ברסלב וחב"ד: הפגישה ההיסטורית של מייסדי החסידות

'תנו כבוד לשר האלף!': אנו שמחים להגיש סקירה היסטורית מרתקת אודות הקשר המופלא בין רבינו הזקן - מייסד חסידות חב"ד, לבין רבי נחמן מברסלב • מתי נפגשו שני הצדיקים? כיצד השיב רבינו הזקן לשאלת רבי נחמן האם יש לו 80,000 חסידים? מתי ביקר אדמו"ר הזקן בברסלב ומתי רבי נחמן בליאזנא? איזה תורות מחב"ד חזר רבי נחמן וכיצד הגן אדמו"ר הזקן על רבי נחמן? • נערך מדברי הרב יהושע מונדשיין • לסקירה המלאה

•••

בשנת תק"ע ערך רבינו הזקן מסע גדול ברחבי רוסיה, במסגרת השתדלותו העצומה למען בני הכפרים שגורשו בגזירת הצאר והיו 'מושלכים בחוצות קריה נפוחי כפן רחמנא ליצלן'. בין הסיבות הנוספות למסע זה, עמדה מטרה נוספת - ביקור בעיירה טולטשין, מקום מגוריו של הרה"ק רבי ברוך ממז'יבוז' באותם ימים, כדי לנסות ליישב את המחלוקת שנתגלעה ביניהם.

בדרכו של רבינו הזקן אל הרה"ק ר' ברוך, ערך רבינו הזקן ביקור אצל הרה"ק ר' נחמן בברסלב הסמוכה, טרם שרבי נחמן עקר משם לאומן בחודש אייר באותה השנה. עם התקרב אדמו"ר הזקן לברסלב, יצא רבי נחמן לקראתו אל מחוץ לעיר בלווית רבים מאנשיו וכבוד גדול עשו לו. ואמר רבי נחמן לאנשיו: 'תנו כבוד לשר האלף'!

רבינו הזקן בא לביתו של רבי נחמן, ובאותו מעמד פנה רבי נחמן לגביר ר' משה חינקעס שהיה מאנשיו, ואמר לו: 'גיב צדקה פאר אן אמת'ן תלמיד חכם'! [= תן צדקה לתלמיד חכם אמיתי]. והלה הניח על השולחן מטבע זהב (רענדל) עבור רבינו הזקן. פנה אליו רבי נחמן בתמיהה: 'דאס גיט מען פאר אן אמת'ן תלמיד חכם'?! [= זה מה שנותנים לתלמיד חכם אמיתי?!]. והניח רענדל נוסף. 

כשהבחין בפני רבי נחמן שהוא עדיין תמה, הוסיף והניח רענדל נוסף, אך התמיהה לא סרה והוא הוסיף והניח עד שנתן עשר מטבעות זהב. אז גרף רבי נחמן בידו ('אראפ גישארט פון טיש') את המטבעות ונתן בידו של רבינו הזקן (לגירסא אחרת לשון תמיהתו של רבי נחמן בכל פעם הייתה: 'פאר א שר האלף גיט מען אזוי ווייניג?!' [= לשר האלף נותנים כל־כך מעט?!])..

שאלת רבי נחמן: שמונים אלף חסידים?!

שאל רבי נחמן את רבינו הזקן: 'האמת הוא שיש לכם שמונים אלף חסידים'? השיב לו רבינו הזקן שלא יהיה הדבר חידוש בעיניו, מפני שיש לו בתוך חסידיו גם מלמדים רבים, ולכל מלמד יש הרבה תלמידים, וכל תלמיד נותן לצדקה להחזקת רבינו, ובזה הוא נחשב לחסיד שלו. כי באם נותן הוא צדקה עבורו, הרי בזה הכח לא יתהפך למתנגד עליו, ואדרבה, זכות הצדקה תגין עליו שיתהפך לטוב, ובזה האופן יוכל להיות שיש לו שמונים אלף חסידים.

יש אומרים, שבין הדברים רמז לו רבי נחמן לרבינו הזקן, שבבוא היום ישתדכו צאצאיהם זה בזה. דבריו נתקיימו כעבור שנים רבות [בקיץ תקע"ז], כשנכדו של רבינו הזקן - ר' אהרן מקרמנצ'וג, בנה של הרבנית פריידא בת רבינו - נשא (בזיווג שני) את הרבנית חיה, בתו הקטנה של רבי נחמן מברסלב.

אחר־כך ליווהו אנשי קהילת ברסלב עד ליציאתו מן העיר, ושני הצדיקים נסעו יחדיו בעגלה אחת. כשנסבה שיחתם אודות החיכוכים עם ר' ברוך ממז'יבוז', התבטא רבי נחמן במליצה: 'פעטערבורך (פטרבורג) האט איר שוין געפאטערט, פעטער ברוך האט איר נאך ניט געפאטערט', כלומר: מפטרבורג כבר נפטרתם, מהדוד ברוך (דודו של רבי נחמן) עדיין לא.. 

(לגירסא אחרת: 'פעטערבורג זענט איר איבער גיקומען, פעטער ברוך וועט [איהר] ניט איבער קומען', [= את פטרבורג עברתם בשלום, את הדוד ברוך לא תעברו]). אחת המסורות יודעת לספר, שמשום מה לא הסכים רבינו ללון בביתו של רבי נחמן, אלא דוקא בעגלת מסעו. ורבי נחמן אמר, שבוודאי חפץ רבינו להשיח באזני הבעל־עגלה בענייני 'עתיק ואריך'..

הפגישה הקודמת עם רבי נחמן

אך לא היתה זו פגישתם הראשונה של שני צדיקים אלו; מעט יותר מעשר שנים לפני כן ביקר רבי נחמן בביתו של רבינו הזקן בליאזנא, ביקור שקשור לרוח הפירוד שהחלה לנשב במכתביו של רבי אברהם מקאליסק אל רבינו משנת תקנ"ז ואילך.

את החדשים הראשונים של שנת תקנ"ט עשה רבי נחמן בארץ ישראל; בהיותו בטבריה נפגש כמה פעמים עם רבי אברהם מקאליסק, ובאחת מהן הבטיח לרב מקאליסק שתיכף בחזרתו לחוץ לארץ יסע אל רבינו הזקן ויקח עמו דברים בקשר למעות ארץ ישראל. בגלל הבטחתו זו, הנה בחזרתו מארץ ישראל ובבואו לעירו ולביתו, לא ירד כלל מן העגלה להיכנס הביתה אלא המשיך בדרכו ופנה לכיוון ליאזנא.

ובלשון הספר 'חיי מוהר"ן' (בפרק 'מקום ישיבתו ונסיעותיו', אות י'): 'גם תיכף בבואו מארץ־ישראל נסע לק' (לאדי) [ליאזנא] להרב החסיד הגאון המפורסם מו"ה שניאור זלמן זצוק"ל, ודיבר עמו הרבה מענין אנשי ארץ־ישראל. כי בעת היות רבינו ז"ל בארץ־ישראל שיחרו פניו שם, שיהיה הוא ז"ל שם. ובענין זה יש כמה מעשיות לספר מה שעבר עליו בעת נסיעתו לשם, ובהיותו שם, ובחזירתו משם'.

מעט מאירועים אלו נתפרשו במקורות נוספים: 'בבואו לשם [בשבת חזון תקנ"ט] דיבר עם שני אנשים של הרב [אדמו"ר הזקן] מענין חב"ד. ורבינו זצוק"ל [מברסלב] ביקש מהם שיפרשו לו איזה ענין. אחר כך ביקש [אדמו"ר] את רבינו זצוק"ל לומר לפניו תורה ולא רצה. ואמר הרב תורה בערך שמונה שעות (נוסח אחר: שש שעות). ואמר רבינו זצוק"ל, שבדבר זה האט ער צו גיטראפין [= קלע אל המטרה], שסיים אז על הפסוק 'רחמיך רבים ה'', עס איז אויף דיר ג-ט אגרויס רחמנות' [= רחמנות גדולה היא עליך ריבונו של עולם].

רבי נחמן עצמו חזר באזני אנשיו את דבריו אלו של רבינו הזקן, כפי שכותב הרה"ח ר' אברהם חזן בנו של הרה"ח ר' נחמן מטולטשין: 'שמעתי בשם אדמו"ר [מוהר"נ] ז"ל שסיפר זאת בשם הרב הצדיק ר' שניאור זלמן מלאדי ז"ל, שפירש את המקרא רחמיך רבים ה', היינו רחמיך, הרחמנות שעליך ה' כביכול רבים ועצומים מאוד'.

אדמו"ר הזקן מגן על רבי נחמן

הד מביקורו זה של הרבי מברסלב אצל רבינו, נשמע במכתבו של הרב מקאליסק אל רבי נחמן: 'ושמחנו מאד אשר שמענו משפעת שלומו, כי בא לביתו בשלום, וראינו שקשר עבותות האהבה לא זזה, בכל לבבו דורש טובותינו ושם לדרך פעמיו ונהג נסיעתו בעצמו למדינת רייסין. יהי כן ה' עמו.. ממדינת רייסין לא יש לנו שום ידיעה מה נעשה שם בנידון זה, אחרי נסיעת כבוד תורתו לשם ונתראה פנים ויספר להם מכל התלאה אשר מצאתנו. מצפים אנו שיודיע לנו רום מעלתו כבוד תורתו בפרטיות מכל אשר עשה שם'.

מן העניןי להביא כאן איזכורים נוספים של רבינו הזקן ותורתו, בפיו של רבי נחמן מברסלב: בתחילת התקרבותו של רבי נתן מברסלב (תלמידו הגדול של רבי נחמן) לרבו, סיפר לו רבי נחמן (בחודש אלול תקס"ב) שלוש מעשיות; המעשה השני, מהרב רבי שניאור זלמן מלאדי ז"ל, שהיה לו תלמיד שאמר שמונה שנים תורה על תורה אחת מהרב.

פעם אחת דיבר רבי נחמן עם אנשיו, בראש־השנה, ואמר שאין ללמוד ספרים של דרושים ומוסר אלא רק אותם ההולכים על־פי דברי רבותינו ז"ל בגמרא ומדרשים וספרי הזוהר הקדושים וספרי האר"י ז"ל, וכן כל הספרים שחיברו הצדיקים הסמוכים לדורותינו שהם בנוים על יסודות הררי קודש על־פי דברי הבעל שם טוב ז"ל, שהם ספרי הרה"ק מפולנאה וספר 'ליקוטי אמרים', וחשב עוד כמה ספרים כאלה שטוב ללמדם.

אף שאין לדעת בבירור אם כוונתו ל'ליקוטי אמרים' מתורות הרב המגיד ממזריטש, או ל'ליקוטי אמרים - תניא', אבל עינינו הרואות שספר ה'תניא' שגור על לשונו של הגה"ח ר' נחמן אב בית דין דקהילת 'טשעהרין' - הוא השליט במרחבי תורת רבי נחמן מברסלב ומפליא בביאורה - ולא זז מחבבו בספרו 'דרך חסידים', ואיתו עמו דרושי הסידור של אדמו"ר הזקן המובאים שם לרוב.

על רבינו הזקן מסופר, שבשעה שנתעוררה המחלוקת הגדולה על רבי נחמן מברסלב, רצה הרבי לעמוד לימינו ולהגן על כבודו של רבי נחמן. ובלשון אחר נמסר, שאדמו"ר הזקן שלח להכריז שכל החולק על רבי נחמן הוא כחולק על רבינו הזקן עצמו [בשם הרה"ח ר"ע זליג סלונים, שכך שמע בהיותו בליובאוויטש מהרבנית מרת רבקה (אשת אדמו"ר מוהר"ש)].