'חובת קריאה': סקירה מרתקת על הקונטרסים של הרבי הרש"ב
העבודה הפנימית כ'טכסיס' להבאת הגאולה: אתר 'לחלוחית גאולתית' מגיש סקירה קצרה מרתקת בשפה פשוטה ומונגשת, על הקונטרסים היסודיים שהוציא הרבי הרש"ב (התפילה, עץ החיים, העבודה), עם הסברת תוכנם ומטרתם, כחלק בלתי נפרד מהחינוך הפנימי לעבודת השם בדרך חסידות חב"ד • בהמשך נפרסם באתרנו את הסיכום המלא על הקונטרסים, שבטח יוסיפו בחיזוק ורענון העבודה הפנימית בדרך רבותינו נשיאינו • הסקירה נערכה על ידי הרב שלום דובער וולף - משפיע בישיבת 'חסידי חב"ד ליובאוויטש' צפת • לסקירה המרתקת
•••
אנו מגישים סקירה קצרה מרתקת בשפה פשוטה ומונגשת, על הקונטרסים היסודיים שהוציא הרבי הרש"ב (התפילה, עץ החיים, העבודה), עם הסברת תוכנם ומטרתם, כחלק בלתי נפרד מהחינוך הפנימי לעבודת השם בדרך חסידות חב"ד.
לסקירה המרתקת:
הרבי הרש"ב ייסד את ישיבת תומכי תמימים בסיומה של שנת תרנ"ז, בח"י אלול. השנה הראשונה - שנת תרנ"ח היתה כמין שנת נסיון ומבחן, ולאחר ההצלחה באותה שנה, נקבע קיומה התמידי של הישיבה. ובהמשך לכך בשמחת תורה תרנ"ט נקרא שמה 'תומכי תמימים'. ישיבה בכלל, היא מקום לימוד תורה.
אמנם בכל הישיבות עד אז, הלימודים התמקדו בתורת הנגלה בלבד. ובכוונתו של הרבי הרש"ב היה לייסד ישיבה שילמדו בה נגלה וחסידות גם יחד, באופן של 'תורת ה' תמימה', תמימה ושלימה על כל חלקיה. ובהדגשה, שלימוד החסידות אמור להיות הקדמה לעבודת התפילה, בה מביאים את הרעיונות הנלמדים בחסידות לרגש הלב.
על שם רעיון זה של 'תורת ה' תמימה' נקראים תלמידי הישיבה 'תמימים', והמסגרת התומכת בהם נקראת כנזכר לעיל 'תומכי תמימים'. במשך השנים שלאחר מכן הרבי הרש"ב כתב סדרת קונטרסים המבארים יותר את הרעיון הכללי הנזכר לעיל, ומדריכים כיצד ליישם אותו.
קונטרס התפילה
הראשון הוא 'קונטרס התפילה' שנמסר להנהלת הישיבה בחודש טבת תר"ס, ובו דרישה להתבוננות בתפילה, והדרכה מעשית כיצד יש להתפלל. עיקר הדברים בקונטרס הם לגבי תפילה חסידית אמיתית, מתוך התבוננות של השגה אלוקית, בהתבוננות פרטית דווקא, ובהתקשרות הדעת דווקא (פרקים א'-ו').
שתפילה כזו נותנת חיות פנימית בקיום המצוות ופועלת שינוי פנימי בנפש הבהמית (פרקים ז'-י'). ומבאר ההכנות הנדרשות לזה (פרקים י"א-י"ב). בפרקים האחרונים (י"ד-י"ז) מבאר כיצד צריכה להיות תפילה 'פשוטה' של צעירים המתחילים בלימוד החסידות, או בעלי עסקים שאין זמנם בידם.
קונטרס עץ החיים
השני הוא 'קונטרס עץ החיים' שניתן לתלמידים בחודש מנחם אב תרס"ד. בחלקו הראשון של הקונטרס (פרקים א'-ט"ו) מבואר חשיבות לימוד פנימיות התורה, עליה נאמר 'עץ חיים היא למחזיקים בה'. כי בלימוד הנגלה בלבד יכולים להגיע למצב שהלימוד הוא בכדי להתנאות בידיעותיו וחידושיו, שעל מצב כזה אמרו חכמינו זכרונם לברכה שתורתו נעשית לו סם המוות חס ושלום. ורק על ידי לימוד פנימיות התורה, המביאה את האדם לאהבת ה' ויראתו, תורתו נעשית לו סם חיים.
בהמשך לכך, בחלקו השני של הקונטרס (פרקים כ"א-ל"ג), מפרט את סדר הלימודים בישיבה בחסידות, ומדריך בפרטיות כיצד צריך להיות אופן לימוד הגמרא והפוסקים מתוך רצון להגיע לידיעה אמיתית ועיון אמיתי, וזהירות מחידושי ופלפולי שקר. בתוך הקונטרס הרבי מצטט מהקדמתו של רבי חיים ויטאל ל'שער ההקדמות' בענין לימוד הקבלה, ובסיום הקונטרס צירף את ההקדמה במילואה.
קונטרס העבודה
השלישי הוא 'קונטרס העבודה' שנכתב בשנת עת"ר, ובו הסברה של המשמעות והצורך בעבודת התפילה. בכללות, הקונטרס חוזר לנושאים העיקריים שנתבארו בקונטרס התפילה בקצרה, ומבאר אותם באריכות (בהמשך נפרסם באתרנו סיכום על כל הקונטרסים, ובמהלך הסיכום של 'קונטרס התפילה', יצויין תוך כדי לעניינים שנתבארו ב'קונטרס העבודה', ומקומם).
דהיינו, פעולת התפילה בנפש האדם, תוך הדגשה שעיקר ענין התפילה הוא אהבת ה', שעל ידה דווקא מגיעים לקירוב פנימי לאלוקות ושינוי פנימי בנפש הבהמית, מה שאין כן מדת היראה שהיא בשביל קיום המצוות בפועל (פרקים א'-ד'). וכן, מבאר שרגש פנימי נולד דוקא מהתבוננות פרטית, כי התבוננות כללית מולידה רגש מקיפי בלבד. ומפרט כמה אופני עבודה 'מקיפיים' שאינם מספיקים ויש להיזהר מהם (פרקים ה'-ז').
החילוק בין הקונטרסים
אמנם כנזכר לעיל, בקונטרס התפילה ישנה גם הדרכה מעשית פרטית, כמו כמה זמן צריך להתבונן ומתי, עצות כיצד להקל ההתבוננות, וכדומה. לעומת קונטרס העבודה שבעיקר מסביר את הרעיונות המהותיים כפי שהם, בלי כל כך ירידה לפרטים מעשיים.
והבדל נוסף בין הקונטרסים, בסגנונם. קונטרס התפילה פותח בפניה ישירה לחסידיו של הרבי הרש"ב 'אהוביי אחיי ורעיי', ומציין בתחילתו שנכתב כתשובה לשאלת אנ"ש איך מתפללים, ולכן מבאר הדברים כלפי העת והזמן דעכשיו אשר נתמעטו הלבבות.
ובהתאם לכך, בגוף הקונטרס מתייחס שוב ושוב לאנ"ש של אותו דור ומתאר טיפוסים שונים שלהם, הישנים והחדשים, הזקנים והצעירים. ולעומת זאת קונטרס העבודה נכתב כביאור ענין כללי, מבלי להתייחס לזמן ומצב מסויים. וגם כשמתאר מצבים שונים של אנשים, הוא מדבר עליהם כענין תיאורטי כללי, בלי לחבר זאת לדמויות בהווה.
קונטרס 'עץ חיים' מדבר על לימוד החסידות ככלל, בלי להיכנס לדרישה להתבוננות בתפילה וכו'. אך יש בו כמה פרקים (ט"ז-כ') המדברים באופן כללי על האפשרות של כל אחד להגיע לאהבה ויראה, שדברים אלו מתחברים למבואר בקיצור ב'קונטרס התפילה' ובאריכות ב'קונטרס העבודה'. גם, בסיומו של 'קונטרס עין חיים' מעורר על לימוד 'קונטרס התפילה'.
שיחת 'כל היוצא למלחמת בית דוד'
על קונטרסים אלו אפשר אולי להוסיף את שיחת 'כל היוצא למלחמת בית דוד', שנאמרה בשמחת תורה תרס"א (ונדפסה אחר כך בתוך 'ספר השיחות' תש"א, כחלק משיחת ראש חודש תמוז). בשיחה זו ביאר מטרה רחבה יותר של הישיבה והחינוך בה. לא רק להעמיד כך וכך תלמידים הלומדים נגלה וחסידות ועוסקים בעבודת התפילה, אלא במבט רחב יותר, כלל ישראלי, שהתלמידים היוצאים מהישיבה יהיו חיילי בית דוד היוצאים למלחמת בית דוד להילחם כנגד 'אשר חרפו אויביך ה' אשר חרפו עקבות משיחך', דהיינו, המלחמה כנגד אלו המחלישים את האמונה בתורה ומצוות בכלל, ובביאת המשיח בפרט.
ובפשטות, שבוגרי 'תומכי תמימים' מכוונים להתמסר כל ימי חייהם לטובת כלל ישראל, בתפקיד של חיזוק האמונה בתורה ומצוות בכלל, והאמונה בביאת המשיח בפרט [ראה בדברי הרבי הריי''צ בשיחת ראש חודש תמוז תש''א, שמספר את הרקע לשיחה זו, ומתאר גם את יישומה בפועל על ידי התמימים במשך השנים מאז].
במבט רחב זה, השנים בישיבה הם שנים של הכנה פנימית לאותו תפקיד. ובסגנון אותה שיחה, לימוד החסידות ועבודת התפילה הם ה'טכסיס' של מלחמת בית דוד. ובפשטות הכוונה, שמהם הכוח הפנימי לעמוד חזק על משמר היהדות כנגד כל הקשיים שמסביב, ומהם הכוח הפנימי לעורר ולחזק יהודים ביהדותם.
קונטרס ומעיין מבית השם
באותה תקופה כתב הרבי הרש"ב את 'קונטרס ומעיין'. קונטרס זה מכוון לקהל רחב יותר ופשוט יותר, ועוסק בהתמודדויות הקשורות לקיום המצוות בכלל. הקונטרס פותח בפסוק 'ומעיין מבית ה' יצא והשקה את נחל השיטים', ומבאר שנחל השיטים נקרא על שם ה'שטות דקליפה', הרמאות של היצר שמרמה את האדם ומשטה בו, וה'מעין מבית השם' הוא הכוח הפנימי שבנשמה האלוקית להתגבר ולתקן את השטות דקליפה. ועל פי זה מאריך לפרט סוגים שונים של 'שטות' שהיצר מפתה את האדם בכדי להחטיאו, ומבאר את השטות שבכל אחד מהם.
בין 'קיצור' ל'מפתח'
הקונטרסים הנזכרים לעיל נחלקים לפרקים, שבסיומו של כל אחד מהם מהווה כעין 'קיצור' המסכם את עיקרי הדברים שבפרק. ועל 'קונטרס התפילה' הרבי הריי"צ כותב שהוא ערך את החלוקה לפרקים והקיצורים. כשהקונטרסים נדפסו לראשונה בשנות השי"נים, נתווסף בהם 'מפתח' שנערך על ידי הרבי מלך המשיח.
כרגיל בדרושי חסידות, גם בקונטרסים אלו, ישנו בכל פרק רעיון כללי המתחבר לפרקים שלפניו ולאחריו, ותוך כדי הרעיון הכללי מתבארים גם כמה רעיונות ומושגים פרטיים. וככללות נראה שהקיצורים מתמקדים בהדגשת הנקודה הכללית של הפרק, מבלי להתייחס לפרטי הענינים שנתבארו תוך כדי. ובקריאה רציפה של כל הקיצורים בזה אחר זה, אפשר לקבל את הרעיון הכללי של הקונטרס כולו.
לעומת זאת, במפתח, מציין רק פרטי הענינים המבוארים בכל פרק, מבלי להתייחס לרעיון הכללי. ולכאורה זוהי הכוונה בהגדרה 'מפתח', דהיינו, שלא בא להורות תוכן הענינים של הקונטרס, אלא להקל על המעיין למצוא הנושאים המדוברים בו.
העבודה הפנימית מודגשת בדור הגאולה
כ"ף מרחשון הוא יום הולדתו של הרבי הרש"ב. בשנת תנש"א, לרגל יום זה, נדפס 'קונטרס עץ חיים' מחדש, בהוצאה מיוחדת, ובמוצאי אותו יום הרבי חילק את הקונטרס לאנשים נשים וטף. בהתוועדות בשבת שלאחר מכן, פרשת 'חיי שרה', ביאר הרבי שליט"א הטעם להדפסה וחלוקה זו, 'כדי להדגיש שכל הדברים האלה נמשכים בתוקפם ובשלימותם וביתר שאת על ידי כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו.. ובפרט לאחר מלאות ארבעים שנה להסתלקותו.. דור השלישי (לאדמו"ר נשמתו עדן), דור הגאולה'.
הקונטרסים: חובת קריאה
מכל הנזכר לעיל אפשר להבין, שהקונטרסים האלו נכתבו כדי שיהיו בגדר 'קריאה חובה' אצל תלמידי תומכי תמימים. ויתירה מזו, כפי שאומר במפורש (בסוף 'קונטרס עץ חיים') לגבי 'קונטרס התפילה', שמבקש מהתלמידים שיחזרו עליו אחת לב' או ג' חודשים.
אך למעשה, יתכן והתלמיד יתקשה בלימוד קונטרסים אלו. כי אף שהם כתובים בשפה פשוטה והסברה בהירה, אך התלמיד יכול להתקשות לתפוס סידור וקישור הענינים הרבים והארוכים, וגם מפני קצת מושגים המוזכרים בתוך הדברים, שיתכן ואינם מוכרים לו. בכדי לסייע בידי הלומד נפרסם בהמשך סיכומים של תוכן הדברים בקונטרסים, בצמוד לסדר ומהלך העניינים. בשילוב הבהרות והסברים תוך כדי בכמה עניינים.
תגובות
הוסף רשומת תגובה
*רק תגובות מתאימות יתפרסמו לפי החלטת הנהלת האתר