באיזה אירוע קשה נזכר הרבי הריי"צ בפתגם של 'לכתחילה אריבער'?
הביטו עלי כעין 'מקבל הבא ללקוט': בקשר עם יום הולדתו של הרבי המהר"ש בב' אייר ('תפארת שבתפארת') - שכידוע הרבי מלך המשיח העניק לו את הכינוי בעל ה'לכתחילה אריבער', עורך אתר 'לחלוחית גאולתית' מגיש את מקור ביטוי זה כפי שכותב זאת הרבי הריי"צ במכתבו כפי ששמע מאביו הרבי הרש"ב - בשם הרבי המהר"ש • מעניין לראות שהרבי הריי"צ מתאר את שימושו בפתגם 'לכתחילה אריבער', דווקא כאשר היה באחד הזמנים הקשים בעבודת קודשו • לקריאת המכתב
•••
'ברוך השם, ה' ט"ו מ"ח תרפ"ח, ריגא.
היציאה ממדינתינו היתה מוכרחת לי, כי מעת מאסרי עד יום צאתי צלחה היו ימי דוחק ולחץ, יסורים גדולים, ופחדים נוראים, ותודה לא-ל כי נשארנו בחיים, והודו לה' כי טוב. משנת תרפ"ב, בחודש זה עד סיוון תרפ"ז, כמעט אשר לא עברה שבועה, שלא עבדתי עבודה קשה בעולה של תורה, ובמלחמה גלויי וכסויי עם רודפי הדת הן המה היעווסעקציא הידועה.
השנה הראשונה היא שנת תרפ"ב, עלתה לי לשנת הכנה והתרכזות, וכמעט אין עיר אחת בכל מרחבי מדינת רוסיא, אשר לא באתי בכתובים, בהנוגע לחדרים, מקוה, רב, שו"ב, לא שלותי ולא שקטתי עד אשר הגעתי אל המטרה, ומטרתי היתה לחזק לומדי תורה, בלי הבדל מפלגה, ובלי הבדל שנים.
אחת היה לי אם ליסד חדר, ישיבה, לימוד גדולים וזקנים בשיעור גמרא, עין יעקב, משניות, או חברה תהילים של אנשים פשוטים. במשך השנה ההיא ארגתי לי לשכת עבודה עם אחדים מאברכי התמימים יחיו, מהם כותב, ומהם אשר לקחו על עצמם הטורח לנסוע בעיירות ולעורר בדיבור מעל הבימה ובכתב, מעיר לעיר.
תנאי החיים, בימים ההם, הכללים והפרטים, אי אפשר לתאר גם בעט סופר מהיר, בכל זה מבלי התחשב עם כל זה, הנה בעזרתו יתברך עלה בידי, לאסוף כל החומר הדרוש, ובתחלת שנת תרפ"ג נסעתי למאסקווא, ומטרת נסיעתי הייתה, להתחיל העבודה, בתיקון כל הענינים, בעניני חיזוק התורה והדת, על פי החומר שנקבץ אצלי במשך שנת תרפ"ב.
בבואי למאסקווא, מצאתי תהפוכה גדולה. הגם שהייתי בקיץ תרפ"ב במאסקווא והתעכבתי במאסקווא כששה שבועות ובפטרבורג כשבוע, ובהיותי קיוויתי אשר כעבור איזה זמן ויתקבץ אצלי החומר הדרוש, אוכל בעזרתו יתברך להתקרב אל העבודה, ועל מנת זה נסעתי למאסקווא תחלת שנת תרפ"ג. אמנם בבואי נוכחתי לדעת כי אלו אשר עמדו לימין רעיוני והצעתי בקיץ תרפ"ב, כי צריכים לעשות בענין החזקת התורה והיהדות, נתקררו במשך הזמן, ומהם האומרים, כי מה אפשר לעשות, ואלף פעמים שמעתי אומרים לי, להמשכיל בעת ההיא ידום.
מצבי הפרטי בעת ההיא היתה אשר בנסעי למאסקווא, הוכרחתי להלוות גמ"ח על פתקא שלי, למען להניח איזה סכום על ההוצאה, ובבואי למאסקווא הביטו עלי כעין 'מקבל הבא ללקוט'.. לא אכחד אשר בזכרי היום ובכל יום, את מצב נפשי אז, לא אוכל להתאפק מלבכות. התאכסנתי אז בבית דירתו של ר' נחמיה גינזבורג.. ואיזה ימים התבוננתי בהמצב הכללי עד כי החלטתי אשר עלי להבליג על כל המכשולים ולחרף את נפשי בעבודה ומעשה לטובת התורה מבלי התחשב עם כל אשר יאמר עלי.
הוד כבוד קדושת אדוני אבי מורי ורבי הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע [הרבי הרש"ב] סיפר לי אשר הוד כבוד קדושת אאזמו"ר אביו הקדוש [הרבי המהר"ש] אמר, וזה לשונו הקדוש: 'דיא ועלט זאגט אז מיא קאן ניט ארונטער דארף מען אריבער, און איך האלט אז מיא דארף לכתחילה אריבער, מיא דארף לכתחילה נעמען מיט שטארקייט, ניט נתפעל וערן פאר קיין זאך, און דורך פיהרן דאס ואס מיא דארף, און אז מיא נעמט זיך העלפט דער אייבערשטער' [= העולם אומר שכשאי אפשר לעבור מלמטה יש לעבור מלמעלה, ואני סובר שמלכתחילה יש לעבור מלמעלה; יש לכתחילה להתייצב בחוזקה, לא להתפעל מפני שום דבר, ולפעול את הדבר הנצרך. וכשמתייצבים - ה' מסייע].
המאמר הזה היה לי ליסוד, ובטלתי בביטול גמור את כל הדיבורים של המקררים אותי, והאומרים לי שאין מה לעשות, ודרשתי מהרב ראבינאויץ ז"ל אשר יקרא לאסיפה נמרצה אחדים ממינסק, ויטעבסק, חארקוב, קיוב, יעקאטערינאסלאוו, פטרבורג ועוד, והערכתי לו סדר היום בפתקי השאלות וענינם, והרב ראבינאויץ ענה בשלילה גמורה כי הוא לא יקרא לשום אסיפה כי יודע הוא אשר כולם חושבים שאין מה לעשות וצריכים לחכות, וכה עבר כשבוע ימים ודברנו כשלשה פעמים והוא באחת אשר לא יעשה שום אסיפה.
אז, - אחרי ההתראה שהנני עושה על דעת עצמי - קראתי לכל אלו העיירות האמורים והגבלתי להם מועד מוגבל, ומה נפלא הדבר אשר במשך כעשרה ימים כבר נתקבלו ידיעות מכל המקומות כי נכונים המה לבוא, וכן היה כי כולם כאחד באו, והרצאתי לפניהם רעיון העבודה בפועל וכולם הסכימו על ידי, ומני אז הותחלה העבודה'..
אגרות קודש הרבי הריי"צ, חלק א' עמוד תרט"ז, אגרת ש"מ.
יש לאדמו"ר המהר"ש 3 תמונות, לא יודעים מה התמונה האמיתית, וכן ידוע הוראתו הקד' של הרבי שלא לפרסם את תמונות אדמו"ר המהר"ש
השבמחק