [= מובא בגמרא שהיו שני בדחנים ששימחו יהודים, וקיבלו על כך עולם הזה ועולם הבא ועצמות ומהות אין סוף ברוך הוא, מדוע שאגרום לכם עצב?]'. ואמר שיחה שמחה וצוה לנגן ניגון שמח ואמר: 'אבער עס זאל זיין א ריר פון ארט [= אולם שתהיה תזוזה מהמקום]'.
רוצה ומוכרח אני לקצר, אף בשיחה זאת היו עוד כמה דברים, רק אכתוב לך דבר אחד מה שאמר לאיש אחד פרטי, ציוה לו לומר לחיים על כוס מלא ואמר 'דער רבי איז דאך דער זעלבער נאר ער האט זיך אנגיטאן אין אנדערע לבושים און נאך אין העכערע לבושים און איידעלערע לבושים [= הרבי הרי הוא אותו דבר, רק שהוא מולבש בלבושים אחרים, מלבושים גבוהים יותר ומעודנים יותר]'.
גם אמר: שפעם סיפר 'דער מעזריטשער מגיד' לכ"ק אדמו"ר הזקן איזה סיפור שהיה בו עניין של גילוי אליהו ואמר אדמו"ר הזקן שהוא רוצה לראות אותו, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א 'אז ביי אלע נשיאים איז דאס שוין בגילוי נאר דאס דארף זיין למטה מעשרה טפחים [= אצל כל הנשיאים זה כבר בגילוי, אלא שזה צריך להיות למטה מעשרה טפחים]'.. שמעתי וראיתי הכל בפרטיות, בכלל הנה בשעה ששומעים 'מאמר' או שיחה.. הנה העיקר מסתכלים לבין השורות ובמילא את זה..
כתוב לי מה קבלת תשובה מכ"ק אדמו"ר שליט"א. מכתבך כתוב מה נשמע חדשות אודות נירותיך.
שלום פלדמן
תגובות
הוסף רשומת תגובה
*רק תגובות מתאימות יתפרסמו לפי החלטת הנהלת האתר