תוויות

אברהם מייזליש אברהם מן אברהם פריז אברהם שמואל בוקיעט אגודת חסידי חב"ד אגף אירועים - לחלוחית גאולתית אגף הוצאה לאור - לחלוחית גאולתית אגף המדיה - ארגון לחלוחית גאולתית אגף פעילות - לחלוחית גאולתית אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אדמו"ר הזקן אהבה אהבה ויראה אהבת ישראל אהרן יעקב שווי אודיו אוכל אונייה אוסטרליה אופנה אור יהודה אוריאל צימר אחדות אחדות השם איטליה אילת אין רע יורד מלמעלה אינטרנט איסורי תורה איסלאם איסר שפרינגר איראן אלול אלוקות אלחנן דב מרוזוב אלי ויזל אליהו חיים אלטהויז אליהו קוק אלימלך צוויבל אלמנה אלעזר וילהלם אלעזר קעניג אמונה אמירת תחנון אמת אפרים אליעזר יאלעס אפרים וולף אפשערניש ארגון לחלוחית גאולתית ארי הלברשטם אריאל שרון אריכות התפילה ארץ ישראל ארצות הברית אשדוד אשה אשכנזים אשקלון אשר גרשוביץ אשר לעמיל כהן אשר פרקש אתכפיא אתר חב"ד און ליין אתר חב"ד אינפו אתר חב"ד פדיה אתר לחלוחית גאולתית ב' אייר ב' ניסן באר שבע בדיקת חמץ בורא העולם בחורי ישיבה בחורים ביטול ביטחון בין הזמנים בינוני בית המקדש בית חב"ד בית כנסת בית ספר למלאכה בית שמש ביתר עילית בן ציון שם טוב בן ציון שמטוב בנות בני ברק בנימין גנדל בנימין נתניהו בנימין קליין בנציון שמטוב בעל מנגן בעל עסק בעלי חיים בערל לאזאר בר מצווה ברוך בועז יורקוביץ' ברוך נחשון בריאות ברית מילה ברכת המזון בשורת הגאולה ג' תמוז גאווה גאולה גבאים גבר גדולי ישראל גדליהו אקסלרוד גוי גזירת המשקה גיהנום גלות גמרא גן ישראל גן עדן גרמניה גרפולוגיה גרשון חן גרשון מענדל גרליק גשם דבר מלכות דוד אבא זלמנוב דוד אופן דוד בן גוריון דוד המלך דוד חנזין דוד לידר דוד מאיר דרוקמן דוד נחשון דוד פורסט דוד רסקין דור השביעי דידן נצח דיקטטורה דירה בתחתונים דמוקרטיה דמי מעמד דעת דעת תורה דרכי החסידים ה' טבת האוהל האריז"ל הבבא מאיר הבבא סאלי הבעל שם טוב הגדה של פסח הגיליון השבועי הדרכה הוסאקוב החסידות הכללית הידור מצווה הילולא היסטוריה הכותל המערבי הכנה לתפילה הלכה הלל מנחם געז הלל פבזנר הלל פרוטקין (פוצ'פר) הלל צייטלין המגיד ממעזריטש המהר"ל מפראג המרכז לענייני חינוך המשך תרע"ב הנהגה הסתכלות גאולתית הסתכלות חיובית הענדל ליברמן הערכה הערצה הפצה הפצת המעיינות הקדוש ברוך הוא הקריאה והקדושה הרב אברהם יצחק קאהן הרב הראשי לישראל הרב יוסף יצחק אופן הרב יוסף רוזין ('הרוגוצ'ובר') הרב יעקב קאפיל גולדברג הרב לוי זלמנוב הרב שמריהו גוראריה הרבי ה'צמח צדק' הרבי המהר"ש הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי מלך המשיח הרבנית דבורה לאה הרבנית חיה מושקא הרבנית חיה מושקא - בת המהר"ש הרבנית חנה הרבנית נחמה דינה הרבנית פריידע הרבנית רבקה הרבנית שטערנא שרה הרבנית שיינא השתטחות התבודדות התבוננות התבוננות פרטית התגלות התוועדות התקשרות ו' תשרי וידאו ויקטור פרנקל ועד הרוחני - ארגון לחלוחית גאולתית ועד להפצת שיחות ז'מבין זאב וולף ('וועלוועל') קסלמן זאב מינצברג זאב קדנר זוגיות זושא אלפרוביץ' זושא וילימובסקי זושא זילברשטיין זושא פויזנר זלמן אבלסקי זלמן ברונשטיין זלמן יפה זלמן לוין זלמן לנדא זלמן משה היצחקי זעמבין זקני החסידים ח"י אלול חב"ד חברון חברות חג הגאולה חג הסוכות חג שבועות חדר שני חדרה חדשות חודש אב חודש אדר חודש אייר חודש חשוון חודש טבת חודש ניסן חודש סיוון חודש שבט חודש תמוז חודש תשרי חוזר חופה חוק מיהו יהודי חורף חי וקיים חיות בעבודת השם חיים אהרן חיים אשכנזי חיים דוד וילהלם חיים יצחק אייזיק לנדא חיים לוי יצחק גינזבורג חיים מאיר גרליק חיים מרדכי אייזיק חדקוב חיים נאה חיים נצחיים חיים קיז'נר חיים שאול ברוק חיים שלום דובער ליפסקר חיים שלום דייטש חיים שלמה דיסקין חינוך חיפה חיצוניות חכמה חנוך הענדל קוגל חנוכה חסידות בויאן חסידות בעלז חסידות ברסלב חסידות גור חסידות ויזניץ' חסידות חב"ד חסידות סדיגורא חסידות סקולען חסידות קוצק חסידות רחמסטריווקה חסידות תולדות אהרן חסידים חרדים חשבון נפש חתונה ט"ו אלול ט"ו מנחם אב ט"ו שבט טבריה טוב טוביה בלוי טור דעה טכנולוגיה טרור י' כסלו י' שבט י"א ניסן י"ב הפסוקים י"ב תמוז י"ד כסלו י"ז תמוז י"ט כסלו יאוש יארצייט יגאל פיזם יגיעה יהדות יהודה גינזבורג יהודה הבר יהודה ושומרון יהודה לייב גרונר יהודה לייב לנדא יהודה לייב רסקין יהודה קלמן מרלו יהודה קרינסקי יהודי יהושע דובראווסקי יהושע זליג פלדמן יהושע מונדשיין יהושע קארף יואל גאנזבורג יוהנסבורג יוכבד זלמנוב יום הולדת יום כיפורים יוסף גולדברג יוסף דוב סולובייצ'יק יוסף דניאל יוסף העכט יוסף יצחק אופן יוסף יצחק בקשי יוסף יצחק גאנזבורג יוסף יצחק וילישאנסקי יוסף יצחק זילברשטרום יוסף יצחק סגל יוסף יצחק סגל - נוף הגליל יוסף יצחק סילברמן יוסף יצחק פלטיאל יוסף יצחק קסלמן יוסף ישעיה ברוין יחודים יחזקאל פייגין יחי אדוננו יחידה יחידות ילדים ונוער ימי החופש יעקב דוד ויינטראוב יעקב יהודה לייב אלטיין יעקב ישראל קניבסקי יעקב לנדא יעקב מרדכי בזפלוב יצחק אייזיק קעניג יצחק אקסלרוד יצחק בן צבי יצחק גולדברג יצחק דב ליברמן יצחק דוד פלקסר יצחק הורביץ (איצ'ה דער מתמיד) יצחק ידגר יצחק מאיר ברסקי יצחק מאיר גוראריה יצחק מישולובין יצחק שפרינגר יקותיאל גרין יראת שמים ירון נאמן ירושלים ירח ישבעם סגל ישיבת 'אהלי תורה' ישיבת אחי תמימים ישיבת חובבי תורה ישיבת חח"ל נוף הגליל ישיבת חח"ל צפת ישיבת תומכי תמימים המרכזית ישיבת תורת אמת חברון ישיבת תורת אמת ירושלים ישיבת תות"ל בית שמש ישיבת תות"ל ברינוא צרפת ישיבת תות"ל ווסטצ'סטר ישיבת תות"ל כפר חב"ד ישיבת תות"ל לוד ישיבת תות"ל רחובות ישעיהו הרצל ישראל אלפנביין ישראל ג'ייקובסהון ישראל גרינברג ישראל דוברוסקין ישראל הלפרין ישראל יצחק זלמנוב ישראל יצחק זלמנוב - לוד ישראל לייבוב ישראל נח בליניצקי ישראל פרידמן יתום כ' טבת כ' מנחם אב כ' מר חשוון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ח ניסן כ"ח סיוון כבוד כינוס השלוחים כנסים כסלו כפר חב"ד כשרות כתב יד קודש כתיבה לרבי ל"ג בעומר לב לייבמן לוד לוי וולף לוי זלמנוב לוי יצחק ניסלביץ' לויים לחיות משיח לחיים לחלוחית לחלוחית גאולתית לחלוחית חסידית ליובאוויטש ליל הסדר לימוד החסידות לימוד התורה ליקוטי תורה לקוטי שיחות לשון הקודש מאיר הרליג מאיר וולישאנסקי מאיר צבי גרוזמן מאמר חסידות מבצעים מגדל העמק מגילת 'איכה' מגילת אסתר מגילת קהלת מגילת רות מגילת שיר השירים מדרש מוות מוזיקה מוחין מוטי עדן מונטריאול מונסי מוסדות חב"ד מוריסטון מזוזה מחנה קיץ מחצית השקל מחקר מיכאל דווארקין מיכאל חנוך גולומב מיכאל מישולובין מיכאל סלאווין מיר מירון מכונית מלחמה מלכות מנהגי חב"ד מנחם וולפא מנחם זאב גרינגלאס מנחם זיגלבוים מנחם טל מנחם כהן מנחם מנדל הראל מנחם מענדל גולוכובסקי מנחם מענדל גינזבורג מנחם מענדל ליברמן מנחם מענדל נחשון מנחם מענדל עמאר מנחם מענדל פרידמן מנחם מענדל פרלוב מנחם מענדל קופרשטוך מנחם מענדל רייצעס מסירות נפש מעלות מענדל דערען מענדל וועכטער מענדל מרוזוב מצה מצוות מצרים מקווה מקרא מגילה מרדכי אליהו מרדכי בן דוד מרדכי דובין מרדכי שמואל אשכנזי מרירות משה אורנשטיין משה גולדשמיד משה גוראריה משה הלל משה וובר משה זלמנוב משה יהודה קוטלרסקי משה לידר משה מישולובין משה מרדכי ארנשטיין משה סלונים משה פיינשטיין משה צבי נריה משה קורנוויץ משה קליין משה רבינו משה שלמה לויטין משולם ישעיהו זושא שובּ משחק שחמט משטרה משיח משכיל משלוח מנות משמעת משפחה משפיע משפיעי חב"ד משקה מתנה נבואה נוסטלגיה נועם וגנר נוף הגליל - נצרת עילית נחום טרבניק נחום שמריה ששונקין נחלת הר חב"ד נחמיה גרייזמאן נחמיה סגל נחמן יוסף טברסקי נחמן לרנר נחמן סודאק נחמן שפירא ניגון חסידי ניגוני חב"ד ניו יורק ניידות חב"ד ניסיון ניסן נמנוב נישואין נס נסיעה לרבי נפש אלוקית נפש בהמית נפתלי אסטולין נצרות נשים נשמה נתן גוראריה נתניה סאטמר סגולה סדר ההשתלשלות סדר ניגונים סופר סטלין סידור קידושין סיפור סליחות סמיכה סמים סנדי וולישאנסקי סעודת משיח ספירת העומר ספר 'דרך מצוותיך' ספר 'נועם אלימלך' ספר ה'זוהר' ספר השיחות 'תורת שלום' ספר התנ"ך ספר יוסיפון ספר עבודת התפילה בדור השביעי ספר תורה ספרדים עבודת השם עבודת התפילה עברית עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) עובד השם עובדיה יוסף עופר מיודובניק עיתון 'בית משיח' עיתון 'כפר חב"ד' עיתונות עלילת הרופאים עם ישראל עמלק עמנואל עמרם מלכא ענווה עקיבא ווגנר ערבים עשירות עשרה בטבת עשרת המבצעים פאה פאנל פדיון נפש פולטובה פוליטיקה פולין פונוביז' פורים פחד פנחס אלטהויז פנימי פנימיות התורה פסח פסח שני פסיכולוגיה פרוייקט אתר לחלוחית גאולתית פריז פרנסה פרסום משיח פרסום ראשון פרץ מוצ'קין פרשת השבוע פרשת השבוע באור החסידות פרשת זכור פתגם חסידי צבא צבא הגנה לישראל צבאות השם צבאות השם מגדל העמק צדיק צדקה צום צום גדליה ציונות ציור ציצית צמח אברהם צניעות צעירי אגודת חב"ד צפת צרפת קאפוסט קבלת המלכות קבלת עול קבלת פני משיח קדושה קה"ת קול קורא קונטרס בד קודש קונטרס החלצו קונטרס העבודה קונטרס התפילה קונטרס עץ החיים קופת רבינו קורונה קורס קיבוץ גלויות קידוש לבנה קיץ קליפורניה קלמן ויינפלד קראון הייטס קרבנות קריאת התורה קריאת שמע שעל המיטה קרית אתא קרית גת קרית מלאכי ר' אייזיק מהומיל ר' ברקע חן ר' דוד הורודוקער ר' הלל מפאריטש ר' יואל כהן ר' לוי יצחק מברדיצ'וב ר' לוי יצחק שניאורסהון ר' מנחם מענדל הכהן הורנשטיין ר' מענדל פוטרפס ר' משה הכהן הורנשטיין ר' משה נפרסטק ר' פינייע קארף ר' שילם קוראטין ר' שלום בער גאנזבורג ר' שלום בער קסלמן ר' שלמה חיים קסלמן ראובן דונין ראובן וולף ראש השנה ראש ישיבה ראשון לציון ראשי רבותינו נשיאנו רבי אהרון רוקח רבי אלימלך מליז'נסק רבי ברוך ממז'יבוז' רבי חיים וויטאל רבי חנינא בן דוסא רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש רבי יעקב אלתר - האדמו"ר מגור רבי ישראל מרדכי טברסקי רבי נחמן מברסלב רבי פנחס מנחם אלתר - האדמו"ר מגור רבי שמעון בר יוחאי רבי שניאור זלמן אהרון שניאורסהון - הרז"א רבנות רבני חב"ד רבנים רגישות רגשות רדיו רוחניות רוסיה רופא ריקודים רמב"ם רשת אהלי יוסף יצחק שאול אקסלרוד שאול דובער זיסלין שאול רוזנבלט שבע מצוות בני נח שבעת המידות שבת שבתי יונה פרידמן שואה שוחט שולחן ערוך שחיטת ליובאוויטש שי שמעון כהן שידוכים שיעו שיעור חסידות שלג שלום בער כהן שלום דובער וולף שלום דובער וולפא שלום דובער ליפסקר שלום דוד גייסינסקי שלום הורביץ שלום הלל שלום יעקב חזן שלום פלדמן שלושת השבועות שליחות שלמה גורן שלמה זלמן הבלין שלמה זלמן לבקיבקר שלמה זרחי שלמה חיים קסלמן שלמה יוסף זוין שלמה יצחק פראנק שלמה פישקל שלמה רוזנבלט שלמה רסקין שלמה שטרנברג שמואל אזימוב שמואל גרונם אסתרמן שמואל גרייזמן שמואל זלמנוב שמואל חיים בלומינג שמואל לו שמואל לויטין שמואל מנחם מענדל שניאורסון שמואל מקמל שמואל רוט-ארגמן שמחה שמחת תורה שמיני עצרת שמירת הברית שמירת הסדרים שמירת העיניים שמעון גד אליטוב שמריהו הראל שנה לועזית שניאור זלמן גופין שניאור זלמן גפני שניאור זלמן גרליק שניאור זלמן חנין שניאור זלמן לבקובסקי שניאור זלמן שז"ר שנת הקבוצה עם הרבי שנת הקהל שער היחוד והאמונה שפת האידיש שקר שרגא זלמנוב שריפת חמץ תאווה תהילים תודה תוכנית הוידאו - שאו מרום עיניכם תומכי תמימים תורה תורה אור תורת החסידות תורת הסוד והקבלה תחיית המתים תיקון המידות תיקון חצות תל אביב תל ציון תמונות תמונת היום תמימים תניא תענית אסתר תפילה תפילה בציבור תפילין תפילת מנחה תפילת ערבית תקיעת שופר תשובה תשנ"ב תשנ"ג תשנ"ד תשעה באב תשפ"ד תשפ"ה
הצג עוד

מה יש ללמוד מהשואה וכיצד לנקום בהיטלר? • מכתב מעורר השראה


אנו מגישים מכתב מיוחד ומעורר השראה שכתב הרבי מלך המשיח לסופר אלי ויזל ע"ה - שהיה ניצול שואה, ובו מסביר הרבי את הגישה הנכונה לשואה, מה ניתן ללמוד מהאירוע של רציחת מיליוני היהודים וכיצד יש לנקום בהיטלר ימח שמו • 'זה בודאי יתרום למפלתו של היטלר, שלא הצליח לגרום שיהיה חסיד ויז'ניץ אחד פחות; אדרבה, יגדל ילדים ונכדים, חסידי ויז'ניץ עד סוף כל הדורות. ואינני מתכוין כאן לסתם בדיחה, אף כי אינני מתעקש שיהיה חסיד ויז'ניץ או חסיד ליובאוויטש, או סתם יהודי שומר תורה ומצווה' לקריאה

•••


אלי ויזל ע"ה היה ניצול שואה, סופר מפורסם וחתן פרס נובל לשלום. לויזל היה קשר הדוק עם הרבי מלך המשיח. הוא ביקר ב-770, בית מדרשו של הרבי, כמה וכמה פעמים ועמד עם הרבי בקשר מכתבים תכוף. בהזדמנות אחת הוא אמר: 'כשאני עומד בפני התלבטות בעניינים אישיים, אני שואל את עצמי מה אבי היה אומר. כשאני עומד בפני התלבטות בעניין ציבורי, אני שואל את עצמי מה הרבי מליובאוויטש היה אומר'.

אנו מביאים בפניכם אחד מהמכתבים שכתב אליו הרבי שליט"א. במכתב - שנכתב באידיש, שפת האם של ויזל ומופיע כאן בתרגום חופשי לעברית - ניתן ללמוד רבות גם על גישתו של הרבי לשואה: לא רק אבל וכאב לצד תמיהה-בקשה מול בורא העולם, אלא גם התמקדות בעתיד ובנקמה האמיתית בהיטלר. הרבי ביקש מאלי ויזל להקים משפחה, למרות כל הטראומה שחווה באושוויץ. הרבי חזר על בקשה זו פעמים נוספות, ובסופו של דבר אכן הקים ויזל בית בישראל.

לקריאת מכתבו של הרבי מכ"ד ניסן תשכ"ה:

'הגיע לידי 'במקרה' מאמרו בגליון הפסח של 'ג'ואיש אדווקט' - 'על אתאיסטים יהודיים'. 'במקרה', כי מאמרו מופיע מעברו השני של מכתבי בנושא 'דו-שיח'. אבל ודאי מיותר להבהיר שאצלנו, יהודים, לא קיים כלל נושא המקריות, כי הכל הוא בהשגחה פרטית. כיוון שיהודי מחפש תמיד רמזים, הנני מוצא במפגש האמור של מאמרינו אפשרות לנצל את ההזדמנות ולכתוב לו כמה שורות, לאחר ההפסק הארוך מדי בהתכתבות שלנו, או - מספר מילים בהתוועדות. אגב, מסרו לי שנכח כמה פעמים ב'התוועדויות', אבל משום מה לא רצה להתקרב יותר.

מטבע הדברים, מאמרו עורר את התענינותי וקראתי אותו בעניין. כותב, שתחילה סבר כי 'התפרצותו של הראביי הנודע לשמצה (או הטראגי-קומי) נגד הקדוש ברוך הוא היוותה ביטוי של מחאה (נגד חוסר-הצדק של העולם)'. אני מניח שזה משחק מילים בלבד, כי וודאי ידוע לו שאחד שהתחנך בסמינר של תנועה, שכל הפילוסופיה שלה היא נגד מאבק והתמודדות, והמגמה היא רק לעשות את החיים יותר קלים ונוחים - לא שייך לרמה כזו.

המאמין הגדול ביותר הוא זה שיכול לטעון

ברור שאני מסכים איתו שהטענה של 'השופט כל הארץ לא יעשה משפט!', יכולה להיות אמיתית ובעלת תוקף ראוי - רק כאשר היא פורצת מלב כואב של בעל אמונה עמוקה. משום כך אנו אכן מוצאים שהראשון שביטא טענה זו היה אברהם אבינו, המאמין הגדול ואבי ה'מאמינים בני מאמינים'.

חכמינו זכרונם לברכה גם מספרים לנו, כי הראשון שהעלה את השאלה של 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו', היה לא אחר מאשר משה רבינו, מי שלימד את בני ישראל ואת כל העולם, את הרעיון של 'אנוכי ה' אלוקיך' ו'לא יהיה לך אלוקים אחרים', כאשר 'אלוקים אחרים' כולל גם את השכל וההבנה האנושית, כשהופכים אותם לאליל ופוסק אחרון.

לכן הפליא אותי שלא המשיך את המהלך הרעיוני ולא הסיק את המסקנה המתבקשת. הרי המענה לטענתו של משה רבינו - כאשר, לפי סיפור חכמינו זכרונם לברכה, הראו לו שסרקו את בשרו של רבי עקיבא במסרקות של ברזל וכו', ומשה רבינו זעק 'זו תורה וזו שכרה?!' - היה כידוע: 'שתוק, כך עלה במחשבה!'. הבה נזכור שטענתו של משה רבינו הרי לא התבטאה במלים בלבד, כי אם בעיקר במחשבה, ולכן המענה [של הקדוש ברוך הוא:] 'שתוק' לא היה רק ציווי שלא לדבר על כך, אלא גם להמנע מלהרהר בכך.


וההסבר היחיד היה - 'כך עלה במחשבה (העליונה)', דבר שבעצם אינו מהווה הסבר כלל. למרות זאת הדבר לא החליש את האמונה של משה רבינו ושל כל שאר השואלים והדורשים האמיתיים. אדרבה, רק חיזק את אמונתם, כפי שאנו מוצאים זאת במפורש אצל איוב; כך גם אצל אברהם אבינו, שלא זו בלבד שנשאר איתן באמונתו, אלא גם יכל לעמוד בכל הנסיונות; וכך גם שאר ה'מתקוממים', נשארו באמונתם העמוקה עד יומם האחרון.

אני מאמין שיסכים איתי, שלא היתה זו תופעה מקרית שכל השואלים האמיתיים נשארו באמונתם. כלל לא היה יכול להיות אחרת. שכן, אם רק מתכוונים לקושיא באמת, והיא ביטוי ותוצאה של רגש של צדק ויושר אמיתי, הרי מובן, שרגש עמוק כזה יכול לבוא רק משכנוע עצמי מוחלט שהצדק האמיתי הוא צדק הנובע ממקור על-אנושי, דהיינו, שהוא נעלה הן מהשכל האנושי והן מהרגש האנושי. לכן הקושיא נוגעת לא רק לרגש ולשכל, אלא גם לפנימיות ועצם מציאותו.

אך לאחר ההתבטאות הסוערת הראשונית, הוא מגיע בהכרח למסקנה שכל הגישה של הצבת קושיא ורצון להבין בשכל את מה שלמעלה מהשכל, אין לה מקום. לכן הוא מוכרח - לאחר ההתפרצות המזעזעת וחדורת הכאב - לבוא סוף סוף למסקנא 'עם כל זה אני מאמין!'. ואדרבה בעצמה גדולה יותר.

לא היה כל חדש בשואה

האמור לעיל מתייחס למאמרו. אך יש נקודה נוספת בדבר, נקודה שנוגעת לכל הבעיה, ומפליאה ההתעלמות ממנה. כוונתי כדלקמן: ככלות הכל, הרי כל העניין של 'הניגוד' הנזכר עם אמונה, אינו דבר חדש שצף ועלה בדורנו. עמנו כבר עבר שחיטות ושמדות רחמנא ליצלן בדורות הקודמים.

יתכן שמסעי הצלב, למשל, מבחינת ההיקף היחסי ובהתאמה, לא היו קלים יותר מאלו של היטלר, ולכך נוסף ההבדל שאז לא היתה אפילו קרן תקוה שהמצב ישתנה; השחיטות התנהלו בשם 'אותו האיש' והשילוש, שבמשמעות היהודית זוהי עבודה-זרה אמיתית, שיהודים לא יכלו לקבל בשום אופן; לאחר שהטורקים נוצחו בידי הצלבנים לא היתה כל תקווה משום 'בעלות ברית'.

בעוד שבתקופת היטלר ימח שמו - השחיטות התקיימו 'סתם' מפראות וטבע חייתי של האדם, והיה אפשר לקוות, שאולי בכל זאת העולם יזדעזע, והעיקר, שבעלות הברית ינצחו סוף כל סוף, ויעשו להיטלר ימח שמו - סוף. במילים אחרות: היהודי המאמין עד 1940, שנולד במאה ה-20 וידע אודות ההיסטוריה היהודית וחוויות עמנו, עם כל הגזירות ושמדות רחמנא ליצלן של נושאי הצלב וקודם לכן, עד נבוכדנצר מלך בבל וכו', היה יכול רק לשאול, מדוע הוא ומשפחתו מעורבים בתכניתו של היטלר; 

אך בעצם הענין התמידי של 'עומדים עלינו לכלותינו' ובהצלחה מסוימת, לא היה לגביו שום חידוש: ממילא לא יכל היטלר לפגוע באמונתו בריבונו של עולם. רק מי שהאמונה שלו היתה חלשה גם קודם והוא חיפש 'ביסוס' להכחשתו את רבונו של עולם, מצא ביסוס שכזה, כביכול, בפרשת היטלר.


לא רק שהעולם שתק, הוא גם היה מרוצה

פרשת היטלר אכן הביאה חידוש, אבל באפיק אחר - בתחום ההתפתחות האנושית, התרבות והקידמה. רבים האמינו - במיוחד בין אלו המכונים נאורים - כי במאה ה-20, לאחר שהשיגו קידמה כזו, עם מערכות פילוסופיות 'גבוהות' שונות, עם השכלה גבוהה בהיקף רחב, עם מערכת בתי ספר כזו וכל כך הרבה אוניברסיטאות, עם תרבות מפותחת כזאת וגינוני נימוס נאים שכאלה, לא יכול להתרחש מה שהתרחש ב'ימים החשוכים של ימי הביניים'.

דעה זו קבלה ביטוי בספרות, בעתונות, וגם בשיחות בעל פה של אישים והוגים מובילים. בכך רצו לסתור את הגישה ה'נושנה' של התנ"ך, ש'חסד לאומים חטאת', ואת דעתו של רשב"י ש'הלכה ידוע שעשו שונא ליעקב'. לפתע באה ההתמוטטות הגדולה, וכל התרבות והקידמה של המאה ה-20 התפוררה. התברר, שאין כל סתירה בכך שאדם שמצד אחד הוא פילוסוף, או משורר, עם גינוני נימוס נאים, ונערץ בחברה הגבוהה בסלון בברלין, ואותו אדם מגיע לטרבלינקה וכדומה ומבצע את כל אותם הדברים שבוצעו שם. ולא מדובר כאן על מקרים יוצאים מן הכלל, מפלצות בצורת אדם, אלא אודות 100 מיליון אנשים, עם שלם.

ובתוך כך - בלשון כותרת ממאמריו - 'העולם שתק'. ולזה עוד ניתן להוסיף כותרת משנה, שחלק נכבד ביותר מהעולם היה מרוצה מכך שה'דבר' מתבצע (גם [או למרות] שהוא מבוצע על ידי אחרים). אם פרשת היטלר אמורה לזעזע אמונה כלשהי, היא צריכה, לא רק לזעזע, אלא גם להוכיח בבירור, שאין להסתמך על הרגש של צדק ויושר אנושי, גם כאשר האדם רכש השכלה גבוהה והסמכה אוניברסיטאית, והוא גם בנו של אקדמאי מוסמך.

לצערנו ולבושתנו, חוששים לצאת בגלוי עם מסקנה מוחשית זו, שלא לדבר על התוצאות ההגיוניות שהמסקנה צריכה להוביל אליהן בנוגע לחיי היום יום. ההימנעות הבלתי מוסברת הזו נמצאת לצערנו גם אצל דוברים דתיים, וגם אצל כאלה שראו במו עיניהם מה אנשים מסוגלים לעולל אם משאירים אותם ברשות עצמם. וזאת, כאמור בתחילה המכתב, כי מחפשים להקל את החיים ולעשותם נוחים יותר, ושהשינה תהיה עריבה יותר. כי קל יותר ללכת יחד עם העולם, למרות שזהו אותו עולם ששתק, ובחלק גדול גם היה מרוצה בליבו.


חשוב לזכור ולא לשכוח - אבל לא רק..

וכעת הנני מרשה לעצמי הערה אישית, הקשורה בשיחתנו כאשר נפגשנו בחדר. סדרת מאמריו 'והעולם שתק' עוררה בי שוב את הרעיון, שברצוני להביע כאן, בהזדמנות זו: לזכור ולא לשכוח, כפי שהתורה אומרת: זכור את אשר עשה לך עמלק - ברור שהוא, בהחלט, דבר חיובי; בלשון חכמינו זכרונם לברכה, זוהי מצות עשה. במיוחד כאשר רואים את המגמה המתפתחת, והמאמצים לשכוח ולהשכיח.

אבל לאחר כל זה, הזכירה - היא רק חלק אחד של התפקיד המוטל עלינו. החלק האחר, ואולי עוד יותר חשוב, הוא לעבוד ולהשפיע באופן פעיל נגד מה שמכונה 'הפיתרון הסופי' שהיטלר, בדיוק כמו המן, זממו. התגובה צריכה להתבטא במעשים בכיוון של 'כן ירבה וכן יפרוץ'. כדי להשיג מטרה זו, לא תסייע ההתמרמרות הנובעת מזכירה מתמדת ואי-שכחה, עד כמה שתהיה חשובה. הכרחי להגדיל ולטפח את העידוד לבנות את העם היהודי, כעם יהודי, מן הבחינה הפשוטה של 'ויפרו וירבו ויעצמו במאוד מאוד' - ההיפך הגמור של 'הפיתרון הסופי' שתוכנן.

כמו בכל הדברים, כך גם בזה, חשוב - בנוסף לעידוד המילולי - להראות דוגמא חיה. במיוחד אחד שחווה בעצמו את כל הדברים הללו, צריך בוודאי להראות, כי לא זו בלבד שהיטלר יימח שמו לא ניצח, אלא אדרבה, בהתרסה נגדו ונגד עוזריו, דווקא להקים משפחה גדולה עם בנים ובנות ונכדים.


הנני מרשה לעצמי לומר בכל התוקף, כי מבלי הבט עד כמה חשוב לספר לדור הנוכחי מה קרה לנו, ועד כמה שלא יהיה זה קשה להשתחרר מאותם זכרונות וחוויות, המשימה הראשונה, לפי הבנתי, היא לקיים בעצמנו את ה'בעל כרחך אתה חי', עם דגש על אתה חי, כלומר, שהחיות תהיה מורגשת. במילים אחרות: עליו לעשות כל מאמץ להתנתק ברגע זה מאותן החוויות ולהיכנס לסדר חיים, חיי נישואין, להקים בית יהודי ומשפחה יהודית.

זה בודאי יתרום למפלתו של היטלר, שלא הצליח לגרום שיהיה חסיד ויז'ניץ אחד פחות; אדרבה, יגדל ילדים ונכדים, חסידי ויז'ניץ עד סוף כל הדורות. ואינני מתכוין כאן לסתם בדיחה, אף כי אינני מתעקש שיהיה חסיד ויז'ניץ או חסיד ליובאוויטש, או סתם יהודי שומר תורה ומצווה.

אך אם הדבר יכול להיות באופן זה, וודאי טוב. ומכיון שעבר בחייו דברים קשים, וכעת נמצא באמריקה, הרי אם ירצה באמת ישיג גם את זה. והשם יתברך יצליחו. מכתב ארוך מדי? אך אם לאחר חג השבועות ינשא כדת משה וישראל במזל טוב - כדאית הכתיבה שלי וגם טרחת הקריאה שלו'.

תגובות

300,000 צפיות, 2000 כתבות - ארגון 'לחלוחית גאולתית' עושה היסטוריה במדיה

300,000 צפיות, 2000 כתבות - ארגון 'לחלוחית גאולתית' עושה היסטוריה במדיה
הקליקו על התמונה לכתבה המלאה

רבני ומשפיעי חב"ד מעוררים: תפילה באריכות קריטית לכל יהודי

רבני ומשפיעי חב"ד מעוררים: תפילה באריכות קריטית לכל יהודי
הקליקו על התמונה לכתבה המלאה

כתבות פופולריות

צפו: השוני הגדול בין ההתבודדות ביער לבין ההתבוננות בעבודת התפילה

הרבי על ישראל: דיקטטורה במסווה של דמוקרטיה

צפו: הוידאו המלא מהפאנל בכינוס השלוחים העולמי - 'עבודת התפילה בחיי השליחות'

קונטרס ראש חודש כסלו ה'תשנ"ג • מוגה על ידי הרבי

וידאו מבהיל: הרבי כפי שאף פעם לא ראיתם

לתועלת הגולשים: לימוד מתורת נשיאי החסידות בחודש כסלו

בכנס מושקע: מאות הודרכו 'איך להתפלל' בישיבה הקטנה בצפת • גלרייה ענקית

השליחים של חב"ד • אלי ויזל במאמר הערכה

הרב יורקוביץ' תובע: נותנים לך כוחות ליישם את הדרישה להתפלל באריכות

מה חשוב מאוד לחנך מגיל צעיר? • הרב יוסף יצחק גאנזבורג

לכתבות תוכן על 'גאולה ומשיח'

לכתבות תוכן על 'גאולה ומשיח'
לחץ על התמונה

לכתבות תוכן על 'אהבת ישראל'

לכתבות תוכן על 'אהבת ישראל'
לחץ על התמונה

לכתבות תוכן על 'עבודת התפילה'

לכתבות תוכן על 'עבודת התפילה'
לחץ על התמונה

לכתבות תוכן על 'ניגון חסידי'

לכתבות תוכן על 'ניגון חסידי'
לחץ על התמונה

טורים נבחרים

ארכיון

הצג עוד

כתבות מובחרות

נחשפה: הקלטה נדירה של הרבי הריי"צ מנגן בדביקות

וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם • מאמר גדוש על 'עבודת התפילה'

ביקור נדיר: הרבי בפגישה עם האדמו"ר מגור הנוכחי

הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה.. • מאמר עשיר על ניגוני חב"ד

חשיפה היסטורית נדירה: הרבי הריי"צ מתוועד בחריפות על ההכרח להתפלל באריכות

100 התוועדויות של משפיעים מחסידות חב"ד • מיוחד

הרב זושא אלפרוביץ': 'יחי אדוננו' זה ניגון של הרבי!

מרעיד לב: הרבי הריי"צ מתאר בזעזוע את קורות תשעה באב

התמונה שחוללה סערה: נחשפה תמונה של הרבי הרש"ב? • הסיפור המלא

'משקה המשמח' • כל המידע על 'גזירת המשקה'

צור קשר

שם

אימייל *

הודעה *

למאגר התכנים הענק - לחץ על סמל הארגון

למאגר התכנים הענק - לחץ על סמל הארגון
אתר זה מופעל על ידי ארגון 'לחלוחית גאולתית'. אימייל: lgch770@gmail.com.