בשבת לומדים רק חסידות או גם 'נגלה'? • סוגיה מעניינת
בשיחה מיוחדת הקדיש הרבי להסביר את חשיבות לימוד שליש אחד בתורת הנגלה גם ביום שבת קודש, למרות הדגש הגדול והעיקרי שקיים בנחיצות רוב הלימוד בשבת (שני שליש) בתורת החסידות. כשנה לאחר מכן, דיבר הרבי שיחה הבהרה מפתיעה, שבה התפלא על דברי עצמו - שהרי כתוב בפירוש בקונטרס 'עץ החיים' שביום שבת יש ללמוד רק חסידות ולא ללמוד נגלה כלל ('יום השבת קודש - קדוש יהיה כולו על עסק דא"ח').. • ביאור הדברים היה שאלו המתנהגים ברוח חינוך ישיבת 'תומכי תמימים ליובאוויטש' (שעבורה כתב הרבי הרש"ב קונטרס 'עץ החיים') - ילמדו רק חסידות, והשאר יכולים ללמוד נגלה (על פי צוואת הרבי המהר"ש לבניו) • עורך אתר 'לחלוחית גאולתית' מגיש את השיחות לקריאה • לסיפור המלא
•••
'החילוק שבין ששת ימי החול ליום השבת הוא - שבששת ימי החול עוסקים בענינים גשמיים, ואילו ביום השבת עוסקים בענינים רוחניים. ובפרטיות יותר: בנוגע לבעלי עסק החילוק הוא בפשטות - שבימי החול עוסקים בעניני מסחר וכיוצא בזה, הקשורים עם ל"ט מלאכות שהם עובדין דחול, ואילו ביום השבת בטלים מההתעסקות בענינים אלו ומתפנים לעסוק בעניינים רוחניים, לימוד התורה (דף גמרא, עין יעקב, פרק 'תניא', מאמר חסידות), ועבודת התפילה.
ובנוגע ליושבי אוהל, שגם במשך ימי החול עיקר עסקם בלימוד התורה, החילוק הוא - שבימות החול עיקר לימודם בחלק התורה שבו מדובר אודות ענינים גשמיים, נגלה דתורה, וביום השבת לומדים חלק התורה שבו מדובר אודות ענינים רוחניים, פנימיות התורה.. בנוגע להמוזכר לעיל שיום השבת הוא הזמן ללימוד פנימיות התורה - יכולים לבוא 'שפּיץ-חב"ד'ניקעס' ולפרש את הדברים שבשבת לא צריך או 'אסור' ללמוד נגלה דתורה.
ולכן, יש צורך להבהיר שאין האמת כן, אלא וודאי שביום השבת יכולים וצריכים ללמוד גם נגלה דתורה (נוסף על אמירת פרק 'איזהו מקומן' קודם התפילה), וכמפורש בדברי אדמו"ר מהר"ש שביום השבת צריך ללמוד ב' שלישים בנסתר ושליש נגלה.
וכמו כן סיפר כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר אודות הנהגת אביו כבוד קדושת אדמו"ר [הרש"ב] נ"ע, ומזה מובן שכן נהג בעצמו. בכלל היה כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר ממעט ביותר לדבר אודות עצמו, וכשהיה רוצה לספר אודות עצמו, היה מספר זה אודות אביו. שגם ביום השבת קודש ואפילו ביום הכיפורים, 'שבת שבתון', היה לומד את השיעורים הקבועים שהיו לו בכל יום ויום, כולל גם השיעורים בנגלה דתורה (כפי שסיפר כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר בהזדמנות אחרת סדר השיעורים בפרטיות).
ואף שלימוד נגלה דתורה - חלק התורה שמדבר אודות עניינים גשמיים - קשור עם עבודת הבירורים, ובשבת 'בורר' אסור, הרי ביום השבת קודש, גם לימוד נגלה דתורה אינו ענין של בירורים. וכשם כשהאכילה דיום השבת אינה ענין של בירורים כמו האכילה דימות החול, אלא באופן נעלה יותר.. אמנם, בעומדנו ביום השבת לא ייאמר פלפול בנגלה - שהרי לומר פלפול בנגלה בשבת יצא מזה איזו שהיא הוראה מוזרה לרבים ('זאָגן שבת אַ נגלה פלפול, וועט עס זיין עפּעס אַ מאָדנע הוראה לרבים'), אלא על פי חסידות'..
מיד בשבוע לאחר מכן, בשיחת יו"ד שבט תשי"ג, הרבי הבהיר שמפורש בקונטרס 'עץ החיים' שיש ללמוד ביום השבת קודש רק חסידות ולא נגלה:
'כאן המקום להבהיר ב' ענינים בהמשך להמדובר בהתוועדות הקודמת: א] בנוגע להמדובר על דבר סדר הלימוד ביום השבת, שצריכים ללמוד ב' שלישים בנסתר ושליש בנגלה - יש להבהיר שבקונטרס 'עץ החיים' מפורש להדיא ש'יום השבת קודש קדוש יהיה כולו על עסק הדא"ח''.
כשנה לאחר מכן, הרחיב הרבי את ההבהרה והסביר ביתר ביאור בשיחת פרשת 'כי תצא' תשי"ד:
'פעם אמרתי בהתוועדות (פרשת 'שמות' תשי"ג), שבימות החול יש ללמוד ב' שלישים נגלה ושליש אחד חסידות, וביום השבת יש ללמוד ב' שלישים חסידות ושליש אחד נגלה. בשעת מעשה היה בדעתי ('האָט זיך מיר געדוכט') שכך נאמר בקונטרס 'עץ החיים'. אמנם, לאחרי זה עיינתי בפנים, וראיתי שנאמר שם ש'יום השבת קודש - קדוש יהיה כולו על עסק דא"ח'.
והתחלתי לחפש את המקור למה שהיה בדעתי, שבשבת יש ללמוד ב' שלישים חסידות ושליש אחד נגלה, ומצאתי שכן הוא בצוואת כבוד קדושת אדמו"ר מהר"ש נשמתו עדן לבניו. והנה, כלל נקוט בידי - וכן מסתבר גם כן על פי שכל - שכל ענין שנתגלה לאחרים, בהכרח שיש לו שייכות אליהם.
ולכן, תלמידי התמימים, המתנהגים על פי הסדר שקבע עבורם אדמו"ר נשמתו עדן [הרבי הרש"ב] בקונטרס 'עץ החיים' - תבוא עליהם ברכה, אבל בכלל - הסדר הוא כנזכר לעיל (ב' שלישים חסידות ושליש אחד נגלה). ועל פי זה אדבר עתה עניין בנגלה [חזר עניין תורני בגדר קידושי כסף, על פי תורת הרוגצ'ובי, וביאור פנימי על פי תורת החסידות]'.
להעיר משיחות פרשת 'ראה' תשל"ז, וליל ו' דחג הסוכות תשמ"ו.
תגובות
הוסף רשומת תגובה
*רק תגובות מתאימות יתפרסמו לפי החלטת הנהלת האתר