בלוג מרגש: התשובה של הרבי על קושיית ילד בן שמונה

כך ענה הרבי מלך המשיח לילד בן שמונה על 'פרשת השבוע': כאשר המורה שלי לא יכל לספק תשובה לתמיהתי, הוא הציע שאכתוב את השאלה לרבי, והוא יכניס אותה בעצמו למזכירות באותו אחר הצהריים • אבי התבלבל מהשיחה הבלתי צפויה, והאזין למזכיר הרב בנימין קליין שסיפר כי הרבי בדיוק השיב למכתבי • עורך אתר 'לחלוחית גאולתית' מגיש בלוג מרגש מאת הרב לוי וולף, משלוחי הרבי בסידני שבאוסטרליה • לקריאה

•••

 ☚ הרב קסלמן במשא מאלף: מהי מהותו העצומה של ניגון חב"ד? • צפו 

מספר הרב לוי וולף, משלוחי הרבי בסידני שבאוסטרליה:

הבא לקמן הינו סיפור אישי, משהו מיוחד שקרה לי. השנה הייתה תשמ"ב, ואני הייתי ילד בן שמונה. הרבי הקדיש בשבת שיחת קודש על דברי רש"י באותו שבוע, בו ציין את ההבדל בין עשיו הרשע, לעומת אחיו יעקב אבינו. ההבדל ביניהם בהשקפת עולמם בלטה בדרך בה הם התייחסו לנשותיהם ולידיהם; בזמן שעשיו צעד כאשר ראשונות היו נשותיו ורק לאחר מכן ילדיו, ובכך למעשה סיכן אותן, הרי שיעקב דאג לצניעות נשותיו ולכן צעד בסדר הפוך: קודם הילדים, ולאחריהם הנשים. הרבי המשיך בשיחה והעמיק בנושא, דברים שאני במוחי הילדותי לא יכולתי לגמרי להבין, אך הצלחתי לקלוט את נקודת הדברים.

ביום המחרת, כאשר למדתי בחדר, הגענו לסיפור אודות משה רבינו המופיע בפרשתנו פרשת 'שמות', כיצד המנהיג הראשון של עם ישראל חוזר למצרים עם אשתו ומשפחתו, לאחר היעדרות ממושכת. הפסוק מספר לנו שהוא הרכיב על החמור את אשתו ציפורה, ולאחר מכן את ילדו.

באותו רגע התעוררה בראשי השאלה כאשר שמתי לב לסתירה בין מה שלמדתי זה עתה לבין מה שלמדתי מהרבי בעצמו יום אחד קודם לכן. הנה לנו משה רבינו, המנהיג הצדיק, מתנהג באותו אופן המתאים לעשיו - הכיצד זה יתכן?!

כאשר המורה שלי לא יכל לספק תשובה לתמיהתי, הוא הציע שאכתוב את השאלה לרבי, והוא יכניס אותה בעצמו למזכירות באותו אחר הצהריים. ואכן עשיתי כפי הצעתו, וכתבתי לרבי: 'בשמות (ד, כ') כתוב 'ויקח משה את אשתו ואת בניו' וגו', והרי בויצא (לא, יז) פירש רש"י על הפסוק 'וישא את בניו ואת נשיו, שיעקב הקדים זכרים לנקבות' וכו'?. 

לאחר הכתיבה, המשכתי בשגרת יומי. באותו ערב, בערך בשעה אחת עשרה בלילה, הטלפון בביתי צילצל, ועל הקו היה המזכיר הרב בנימין קליין. אבי התבלבל מהשיחה הבלתי צפויה, והאזין לרב קליין שסיפר כי הרבי בדיוק השיב למכתבי ובאופן אישי נתן מענה שיועבר אליי בחזרה.

 ☚ באחדות נפלאה: שלוחי חב"ד שרים 'יחי אדוננו' 

הרבי ענה לי (בחג החנוכה תשמ"ב, הודפס בהוספות לספר 'ליקוטי שיחות'): בנו היה קודם או בן ח' ימים - כדפירש רש"י (קודם למילתו) ואיך היה יכול לשימו על החמור קודם שהייתה אשתו על החמור?!

מעבר לכבוד הגדול והחשיבות שהרגשתי, שהרבי בעצמו ענה לשאלתי, כאשר אני חושב לאחור על הסיפור אינני יכול שלא לשים לב למסר העוצמתי הטמון בו. ראשית כל, הרבי, שתיבת הדואר שלו היתה העמוסה ביותר בכל תיבות הדואר ברחבי ניו יורק כולה, התעניין והקדיש מזמנו על מנת לענות לשאלה של ילד בן שמונה בשעה אחת עשרה בלילה! המשמעות שאני לוקח מכך היא שהרבי רצה לתת לי את ההרגשה שאני משמעותי, הלימוד שלי משמעותי והשאלה שלי שווה תשובה.

השאלה שלי לא היתה דחופה ובוערת; טבעו של המכתב שלי לא היה דחוף ויכל להמתין בקלות לבוקר המחרת. אך הרבי לא חשב כך, הוא הרגיש שזה חשוב לי, והוא ראה חשיבות מכרעת להראות שזה חשוב גם עבורו. גם התשובה המסקרנת שיקפה את הרגישות והגישה האישית של הרבי, כאשר הסביר שמכיון שילדו של משה רבינו רק נולד אז, היה זה בלתי אפשרי להושיב אותו על החמור, לפני שאימו מתיישבת בעצמה להחזיק אותו. ענין טכני פשוט, ניואנס קטן, אבל הרבי לא דילג עליו.

אולי היה זה הזרע שנשתל במודעות הצעירה שלי, שלאחר שנים נתנה פירות כאשר החלטתי עם אשתי להצטרף לצבא השלוחים של הרבי ולהפיץ את אור התורה והמסר המשולש של הרבי: אהבת ישראל, אהבת התורה ואהבת השם.

 ☚ רבני חב"ד מכל קצוות הקשת החב"דית מעוררים: תפילה באריכות נחוצה בכדי 'לחיות משיח' 

ממקום רום גאונותו, הרבי מדבר לכל אחד ברמה שלו, מדריך בזמן קשה - כמו גם בזמני שמחה. כמחזיק בהגה הספינה הגדולה של תנועת חב"ד העולמית, הרבי התעסק בנושאים ששינו בודאי את פני ההיסטוריה כולה, אך ביחד עם כך הרבי לא הפסיק לראות את האידיבידואל ומעולם לא ביטל בקשה פרטית בתור כזאת שאינה חשובה. הרבי ראה שבסקרנות של ילד בן שמונה תלויה כל מציאותו, ואם יתייחסו לכך בהתאם, זה יכול לשנות את מהלך חייו. אני מקווה לחיות עם האמונה שהרבי נטע בי ולמלא את המשימה שהטיל עליי.