משאלת אחי הרבי: 'להנציח את הניגון ברבים'

לרגל י"ג אייר, יום ה'יארצייט' של ר' ישראל אריה לייב - אחי הרבי שליט"א, עורך אתר 'לחלוחית גאולתית' מגיש יומן מרתק של מר ישעיהו שר, בו הוא מתאר בהרחבה זכרונות מיוחדים מבית משפחתו של ר' לוי יצחק שניאורסהון - אבי הרבי מלך המשיח, ובפרט על ר' ישראל אריה לייב ע"ה • את מי שיתף ר' ישראל אריה לייב במשאלתו 'רוצה אני להנציח את הניגון על ידך ברבים'? ואלו הדגשות נתן ר' ישראל אריה לייב בשעת לימוד הניגון? • לקריאה

•••

לרגל י"ג אייר, יום ה'יארצייט' של ר' ישראל אריה לייב - אחי הרבי שליט"א, עורך אתר 'לחלוחית גאולתית' מגיש יומן מרתק של מר ישעיהו שר (מתוך רשימת זכרונותיו 'זכר לחברי וידידי לייבל שניאורסון - זכרונות נעורים', מחודש שבט תשמ"ה), בו הוא מתאר בהרחבה זכרונות מיוחדים מבית משפחתו של ר' לוי יצחק שניאורסהון - אבי הרבי מלך המשיח, ובפרט על ר' ישראל אריה לייב ע"ה.

מר ישעיהו שר (תרס"ז - תש"ס), יליד העיר 'יקטרינוסלב' (כיום 'דניפרו'), היה מקרובי משפחת אביו של הרבי וידי קרוב של ר' ישראל אריה לייב (להלן ביומן 'לייבל'), כפי שהוא מתאר זאת בזכרונותיו: 'הדירה המרווחת [של משפחת שניאורסאהן] שכנה בקומה שניה של בנין גדול, ובה אולם, ששימש גם להתוועדויות ושיעורי חסידות של הרב [ר' לוי יצחק - רבה של יקטרינוסלב], בו היו מצטופפים בימי שבת ומועד מניינים אחדים של חסידי חב"ד מסובים על ספסלים סביב שורת שולחנות ארוכים, וקשובים לשיחתו המפולפלת של הרב בחסידות.. ומאז [שר' ישראל אריה לייב, הזמין את מר שור לביתם] הייתי מבאי ביתם של משפחת הרב כמעט יום יום במשך כשלוש שנים'.

וכך מתאר מר שור:

'בימי שבת ומועד היו מתבלים את הדרשות והעיונים בחסידות, בניגוני האדמו"רים, מתוך דביקות, השתפכות הנפש והתפשטות הגשמיות.. ונכון אני לומר כי שירת חב"ד, בדרך כלל, מצטיינת בסגנונה המעמיק והחודר, כיאה ל'שירת חכמה בינה דעת'.

בביקורי אצלם, במיוחד לאחר שהפסקתי לשיר במקהלת בית כנסת הכורלי, בשל קולי שהחל מתחלף, בימים אלה הייתי מאחר לשבת בביתם. כשהייתי נפרד מהם לשוב הביתה, והמרחק מהם לביתי היה רב, היה חברי לייבל [אחי הרבי שליט"א] מלווה אותי בדרכי. הוא היה גבוה ממני, והיה נוהג להחזיק בעורפי, וכך היינו הולכים כברת דרך די ארוכה, עד שהייתי ממשיך לבדי למקום מגורי.

בלילה אחד כזה, כשחזרתי בלוויתו הביתה, פנה אלי לייבל בזה הלשון: שמע ישעיה! אני רוצה ללמדך את ניגונו של האדמו"ר הזקן, הראשון, מייסד חב"ד, ר' שניאור זלמן מליאדי. זהו ניגון מיוחד במינו. תוכנו הוא: שיחת שני אברכים בסוגיא מסויימת בתלמוד או בחסידות, וצורתו - 'קושיא ותירוץ', כשאחד מקשה והשני משתדל על ידי פלפול לתרץ ולסלק את הקושיא ולהפריכה. והיות ולך, ישעיה, יש קול ושמיעתך מצויינת, והימים טרופים ליהדות, ומי יודע מה ילד יום, לכן רוצה אני להנציח את הניגון על ידך ברבים [הערת עורך אתר 'לחלוחית גאולתית': מדובר על ניגון 'הפלפול' הידוע].

וכך, תוך צעידה איטית מאופקת, ותוך חניות ביניים, למדתי יפה את הניגון, שמצא, אגב, מאוד חן בעיני. בעיקר זכורות לי ההדגשות הלימודיות של לייבל בשעת השינון. את הניגון הזה הבאתי איתי ארצה, ובכל מסיבה והתכנסות חברית או ציבורית, אם בימי חג בכפרי (כפר ביל"ו), ואם בין חבריי המורים, בשיעורי הזמרה בכיתתי, ובהזדמנויות שונות אחרות. ואפילו בין שומעי לקחי בחוגי המקרא שניהלתי ברחובות ובכפרי, שרתי את ניגונו של האדמו"ר הזקן כפי ששינן לי לייבל, מצאצאי אותו אדמו"ר.

את הניגון הזה הקלטתי בסרט של טייפ (קלטת), וכאשר ביתי וחתני שהו בקשר לעבודתם בארצות הברית, שלחתי להם את התקליט בצירוף בקשה, שאם יזדמנו אצל הרבי מליובאויטש בניו יורק, ימסרו לו את התקליט בצירוף ברכות מישעיהו שר, שהסתופף שנים בצילם (של משפחת הרבי), ולמד ניגון זה מפי אחיו הצעיר לייבל היקר ז"ל. לצערי לא הזדמנו ילדי אצל הרבי, והתקליט לידי חזר עם שובם'.