מכתב נוסטלגי: למה אנחנו לומדים בשפת האידיש?

'אין שום כוונה כל דהוא במסתרים, ללחום חס ושלום בהשפה העברית ולהחזיק בהדיעה הלוחמת בעד השפה האידית': אנו מפרסמים מכתב מעניין של הרב שאול דובער זיסלין ע"ה, שנכתב תחת חתימת הנהלת ישיבת 'אחי תמימים' בתל אביב, אל האיגוד להשלטת השפה העברית בארץ ישראל. במכתב מסביר הרב זיסלין בארוכה את מטרתה ומהותה של ישיבת תומכי תמימים, ויש בו התייחסות לגבי סוגיית הלימוד בשפה העברית, ולאו דווקא לשלילה • לקריאה

•••

 ☚ פולמוס סוער: האם מותר לדבר בשפה העברית? הרבי הרש"ב במכתב נחרץ 

ב"ה, יום [אין תאריך. בערך תרח"צ].

אל: כבוד האיגוד למען השלטת השפה העברית בארץ ישראל

מאת: ועד הישיבה 'אחי תמימים' וחדר 'בני תמימים' בתל אביב

א.מ.נ.

תלונותיכם עלינו על דבר הנהגת שפת ההוראה בהישיבה וחדר הנזכר לעיל קבלנו, והננו להשיב לכבודם. אין בהתכניות של הישיבה וחדר הנזכר לעיל שום רמז כל דהוא, וגם אין שום כוונה כל דהוא במסתרים, ללחום חס ושלום בהשפה העברית ולהחזיק בהדיעה הלוחמת בעד השפה האידית.

התכנית והכוונה הפנימית של הישיבה וחדר הנזכר לעיל, הוא אותה התכנית והכוונה שבה נתייסדה הישיבה המפורסמת בעולם בשם 'ישיבת תומכי תמימים' על ידי האדמו"ר נבג"מ זצוק"ל זי"ע [= הרבי הרש"ב] מליבאוויטש, לפני יותר מארבעים שנה, בעיר ליבאוויטש ברוסיא. ועכשיו המרכז שלה בפולין באטוואצק וסניפים הרבה בכל תפוצות ישראל.

וכשם שאז, כאשר אדמו"ר נבג"מ זי"ע [= הרבי הרש"ב] יסד את הישיבה הזאת, חשב מחשבות ותוכן תכניות, באיזה אופן יהיו הלימודים בהישיבה והחדרים שלה, ובאיזה אופן יהיה סדר החינוך בה, ועל ידי מי יהיו הלימודים והחינוך, ולא עלה אז על דעתו הקדושה לחשוב באיזה שפה יהיו הלימודים והחינוך, כי השאלה הזאת לא עלתה אז כלל על הפרק. ולא מפני איזה החלטה שהיא הונהג שם אז הלימודים והחינוך בשפה האידית, רק מפני שכן היתה השפה המדוברת אצל כל ראשי הישיבות, המלמדים והמשגיחים שבהישיבה והחדרים שלה - כן הוא הדבר הזה גם עכשיו.

עיקר התייסדות הישיבה והחדר הנזכר לעיל פה בתל אביב, שנחשב כסניף של 'תומכי תמימים' המרכזית, הוא כאותה הכוונה של התייסדות 'תומכי תמימים' הכללית הנזכר לעיל. והוא, בשביל אלו ההורים אשר עדיין מחזיקים בנושנות, ורוצים לחנך את בניהם על פי חינוך של אמונה פשוטה בתורה מן השמים, בלי שום חקירות שכל אנושי, התורה שבכתב ותורה שבעל פה; 

חינוך לקיום המצות בפועל ממש, בשמירת כל הלא-תעשה ובקיום כל המצות עשה דאורייתא ודרבנן, באמונה פשוטה וקבלת עול מלכות שמים שלימה. אשר היסוד העיקרי על זה הוא ההשרשה בהילד מילדותו אמונה ואהבת השם יתברך, אהבת התורה ושמחה של מצוה, ושיאמר תמיד מטבעו: 'קרבת אלקים לי טוב', בלי שום כוונות תכליתיות חומריות.

 ☚ ללמד באידיש דווקא, או לאו דווקא? • תחקיר מרתק 

לבוא לידי תכונה כזו צריכים על זה חינוך מיוחד, וגם הלימוד מן תחילת האלף בית עד משנה, גמרא ופוסקים, צריכים גם כן להיות בסדר וסגנון מיוחד. ועל כן יש להישיבה 'תומכי תמימים' הנזכר לעיל, על כל מחלקותיה, סדר וסגנון מיוחד בלימוד הנגלה, ומצורף לזה הלימוד בתורת חסידות חב"ד, כל מחלקה לפי ערכה וכחה לקבל.

ועל כן, הישיבה 'תומכי תמימים' והחדרים שלה הנזכרים לעיל מחזיקים ראשי ישיבות, מלמדים ומשגיחים מיוחדים, ולא כל מי שמסוגל וראוי להיות ראש ישיבה, מלמד ומשגיח בישיבות ובתי ספר אחרים - מסוגלים להיות ב'תומכי תמימים'.

בעשיריות השנים הראשונות לא קשה היה להשיג ראשי ישיבות, מלמדים ומשגיחים הראוים לזה; בשנים האחרונות שירדה אנדרלמוסיא בעולם ונתהוו חינוכים אשר לא שערום אבותינו, אי אפשר למוסד 'תומכי תמימים' על כל מחלקותיה הגדולות והקטנות לקבל ראשי ישיבות, מלמדים ומשגיחים, רק מאלו אשר נתחנכו בה גופא, ומתוך כותליה יצאו שלימים בלימוד הנגלה על פי דרכה, ושלימים באהבת השם יתברך ואהבת התורה והמצות באמונה פשוטה אמיתית, כמו שחונכו על פי התכניות והכוונה של ישיבת 'תומכי תמימים'.

ולצערינו, אנשים כאלה אין להם עדיין היכולת בהשפה העברית להשתמש בה כשפת הוראה, ובשביל חסרון זה, כאן בארצנו הקדושה, אי אפשר לנו לעזוב את דבר לגמרי, כאשר חינוך בנינו בדרך הזה הוא אצלנו שאלת החיים ממש.

ולמה הדבר דומה: יש בארצנו 'איגוד למען תוצרת הארץ', אין כאן המקום לדבר בנחיצות הדבר הזה, ממש שאלת החיים של עמנו וארצנו. ובא אחד ותובע, שהאיגוד הזה בעצמו מועל בשליחותו, והוא בעצמו משתמש בתוצרת חוץ, היינו שכותב את כל החלטותיו ומכתביו בעטים ועל נייר של תוצרת חוץ. הכי לא לשחוק יהיה תביעה כזו? בטח אין כאן שום כוונה רעה חס ושלום, רק פשוט, כאשר יהיו עטים ונייר מתוצרת הארץ, אז בוודאי ישתמשו רק באלו. אבל לעת עתה אינם. וכן הוא הדבר הזה.

 ☚ וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת.. • טור דעה על שפת האידיש 

ואלו שרחוקים מאמונה פשוטה כזו, ואי אפשר להם להבין למה אי-אפשר הדבר לקחת מורים ומחנכים מאיזה בתי-ספר שהוא, ולסדר לפניהם התכניות של ישיבת 'תומכי תמימים' על הכתב, והם יחנכו וילמדו את התלמידים על פי התכנית המעושה, ובלבד שילמדו בשפה העברית. לאלו אי-אפשר לנו לבאר את הדבר, לא בכתב ולא בעל פה, כמו שאי אפשר לבאר במלים למינקת שכורה את האהבה הטבעית של האם, כדי שגם לה תהי' אהבה כזאת להילד היונק.

רק זאת יש לנו להגיד: הסופרים שכתבו שגם אנחנו חברים לאלו הלוחמים בעד השפה האידית, כמו ה'פועלי ציון' שמאל והבונד - להבדיל - דברים אלו המה דברי שטות בזדון. הם לומדים אידית, ואנחנו רק לומדים באידית. ורחוקים אנחנו מהם יותר מכרחוק מזרח ממערב. וידוע לכל שהם לוחמים בנו, ושונאים אותנו בתכלית השנאה.

ראיה לדבר, רוב הלומדים אצלינו בהישיבה 'אחי תמימים' והחדר 'בני תמימים' המה בניהם של הבאים מרוסיא, שיש שם בתי ספר של אידית על צד היותר נעלה, כרצונם של הבונד ופועלי ציון שמאל, והאבות האלו העמידו את חייהם בסכנה ממש לבלתי למסור את בניהם גם לבתי ספר אלו. ולאידך גיסא, כל הנהלת הפנקסים בהישיבה והחדר שלנו הנזכר לעיל, ואפילו כתבי ההזמנה להנשים הזקנות לבוא לאסיפות בענין החזקת הישיבה והחדר הנזכר לעיל, נכתבים בעברית, מפני שזהו דבר האפשרי גם עכשיו.

ודאגת סופר אחד, מה יהיה אם גם בני הספרדים והתימנים ירצו להכנס בישיבה זו וחדר זה? אל ידאג דאגת מחר. הלוואי שיבואו, ולא יצטרכו לחזור. בטוחים אנחנו שהדור שיעמוד כאן מישיבה זו וחדר זה, בעזרת השם יתברך כשנזכה לזה, ידברו עברית, ויהיו אוהבי ארצנו הקדושה ואוהבי עם ישראל באופן היותר נעלה: אהבה מקורית ועצמית שנובעת מאהבת השם יתברך אלינו, כמה שנאמר 'אהבתי אתכם אמר ה'', ונאמר 'ארץ אשר עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה'.

בכבוד רב, ההנהלה.