כשהרבי שלל את קביעת יום ירושלים כיום חג
בהקשר לתאריך כ"ח באייר, בו מציינים חלק מתושבי ארץ ישראל את איחוד העיר ירושלים תחת ריבונות ישראלית בשם 'יום ירושלים', אנו מביאים את דעתו של הרבי מלך המשיח בנושא שנאמרה כבר בשבת פרשת 'מסעי' תשכ"ז, לפני הכרזת הרבנות הראשית בח' בטבת תשכ"ח, בה הרבי הביע התנגדות לציון יום זה כיום טוב באמירת 'הלל', אלא ליום של התעוררות והתחזקות - שבזה מתבטאת ההודאה • וכיצד האחדות של עם ישראל כולו סביב שחרור 'הכותל המערבי' ביום זה - נחשב כהכנה לחג השבועות? • לכתבה המלאה
•••
בהקשר לתאריך כ"ח באייר, בו מציינים חלק מתושבי ארץ ישראל את איחוד העיר ירושלים תחת ריבונות ישראלית בשם 'יום ירושלים', אנו מביאים את דעתו של הרבי מלך המשיח בנושא שנאמרה כבר בשבת פרשת 'מסעי' תשכ"ז, לפני הכרזת הרבנות הראשית בח' בטבת תשכ"ח, הביע הרבי את דעתו בצורה ברורה על קביעת היום כיום חג. הרבי הביע התנגדות לציון יום זה כיום טוב באמירת 'הלל', אלא ליום של התעוררות והתחזקות - שבזה מתבטאת ההודאה.
לצד ההתייחסות המסייגת של הרבי מקביעת היום לחג, התייחס הרבי לאחדות שנפעלה בין בני ישראל כתוצאה משחרור הכותל המערבי בכ"ח באייר, בסמיכות לחג השבועות, וקישר זאת עם העובדה שכפי שבשעת מתן תורה הייתה האחדות בין בני ישראל סביב עניני קדושה ההכנה לקבלת התורה, כך עצם העובדה שכל בני ישראל - גם אלה שנראים רחוקים משמירת התורה והמצוות - התרגשו משחרור הכותל והכריזו שלא יניחו להחזיר אותו בשום אופן, מבטא את האחדות בין בני ישראל סביב קדושת ארץ ישראל, ובכך נעשים ראויים לקבלת התורה.
וכך אמר הרבי:
'חס ושלום לא יעלה על הדעת לקבוע את יום הנצחון כיום-טוב באמירת 'הלל' וכו', שלזה אין שום מקום. ובפרט על פי המבואר בקבלה שהמועדים מכוונים כנגד הספירות, ג' הרגלים הם כנגד ג' האבות אברהם יצחק ויעקב חג"ת, חנוכה ופורים (או פורים וחנוכה - כב' הדעות שבזה) הם כנגד נצח והוד, ושבעה עשר בתמוז ותשעה באב (שיהפכו לעתיד לבוא לימים טובים וימי ששון ושמחה) הם כנגד יסוד ומלכות, ולפי זה פשוט שאסור להוסיף יום-טוב.
ואפילו חג הגאולה י"ב תמוז שבו הייתה גאולה כללית, אף על פי כן לא עלה על דעת אדם מעולם לקובעו כיום טוב ולומר בו 'הלל' עם ברכה או אפילו בלי ברכה! והוא הדין לענין המאורעות שארעו בזמן האחרון - אין לתקן ולקבוע בהם יום טוב חס ושלום! ואף על פי שמצינו כמה גדולים שהנהיגו לבני ביתם ולזרעם אחריהם לעשות יום טוב ביום שנעשה להם נס, אמנם זהו רק לענין שיתבוננו בחסדי המקום שעשה להם.. אבל לא יום טוב כפשוטו.
וכן גם בנוגע לחג הגאולה י"ב תמוז, כתב כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר במכתבו הידוע, בפירוש כיצד ובמה יש לנהוג בו יום טוב: שיעשו התוועדות להתעוררות והתחזקות בהפצת התורה והיהדות, ולהפיץ את זה בכל אתר ואתר - שבזה מתבטאת ההודאה, ועל דרך זה הוא גם בנוגע למאורעות שארעו לאחרונה'.
תגובות
הוסף רשומת תגובה
*רק תגובות מתאימות יתפרסמו לפי החלטת הנהלת האתר