מדוע על חסיד חב"ד לטבול כל יום במקווה? • לקט מיוחד

אחד המנהגים החשובים ביותר בעדת החסידים, הוא המנהג לטבול במקווה לפני התפילה. בספרי רבותינו נשיאינו מבואר במקומות רבים, הנחיצות והחשיבות של הטבילה מידי יום-ביומו. לתועלת ציבור הגולשים, בחרנו מתוך ים המקורות קטעים אחדים על הנחיצות לטבול במקווה לתוספת טהרה, כהכנה להצלחה בעבודת התפילה • 'חסידים היו הולכים לפני התפילה למקווה, כדי להיטהר בטהרה פנימית עם בקשה מהקדוש ברוך הוא שירחם עליו, ויתן לו רגש בעבודת התפילה בכלל ובתיקון המדות בפרט' • לכתבה המלאה

•••

 ☚ יש לכוון את 'כוונת המקווה' כשטובלים לפני התפילה? • מעניין

אחד המנהגים החשובים ביותר בעדת החסידים, הוא המנהג לטבול במקווה לפני התפילה. בספרי רבותינו נשיאינו מבואר במקומות רבים, הנחיצות והחשיבות של הטבילה מידי יום-ביומו. לתועלת ציבור הגולשים, בחרנו מתוך ים המקורות קטעים אחדים על הנחיצות לטבול במקווה לתוספת טהרה, כהכנה להצלחה בעבודת התפילה.

לקריאה:

• 'וענין הטבילה במקווה.. דהיינו כאשר יבטל האדם את עצמו מכל וכל בהיותו טובל במקווה, ואז יכוון המעשה דטבילה אל מה שבלבבו ביטול רוחני, ואז יגרום למעלה בחינת הביטול. וזהו הטעם דטבילה במקווה דווקא ואותיות ביטול כאותיות טבילה'.

דרוש 'כוונת הטבילה' ב'סידור עם דא"ח' של אדמו"ר הזקן.

• 'אמרו על רבי ישראל בעל שם שזכה לכל הארות והמדריגות שהיה לו - הכל מחמת המקוואות. שהיה תמיד בטבילות. ומקוואות טוב יותר מהתענית. שהתענית מחליש את הגוף מעבודת השם'.

ספר 'כתר שם טוב' סימן רי"ט.

• 'ומה שלפעמים אינו מועיל העצה זו כי אינו מטמטום הלב, כי אם מטמטום המוח שנתגשם מחמת עסקו בעניינים גשמיים, ואפילו היתר וממילא נעשה ליבו קשה כאבן.. שאי אפשר להגיע לזה בלתי ינער אבק עניני עולם הזה מהמוח. ועצה לזה לטהר עצמו במקווה'.

מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים, עמוד תפג.

• 'העצה לזה לטבול עצמו במקווה, אין הכוונה לטהר מטומאה כי זה דבר ברור, אבל העיקר הוא שידע שמקווה הוא ענין שלמעלה מטעם ודעת. בשעה שהוא נמצא במקווה הוא במצב נעלה ביותר'.

ספר 'תורת שלום', שיחת 'שמחת תורה' תרע"ג.

• 'ועוד זאת נידון תיקון שיהיו מחממים המקווה בכל יום, כנהוג בכל עיירות בכדי שיוכלו לטבול, אשר זה חובא לדינא לכמה פוסקים, ולכולי עלמא הוא מידת חסידות הקרוב לדין, והיא תקנה גדולה ובזה יתעלו למעלה מעלה מנפש עד בשר'.

ספר 'אגרות קודש' הרבי ה'צמח צדק', אגרת כה.

 ☚ יש בעיה להתקלח אחרי הטבילה במקווה? הרב ברוין מסביר

• 'בספרי הזכרונות אשר לי נרשמו כמה סיפורים ממורנו הבעל שם טוב שבאו בקבלה מנשיאי חב"ד, בגודל ענין טבילת טהרה - אלו הטובלים עצמם לא בשביל להיטהר מטומאתם שנקראת טבילה סתם, אלא הטובלים עצמם בשביל טהרת הנפש: א] אחד הגאונים מתלמידי הגאון ר' שכנא מלובלין, הנה בעת לימודו היה מתבלבל במוחו, וייעצו מורו הגאון שישמור טבילת טהרה, המחזקת את המוח בתורה ומחזקת את הלב בתפילה.

ב] אחד מגבירי פאדובה שהיה ירא שמים ובעל צדקה, ובדיבורו היה מזלזל בטבילת טהרה שנהגו המקובלים, ולהיותו ראש הקהל לא רצה לתת מקופת הקהל לבנין המקווה, שגם אנשים יוכלו להשתמש בה. פתאום נחלה באיבוד הזכרון רחמנא ליצלן, והובילו אותו להגאון ר' אליהו בעל שם וריפא אותו, שקיבל עליו טבילת טהרה. ג] בימי המהר"ל מפראג היה איש אחד, שדרכו היה להלוות גמ"ח לאנשי השוק ונתפרסם אשר מעותיו מצליחים, אבל היה איש פשוט ביותר, ותמה המהר"ל על זה. אחרי כן נודע אשר רבות בשנים היה נוהג בטבילת טהרה'.

ספר 'אגרות קודש' הרבי הריי"צ, חלק ז' עמוד ר"פ.

• 'חסידים היו הולכים לפני התפילה למקווה, לא כי היו חייבים על פי נגלה, אלא כדי להיטהר בטהרה פנימית עם בקשה מהקדוש ברוך הוא שירחם עליו, ויתן לו רגש בעבודת התפילה בכלל ובתיקון המדות בפרט'.

שיחת הרבי הריי"צ, י"ט כסלו תש"ז.

• 'ענין זה מרומז גם בהטבילה במקווה: בסוף הלכות מקוואות כותב הרמב"ם: 'הטבילה מכלל החוקים הוא גזירת הכתוב.. ואף על פי כן רמז יש בדבר.. הביא נפשו ב'מי הדעת טהור' - ובזה צריכה להיות הטבילה - אותיות הביטל - שכל מציאותו נעשית בטלה (ער ווערט אויס מציאות) ומכוסה ב'מי הדעת', שמקיפים כל מציאותו'.

שיחת הרבי מלך המשיח, כ"ג אדר תש"כ.

• 'לכאורה אינו מובן מדוע צריכים לטבול גם חלק הראש של האדם במי המקווה, הרי הראש הוא דעת ושכל? ההסברה היא, שדעת ושכל האדם הוא בבחינת גבול ואילו 'מי הדעת' הוא בלי גבול, ולכן צריך לטבול גם את הראש, כדי לפעול בו הביטול של דעתו ושכלו ל'מי הדעת' שהם למעלה מהשכל'.

שיחת הרבי שליט"א, פרשת 'וארא' תשי"ב.

 ☚ תיעוד מיוחד של הרבי מחלק מטבעות ליד המקווה

• 'ובפרט כשהמדובר בנוגע לנוער ולאלו הנמצאים בארץ אשר 'עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה עד אחרית שנה', ובמילא עליו להשתדל להשפיע על אחיו שיטבול לעיתים קרובות יותר עד כמה שאפשר'.

ספר 'אגרות קודש' נשיא דורנו, חלק ט' עמוד רנ"ג.

• 'במה שכתוב אודות שייכות טבילה במקווה לפני התפילה, יעויין בסידור. ויש להסבירה גם על פי נגלה, אשר האדם בקומו בבוקר הוא ככהן המתכונן לעבודה, והרי אין נכנסים לעבודה אלא בטבילה תחילה'.

ספר 'אגרות קודש' נשיא דורנו, חלק י"א עמוד ת'.

• 'בכלל בכדי שהתפילה תהיה מקובלת יותר, נכון להפריש איזה פרוטות לצדקה לפני התפילה בכל יום חול, וישתדל שתהיה התפילה בטהרת הגוף על ידי טבילה במקווה לעת הצורך ולהתפלל במקום שהצבור מתפללים, ששם האוויר מזוכך יותר'.

ספר 'אגרות הקודש' הרבי שליט"א חלק ט"ו, עמוד פח.

• 'והנה העצה להעביר את טמטום המוח בעבודה, הוא על ידי ג' העניינים שצריכים קודם התפילה כידוע.. וגם צריך להיות טבילה במקווה קודם התפילה, דתפילה הוא אותיות הביטל, היינו ביטול המהות.. כי צריך לדעת שהמקווה הוא מקום טהרה ובעת שנמצא שם הרי הוא בעצם במעמד ומצב נעלה.. שזהו שטבילה אותיות הביטל, שהוא ענין ביטול המהות'.

מאמר דיבור המתחיל 'לפיכך נקרא הראשונים סופרים' תשט"ז.