הרב דרוקמן בטור נוקב על גזירת הגיוס • מרתק

אנו מגישים טור נוקב של הרב דוד מאיר דרוקמן שליט"א - רב העיר קריית מוצקין וקהילת חב"ד 'הקריות', בקשר לניסיון לגייס את תלמידי הישיבות לצבא ההגנה לישראל, ודעת התורה בעניין זה • מה נעשה והוא יתברך שמו ציווה את משה רבינו כי במלחמת המצווה כנגד מדין, ישבו שליש מן העם על תקן של 'פרזיטים'.. ובכן, הקדוש ברוך הוא מצווה את משה רבינו לשלוח חיילים כדי לנקום במדיין. 'אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא' ומסביר המדרש רבה: 'ג' אלפים מכל שבט ושבט, י"ב אלף למלחמה, י"ב אלף משמרין את כליהם וי"ב אלף לתפילה'. הבנתם? במקום לעבור 'שיפשופי' טירונות - לא פחות מ-‏12,000 (!) בחורים חסונים 'השתמטו' אז ואמרו תהילים ב'שטיבלך' של מאה שערים.. • לטור המלא

•••

 ☚ הרבי בשיחה עכשווית: ניצחון המלחמה תלוי בשותפות בין לומדי התורה והלוחמים בקרב

מי אמר את המשפט הבא? 'זוהי גזירה של ביטול תורה שעליה מסר רבי עקיבא את נפשו והיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה'. מי כתב את הדברים הנחרצים הללו? הגרי"ז מבריסק? חברי הכנסת החרדיים? לא ולא: מילים אלה יצאו מקולמוסו של מייסד ישיבות 'בני עקיבא' - הרב משה צבי נריה!

היה זה לאחר שהייתה מחשבה למנוע מתלמידיו של הרב נריה, בוגרי הישיבות התיכוניות, להמשיך את לימודיהם בישיבות הגבוהות, ובתגובה כתב את הדברים הרב נריה, במסגרת מכתב אל השר 'שלו' מר חיים משה שפירא, שהיה אז (לפני כ-‏50 שנה) מנהיג המפד"ל.

ועוד, באותו מכתב, כותב בין היתר הרב נריה (שבעצמו היה קדנציה אחת חבר כנסת מטעם המפד"ל); 'הממשיכים בישיבות אינם משתמטים מהצבא, אלא מתגייסים לצבא הרוחני של העם. גיוס רוחני זה אין בו שום תועלת חומרית, הוא כולו חלוצי, והמדינה צריכה לעודד את המגמה הזאת העקרונית.. לא רק שאין לצמצם את המשך לימודם של בני הישיבות התיכוניות בישיבות גדולות, אלא שמחובתנו להרחיב את היריעה: אף כל בוגר תיכון (גימנסיה) רגיל, הרוצה להמשיך בישיבה - יש לאפשר לו זאת.. 

הגזירה החדשה של שלילת לימודים בישיבות מבוגרי ישיבותינו היא פגיעה איומה בכל הציבור הדתי והיא גזירה מיוחדת על ביטול תורה במחנינו.. זוהי גזירה של ביטול תורה שעליה מסר רבי עקיבא את נפשו 'והיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה' (ברכות דף ס"א, ב') כי בשבילנו זה חיינו, זה קיומנו, זה עתידנו.. יהי רצון שכשליח צבור תבטא את עומק הזעזוע והחרדה.. ותבוטל הגזירה מעלינו ומעל בנינו'.

ללמדנו, כי הזעזוע מן המחשבה אודות גיוס תלמידי ישיבות חוצה מחנות, ומדבר אל ליבו של כל יהודי בן תורה וירא שמים ללא הבדל בהשתייכותו הפוליטית.

 ☚ האם חסידי חב"ד משרתים בצה"ל - ומה עם בחורי הישיבה? הרבי מסביר

גם 'הפרזיטים' מהישיבות הינם חלק מהצבא!

בתקופה האחרונה פג חוק ההסדר של הישיבות עם הצבא, ואלפי תלמידי הישיבות יהפכו מסתמא אליבא דחוק המדינה לעבריינים. כן, מזג האוויר הלוהט הולך ומקצין, וכך גם הולכת ומתחממת סוגיית גיוס תלמידי הישיבות. הסיסמאות והקלישאות מופרחות במסות אדירות, לצערנו, כולל מקרב חוגים דתיים (בדרך כלל מקרב אלה שכיפתם שלראשם תדיר מתנודדת ומתעופפת נוכח כל משב רוח קל), המתפארים בעובדה שגם הם בעד גיוס בחורי ישיבות וזאת מטעמים ידועים ונדושים, ומהם: 'כולם צריכים להיות שותפים באתגרים הלאומיים', 'זוהי מלחמת מצווה', וכו' וכו'.

באמת חבל שקודשא בריך הוא לא מתייעץ עם דובריו אלה הבלתי קרואים, כי מה נעשה והוא יתברך שמו בפרשת 'מסעי' ציווה את משה רבינו כי במלחמת המצווה כנגד מדין, ישבו שליש מן העם על תקן של 'פרזיטים'.. ובכן, הקדוש ברוך הוא מצווה את משה רבינו לשלוח חיילים כדי לנקום במדיין. 'אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא' ומסביר המדרש רבה: 'ג' אלפים מכל שבט ושבט, י"ב אלף למלחמה, י"ב אלף משמרין את כליהם וי"ב אלף לתפילה'. הבנתם? במקום לעבור 'שיפשופי' טירונות - לא פחות מ-‏12,000 (!) בחורים חסונים 'השתמטו' אז ואמרו תהילים ב'שטיבלך' של מאה שערים..

והמקומם מכל; שכל 12,000 הללו לא רק שלא כונו בשם 'משתמטים', אלא עוד מתייחסים אליהם כחיילים המתגייסים בפועל לצבא! ('איילת השחר' על פרשת 'מטות' להגראי"ל שטיינמן) לא רק שלא הפעילו כנגדם סנקציות כלכליות אלא הם עוד זכו (אם היה דבר כזה אז) ל'קיצבת יוצאי צבא'! שומו שמים..

איי, היכן והכיצד נעדרה מאותם שנים עשר אלף האחריות הלאומית, היכן האהבה לכל האמהות שילדיהם חרפו נפשם במארבים ובבונקרים במערכה נגד מדין? אלא מסתבר שההגדרות 'אהבה' ו'אחריות לאומית' לא אנו אדונים לעצמנו להגדיר, אלא יש לקיים 'אסתכל באורייתא' ולבחון אליבא דתורת אמת מהי 'השתמטות'. כן, השם יתברך לא מחשבותינו מחשבותיו; אילו כל המתפללים דלעיל במלחמת מדיין היו נוטשים את תפילותיהם ומצטרפים לחבריהם בקו האש, הרי אליבא דקודשא בריך הוא - הייתה זו זו 'ההשתמטות' וה'פריירות'!

 ☚ חסידי חב"ד נשאלו ברדיו: 'אתם מתכננים לשרת בצבא'? • הקלטה נדירה מתשכ"ז

באהבה ננצח - אבל לא אהבה נוצרית

מספרים על הרבנית הצדקנית חיה מושקא נשמתה עדן, שפעם הבחין מאן דהו שהיא מתייפחת בדמעות בעת אמירת 'וידוי. ל'שאלת תם' של אותו אחד מה לצדקת ותמימה במעשיה שכזו ודמעות משתפכות של תשובה? היא ענתה כי פעם בעת שהנאצים ימח שמם הפציצו את אחת מערי אירופה היא הבחינה בדמות יהודית שסירבה במוזריות מוזרה לרדת למקלט, והיא הדפה אותו לעבר המרחב המוגן, תוך הפעלת 'כוח סביר', ובכך היא אמנם הצילה את אותה דמות יהודית, אבל היות ובכל זאת הייתה לה רגשי אשם שלמרות הכוונה הטובה המתבקשת והמוכרחת - הייתה כאן פגיעה ברגשות נפש יהודית, על כך היא בצדקותה הזילה דמעות של תשובה.

בעת חורבן 'גוש קטיף', אילו היינו אוהבי ישראל 'על אמת', אילו היו החיילים המוסריים שהשתתפו בגירוש המחפיר אוהבי עמם בתמים, הרי סיסמת ה'באהבה ננצח' של רבים מ'הסרוגים' הייתה צריכה להתבטא בנוסח קנאותו של פנחס. אמנם 'באהבה וביחד ננצח', אבל, אהבה רצינית ואחראית ולא 'אהבה נוצרית' של התייפייפות, חיוכים, נוסח חיוך מקצועי-סינטטי של דיילים במטוס. כך זה בקשר לפרשת 'גוש קטיף' וכך לגבי עוד כמה פרשיות כגון דא העומדות לפתחינו.

הוא הדין גם לגבי חלקם של חובשי בית המדרש ב'מאמץ הלאומי'; כאשר מושג 'האחריות' טוען בחובו אחריות רצינית ולא אחריות פופוליסטית, אזי מפנימים שתלמיד ישיבה הלומד תורה אך מסייע ועוזר בכך למאמץ המלחמתי. ובעניין זה יצוין, כי אפילו אם בחלק מן 'הסדרים' בישיבה אותו תלמיד לא נוהג כראוי והוא חלילה מתבטל, עדיין יש לו את זכות לימוד התורה (ואם ננתק אותו מהיכל בית המדרש - גם את המעט הזה הוא לא ילמד). 

בשום מקום לא נקבע כי דווקא כאשר הוא מעפיל למדרגת 'תורתו אומנותו' נוסח רבי שמעון בר יוחאי, אך בסייג שכזה תורתו 'מגנא ומצלא' (מגינה ומצילה). האם בגלל שהציבור הכללי לא מבין זאת - המציאות והאמת מתגמשות ומשתנות? האם הערכים האלוקיים שלנו מתיישרים בהתאם למשבי הרוח המהלכים בתקשורת וברחוב?

 ☚ מרתק: יחסו המופלא של הרבי לחיילי צה"ל

כל הרבנים האמיתיים מתנגדים לגזירת הגיוס!

גם הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אשר רבים מדובריו הבלתי קרואים מנופפים בשמו לא פעם באופן סלקטיבי למדי, כותב באחת מאיגרותיו; 'על כן תלמידי חכמים העוסקים בתורה הם הם המגינים על הארץ ועוזרים להצלחת הנשק הלאומי, לא פחות וגם יותר מכל החיל הלוחם.. בזכותם המלחמה נוצחת, והם מועילים למדינה יותר מאנשי חיל הלוחמים'..

ואגב זה; בזמן מלחמת השחרור היה מצב של חסרון אמיתי בכוח אדם לכוחות הביטחון בהגנה על הישוב בארץ והצלתו מפיקוח נפש ממש, אז לכאורה היה כן לכאורה מקום לומר שיש 'חובת גברא' להצטרף ללוחמים, ברם, כיום, לא זה הרי הטיעון בפי המשסים בעולם התורה: הנימוק לגיוס נעוץ ל'שיטתם' בכך שהנטל חייב להיות שווה אצל כ-ו-ל-ם, גם הם לא טוענים לסיבות צבאיות-אובייקטיביות חיוניות המצריכות כל כך את גיוס תלמידי הישיבות. 

ואדרבה, בגדול, סוד גלוי הוא כי גיוס תלמידי ישיבות אך יכביד על התנהלות הצבא, נשאלת השאלה: האם בגלל שטח עיניהם וליבם מלהבין ולראות כי תלמידי ישיבה מכוח תורתם בהחלט משקיעים את חלקם במאמץ הביטחוני לא פחות מחייל הלוחם בחזית - האם האידיאולוגיה הלא נכונה - תגבר על האידיאולוגיה האלוקית של עולם התורה?

הגמרא אומרת: 'אלמלא דוד שהיה עוסק בתורה - לא עשה יואב מלחמה. ואלמלא יואב שעושה מלחמה - לא היה דוד עוסק בתורה', ועל יסוד זה פסק הרבי בסכינא חריפתא כי תלמיד ישיבה הנוטש את תלמודו למען שירות צבאי, לא רק שאיננו מסייע בכך לחיזוק הבטחון אלא רחמנא ליצלן ההיפך!

 ☚ הרבי מבהיר: אין לגייס בחורי ישיבות לצבא - לימודם מציל את ישראל

והנה מה שכתב בנידון הרב משה צוריאל (יוצא ישיבת 'מרכז הרב' ומשגיח בעבר בישיבת 'ההסדר' שעלבים); 'בהיות הרב צבי יהודה הכהן קוק ראש ישיבת 'מרכז הרב', הוא לא הסכים שתלמידי הישיבה יפסיקו מלימודיהם ויתגייסו לשירות צה"ל.. ועוד חשוב לציין כי הרב צבי יהודה הכהן קוק היה סבור כי על התלמיד לעסוק בלימוד תורה בישיבה לכל הפחות משך עשר שנים.. ורק אז יהיה מותר לו לבטל מלימודו וללכת לשרת בצה"ל'. לא בכדי גם רבנים מחוגי 'מרכז הרב' כראש הישיבה הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא, הרב זלמן מלמד - רב הישוב בית אל ועוד רבנים מאותו בית מדרש חשוב, שהביעו את התרעמותם נוכח מזימות הגיוס.

סוף דבר: אמת ה' לעולם, והיא - שזכות לימוד התורה של בני הישיבות היא זו שעומדת להצלחת והצלת חיילי צה"ל במשימותיהם הביטחוניות. כך קובעת תורת אמת, ומכוח האמת האבסולוטית שבתורה גם - 'צדקתך צדק לעולם', זהו הצדק, זהו המוסר הנצחי, שעקב העובדה ששורשו ב'תורת אמת' - איננו משתנה ולא יישתנה גם לא על ידי מצב רוח חולף של פוליטיקאי זה או אחר.