תוויות

אברהם מייזליש אברהם מן אברהם פריז אברהם שמואל בוקיעט אגודת חסידי חב"ד אגף אירועים - לחלוחית גאולתית אגף הוצאה לאור - לחלוחית גאולתית אגף המדיה - ארגון לחלוחית גאולתית אגף פעילות - לחלוחית גאולתית אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אדמו"ר הזקן אהבה אהבה ויראה אהבת ישראל אהרן יעקב שווי אודיו אוכל אונייה אוסטרליה אופנה אור יהודה אוריאל צימר אחדות אחדות השם איטליה אילת אין רע יורד מלמעלה אינטרנט איסורי תורה איסלאם איסר שפרינגר איראן אלול אלוקות אלחנן דב מרוזוב אלי ויזל אליהו חיים אלטהויז אליהו קוק אלימלך צוויבל אלמנה אלעזר וילהלם אלעזר קעניג אמונה אמירת תחנון אמת אפרים אליעזר יאלעס אפרים וולף אפשערניש ארגון לחלוחית גאולתית ארי הלברשטם אריאל שרון אריכות התפילה ארץ ישראל ארצות הברית אשדוד אשה אשכנזים אשקלון אשר גרשוביץ אשר לעמיל כהן אשר פרקש אתכפיא אתר חב"ד און ליין אתר חב"ד אינפו אתר חב"ד פדיה אתר לחלוחית גאולתית ב' אייר ב' ניסן באר שבע בדיקת חמץ בורא העולם בחורי ישיבה בחורים ביטול ביטחון בין הזמנים בינוני בית המקדש בית חב"ד בית כנסת בית ספר למלאכה בית שמש ביתר עילית בן ציון שם טוב בן ציון שמטוב בנות בני ברק בנימין גנדל בנימין נתניהו בנימין קליין בנציון שמטוב בעל מנגן בעל עסק בעלי חיים בערל לאזאר בר מצווה ברוך בועז יורקוביץ' ברוך נחשון בריאות ברית מילה ברכת המזון בשורת הגאולה ג' תמוז גאווה גאולה גבאים גבר גדולי ישראל גדליהו אקסלרוד גוי גזירת המשקה גיהנום גלות גמרא גן ישראל גן עדן גרמניה גרפולוגיה גרשון חן גרשון מענדל גרליק גשם דבר מלכות דוד אבא זלמנוב דוד אופן דוד בן גוריון דוד המלך דוד חנזין דוד לידר דוד מאיר דרוקמן דוד נחשון דוד פורסט דוד רסקין דור השביעי דידן נצח דיקטטורה דירה בתחתונים דמוקרטיה דמי מעמד דעת דעת תורה דרכי החסידים ה' טבת האוהל האריז"ל הבבא מאיר הבבא סאלי הבעל שם טוב הגדה של פסח הגיליון השבועי הדרכה הוסאקוב החסידות הכללית הידור מצווה הילולא היסטוריה הכותל המערבי הכנה לתפילה הלכה הלל מנחם געז הלל פבזנר הלל פרוטקין (פוצ'פר) הלל צייטלין המגיד ממעזריטש המהר"ל מפראג המרכז לענייני חינוך המשך תרע"ב הנהגה הסתכלות גאולתית הסתכלות חיובית הענדל ליברמן הערכה הערצה הפצה הפצת המעיינות הקדוש ברוך הוא הקריאה והקדושה הרב אברהם יצחק קאהן הרב הראשי לישראל הרב יוסף יצחק אופן הרב יוסף רוזין ('הרוגוצ'ובר') הרב יעקב קאפיל גולדברג הרב לוי זלמנוב הרב שמריהו גוראריה הרבי ה'צמח צדק' הרבי המהר"ש הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי מלך המשיח הרבנית דבורה לאה הרבנית חיה מושקא הרבנית חיה מושקא - בת המהר"ש הרבנית חנה הרבנית נחמה דינה הרבנית פריידע הרבנית רבקה הרבנית שטערנא שרה הרבנית שיינא השתטחות התבודדות התבוננות התבוננות פרטית התגלות התוועדות התקשרות ו' תשרי וידאו ויקטור פרנקל ועד הרוחני - ארגון לחלוחית גאולתית ועד להפצת שיחות ז'מבין זאב וולף ('וועלוועל') קסלמן זאב מינצברג זאב קדנר זוגיות זושא אלפרוביץ' זושא וילימובסקי זושא זילברשטיין זושא פויזנר זלמן אבלסקי זלמן ברונשטיין זלמן יפה זלמן לוין זלמן לנדא זלמן משה היצחקי זעמבין זקני החסידים ח"י אלול חב"ד חברון חברות חג הגאולה חג הסוכות חג שבועות חדר שני חדרה חדשות חודש אב חודש אדר חודש אייר חודש חשוון חודש טבת חודש ניסן חודש סיוון חודש שבט חודש תמוז חודש תשרי חוזר חופה חוק מיהו יהודי חורף חי וקיים חיות בעבודת השם חיים אהרן חיים אשכנזי חיים דוד וילהלם חיים יצחק אייזיק לנדא חיים לוי יצחק גינזבורג חיים מאיר גרליק חיים מרדכי אייזיק חדקוב חיים נאה חיים נצחיים חיים קיז'נר חיים שאול ברוק חיים שלום דובער ליפסקר חיים שלום דייטש חיים שלמה דיסקין חינוך חיפה חיצוניות חכמה חנוך הענדל קוגל חנוכה חסידות בויאן חסידות בעלז חסידות ברסלב חסידות גור חסידות ויזניץ' חסידות חב"ד חסידות סדיגורא חסידות סקולען חסידות קוצק חסידות רחמסטריווקה חסידות תולדות אהרן חסידים חרדים חשבון נפש חתונה ט"ו אלול ט"ו מנחם אב ט"ו שבט טבריה טוב טוביה בלוי טור דעה טכנולוגיה טרור י' כסלו י' שבט י"א ניסן י"ב הפסוקים י"ב תמוז י"ד כסלו י"ז תמוז י"ט כסלו יאוש יארצייט יגאל פיזם יגיעה יהדות יהודה גינזבורג יהודה הבר יהודה ושומרון יהודה לייב גרונר יהודה לייב לנדא יהודה לייב רסקין יהודה קלמן מרלו יהודה קרינסקי יהודי יהושע דובראווסקי יהושע זליג פלדמן יהושע מונדשיין יהושע קארף יואל גאנזבורג יוהנסבורג יוכבד זלמנוב יום הולדת יום כיפורים יוסף גולדברג יוסף דוב סולובייצ'יק יוסף דניאל יוסף העכט יוסף יצחק אופן יוסף יצחק בקשי יוסף יצחק גאנזבורג יוסף יצחק וילישאנסקי יוסף יצחק זילברשטרום יוסף יצחק סגל יוסף יצחק סגל - נוף הגליל יוסף יצחק סילברמן יוסף יצחק פלטיאל יוסף יצחק קסלמן יוסף ישעיה ברוין יחודים יחזקאל פייגין יחי אדוננו יחידה יחידות ילדים ונוער ימי החופש יעקב דוד ויינטראוב יעקב יהודה לייב אלטיין יעקב ישראל קניבסקי יעקב לנדא יעקב מרדכי בזפלוב יצחק אייזיק קעניג יצחק אקסלרוד יצחק בן צבי יצחק גולדברג יצחק דב ליברמן יצחק דוד פלקסר יצחק הורביץ (איצ'ה דער מתמיד) יצחק ידגר יצחק מאיר ברסקי יצחק מאיר גוראריה יצחק מישולובין יצחק שפרינגר יקותיאל גרין יראת שמים ירון נאמן ירושלים ירח ישבעם סגל ישיבת 'אהלי תורה' ישיבת אחי תמימים ישיבת חובבי תורה ישיבת חח"ל נוף הגליל ישיבת חח"ל צפת ישיבת תומכי תמימים המרכזית ישיבת תורת אמת חברון ישיבת תורת אמת ירושלים ישיבת תות"ל בית שמש ישיבת תות"ל ברינוא צרפת ישיבת תות"ל ווסטצ'סטר ישיבת תות"ל כפר חב"ד ישיבת תות"ל לוד ישיבת תות"ל רחובות ישעיהו הרצל ישראל אלפנביין ישראל ג'ייקובסהון ישראל גרינברג ישראל דוברוסקין ישראל הלפרין ישראל יצחק זלמנוב ישראל יצחק זלמנוב - לוד ישראל לייבוב ישראל נח בליניצקי ישראל פרידמן יתום כ' טבת כ' מנחם אב כ' מר חשוון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ח ניסן כ"ח סיוון כבוד כינוס השלוחים כנסים כסלו כפר חב"ד כשרות כתב יד קודש כתיבה לרבי ל"ג בעומר לב לייבמן לוד לוי וולף לוי זלמנוב לוי יצחק ניסלביץ' לויים לחיות משיח לחיים לחלוחית לחלוחית גאולתית לחלוחית חסידית ליובאוויטש ליל הסדר לימוד החסידות לימוד התורה ליקוטי תורה לקוטי שיחות לשון הקודש מאיר הרליג מאיר וולישאנסקי מאיר צבי גרוזמן מאמר חסידות מבצעים מגדל העמק מגילת 'איכה' מגילת אסתר מגילת קהלת מגילת רות מגילת שיר השירים מדרש מוות מוזיקה מוחין מוטי עדן מונטריאול מונסי מוסדות חב"ד מוריסטון מזוזה מחנה קיץ מחצית השקל מחקר מיכאל דווארקין מיכאל חנוך גולומב מיכאל מישולובין מיכאל סלאווין מיר מירון מכונית מלחמה מלכות מנהגי חב"ד מנחם וולפא מנחם זאב גרינגלאס מנחם זיגלבוים מנחם טל מנחם כהן מנחם מנדל הראל מנחם מענדל גולוכובסקי מנחם מענדל גינזבורג מנחם מענדל ליברמן מנחם מענדל נחשון מנחם מענדל עמאר מנחם מענדל פרידמן מנחם מענדל פרלוב מנחם מענדל קופרשטוך מנחם מענדל רייצעס מסירות נפש מעלות מענדל דערען מענדל וועכטער מענדל מרוזוב מצה מצוות מצרים מקווה מקרא מגילה מרדכי אליהו מרדכי בן דוד מרדכי דובין מרדכי שמואל אשכנזי מרירות משה אורנשטיין משה גולדשמיד משה גוראריה משה הלל משה וובר משה זלמנוב משה יהודה קוטלרסקי משה לידר משה מישולובין משה מרדכי ארנשטיין משה סלונים משה פיינשטיין משה צבי נריה משה קורנוויץ משה קליין משה רבינו משה שלמה לויטין משולם ישעיהו זושא שובּ משחק שחמט משטרה משיח משכיל משלוח מנות משמעת משפחה משפיע משפיעי חב"ד משקה מתנה נבואה נוסטלגיה נועם וגנר נוף הגליל - נצרת עילית נחום טרבניק נחום שמריה ששונקין נחלת הר חב"ד נחמיה גרייזמאן נחמיה סגל נחמן יוסף טברסקי נחמן לרנר נחמן סודאק נחמן שפירא ניגון חסידי ניגוני חב"ד ניו יורק ניידות חב"ד ניסיון ניסן נמנוב נישואין נס נסיעה לרבי נפש אלוקית נפש בהמית נפתלי אסטולין נצרות נשים נשמה נתן גוראריה נתניה סאטמר סגולה סדר ההשתלשלות סדר ניגונים סופר סטלין סידור קידושין סיפור סליחות סמיכה סמים סנדי וולישאנסקי סעודת משיח ספירת העומר ספר 'דרך מצוותיך' ספר 'נועם אלימלך' ספר ה'זוהר' ספר השיחות 'תורת שלום' ספר התנ"ך ספר יוסיפון ספר עבודת התפילה בדור השביעי ספר תורה ספרדים עבודת השם עבודת התפילה עברית עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) עובד השם עובדיה יוסף עופר מיודובניק עיתון 'בית משיח' עיתון 'כפר חב"ד' עיתונות עלילת הרופאים עם ישראל עמלק עמנואל עמרם מלכא ענווה עקיבא ווגנר ערבים עשירות עשרה בטבת עשרת המבצעים פאה פאנל פדיון נפש פולטובה פוליטיקה פולין פונוביז' פורים פחד פנחס אלטהויז פנימי פנימיות התורה פסח פסח שני פסיכולוגיה פרוייקט אתר לחלוחית גאולתית פריז פרנסה פרסום משיח פרסום ראשון פרץ מוצ'קין פרשת השבוע פרשת השבוע באור החסידות פרשת זכור פתגם חסידי צבא צבא הגנה לישראל צבאות השם צבאות השם מגדל העמק צדיק צדקה צום צום גדליה ציונות ציור ציצית צמח אברהם צניעות צעירי אגודת חב"ד צפת צרפת קאפוסט קבלת המלכות קבלת עול קבלת פני משיח קדושה קה"ת קול קורא קונטרס בד קודש קונטרס החלצו קונטרס העבודה קונטרס התפילה קונטרס עץ החיים קופת רבינו קורונה קורס קיבוץ גלויות קידוש לבנה קיץ קליפורניה קלמן ויינפלד קראון הייטס קרבנות קריאת התורה קריאת שמע שעל המיטה קרית אתא קרית גת קרית מלאכי ר' אייזיק מהומיל ר' ברקע חן ר' דוד הורודוקער ר' הלל מפאריטש ר' יואל כהן ר' לוי יצחק מברדיצ'וב ר' לוי יצחק שניאורסהון ר' מנחם מענדל הכהן הורנשטיין ר' מענדל פוטרפס ר' משה הכהן הורנשטיין ר' משה נפרסטק ר' פינייע קארף ר' שילם קוראטין ר' שלום בער גאנזבורג ר' שלום בער קסלמן ר' שלמה חיים קסלמן ראובן דונין ראובן וולף ראש השנה ראש ישיבה ראשון לציון ראשי רבותינו נשיאנו רבי אהרון רוקח רבי אלימלך מליז'נסק רבי ברוך ממז'יבוז' רבי חיים וויטאל רבי חנינא בן דוסא רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש רבי יעקב אלתר - האדמו"ר מגור רבי ישראל מרדכי טברסקי רבי נחמן מברסלב רבי פנחס מנחם אלתר - האדמו"ר מגור רבי שמעון בר יוחאי רבי שניאור זלמן אהרון שניאורסהון - הרז"א רבנות רבני חב"ד רבנים רגישות רגשות רדיו רוחניות רוסיה רופא ריקודים רמב"ם רשת אהלי יוסף יצחק שאול אקסלרוד שאול דובער זיסלין שאול רוזנבלט שבע מצוות בני נח שבעת המידות שבת שבתי יונה פרידמן שואה שוחט שולחן ערוך שחיטת ליובאוויטש שי שמעון כהן שידוכים שיעו שיעור חסידות שלג שלום בער כהן שלום דובער וולף שלום דובער וולפא שלום דובער ליפסקר שלום דוד גייסינסקי שלום הורביץ שלום הלל שלום יעקב חזן שלום פלדמן שלושת השבועות שליחות שלמה גורן שלמה זלמן הבלין שלמה זלמן לבקיבקר שלמה זרחי שלמה חיים קסלמן שלמה יוסף זוין שלמה יצחק פראנק שלמה פישקל שלמה רוזנבלט שלמה רסקין שלמה שטרנברג שמואל אזימוב שמואל גרונם אסתרמן שמואל גרייזמן שמואל זלמנוב שמואל חיים בלומינג שמואל לו שמואל לויטין שמואל מנחם מענדל שניאורסון שמואל מקמל שמואל רוט-ארגמן שמחה שמחת תורה שמיני עצרת שמירת הברית שמירת הסדרים שמירת העיניים שמעון גד אליטוב שמריהו הראל שנה לועזית שניאור זלמן גופין שניאור זלמן גפני שניאור זלמן גרליק שניאור זלמן חנין שניאור זלמן לבקובסקי שניאור זלמן שז"ר שנת הקבוצה עם הרבי שנת הקהל שער היחוד והאמונה שפת האידיש שקר שרגא זלמנוב שריפת חמץ תאווה תהילים תודה תוכנית הוידאו - שאו מרום עיניכם תומכי תמימים תורה תורה אור תורת החסידות תורת הסוד והקבלה תחיית המתים תיקון המידות תיקון חצות תל אביב תל ציון תמונות תמונת היום תמימים תניא תענית אסתר תפילה תפילה בציבור תפילין תפילת מנחה תפילת ערבית תקיעת שופר תשובה תשנ"ב תשנ"ג תשנ"ד תשעה באב תשפ"ד תשפ"ה
הצג עוד

הרב דרוקמן בטור אישי: מדוע אינני אומר 'הלל' ביום ירושלים?


אני מודה ומהלל להשם יתברך, אבל לא אומר 'הלל' בכ"ח באייר ('יום ירושלים') ולא בט"ז תמוז ואף לא תמיד מברך ברכת המזון.. • אם אתה עובר את גבול צפון קוריאה באופן בלתי חוקי, אתה מקבל 12 שנות מאסר עם עבודת פרך. אם אתה עובר את גבול אפגניסטן באופן בלתי חוקי, אתה מקבל כדור מדויק בראש. אבל אם אתה המוסלמי פורץ את גדרות הגבול, וחודר באלפיך לבירתה של המדינה הריבונית - ירושלים, חייליך ושוטריך מצווים על.. איפוק! מה זה, אם לא 'אכתי עבדי אחשוורוש אנן'!?.. • הרב דוד מאיר דרוקמן - רב העיר קריית מוצקין ורב קהילת חב"ד 'הקריות', במאמר מרתק בעניני השעה • לקריאה

•••


אני מודה ומהלל להשם יתברך, אבל לא אומר 'הלל' בכ"ח באייר ('יום ירושלים') ולא בט"ז תמוז ואף לא תמיד מברך ברכת המזון.. קוראינו הנאמנים כנראה לא יבינו מה הפשר 'הסלט' וה'מעורב ירושלמי' שרקחנו בכותרת המאמר לכבוד 'יום ירושלים'.

ובכן, נתחיל מהסוף, ואני מטיל כעת 'פצצה': לפעמים אני אוכל אפילו חצי כיכר לחם, ו.. אינני מברך ברכת המזון. שמעתם טוב? בעוד שבני משפחתינו בשואה האיומה, וגם במצור על ירושלים בשנת תש"ח עטו על כמה פירורי לחם כמוצא שלל רב, והנה ה'פרזיט' הזה, כלומר אני, מכריז בריש גלי שהוא כפוי טובה לקדוש ברוך הוא ואיננו מודה לו אפילו על שבחסדו הגדול יתברך העניק לו לא פחות מחצי כיכר לחם?! 

הרב החרדי הזה לא ראה כנראה את ציטוטי הרב רמי וצחי, יובל ותובל, בגליונות הכרומו המופצים בבתי הכנסת לפני 'יום העצמאות' ו'יום ירושלים', כאשר בכל גליון, מצוטטים מינימום פעם אחת, דברי הגמרא במסכת סנהדרין: 'ביקש הקדוש ברוך הוא לעשות חזקיהו משיח, וסנחריב גוג ומגוג, אמרה מידת הדין לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם! ומה דוד מלך ישראל שאמר כמה שירות ותשבחות לפניך - לא עשיתו משיח, חזקיה שעשית לו כל הנסים הללו ולא אמר שירה לפניך - תעשהו משיח? לכך נסתתם'.
 
אהה, 'כפוי הטוב הרב הזה, כמו כל החרדים האלה שלא השכילו להכיר בניסי ה' ובהתגשמות חזון הנביאים'.. (איברא, שבנביאים מתואר חזון הגאולה, השאלה ש'רק' נשאלת, האם המצב דהיום הוא-הוא אותו 'חזון'. ברם, זה דורש התייחסות נפרדת).


••

ולגופו של עניין: ההלכה אומרת שאם אדם אכל בסעודה אפילו כיכר לחם שלם, אבל במהלך הסעודה, לא נוצרה סיטואציה בה הוא אוכל לפחות 'כזית' (כ-‏28 ג' לדעת הגרא"ח נאה ז"ל) במהלך פרק זמן של 'תוך כדי אכילת פרס' (כ-‏4 דקות, תלוי בשיטות), במצב שכזה הוא איננו מברך ברכת המזון! יתירה מזו: אם הוא מתעקש ובכל זאת מברך ברכת המזון בכגון דא - הרי ברכותיו הינן ברכות לבטלה, עם כל המשתמע מכך!

האם שייך לומר, שבהאי גוונא כפוי טובה יקרא יהודי שכזה? לא ולא! אלא מאי? צריך להודות לאבינו שבשמים על רוב טובו וחסדו. כיצד להודות? באיזה אופן? זה כבר דבר שנתון לשיקול דעתם ההלכתי של רבותינו ראשונים ואחרונים מפיהם אנו חיים.

עוד דוגמא: מחלוקת הפוסקים האם אומרים בתפילת ערבית של ליל הסדר 'הלל'. לדעת הרמ"א לא אומרים (אם כי מנהג החסידים ורוב האשכנזים כן לומר). האם מישהו הנוהג שלא לומר 'הלל' בתפילה דליל הסדר - כפוי טובה ייקרא?

לישנא אחרינא: אם מישהו בהתלהבותו ייסחף ויאמר 'הלל' בפורים, האם צדיק ייקרא או שמא פורק עול יהיה כינויו? מילתא זוטרתא: ניצלנו בפורים, אנשים נשים וטף ממוות לחיים(!), אז לפחות אמירת 'חצי הלל' בלי ברכה! ('מה רע באמירת כמה פרקי תהילים?') - אלא, מה נעשה, ולפי אחד הנימוקים בגמרא, אין אומרים הלל בפורים בשל העובדה ש'אכתי עבדי אחשוורוש אנן' (עדיין עבדי אחשוורוש אנו), אי לכך אין לומר 'הלל' ביום הפורים.


••

ועתה הגה בעצמך: אם אתה עובר את גבול צפון קוריאה באופן בלתי חוקי, אתה מקבל 12 שנות מאסר עם עבודת פרך. אם אתה עובר את גבול אירן באופן בלתי חוקי, אתה נכלא לזמן בלתי-מוגבל. אם אתה עובר את גבול אפגניסטן באופן בלתי חוקי, אתה מקבל כדור מדויק בראש. אם אתה עובר את גבול סעודיה באופן בלתי חוקי, אתה נכלא בבית סוהר. אם אתה עובר את גבול סין באופן בלתי חוקי, אתה נעלם לנצח. 

אם אתה עובר את גבול ונצואלה באופן בלתי חוקי, אתה נחשב מרגל, וגורלך נחתם. אם אתה עובר את גבול קובה באופן בלתי חוקי, אתה נזרק לכלא ושם תירקב. אם אתה עובר את גבול אנגליה באופן בלתי חוקי, אתה נכלא ומגורש. אם אתה עובר את גבול רוסיה באופן בלתי חוקי, אתה נשלח לסיביר כמרגל- אלה העובדות הידועות כפי שכבר התפרסמו ואני אך על תקן של 'מעתיק שמועה'.

אבל אם אתה המוסלמי פורץ את גדרות הגבול, וחודר באלפיך לבירתה של המדינה הריבונית - ירושלים, חייליך ושוטריך מצווים על.. איפוק! מה זה, אם לא 'אכתי עבדי אחשוורוש אנן'?!? אבל כמסתבר 'להיות עם חפשי בארצנו' זה רק בשיר, אבל לא במציאות. כוחות הביטחון מתכוננים לכניסת של רבבות מוסלמים העומדים (היה לא תהיה) לפרוץ את גדר הגבול לפלוש לירושלים ולשטוף את רחובותיה. 

נעזוב לרגע את התחזית העתידנית הקשה: כבר עתה ועכשיו כוחות הביטחון עומדים אין אונים ואף כמעט אין מגיבים מול התפרעויות וזריקת אבנים של פורעים ערבים ושמאלנים בהר הזיתים ובשכונות אחרות של ירושלים. בשנים האחרונות זעקו הכותרות כי אלפי שוטרים היו צריכים לאבטח את 'צעדת ירושלים'. האם המצב האבסורדי-טראגי הלזה איננו עונה להגדרה; 'אכתי עבדי אחשוורוש אנן'?

••

המקומם יותר, היא עזות הפנים של כל דרדק ללמד דעת את גדולי הדור, ולהעמידם באור של 'כפויי טובה'.. בכל בית של רב חובש כיפה סרוגה (וכבר מסרתי מודעה רבה כמה וכמה פעמים - שהס לי מלזלזל חלילה בציבור חשוב ויקר שבערכין זה) - ישנו הספר 'שמירת שבת כהלכתה' המבוסס כידוע על פסקי מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל. נשאלת השאלה: האם הגרש"ז זצ"ל היה גברא רבה רק בעניינים התלויים בשערה של הלכות שבת, והוא זצ"ל שבמפורש לא אמר 'הלל' ב'יום העצמאות' ולא ב'יום ירושלים', היה (על פי לשונם) בגדר של 'כפוי טובה'? הלא עת ממשמשים ובאים ימי 'העצמאות' ו'ירושלים' בעצם נהפכים גדולי ישראל כמו הגרש"ז, למטרה של מטיפי מוסר צדקנים המשכילים את כולם דעת אודות האיסור החמור של להיות 'כפויי טובה'?

הרבי נשיא דורנו התפלמס רבות עם שיטת האדמו"ר מסאטמר (למרות שבאופן אישי רחשו כבוד אהדדי) - והרעיש עולמות כי כיבוש ירושלים, שכם וחברון בשנת תשכ"ז היה במפורש בגדר של ניסי השם יתברך וחסדיו המרובים, ובכל זאת לא הסכים הרבי לשנות את סדר התפילות ביום זה! ולחילופין, האם האדמו"ר מקלויזנבורג למשל שהיה 'שריד חרב' מהשואה האיומה ושיכל את כל משפחתו שם, האם בגלל שהוא לא ציין את 'יום השואה והגבורה' - האם זה מורה שאין לו רגש לנושא זה?


••

הבה נעזוב לרגע את נושא אמירת ה'הלל' ביום ירושלים (או ביום ה' אייר): מה טענתכם, רבני ה'אתחלתא דגאולה'; יש להודות לה' ולומר 'הלל' על הצלה ממוות לחיים? יפה. וכאן ברשותכם, אשאלכם 'שאלת תם'; מדוע אינכם אומרים 'הלל' ביום ט"ז בתמוז? אני מתאר לעצמי, שאתם מגרדים כעת בפדחת ואומרים לעצמכם 'על מה הוא סח? איזה סיבה למסיבה או שמחה יש לנו ביום ט"ז בתמוז?' ('אולי אחד מאדמור"י חב"ד יצא ממאסר?.. או שמא מישהו מהאדמורי"ם מבעלזא, מסטמאר, ניצל מהשואה?')..

נכון, המאורע שהתרחש ביום ט"ז בתמוז לא מצויין בשום עלון כרומו דתל"י המפוזר בבתי הכנסת. כך שאינכם 'אשמים' בחוסר ידיעה זו. אז תרשו לי בבקשה, וממש בקצירת האומר, להזכירכם (או שמא לחדש לכם) פרק בהיסטוריה:

בתאריך ט"ז תמוז - לפני ‎64-5‏ שנים ניצל הישוב היהודי כולו בארץ הקודש ויצא מסכנת מוות כפשוטו בחסדי השם יתברך 'השם נפשנו בחיים ולא נתן למוט רגלינו', ומה מפליא שאין איש ממעודדי חגיגות ה' אייר וכ"ח אייר - אשר שם על לב..

ובקיצור: הנאצים ימח שמם וצבאו של היטלר שכבר כבש את צרפת, גמרו אומר לחסל רחמנא ליצלן את הישוב היהודי שהתגורר כאן בארץ ישראל (שכונתה 'פלסטינה'). חשוב להזכיר שכל זה היה בעידודם ובגיבויים של הערבים, ובראשם המופתי חאג' אמין אל חוסייני. 

צבא הצוררים בפיקודו של הגנרל הנאצי ארווין רומל התקדם לכיוון 'פלסטינה' (בתחילה היה חשש שהנאצים יכנסו לארץ ישראל מהצפון, ובפועל הם התקרבו לתעלת סואץ מהדרום), כאן בארץ היו תכניות לרכז את כל הישוב בהר הכרמל ולהילחם, כמו במצדה בשעתו, עד טיפת הדם האחרונה. באביב תש"ב (1942) החלה התקדמותו של צבא הנאצים בצפון אפריקה, כשמגמת פניו מזרחה לכיוון תעלת סואץ.


ב'ישוב' (השם בו כינו עצמם יהודי ארץ ישראל בתקופה שקדמה להקמת המדינה) נשתררה חרדה. דומה היה שלאחר הניצחונות הגדולים של הנאצים ברוסיה באביב תש"ב אין כוח שיוכל לבלום אותם בשערי תעלת סואץ, ואזי הדרך לארץ ישראל תהיה פתוחה בפניהם והארץ תיכבש על ידם. 

באותה עת היה תהליך ההשמדה של יהודי אירופה בעיצומו וידיעות על כך החלו להסתנן לידיעת מנהיגי היישוב. היה ברור כי כיבוש הארץ על ידי הגרמנים יביא להכחדת יהודי ארץ ישראל. כאן בארץ התכוננו לגרוע מכל עד לכדי התאבדות ממש. יצחק טבנקין ממנהיגי השמאל ומראשי הישוב התבטא: 'חצי מליון יהודים אלה אינם צריכים לסגת. אף אחד מאיתנו לא צריך להיות ניצל, הוא צריך לעמוד פה עד הסוף, למען זכותו בעתיד, למען כבודו העצמי, למען נאמנותו ההיסטורית'.

בסופו של דבר הצליחו הבריטים לבלום את התקדמותו של רומל 180 ק"מ בעומק מצרים, ליד העיירה 'אל עלמיין', הקימו שם קו הגנה חדש ומינו מפקד חדש, הגנרל הבריטי ברנרד מונטגומרי, שפקד לבטל את כל תכניות הנסיגה ולהערך למתקפה. שני הצדדים נערכו לקרב המכריע על גורל המזרח התיכון. 

הסכנה חלפה ביום ט"ז תמוז תש"ב כאשר הצבא הנאצי בחמלת ה' אותנו - הובס בקרב, ותוכנית ריכוז הישוב היהודי בהר הכרמל לא הועמדה מעולם במבחן הביצוע. אגב הרבי הריי"צ באחד מהמנשרים שפירסם, צפה את הנס הגדול הזה באומרו 'במדבר הזה ימותו'. הציבור החרדי הותיק הירושלמי מכיר את הסיפור סביב זה מהעובדות הנודעות אודות הנהגתו המופלאה באותם ימים של הרה"ק מהוסיאטין וחברו הרה"ק ר' שלומק'ה זוויעהלער זכותם יגן עלינו.

נשאלת השאלה: אחי היקרים הציבור 'הדתי לאומי', המטיפים לנו כל כך יפה מוסר בהתקרב יום ירושלים; מדוע איננו מודים כיאות לבורא על רוב חסדיו ביום ט"ז תמוז - מדוע אתם בעלי המונופול על ה'אנטי כפוי טובה' - אינכם חוגגים את התאריך הנזכר לעיל? בישיבות ה'הסדר' למיטב ידיעתי אפילו אומרים 'תחנון' ביום זה! 

אלא, כפי שאמרתי, למרבה האבסורד, כמו רבים (כולל הציבור החרדי הצעיר) אינכם יודעים בכלל מה אומר התאריך הנזכר לעיל - ט"ז תמוז! לשיטתכם, היו צריכים הרי לקבוע ימי 'הלל' בתאריך זה בו ניצלנו מהשמדה ברורה?! אתם שלקחתם בלעדיות על הכרת הטוב ועל היפך כפיות הטובה - מדוע אינכם מארגנים איזה טכס הודיה חגיגי במרומי הר הכרמל בליל התקדש ט"ז בתמוז?


••

התשובה לכך: החגיגות של 'יום ירושלים' נועדו לגרור את כולנו לא רק להודיה נטו להשם יתברך, כי אם רק זו המטרה, הייתם צריכים, לפי קו החשיבה שלכם להיות הראשונים, המכריזים ומעודדים אמירת 'הלל' ביום ט"ז תמוז. אם השמחה וההודיה הינה על ההצלה ממוות לחיים - מה ההבדל בין כ"ח באייר לט"ז בתמוז? 

אלא ההסבר לכך הוא פשוט: ב'חגיגה' שסביב חגיגת 'יום ירושלים' ישנו במתכוון או מכח האנארציה נסיון לגרור את כלל שלומי אמוני ישראל לרעיון הלאומי-הציוני-ההרצלאי (עיין ערך; 'ריקוד הדגלים'), עליו כידוע וכמפורסם אין אנו מסכימים. אז הבה נניח את הדברים על השולחן, ובמטותא, אל תטיפו ואל תגדירו את תמונת המצב; 'כפויי טובה' (כלומר: רוב מנין של גדולי התורה והחסידות) מול 'מכירי טובה'. והיות ובירושלים קא עסקינן, אנא זכרו את דברי הרמב"ם; 'לא חרבה ירושלים, עד שביזו בה תלמידי חכמים - שנאמר: ויהיו מלעיבים במלאכי האלוקים'.

••

ולבסוף הערה קטנה: כותב שורות אלה הוא יליד ירושלים (הר הצופים שלפני קום המדינה). אבי זקני (גאב"ד טורוב-סטולין הגה"ח רבי ברוך מנדלבוים זצ"ל) עלה לפני קרוב ל-140 שנה ממקום רבנותו ברוסיה הלבנה לעיר הקודש והמקדש כאשר אהבת ארץ וירושלים בוערות בו, ומקום מנוחתו בהר הזיתים נוכח פני הר הבית. גם שורות אלה נכתבות בליל כ"ח אייר בתוככי קרתא דשופריא ירושלים השלימה. 

למותר כמעט לציין - זאת, כל זאת ללא דגל, למרות שדגלו עלי אהבה ללא שיור לעיר שחוברה לה יחדיו. וכל זאת, למרות שכפסק רבותי אינני אומר 'הלל' ביום גדול ומרגש זה, כשם שאינני אומר 'הלל' בפורים, וגם אינני מברך ברכת המזון בסיטואציות הלכתיות מסויימות כמבואר לעיל. ויהי רצון שבחג השבועות הקרב נזכה לעלות לרגל להר הקודש שבעיר הקודש ושם נעשה לפניו יתברך את קרבנות חובותינו, ויתקיים בנו: 'והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם', בגאולה האמיתית והשלימה.

תגובות

300,000 צפיות, 2000 כתבות - ארגון 'לחלוחית גאולתית' עושה היסטוריה במדיה

300,000 צפיות, 2000 כתבות - ארגון 'לחלוחית גאולתית' עושה היסטוריה במדיה
הקליקו על התמונה לכתבה המלאה

רבני ומשפיעי חב"ד מעוררים: תפילה באריכות קריטית לכל יהודי

רבני ומשפיעי חב"ד מעוררים: תפילה באריכות קריטית לכל יהודי
הקליקו על התמונה לכתבה המלאה

כתבות פופולריות

צפו: השוני הגדול בין ההתבודדות ביער לבין ההתבוננות בעבודת התפילה

הרבי על ישראל: דיקטטורה במסווה של דמוקרטיה

צפו: הוידאו המלא מהפאנל בכינוס השלוחים העולמי - 'עבודת התפילה בחיי השליחות'

קונטרס ראש חודש כסלו ה'תשנ"ג • מוגה על ידי הרבי

וידאו מבהיל: הרבי כפי שאף פעם לא ראיתם

לתועלת הגולשים: לימוד מתורת נשיאי החסידות בחודש כסלו

בכנס מושקע: מאות הודרכו 'איך להתפלל' בישיבה הקטנה בצפת • גלרייה ענקית

השליחים של חב"ד • אלי ויזל במאמר הערכה

הרב יורקוביץ' תובע: נותנים לך כוחות ליישם את הדרישה להתפלל באריכות

מה חשוב מאוד לחנך מגיל צעיר? • הרב יוסף יצחק גאנזבורג

לכתבות תוכן על 'גאולה ומשיח'

לכתבות תוכן על 'גאולה ומשיח'
לחץ על התמונה

לכתבות תוכן על 'אהבת ישראל'

לכתבות תוכן על 'אהבת ישראל'
לחץ על התמונה

לכתבות תוכן על 'עבודת התפילה'

לכתבות תוכן על 'עבודת התפילה'
לחץ על התמונה

לכתבות תוכן על 'ניגון חסידי'

לכתבות תוכן על 'ניגון חסידי'
לחץ על התמונה

טורים נבחרים

ארכיון

הצג עוד

כתבות מובחרות

נחשפה: הקלטה נדירה של הרבי הריי"צ מנגן בדביקות

וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם • מאמר גדוש על 'עבודת התפילה'

ביקור נדיר: הרבי בפגישה עם האדמו"ר מגור הנוכחי

הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה.. • מאמר עשיר על ניגוני חב"ד

חשיפה היסטורית נדירה: הרבי הריי"צ מתוועד בחריפות על ההכרח להתפלל באריכות

100 התוועדויות של משפיעים מחסידות חב"ד • מיוחד

הרב זושא אלפרוביץ': 'יחי אדוננו' זה ניגון של הרבי!

מרעיד לב: הרבי הריי"צ מתאר בזעזוע את קורות תשעה באב

התמונה שחוללה סערה: נחשפה תמונה של הרבי הרש"ב? • הסיפור המלא

'משקה המשמח' • כל המידע על 'גזירת המשקה'

צור קשר

שם

אימייל *

הודעה *

למאגר התכנים הענק - לחץ על סמל הארגון

למאגר התכנים הענק - לחץ על סמל הארגון
אתר זה מופעל על ידי ארגון 'לחלוחית גאולתית'. אימייל: lgch770@gmail.com.