ג' תמוז: בכיות - האם לזה הרבי התכוון ותבע ממנו?

בהימצאנו בימי ההכנה לג' תמוז, ובעומדנו בערב חג השבועות - אנו מגישים צילום נדיר בכתב יד קודשו של הרבי מלך המשיח, מתוך הגהתו על קטע משיחת יום ב' דחג השבועות תש"י, בעניין מילוי שליחותו של הרבי, ושלילת הבכיות והאנחות שתוצאותיהן אי עשייה.. • 'בהעדר העבודה הוא מעכב את הגאולה, הוא מעכב את הקדוש ברוך הוא, הוא מעכב את הרבי ובכך יהודים יישארו עוד רגע בגלות' • לצילום ופיענוח כתב היד

•••

 ☚ מיוחד: הקונטרס האחרון שהרבי פירסם לחג השבועות תשנ"ג

לפענוח כתב היד (ההוספות בכתב יד קודש באו בהדגשה):

'איינער האָט מיר געשריבן אין אַ בריוו אַז ער זינט דער הסתלקות, איז זייער צובראָכען און אַ מאָל ווען ער איז אַליין וויינט ער. וואָס האָט ער אָבער אויפגעטאָן מיט זיין ויינען? האָט דאָס דער רבי געמיינט און געבעטן ביי אים וויינען? קרוב לודאי אַז וויינענדיג טוט ער ניט אוף, סיידן דעם עניין פון מאמר רבותינו זכרונם לברכה 'כל המוריד דמעות על אדם כשר (ועל אחת כמה וכמה בנידון דידן) הקדוש ברוך הוא סופרן ומניחן בבית גנזיו'. 

מען דאַרף טאָן און אויספירן דעם רבי'נס שליחות, און ווי דער רבי זאָגט אין דער שיחה 'אויף וואָ ס וואַרט מען, מען איז דאָך מעכב די גאולה, עס איז שוין ערב שבת נאָ ך חצות'. במילא איז דורך העדר העבודה איז ער מעכב די גאולה, ער איז מעכב דעם אויבערשטן, ער איז מעכב דער רבי'ן און דורך דעם וועלן אידן בלייבן נאָ ך אַרגע אין גלות'.

הערה 3): שבת קה, ב. ועיין שם בחידושי אגדות מהרש"א.

בתרגום חופשי ללשון הקודש:

'אחד כתב לי במכתב שמאז ההסתלקות, הוא מאוד שבור ולפעמים כאשר הוא לבד הוא בוכה. מה הוא פעל עם הבכי שלו? האם לזה התכוון הרבי ותבע ממנו, לבכות? קרוב לוודאי שבכי אינו פועל כלום, מעבר לאותו עניין ממאמר רבותינו זכרונם לברכה 'כל המוריד דמעות על אדם כשר (ועל אחת כמה וכמה בנידון דידן) - הקדוש ברוך הוא סופרן ומניחן בבית גנזיו'. 

צריכים לעשות ולמלאות את השליחות של הרבי, וכפי שהרבי אומר בשיחה 'על מה מחכים, הרי מעכבים אנו את הגאולה, כבר ערב שבת אחרי חצות'. במילא בהעדר העבודה הוא מעכב את הגאולה, הוא מעכב את הקדוש ברוך הוא, הוא מעכב את הרבי ובכך יהודים יישארו עוד רגע בגלות'.