לשמוח כשטובחים באכזריות יהודים? שיחה מבהילה ועכשווית של הרבי הריי"צ

'מצבם המר של אחינו ואחיותינו והפחד הנורא האופף אותי כשאני מתבונן באיום של מחשבת המן, אינם נותנים לי מנוח, ועצם נפשי זועק: יהודים מכל העדות והחוגים, הצילו את אחיכם ואחיותיכם מיד! הצילו! הצילו!': בקשר למלחמת 'חרבות ברזל' בישראל, מערכת אתר 'לחלוחית גאולתית' מגישה שיחה מבהילה ועכשווית מתמיד שאמר הרבי הריי"צ במהלך סעודת פורים בשנת ת"ש בניו יורק, בה מסביר הרבי כיצד ניתן לשמוח בשמחת הפורים בה בשעה שהנאצים חיות האדם ימח שמם טובחים באכזריות ביהודים - מנער ועד זקן • מה ההבדל בין מלחמת העולם הראשונה לשנייה? איזה סיפור עם הרבי הרש"ב נותן פיתרון לסתירת מצבי הרוח? ובאיזו סיטואציה שמע הרבי הריי"צ זעקת 'שמע ישראל' שלא ישכח לעולם? • להתוועדות הסוחפת של הרבי הריי"צ

•••

 ☚ 'להכיר באמת הגמורה': הרבי הריי"צ קובע מה סיבת היסורים של ישראל • רלוונטי מתמיד 

בקשר למלחמת 'חרבות ברזל' בישראל, מערכת אתר 'לחלוחית גאולתית' מגישה שיחה מבהילה ועכשווית מתמיד שאמר הרבי הריי"צ במהלך סעודת פורים בשנת ת"ש בניו יורק, בה מסביר הרבי כיצד ניתן לשמוח בשמחת הפורים בה בשעה שהנאצים חיות האדם ימח שמם טובחים באכזריות ביהודים - מנער ועד זקן.

לשיחה המלאה:

'חג טוב, פורים טוב! לחיים. היום פורים. וצריכים לשמח עצמנו בשמחת פורים. אני נמצא תחת הרשום הגדול ממה םעבר עלי יותר נכון ממה שעובר עלי כעת, כי עדיין, גם בבואי במדינה הנקראת כיום, בעזרת השם יתברך 'ארץ מנוחה', עומר אני תחת ההשפעה בה הייתי נתון לפני שבועות מספר במחיצתם של אחים רצוצים ונדכאים.

כואב ודומע לבבי על חורבן היהדות, חורבן הדת וחייהם הקשים והמרים של יראי האלוקים במדינות מסויימות, ושאלת החיים בה נתונים מיליוני יהודים. בטוח אני כי אתם כאן בוודאי מתארים לעצמכם את תנאי החיים האיומים ביותר בהם נתונים כיום אחינו ואחיותינו, היושבים רעבים וערומים, במרתפים ובעליות גג, כדי למצוא להם מחבוא מפני החיה הרעה המשתוללת, אלה שקראו להם פעם - גרמנים.

כפי שאני מכיר את הטבע התמימותי של יהודי אמריקה בכלל, ובאוירה בה חיים עסקני הכלל היהודיים כאן, אני בטוח, שלא זו בלבד שאין הם יכולים לתאר לעצמם את ההתנהגות הרצחנית של החיה הרעה הגרמנית, אלא שגם לא ירצו להאמין במציאות רצחנית זו, ומה גם להבין את מחשבת המן, שהכריז בגלוי על כוונתו האיומה להרוג ולהשמיד ולאבד את כל היהודים - היה לא תהיה, אנו יושבים כאן ושמחים בשמחת פורים. 

מסתכל אני על הכינוס הנערך כאן ברוך השם, ולנגד עיני מרחפות מראות האימים קורעי הלב מכל אותן הצרות - לא עלינו, אשר אחינו התנסו בהן מידי הפולנים ולאחר מכן בימי המלחמה מידי הגרמנים - ימח שמם.

••

ימי המלחמה! כל כך בקלות ובפשטות אומרים - ימי המלחמה. אני מאמין שנמצאים כאן אנשים שתיו את שנות מלחמת העולם הראשונה, ולפי מידת הצרות והיסורים של אותה מלחמה, ימדדו את המצב המר של מלחמת ההשמדה הנוכחית. ברם, ידידיי אחיי ורעיי, אין זה דומה כלל וכלל. זוכר אני היטב את מצב הרוח המזעזע והאנחות העמוקות שהיו נשמעות בערים ובעיירות מהידיעות המרות שהיו מגיעות מהחזית במלחמת העולם הראשונה.

 ☚ מרתק: איזו תפילה חיבר הרבי הריי"צ 'בעד שלום המדינה'? 

היתה חזית והיו ערים. כלומר, נשים, ילדים ואנשים זקנים לא היו בחזית. ואילו במלחמה הנוכחית בפולין, שונה המצב ילדים, נשים, זקנים חולים נמצאים כולם בחזית. שכן, החזית היה בתוך הערים. העיר בה נמצאו נשים, ילדים, זקנים חולים, הומטרה בפגזי תותחים ובפצצות תבערה. אלפי אנשים נקברו תחת הריסות בתיהם, תוך שניות אחדות, מפצצות התבערה.

הדלות היהודית בפולין היתה גדולה מאד ונרגשה בכל ענפי החיים, ועל כולם בשאלת הדיור, ושכונות היהודים בורשה היו מיושבות בצפיפות. בימי המלחמה הקריטיים, קרה הדבר, שבמשך שניות ספורות נהרס בנין בן כמה קומות וכל גרי הבית, ביניהם ילדים, נשים, זקנים וחולים, נשרפו או נקברו חיים תחת ההריסות.

אחרי הפצצה היו מוצאים ברחובות העיר גןםןח אנשים מרוסקים מעורבים בגופות מתים - להבדיל - של סוסים וכלבים. אברי גוף אדם היו מתגוללים ברחוב. הרי זה חלק קטן בלבד מהגורל המר שעבר עלינו בימי המלחמה בפולין. אחרי ימי המלחמה באו ליהודים ימים ולילות מרים וחשוכים, בודאי ישנם רישומים, תיאורים וידיעות בכתב מכל האכזריות שנעשו לאחינו ואחיותינו, אך אינה דומה שמיעה לראיה.

••

עשרים ושבע ימי המלחמה האיומים בוורשה [י"ז אלול תרצ"ט - י"ד תשרי ת"ש] ושמונים ואחד [י"ד תשרי - ד' טבת ת"ש] ימי האכזריות ופחד המוות שאחריהם, אינם נותנים לי לחזור אל עצמי. מצבם המר של אחינו ואחיותינו והפחד הנורא האופף אותי כשאני מתבונן באיום של מחשבת המן, אינם נותנים לי מנוח, ואני זועק: יהודי אמריקה מכל העדות והחוגים, הצילו את אחיכם ואחיותיכם מיד!

תורת החסידות מלמדת שעל האדם לשלוט על עצמו, ואחת מדרכי החסידות היא, שעל חסיד לדעת איך לכלוא במדה מסויימת את חוויית רגש הלב הפנימית, כמו שהרבי נשמתו עדן אומר: 'מוח שליט על הלב'. אכן, מוח שליט על הלב, חסידות מלמדת איך אפשר להביא לכך שהשכל שבמוח ישלוט לא רק על המדות שבלב שתהיינה מדות על פי השכל, אלא שהשכל שבמוח גם יכלוא את חוויית רגש הלב הפנימית, ודרכי החסידות מלמדות איך לנצל במדה הטובה ביותר את המוח שליט על הלב בחיי עבודת השם.

 ☚ מסווג: תיק החקירה של הרבי הריי"צ מארכיון הק.ג.ב. התגלה 

ברם מוח שליט רק על הלב ולא על עצם הנפש. עצם הנפש אינו מרשה שיכסו עליו, עצם הנפש זועק מתחת לכל מכסה. עצם הנפש מבטא עצמו בכל כוח הנפש, בלי הבדל של זמן ומקום. בכל מקום ובכל זמן אומר עצם הנפש: דבר זה מעסיק את עצם הנפש. בישבי כעת כאן בסעודת פורים, הריני חי ברוחי עם היהודים ואנ"ש וביחוד עם תלמידי ישיבות 'תומכי תמימים' שנשארו שם, ועצם נפשי קורא אליכם ולכל אחד מישראל: הצילו! הצילו!..

••

ביודעי חוזק האמונה הפשוטה הבטחון והתקווה, שישנם ביהודים ובאנ"ש בכלל ובבני תורה ותלמידי 'תומכי תמימים' בפרט, הריני בטוח שגם אלה היושבים בארץ צלמוות, המתחבאים במרתפים ובחורבות, רוצים גם הם לשמח עצמם בשמחת פורים, אבל במצבם אין זה מציאותי כלל. ירחם השם יתברך ויעניק ישועה לכלל ישראל.

ביושבי איתכם כאן וברוחי חי עם אחינו השבורים והנדכאים, אני פונה אליכם בקריאה לנחם את לבי השבור, לערוך מגביות כדי לתת לי האפשרות להציל את תלמידי 'תומכי תמימים' ולהביאם למקום מנוחה שיוכלו להמשיך בעבודתם בתורה ובעבודה.

••

באחד מימי ערב יום כיפור - היה זה למעלה מחמשים שנה – בשנת תרמ"ח או תרמ"ט - אירע בליובאוויטש מאורע שהיה דומה, פחות או יותר, למצבי כיום..  בשנת תרמ"ח או תרמ"ט, בערב יום כיפור נכנס ר' זלמן אל אבי מיד אחרי התפלה ב'חג טוב' שמח ורחב. אבי היה אז במצב רוח רציני מאוד ושקוע כספר שלמד, וענה לו: אכן, בעת חג וחג הוא מוערים לשמחה, אך זה הרי ערב יום כיפור צריכים להיות במצב של התעוררות חשובה מעומקא דליבא, וחשובה היא חרטה על העבר וקבלה טובה על להבא. 

ר' זלמן ענה: רבי, אנחנו חיילים. ערב יום כיפור עד לצהרי היום, אמר השם יתברך שהוא חג וציווה להיות בשמחה, אחרי הצהרים צריכים להתפלל מנחה, לומר 'על חטא' ולעשות תשובה. וסיים: רבי, תנו לי מזונות [לעקאח]. אבי היה מרוצה מאד מתשובתו של ר' זלמן, נתן לו חתיכת עוגה ואמר: אני נותן לכם חתיכת עוגה והשם יתברך יתן לכם שנה מתוקה.

••

סיפור זה מתאים למצב רוחי העכשוי. ליבי המריר מצרות הכלל אינו כלל במצב רוח של שמחה. אך אנחנו חיילים, כשהשם יתברך מצווה לשמח עצמנו בשמחת פורים - מוכרחים אנו לשמח את עצמנו. אך מוכרחים אנו לזכור את מצב אחינו בכלל ותלמידי הישיבות בפרט, וזכות מסירות הנפש על יהדות של אחינו ומשפחותיהם. תגן על כלל ישראל.

••

הבעל שם טוב הקדוש נשמתו עדן אומר: כל מה שיהודי שומע או רואה, יש בו משום הוראה בעבודת השם יתברך. כלומר, לא רק שכל הקורה עם האדם הוא בהשגחה פרטית, אלא שמכל אירוע, ואפילו מכל דבר או אמרה שיהודי שומע או רואה, עליו ללמוד עניים בתורה ובעבודה. בכל מאורע, טוב או רע חס ושלום, יש בודאי משהו שיכול להביא תועלת בעבודת הבורא ברוך הוא. דבר ידוע ומפורסם, שאין טוב בלא רע ואין רע בלא טוב, בכל דבר ישנה תערובת רע ובכל רע ישנה תערובת טוב.

 ☚ נחרת עמוק בלב: הרבי הריי"צ בביקור היסטורי בירושלים בתשעה באב 

התאריך י"ב תשרי מתוך ימי המלחמה, רשום אצלי כאחד הימים הקשים ביותר. י"ב תשרי, בשעה 12 בצהרים יצאנו כולנו מהבית כדי למצוא מחסה במרתף עמוק באדמה. אחרי מנחה, בשעה ארבע, זועזע המרתף מהפצצה כבדה שנערכה ברחובות הסמוכים, להבות אש כיסו את הרחובות ובנינים גבוהים התמוטטו וקרסו תחתם וקברו את כל אלה שנמצאו בהם. כאשר ראינו את הסכנה הגדולה, שלא נוכל להינצל חלילה, עזבנו את המקלט ורצנו לחפש מחסה באחד השערים של הבית הגדול.

תמונת הרחוב והבנינים הבוערים. צעקותיהם של הנשרפים האומללים ואנשים נפחדים, ביחוד של הילדים הנשים והזקנים - אין ואי אפשר לתאר. להבות הקיף את הרובע, ענני עשן ההפצצה גברה מרגע לרגע, ים של שחיר את פני השמים והסתירו. את אור השמש. וכך במשך כמה שעות רצנו ממקום למקום חסרי אונים, כדי למצוא מחסה מפני ההפצצה.

באחד המקלטים התאספו מאות אנשים, מחוגים שונים, היו שם יהודים בעלי זקן ופיאות ויהודים מגולחים, נשים בפיאות נכריות ונשים מודרניות שדיברו רק פולנית, כולם עמדו שבורים ומלאי יאוש. הקבוצה שלנו, שמנתה אותי, משפחתי וכמה עשרות מתלמידי ישיבת 'תומכי תמימים', אמרה תהילים, ופתאום, קול נפץ אדיר זעזע אותנו. היתה זו פצצה שנפלה בקרבת מקום. ובו ברגע התפשטו מסביבנו נחלי אש וכל אחד מאתנו ראה את המוות לנגד עיניו.

זעקה אדירה פרצה ספונטאנית מפי כולם: שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד. כל אחד היה בטוח כי אלה הם הרגעים האחרונים לחייו. קריאת 'שמע ישראל' כזו הבאה בזעקה מעומק הלב, מפי אנשים שונים בעלי השקפות שונות - לא שמעתי מעולם. ואני בקשה מהשם יתברך שקריאה זו של 'שמע ישראל' תישאר חקוקה בזכרוני לנצח.

 ☚ סגולה במלחמה: מנהיגי ישראל בקריאה ללוחמים להניח תפילין לפני 80 שנה 

בימי המלחמה הללו, מלבד מה שראינו השגחה פרטית ואלוקית על כל צעד ושעל, ראינו גם באותם ימים טרופים את הלב היהודי הספוג כולו אמונה פשוטה. לראות מה גדולה ועמוקה האמונה בהרי המושרשת בלב היהודי זה הטוב שלמדתי מהרע.

אותה קריאת 'שמע ישראל' שבאה מתוך אמונה תמימה, פתחה בפני מעיינות חדשים של אהבה ודרך ארץ כלפי בני ובנות ישראל, יהיו מי שיהיו. הנני משוכנע - על יסוד עובדות - שליבו של יהודי ער לכל דבר שבקדושה, אלא שבמקומות שונים הוא במצב של התעלפות ועל המעוררים, המחנכים והמדריכים לעורר את היהודי מהתעלפותו'.