מכתב מרתק שקיבל המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן מתלמידו ב-770
'וודאי שאפשר כאן להיות מונח בנגלה ובחסידות ובתפילה וכו' וכו' באופן נעלה ביותר, ואין ענינים המבלבלים': בהמשך למכתבים שפרסמנו מהרב דרוקמן והרב מונדשיין, מערכת אתר 'לחלוחית גאולתית' מגישה מכתב נוסטלגי נוסף שכתב הרב יהושע מונדשיין ע"ה למשפיע הדגול הגה"ח ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה, ובו הוא מתאר למשפיע את הנעשה עם תלמידיו בעת שהותם במרכז חב"ד העולמי 770, במהלך ימי חודשי ניסן-אייר בשנת תשכ"ז • האם יש היתר לנסוע לרבי ולצאת מארץ הקודש - בלי להוסיף בלימוד התורה ועבודת השם? ובמה זכה ללמוד בחברותא עם המשפיע הנודע הרב יוסף יצחק אופן שליט"א? • למכתב המלא
ברוך השם, י"א אייר תשכ"ז.
להרה"ח וכו' ר' שלמה חיים שי'; שלום וברכה, אחרי דרישת שלומו הטוב.
היום מלאו שלושים יום לבואנו הנה בעזרת השם וכשעמדתי לכתוב אליכם כיצד עבר החודש עלינו, קיבלתי מכתבכם, ונתבהר לי יותר מה עלי לכתוב, הגם אז ס'איז מאנט'זיק [= למרות שנדרש] ענין כתיבה זו, אולם איני יודע באם אמצא מה לכתוב מידי שבועיים, ובכל אופן אשתדל.
מהמצב השורר בארץ הקודש יודעים כאן בפרטיות ומתענינים כו', בשבת קודש היה כבוד קדושת רציני מאוד ופיו חוורים שלא כרגיל. מיד אחר חג הפסח החלו הסדרים במלואם, לסדר חסידות בבוקר אין בזמן המדויק אלא מספר זעום, ורבים אינם באים כלל. מהתלמידים מארץ הקודש אין נראה שינוי מהנהגתם בארץ הקודש, ואלו שאחרו או שנעדרו שם - אף כאן הנהגתם באופן הנזכר לעיל, אלא שכאן יותר נוח להיעדר. כמדומה לי שהתמים -- נמצא בדרך כלל בסדר הנזכר לעיל, דהיינו לא כבארץ הקודש.
סדר נגלה אינו מתחיל בזמן, היות ונוסעים לאכול במרחק מה, וחוזרים בשיהוי זמן. לימוד הנגלה כאן בדרך כלל בהתמדה ובאופן יסודי (גרונטיק) ואין רואים לימוד באופן להתייהר וכו'. ואף לימוד החסידות באופן הנזכר לעיל, והרוח בכלל היא להיות שקועים בחסידות או בנגלה, ויודעים מה שלומדים. להתלמידים מארץ הקודש נערכו בחינות בנגלה ובחסידות, ויתכן שיעשו שיעורים בחסידות על ידי ר' שלום מאראזב [מרוזוב], בנגלה שומעים חלק אצל הרב מענטליק וחלק אצל הרב פיקארסקי.
בדרך כלל מסודרים התלמידים מארץ הקודש בחברותות, לכל היום או מקצתו. ברוך השם שנפלתי לידי חברותא טוב ביותר לחסידות בבוקר (יצחק אהרן מאן, מקנדה, בחור מבין, ומסודר ובעל קבלת עול), ואיתו אני לומד תרס"ד, בלילה עם התמים שלום בער לוין מארץ הקודש הנמצא כאן שנים אחדות, ולומדים אנו [ת]רנ"ט, ואחר הסדר בערב עם התמים יוסף יצחק אופין [אופן] מאמרי תר"ס (ועתה לזמן קצר מאמרי כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מטעם שיבואר לקמן).
לעת עתה התועדנו פעם אחת עם ר' דוד ראסקין בשביעי של פסח, דיבר על מסירות נפש והנחת עצמותו לכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א. הדברים מצד עצמם טובים ונכונים ונאמרים בכנות.. בראש חודש התוועד ר' שלום מאראזאב [מרוזוב], דיבר על שצריך להיות נסיעה במיוחד לרבי, ולא לענינים נוספים, שאז התכלית עצמה נעשית טפל. וגם על מסירה ונתינה ללמוד החסידות, ושאין לדחות על ימים ושנים אשר בכך נדחה לחלוטין..
דבריו מחושבים ומתובלים בגמרות וכו', אלא שבגשמיות אינו מדבר צחות, ואופן דיבורו לעיתים מפנה את הלב לצדדים, כך היה הרושם שקיבלתי, השומעים לו היו התלמידים מארץ הקודש, ומעט מהמקומיים, איני יודע טעם לזאת. אין שותה בשעת דיבורו, ולבסוף כששתה כוס מלאה, וחשבו אשר יתגלה וכו' ברך ברכה אחרונה וגמר ההתוועדות.
מדוד ראסקין שמעתי (בהתוועדות הנזכר לעיל) בשם ר' ישראל נעוולער, על מאמר רבותינו זכרונם לברכה 'הבא ליטהר מסייעין בידו, הבא ליטמא (רחמנא ליצלן) פותחין לו'. ולכאורה אינו שקול דכאן מסייעין וכאן רק פותחין. אלא שכידוע התדבקות בקדושה אם לא ישתתף סיוע מלמעלה הרי בכוחות עצמו יקשה מאוד, ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אין יכול חס ושלום. מה שאין כן כשנדחף לסטרא אחרא, אין זקוק לסיוע, וכשרק פותחין מיד נדחף בכל כוחו ואין מעכב ומונע בדרכו.
מהתמימים הנמצאים כאן אין שינויים קיצוניים בדרך כלל. רק שהתמים -- גומר לפעמים להתפלל מאוחר, ואיני יודע מתי מתחיל. ונראה בכל זאת שמאריך. התמים דוד דרוקמאן משתתף פעיל ב'חזרות'. התמים יחזקאל סופר מתעסק בענייני הכלל, והכניס שתי פתקאות לכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א האחת מוזכר לקמן, והשנית על דבר ההוספה שהוסיפו התלמידים מארץ הקודש (כדלקמן) ונענה שהעיקר שתהיה קביעות בנפש, ושיוזכר על הציון.
ב'שבת הגדול' דיבר כבוד קדושת באריכות על דבר היציאה מארץ הקודש שהיא רק בהיתר ללמוד תורה (דזה מקרב הגאולה הבאה מפני חטאינו, וכשיהיה 'גדול לימוד' יביא במילא ל'גדול מעשה' ובטלה סיבת הגלות ויתבטל המסובב, וגם ענין לישא אשה מקרב הגאולה ד'תכלינה נשמות שבגוף') ולא מכל אדם אפשר ללמוד וכו' ולכן צריכה להיות הוספה בלימוד באופן נעלה וכו' וגם באחרון של פסח דיבר על התמימים מארץ הקודש וענין ההוספה (השיחה יצאה לאור ותגיע בקרוב לארץ הקודש) כהתעוררות מהנזכר לעיל נקבעה הוספה בלמוד הנגלה והחסידות אחר הסדרים, ובדרך כלל בחסידות לומדים שיחות ומאמרי כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א.
בענין הנזכר לעיל יש להזכיר אשר התמימים יחזקאל סופר ודוד דרוקמאן הכניסו פתקא לכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א שרוצים לתרגם השיחות ללשון הקודש מטעמים שונים, וענה שהענין מצד עצמו טוב ונכון, אלא שמהתימה כיצד מציעים את עצמם, ולאחר שכמו כן פעמים דובר על דבר היתר היציאה מארץ הקודש שהוא להוסיף וכו'.
וגם מישהו שאל על דבר שאי אפשר לו הוספה אחר הסדרים, (כך כמדומה לי שאל) ונענה שאם כן מה ההיתר לצאת ומדוע שוהה כאן. (גם נעניתי מכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א אודות רשימת המנהגים ששלחתי על ידי התמים שלמה טייכטל, וענה 'נתקבל וכל המצורף בזה ותשואות חן תשואות חן').
בשבת בשעת ג' סעודות הולכים התמימים לבתי הכנסת לחזור שיחות, ולהתלמידים מארץ הקודש מתאספים וחוזרים 'מאמר' (מלבד המאמר הנאמר בערב שבת קודש קודם קבלת שבת).. כאן בהכרח נעקר התהד'יקער דווקא של קביעת זמן לאכילה וכו' בפרט בזמן התועדויות וחזרה וכו', וסעודת שבת היא בעת השקיעה. וכהנה רבות. וגם עת שינה וכדומה. בהנוגע ללמוד נגלה שלי, הריני לומד עם התמים יעקב הורביץ, ואם ירצה השם יועיל להיטיב את אופן לימודי.. ויועיל לחסידות בין ללמוד בין בפועל. גם עם התלמידים דכאן הסתדרתי בטוב והמה טובים מאוד.
ולעת עתה לא אוכל לכתוב בפרטות דעתי על ההנהגה דכאן, ובכגון דא המאוחר מדוייק יותר ואמיתו יותר. אולם הא וודאי, שאפשר כאן להיות מונח בנגלה ובחסידות ובתפילה וכו' וכו' באופן נעלה ביותר, ואין ענינים המבלבלים, רק אותם שיש להם יתור כסף נמשכים החוצה ומנצלים את הזול הרגיל בכאן ומי שיש לו כו' רוצה כו' ורואים שנמשכים ואין גבול.
אלא שהעדר כסף גם כן עלול לבלבל, ולזאת שלח לי ה' למחיה עבודות שאינן מבלבלות, כגון הגהת השיחות והמאמרים היוצאים לאור, וכנראה שאקבל גם הגהת הנדפס על ידי קה"ת, גם לפעמים באריזת ספרי קה"ת למשלוח. התמים יוסף יצחק גנצבורג לומד בהתמדה נגלה וחסידות וההנהלה דישיבתו שבעת רצון ממנו. וגם יוסף יצחק פאריז כנ"ל.
בברכה, תלמידו יהושע מונדשיין.
מתשורה שהוציא נכדו ר' שלמה חיים קסלמן.
תגובות
הוסף רשומת תגובה
*רק תגובות מתאימות יתפרסמו לפי החלטת הנהלת האתר