'כדאי הוא ר' שמעון לסמוך עליו': לקט מיוחד לל"ג בעומר

'מובן שבכללות התלהבתי להענין דישוב חב"די בסביבות צפת-מירון': לרגל יום ההילולא של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר, מערכת אתר 'לחלוחית גאולתית' מגישה לקט מיוחד ממענותיו של הרבי מלך המשיח בנוגע לכפר מירון, יחד עם ביאור מיוחד של אביו של הרבי - ר' לוי יצחק שניאורסהון, על מעלת מירון על פי תורת הסוד והקבלה • לכתבה המלאה

•••

 ☚ העלייה למירון בל"ג בעומר במשנתו של הרבי • מיוחד 

10. הציונים שבמירון, צפת וטבריה

• החורף (בשנת תשי"א) נסע השו"ב החסידי ר' שמואל זלמנוב לציונים הקדושים שבמירון צפת וטבריה, במיוחד - כדי להתפלל שם שכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א יסכים לקבל על עצמו את עול הנשיאות. וזכה לתודה מאת כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א על כך. 'ת"ח ת"ח, מקול"ע [= תשואות חן תשואות חן מקרב ולב עמוק], על שהזכירני על הציונים באה"ק ת"ו [= בארץ הקודש תבנה ותכונן]. ואחתום בתודה על זה'.

(ספר 'ימי מלך' חלק ג' עמוד 1168).

11. ישוב חב"די בסביבות צפת-מירון

• 'מובן שבכללות התלהבתי להענין דישוב חב"די בסביבות צפת-מירון, אלא שלעת עתה חסרים לי כל הפרטים בזה, ובעיקר - בנוגע לסוג האנשים המסוגלים להתיישב שם המתאים לעולי רוסיא. ועוד זאת, שמר שלמה שי' מדנצ'יק מנצל שהותו כאן למען כפר חב"ד הנוכחי, 'ואין מערבין שמחה בשמחה'. ותקותי אשר בעתיד הלא רחוק על כל פנים אבוא עוד הפעם בכתובים עם כבודו בנקודה זו'.

(ספר 'אגרות קודש', חלק כ"ג עמוד כז).

 ☚ בסעודות גדולות ובשדות: כך חגגו רבותינו נשיאנו את ל"ג בעומר 

12. הכולל שליד ציון הרשב"י

• הגאון ר' מאיר שטרן שליט"א, רבה של מירון, סיפר לרבי מלך המשיח על ה'כולל' ללימוד פנימיות התורה ליד ציון הרשב"י. ואמר הרבי: שיהיה בהצלחה רבה, ו'יפוצו מעיינותיך חוצה'. יש שם, מן הסתם, קופת צדקה. תכניס (את הדולר) בקופת הצדקה של הכולל. שיהיה בשעה טובה, ו'כדאי הוא ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק'.

('חלוקת השטרות - שליחות מצוה לצדקה' מיום ה' שבט תנש"א, נדפס בספר 'זורע צדקות מצמיח ישועות' עמוד 23).

13. מירון - במשנתו של ר' לוי יצחק שניאורסהון, אבי הרבי

• איתא בזוהר (דברים רצב, א): 'אמר רבי שמעון, מסתכל הוינא כל יומאי בהאי קרא, דכתיב (תהילים לד, ג') בה' תתהלל נפשי ישמעו ענוים וישמחו, והאידנא אתקיים קרא כלא, בה' תתהלל נפשי ודאי, דהא נשמתי ביה אחידא, ביה להטא, ביה אתדבקת ואשתדלת, ובאשתדלותא דא תסתלק לאתרהא, ישמעו ענוים וישמחו, כל הני צדיקייא, וכל בני מתיבתא קדישא, וזכאין דאתיין השתא עם קודשא בריך הוא, כלהו שמעין מלי וחדאן, בגין כך (שם ד') גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדיו.

פתח ואמר, כתיב (בראשית לו, לא): ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום, הדא הוא דכתיב (תהילים מח, ה): כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו, נועדו, באן אתר, בארץ אדום, באתר דדינין מתאחדין תמן. עברו יחדיו, דכתיב (שם): וימת וימלוך תחתיו, המה ראו כן תמהו נבהלו נחפזו, דלא אתקיימו באתרייהו, בגין דתקונין דמלכא לא אתתקנו, וקרתא קדישא ושורוי לא אזדמנו, הדא הוא דכתיב, כאשר שמענו כן ראינו וגו', דהא כלהו לא אתקיימו. והיא אתקיימת השתא בסטרא דדכורא דשריא עמה, הדא הוא דכתיב (שם): וימלוך תחתיו הדר, ושם עירו פעו ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב, מי זהב ודאי, כמה דאוקימנא באדרא'..

 ☚ נוהגים לעשות את ה'אפשערניש' דווקא במירון בל"ג בעומר? • מעניין 

הרה"ג המקובל ר' לוי יצחק שניאורסהון ע"ה, אבי הרבי מלך המשיח, מסביר באריכות את כל הפרטים שבלשון הזוהר (כדרכו בקודש), וכותב וזה לשונו: 'ויש לפרש גם כן גדלו לה' איתי הוא המלך הדר, ונרוממה שמו יחדיו הוא ושם אשתו מהיטבאל.. הד"ר מהיטבא"ל [=בגימטריא 306], מספרם מירו"ן [=306], זהו שרשב"י שדרש בזה קודם הסתלקותו, נקבר במירו"ן, ודי למבין' (עיין שם באריכות).

(ספר 'ליקוטי לוי יצחק' חלק ב', עמוד תסג).