הרב שלמה זרחי במשא גדוש: 'עבודת התפילה' היא נקודת הכל ואי אפשר בלעדה כלל!
מערכת אתר 'לחלוחית גאולתית' מגישה משא מאלף וגדוש של הרב שלמה זרחי שליט"א - משפיע ומנהל רוחני של ישיבת 'תומכי תמימים' המרכזית ב-770, על נחיצות 'עבודת התפילה' בדור השביעי • מהו הפיתרון שהרבי הציע לבחור שצחקו עליו כשהתפלל באריכות ברבים? כיצד יש להתכונן כראוי לתפילה? מהם ההדרכות האישיות שקיבל מהרבי מלך המשיח לתפילה באריכות? איך יש להתחיל להתבונן בחסידות? האם הרבי דורש להתפלל בדורנו באריכות? וכיצד התפילה משנה את הרגלי האדם המגונים? • מתוך דברים שנשא במהלך הכנס ההיסטורי 'השם שמעה תפילתי' עם גדולי המשפיעים על ידי אגף האירועים של ארגון 'לחלוחית גאולתית' • לכתבה המלאה
•••
אחד היסודות הכי מרכזיים לנושא של 'עבודת התפילה', זהו ללא ספק 'קונטרס התפילה' של הרבי הרש"ב. ואיך הרבי הרש"ב מתחיל את 'קונטרס התפילה'? בתחילת הקונטרס מבאר הרבי מדוע הקונטרס יוצא לאור דווקא בתקופה זו, מאחר ש'כל אחד ואחד מאנ"ש שואל ודורש - איך מתפללים ובמה עובדים את ה' בעבודה שבלב זו תפילה'. בגלל שישנה דרישה ותביעה חזקה מהחסידים, שרוצים לדעת כיצד יש להתפלל על פי הדרכת תורת החסידות, לכן הרבי הרש"ב הוציא את קונטרס התפילה. ובהמשך לזה, מביא הרבי הרש"ב את דברי רבותינו נשיאנו על נחיצות עבודת התפילה ומדריך כיצד יש להתפלל באריכות בצורה נכונה (ויש לזה עוד הרחבה בקונטרס העבודה').
זאת אומרת שהנקודה הראשונה שנחוצה כאשר רוצים לדבר על 'עבודת התפילה', זה שהבחור או החסיד רוצה בכלל להתפלל באריכות. שהוא מבין עד כמה זה נחוץ לעבודת השם וההתקשרות שלו לרבי. וגם לרצות זה לא מספיק, צריך לדרוש ('שואל ודורש') ולתבוע מהמשפיעים ומהמחנכים שלו - כיצד עליו לעסוק ב'עבודת התפילה', כפי דרישת הרבי.
זה קל לומר שהרבי לא דורש להתפלל באריכות.. זה בדיוק מלאכתו של היצר הרע, לקרר מעבודת השם ולטעון ש'פעם' זה שייך.. אבל האמת היא שהרבי דורש להתפלל באריכות המון פעמים, ובצורה הרבה יותר חזקה אפילו מדורות עברו. פעם זקני החסידים התוועדו ב-770, ואחד החסידים (שאני מכיר אותו) טען שבדורנו הרבי כבר לא דורש את העניין של 'עבודת התפילה'.
לאחר תקופה קצרה, בפעם הקרובה שהתקיימה התוועדות של הרבי, באחת השיחות הרבי דיבר בצורה חזקה מאוד, על הנחיצות והקריטיות של אריכות התפילה עבור כל חסיד בדורנו. בסיום השיחה, הרבי הביט אל אותו חסיד ופנה אליו בשאלת תמיהה\תביעה: נו, אני מדבר על הנחיצות של 'עבודת התפילה' או לא?..
הנקודה בזה בפשטות היא, שישנם דברים כה פשוטים ובהירים, שרבותינו נשיאנו כבר עוררו בצורה מפורטת עליהם, כמו העניין של 'עבודת התפילה', ובמילא הרבי יכול להמשיך ולהתקדם הלאה (כאשר כל מה שהרבי תובע מיוסד ומגיע כהמשך ישיר לדרישות שתבעו רבותינו נשיאנו). בכל דור, מתקדמים בעבודת השם. לא נשארים בכל הדורות רק עם עניין אחד. תמיד מוסיפים עוד עניינים בעבודת השם.
הרבי תובע להתפלל באריכות בדורנו - המשפיעים צריכים לעורר
כמו שניתן לראות שהרבי הרש"ב מדבר בכל התוועדות על 'עבודת התפילה' ושצריך להיות 'פנימי' וכו', אבל הרבי הריי"צ מדבר יותר על הצורך להקים 'חדרים' וללמד א"ב. אז אפשר לטעון: למה הרבי הריי"צ לא דיבר כל כך הרבה על ישיבות 'תומכי תמימים', חשיבות לימוד החסידות ועבודת התפילה כמו אביו הרבי הרש"ב? אז באמת זו לא שאלה, וברור שהרבי תובע בדורנו את כל העניינים, ובטח עניין מהותי ויסודי כמו 'עבודת התפילה' - שכל החסידות מושתתת ובנויה עליו, אלא שזקני החסידים והמשפיעים הם אלו שבעיקר צריכים לחזק ולהדריך כיצד להתפלל וכו'.
אז אמנם הרבי דיבר גם המון על 'עבודת התפילה', שלא יחשבו שהעניין לא שייך ושיהיה ברור שלא רק שאריכות התפילה שייכת גם בדורנו, אלא יש בעבודת התפילה אף חידושים גדולים שנתחדשו דווקא בדורנו, אבל זה לא העניין שהרבי מוסיף בדורנו (כמו בתי חב"ד והפצת המעיינות וכדומה). ולכן אין עניינו העיקרי של הרבי לבאר עניין כל כך יסודי וברור, שכבר מודפס ומפורסם בכל ספרי חסידות חב"ד אין ספור פעמים, בנוגע לחשיבות 'עבודת התפילה'.
בשבת פרשת 'נח' תשכ"ה, הרבי אמר 'מאמר' חסידות שלם בעניין 'עבודת התפילה', ושם הרבי מסביר בצורה הכי ברורה את הנחיצות של ההשקעה בהתבוננות בחסידות בתפילה, ועד כמה מוכרחת האריכות בזמן התפילה דווקא עבור כל אחד ואחד (והרבי לא נותן שם 'היתרים' אפילו לבעלי עסקים..).
וישנם עוד מאות פעמים שהרבי מעורר על החשיבות של 'עבודת התפילה', ואף מעמיק את התביעה להתפלל באריכות יותר מרבותינו נשיאנו שלפניו, עד כמה התפילה היא היסוד והעיקר של כל עבודת השם בכלל ודרך חסידות חב"ד בפרט (חלק עיקרי מתוך דברי הרבי בנושא, נלקטו בסט הספרים החשוב 'עבודת התפילה בדור השביעי' שיצא לאור על ידי ארגון 'לחלוחית גאולתית', ואני ממליץ לכל אחד לעבור על הספרים וללמוד את דברי הרבי בנושא)
אז צריך להיות ברור לכל בחור וחסיד: אם יש מישהו שמחשיב את עצמו לחסיד ואינו מתפלל באריכות, שידע שהוא לא 'תמים' ולא חסיד.. אי אפשר להיות 'תמים' וחסיד בדור השביעי, אם לא לומדים ומתבוננים בחסידות ומתפללים באריכות ובכוונה! זה יסוד כל החסידות ונקודת כל הנקודות של עבודת השם וההתקשרות לרבי.
עד כדי כך הם פני הדברים, שבחור שאני מכיר אותו, שאל את הרבי ב'יחידות' אם הוא יכול לאחר לסדר 'נגלה', מאחר שהוא מתפלל באריכות ואינו מספיק תמיד להגיע לסדר 'נגלה', הרבי השיב לו שהרבי רש"ב אמר (מובא בספר השיחות 'תורת שלום'), שמי שהוא 'פנימי' ומתעסק באמת ב'עבודת התפילה' - אין לו הגבלת זמן. הוא למעלה מציור של זמן. הוא כבר תפס את נקודת העניין ולכן הוא יכול לאחר לסדר (כמובן שזו מדריגה גבוהה ויש להתייעץ עם המשפיע והנהלת הישיבה בנוגע לכל אחד באופן אישי).
הפיתרון שהרבי הציע לבחור שצחקו עליו כשהתפלל באריכות ברבים..
כשהייתי בחור צעיר, נכנסתי לרבי ל'יחידות' וביקשתי שהרבי ידריך אותי מה עלי לעשות, מאחר שמאוד רציתי להשקיע באריכות התפילה כמו שחסידות דורשת, אבל היו ב-770 בחורים מבוגרים שהיו קצת 'ליצים' והם היו צוחקים ועושים בדיחה מאותם אלו שהאריכו בתפילה כרצון הרבי נשיא דורנו, ובמילא התביישתי לעסוק ב'עבודת התפילה' ברבים, על אף רצוני הרב לכך, ולכן שאלתי את הרבי האם זה בסדר שאתפלל באריכות בצנעה ובהסתר, כך שאף אחד לא יראה וכך לא אזכה למנת החרפות ודברי הליצנות..
הרבי השיב לי ב'יחידות', שאמנם כדאי בתור התחלה להתפלל באריכות בשקט בצד ובצנעה, וכך להתרגל כבר יותר לעניין אריכות התפילה וריכוז המחשבה בהתבוננות בתפילה, אבל הרבי דרש שסוף כל סוף ארגיל את עצמי להתפלל באריכות דווקא בבית הכנסת ברבים, מאחר שיש אז גם את זכות הרבים והמניין וכו' וכו'. הבנתי מדברי הרבי, שמכיוון שקודם כל אתרגל להתעסק ב'עבודת התפילה' בצד ובהסתר (ללא הפרעות), במילא לא אתבייש בהמשך להתפלל באריכות כראוי לחסיד ברבים ובגלוי, וכך גם אראה דוגמא חיה כיצד חסיד מתפלל, ולא כדרך אותם בחורים מבוגרים..
מה שניתן לראות מדברי הרבי ב'יחידות' זו, עד כמה חשוב העניין של אריכות התפילה עם התבוננות בחסידות אצל הרבי, שהרבי תובע לא רק שכל אחד בעצמו ישקיע בתפילה כראוי לחסיד, אלא אף יתאמץ ביותר שגם חסידים נוספים יתעסקו בזה, על אף הקשיים הגדולים שלפעמים זה יכול לדרוש ממנו. כל כך היה חשוב לרבי שאתפלל באריכות ברבים וכולם יראו שיש להתפלל באריכות במיוחד בדורנו - דור השביעי.
יש לדעת שההתעסקות ב'עבודת התפילה' זה יסוד גדול בעבודת השם וההתקשרות לרבי. הגיעה העת לקחת את עצמנו בידיים ולהתחיל להשתנות בפנימיות. בלי 'עבודת התפילה' לא שייך שיהיה שינוי אמיתי בחיים. הקדוש ברוך הוא נתן כוח ייחודי לתפילה, שעל ידה ניתן להפנים את כל החסידות וליישם זאת בחיי היום-יום. מי שלומד חסידות ואינו מתפלל באריכות, קשה לתאר עד כמה חסר לו.. 'עבודת התפילה' היא ממש נקודת החסידות ואי אפשר בלעדה כלל.
אבל צריך לקחת את 'עבודת התפילה' כפרוייקט רציני ולא רק כמשהו מזדמן, אלא שיהיה עניין רציני שהאדם (יחד עם המשפיע וכדאי גם עם חבר) מעמיד לעצמו יעדים בהתבוננות בחסידות והרגש הלב בתפילה, לעמוד בהם ולהתקדם הלאה מעלה מעלה בסולם העולה בית א-ל. לכן צריך ללמוד עניין בחסידות בצורה טובה וברורה, ולחשוב בכל יום ויום למשך זמן מה את העניין בחסידות שלמד, ואז לגשת לתפילה. כל אחד שינסה זאת הוא יראה במוחש כמה זה ישנה את המציאות שלו. התפילה תיהפך ליותר עריבה, והתפילה תשנה את המהות של האדם לגמרי! מי שמתפלל באריכות - הוא נהיה אדם אחר לגמרי! ינסו ויווכחו.
סדר ההכנה לתפילה
'עבודת התפילה' מתחילה כבר בלילה הקודם, בעבודה של 'קריאת שמע שעל המיטה'. אז האדם כבר מתחיל 'להתפלל'.. העבודה ב'קריאת שמע שעל המיטה', היא לעשות חשבון נפש על הנעשה ביום שחלף וכיצד למחרת הדברים יהיו יותר טובים. ההחלטה שיוצאת מהחשבון נפש ב'קריאת שמע שעל המיטה' היא, שלמחרת הוא צריך להיות איש אחר. (ב'ליל שישי' - החשבון נפש הוא גם על כל מהלך השבוע וההחלטה היא על השבוע הבא, ובראש חודש - העבודה היא על החודש חלף והבא אחריו, ובחודש אלול - על השנה שחלפה והשנה הבאה).
בדרך כלל העבודה של 'קריאת שמע שעל המיטה' היא מתוך מרירות והיא הכנה לעבודת השמחה בתפילה למחרת. הרבי מעורר שיש לחשוב עניין בחסידות לכמה רגעים, לפני 'קרית שמע שעל המיטה' וכן לפני השינה, שירדמו עם החסידות. פעם התבטא הרבי: איך יכולים ללכת לישון בלילה - בלי לעשות חשבון נפש על מה שהיה במהלך היום? בן אדם נורמלי וכל שכן חסיד, לא הולך לישון בלילה אם הוא לא יעשה חשבון קצת איך עבר עליו היום.
למחרת קמים בבוקר ולומדים חסידות (אחרי מקווה), ואחר כך צריך לחשוב חסידות כהכנה לתפילה. אם לא חושבים את בראש את מה שלומדים לפני כן, אז חסר מאוד גם בהבנת הדברים שלומדים. אם לא חושבים חסידות, אז המוח של האדם הוא כמו 'בור ריק' שאין בו 'מים' (חסידות), ובמילא באים 'נחשים ועקרבים' (מחשבות זרות).. ולכן צריך להקפיד בסיום לימוד החסידות, לא לפנות לעיסוקים אחרים כלל, לא לדבר ולפטפט, אלא מיד לגשת להכנה הבאה לתפילה (לאחר אמירת ה'קורבנות') - ההתבוננות בחסידות.
ההתבוננות בחסידות דורשת יגיעה גדולה יותר מלימוד החסידות, והיא גם נוגעת ומשפיעה יותר על האדם. ולכן לא צריך ליפול ברוח אם בהתחלה לא מצליחים להתרכז כדבעי בלחשוב חסידות. זה דורש יגיעה בכל יום ויום, ולאט לאט זה נהיה קל ואפילו מענג מיום ליום. אם זה לא הולך בפעם הראשונה, אז לנסות שוב פעם, ועוד הפעם ועוד הפעם, בסוף ניתן יהיה להרגיש שהמאמץ שווה.
אז נכון שיש דרגות רבות העניין המחשבה בחסידות (וגם נפרט חלק מהם בהמשך), אבל כל אחד ואחד (כולל בחורים צעירים) מוכרחים בסיום לימוד החסידות לפחות לחשוב חמש דקות, עשר דקות, את העניין שהוא למד בחסידות. ההתבוננות בחסידות, זה ממש הא"ב של חסידות. אני זוכר את הרב נתן גוראריה והרב יוסף יצחק אופן שליט"א בצעירותם, כיצד הם היו מתייגעים כבר אז בכל יום במשך המון זמן להתבונן לפני התפילה וגם הם התפללו באריכות שעות רבות (ובטח שהיום זה אצלם בתוספת).
וכמובן שבד בבד, יש ללמוד את פירוש המילות של התפילה, לקחת קטע אחד למשך שבוע ולחשוב עליו בכל יום ויום במהלך השבוע, וכך להוסיף עוד קטעים, עד שיהיה אפשר לדעת היטב את התפילה. זה עניין ממש יסודי והכרחי למדריגות הבאות ב'עבודת התפילה'. כאשר האדם כבר הורגל לחשוב את פירוש המילות בתפילה, אזי על זה הוא 'בונה' את המשך העומק והאיכות של התפילה שלו יותר ויותר (כמו שיוסבר). וחשוב מאוד שלכל המהלך הזה, יהיה לו משפיע או בחור מבוגר שידריך אותו בזה. העולם אינו הפקר..
כיצד החסידות תשנה אתה אדם?
'עבודת התפילה' משמעה היא, שהאדם עובד ועוסק ברצינות לרומם את המציאות שלו במשהו - ולפגוש את הבורא. התפילה זהו זמן שהאדם מנסה להיכנס לעולם אלוקי ורוחני יותר, באמצעות ההתבוננות והריכוז שלו בעניין עליו הוא חושב בחסידות. 'להתבונן בחסידות' לא הכוונה 'לחלום'.. וגם צריך להתבונן בחסידות מתוך חיבור ותענוג, לנסות להפנים את ה'מאמר' לחיים האישים.
שזה לא יהיה רק עניין של 'קבלת עול'.. אלא 'לחיות' זאת. כמובן שהיסוד של הכל זה פשוט להתחיל להתבונן ולהאריך בתפילה, אבל המטרה העיקרית בהתבוננות בתפילה, זה החיבור האישי של האדם לחסידות. שאלוקות תהיה חלק ממנו. שיהיה לו תענוג ו'גישמאק' בעניינים רוחניים דקים. לא מתאים לראות בחור שמתפלל רק בכיווץ ובתנועה של 'אתכפיא'.. לפעמים זה נדרש, אבל בכללות התפילה צריכה להיות מתוך ניגון ושמחה. זה תענוג הכי גדול לפגוש את הבורא פנים בפנים בעבודת התפילה..
אפשר להתחיל בקבלת עול, אבל זה ממש חשוב שהמחשבה בחסידות בתפילה, תהיה מתוך חיבור פנימי, מאחר שזה המטרה של ההתבוננות בתפילה, להתחבר לדברים שמוסברים בחסידות. זה לא רק כמו עניין טכני שיש לבצע, שגם אם האדם לא מחובר בצורה פנימית, לפחות נעשה העניין. בעניין ההתבוננות בחסידות, על האדם לחפש דווקא את החיבור האישי שלו וההסתכלות מהזווית שלו לעניין שעליו הוא חושב בחסידות. לכן כדאי לבחור נושא בחסידות ש'מדבר' אליו ונוגע לו, ואיתו להתבונן בתפילה.
ואם מישהו מנסה לחשוב חסידות וזה לא 'הולך' לו, שלא יתייאש חלילה. כל אחד צריך לדעת שהוא שייך ובמילא נדרש לחשוב חסידות. אבל לפעמים הוא לא מצליח להתרכז מאחר שהוא לא התרגל ללמוד הרבה זמן ברציפות, או שהוא לא התרגל לרכז את המחשבה לזמן מה, ולכן יחד עם העובדה שהוא משקיע באריכות התפילה, עליו להתרגל ללמוד חסידות לזמן ארוך יותר ולנסות לחשוב בריכוז מוחלט ככל שהוא יכול.
אפשר להתחיל בתור התחלה אפילו מדקה של ריכוז מוחלט, וכך להוסיף בהדרגה לחמש או עשר דקות בתור התחלה, ובהמשך יש להוסיף עוד ועוד עד שיתרגל להתרכז, ואזי יוכל לראות את התוצאות הנפלאות בזמן 'עבודת התפילה', שהנה הוא מצליח להתחבר להתבוננות בתפילה, והוא גם מתרגש בלב כתוצאה מהעמקה במחשבת החסידות, ובמילא פעולת המחשבה בחסידות תיפעל גם בהמשך היום.
הרבי הדריך כמה פעמים, שכאשר האדם מתבונן בחסידות לפני התפילה ויש לו מזה התעוררות, אך כאשר הוא אוחז באמצע התפילה כבר הוא לא מרגיש חיות והתפילה 'מתה' (למרות ההתבוננות בחסידות שלפני התפילה), אזי צריך לחשוב באמצע התפילה עוד הפעם (על העניין בחסידות שחשב לפני התפילה), ולהיכנס בעניין הזה, וכך הוא יתעורר בחיות מחודשת. ובנוסף לכך, הרבי אמר פעם, שכאשר גם ההתבוננות בחסידות באמצע התפילה לא מועילה, והאדם לא מתעורר בחיות בתפילה, אז צריך להתרכז ולצייר את פני הרבי וזה יעזור לו בכוונת התפילה.
עם איזה 'מאמר' אתה 'חי'?
חסידים אמרו שצריך ללמוד מאה מאמרים ולחשוב עשר מאמרים וככה בעזרת השם 'מאמר' אחד יפעל.. אבל כשלא לומדים חסידות, קשה לחשוב חסידות. לכן צריך להתרגל, פשוט ללמוד ולחשוב חסידות ככל היותר, וכך האדם יתרגל להאריך בתפילה כדבעי.
המשפיע הדגול ר' שלמה חיים קסלמן, היה מחנך את התלמידים שלו ברוסיה ואחר כך בכפר חב"ד גם כן, שכל אחד ואחד שייך ונדרש להתפלל באריכות. החל מהבחור הצעיר ביותר עד לחסיד המבוגר ביותר (אמנם כמובן שתוכן הדרישות של ר' שלמה חיים בהתוועדויות לבחורים מבוגרים - היה שונה ממה שתבע בעבודת התפילה מבחורים צעירים יותר). כפי שניתן לראות שכך דורש הרבי בדברים הכי מפורשים בהמשך לכל רבותינו נשיאנו, עד כמה נחוצה האריכות בתפילה עבור כל חסיד בכל גיל וזמן.
זה דבר ברור שמי שמתחיל להשקיע ב'עבודת התפילה' בגיל צעיר, עבודתו בתפילה בהמשך החיים היא ברמה אחרת לגמרי, זה עולם אחר. הוא כבר בתוך העניין והתפילה נהפכת להיות חלק מהצמציאות שלו. לכן חשוב מאוד להתחיל להשקיע באריכות התפילה ובהתבוננות בחסידות בתפילה כבר מגיל צעיר ביותר (אפילו אפשר להתחיל עניינים פשוטים, כמו לחשוב את פירוש מילות התפילה, כבר לפני גיל 'בר מצווה').
במילא זה דבר פשוט, שכל בחור בהתחנך בישיבות 'תומכי תמימים' וכך כל חסיד צריך ללמוד חסידות, כל אחד לפי עניינו ויכולתו, ואחרי הלימוד הוא צריך לחשוב את החסידות לפני התפילה. באיזה עניין בחסידות צריכים לחשוב? האמת היא שראיתי תלמידים של זקני המשפיעים (כמו ר' שלמה חיים קסלמן ור' ניסן נמנוב), שהיה להם תדפיס של 'מאמר' בכיס שלהם, הם למדו בכל יום עניין אחר מתורת החסידות, אבל קודם התפילה הם לקחו את אותו 'מאמר' שהמשפיע אמר להם שעליהם להפנים אותו בתפילה, ואת ה'מאמר' הזה עליהם לחשוב לפני התפילה ו'להתפלל' עם המאמר הזה, כך שהוא יוחקק בפנימיות מציאותם.
יחד עם זאת, ניתן וכדאי לקשר את תוכן לימוד החסידות של אותו היום, ל'מאמר' הקבוע שאיתו מתבוננים בתפילה. הרבי אף התבטא בעניין זה ב'יחידות' לר' יואל כהן (כאשר היה בחור), שהלימוד בסדר חסידות אינו נפרד מהתפילה והתפילה היא כמו עניין חדש, אלא לימוד החסידות הוא חלק מתהליך ההכנה לתפילה, ובמילא יש לקשר גם את הנלמד בסדר חסידות ל'מאמר' שעליו חושבים בקביעות. וכאשר מתרגלים לחשוב גם את העניינים שלומדים בסדר חסידות, ניתן לראות שזה גם מוסיף הרבה בהבנה והחיבור ל'מאמר' הקבוע (וכן מחזק את הבנת הלימוד היומי).
פעם, אחרי שהרבי היה אומר 'מאמר' בשבת, אצל בחור היה מופרך לגשת לתפילה לפני שהוא יודע היטב את ה'מאמר', וכך הוא יוכל להתבונן ב'מאמר' ו'להתפלל' עם ה'מאמר'. עד שהוא לא לקח מה ה'מאמר' נוגע אליו, הבחור לא יכול היה לגשת לתפילה. אז כנראה שצריך להיות ה'מאמר אחד' שאיתו האדם 'מתפלל' כל החיים, אבל הוא מקשר ומחבר לזה בכל פעם את העניינים בחסידות שהרבי מוציא לאור או שהוא לומד באותו הזמן.
כיצד יש להתחיל להתבונן בחסידות?
היסוד של 'עבודת התפילה', זה ההתבוננות בחסידות לפני התפילה. צריך לקחת מאמר או עניין בחסידות וללמוד אותו בצורה טובה, שהראש יהיה ממולא מהעניין. אחר כך, צריך להתרגל לחשוב את המאמר. בתור התחלה מומלץ לחשוב את המאמר לפי הסדר ואם אפשר גם באותיות של המאמר. אפשר להתחיל מעשר דקות של התבוננות כל יום לפני התפילה.
בדרך כלל ההדרכה של המשפיעים לאלו שמתחילים בהתבוננות בחסידות כהכנה לתפילה, זה לחשוב את ה'אותיות' של המאמר לפי הסדר שלו. כמו לשחזר במחשבה את כל המאמר, עם כל הפרטים שבמאמר. למתחילים, כדאי לחשוב בראש כמה דקות בודדות את המאמר כמו שהוא כתוב, ובהמשך להעלות את רף הדקות. בשביל זה יש ללמוד את המאמר בצורה טובה ולהבין אותו היטב עם כל הפרטים, בדוגמת לימוד של מאמר בעל פה.
מי שישקיע בזה בקביעות, הוא יראה שהוא יצליח בזה. צריך רק להתמיד בזה. בהמשך לאחר תקופה מה, אחרי שמתרגלים לזה במשך תקופה ארוכה (ויש להתייעץ עם זה המשפיע), כבר אפשר להתחיל לחשוב בצורה עמוקה יותר, להסביר לעצמו במחשבה את המאמר באותיות שלו, ואם הוא יודע הסברים בחסידות שמרחיבים בעניין עליו הוא חושב - אפשר לקשר אותם להתבוננות. במיוחד בחורים יותר מבוגרים, יכולים לחשוב יותר בעומק את המאמר, עם 'אותיות' ומילים של האדם, יחד עם הסברים שממחישים לאדם את המאמר לחיים שלו.
כיצד התפילה משנה את הרגלי האדם?
בסיום ההתבוננות במאמר (לא משנה אם זה ב'אותיות' של הרבי או של האדם), יש לחשוב מה העניין שהוא חשב עליו בחסידות - נוגע אליו. במה זה משנה אותו. מהו ה'בכן' שיוצא מכל העניין שמוסבר במאמר. כיצד העניין הזה נוגע לשינוי האדם עצמו. זה נקודה מוכרחת בכדי שהאדם ישתנה. אחרת הוא הוא יעשה שוב 'בהמה'..
וככל שמתרגלים להתבונן בקביעות באותו 'מאמר' ומשקיעים בתפילה בקביעות, אז סוף כל סוף, בכך נעשה האדם יותר מבוגר ויכול להחזיק את המחשבה יותר זמן ולהיכנס ו'לחיות' את העניין שבו הוא מתבונן בחסידות. אז התפילה תיהפך ליותר עריבה ונהפכים להיות אנשים אחרים לגמרי, זה משנה את המהות!
פעם בצעירותי, הרבי התוועד ב'זאת חנוכה' תשי"ג, בהתרגשות גדולה ובבכיות נוראיות, על העובדה שחסידות הכניסה חיים ב'עבודת התפילה'. הרבי תיאר תפילה שנעשית ללא העבודה הפנימית שמחנכת חסידות, שאמנם היהודי יכול להתפלל בעריבות וחיות, כי הרי 'צריך להתפלל'.. הוא גם לומד חסידות לפני התפילה, כי כתוב ב'שולחן ערוך' שיש להתבונן בגדלות הבורא..
אבל אחרי התפילה הוא בוחר עבורו סעודה דשינה ואם חסר לו מלח במאכלים הוא מוסיף כדי שהמאכל יהיה טעים לחיך.. ואז הרבי בכה מאוד וזעק: הרי על ידי השקיעה בגשמיות הוא נעשה עוד פעם בהמה! חסידות מחנכת ש'עבודת התפילה' צריכה להשפיע על כל היום. לא רק בעת התפילה. זו תפילה פנימית. תפילה שגורמת לאדם להתאפק ולחזיק את עצמו בעת התאווה, לעשות 'אתכפיא'. מי שמתפלל באריכות כפי שמדריכים המשפיעים, רואים עליו עדינות וטהרה. זו תפילה אמיתית.
הנקודה ב'עבודה' שיש בכל מאמר
לימוד החסידות נותן חיות בתפילה והתפילה נותנת חיות בלימוד. פעם הרבי אמר ל'חוזר' ר' יואל כהן, שבכל מאמר חסידות אפילו של 'השכלה', קיימת נקודה של 'עבודה', ועל האדם להוציא מכל מאמר ענין ב'עבודה' שאיתו הוא יתבונן בתפילה. העניין ב'עבודה' לא חייב להיות בכמות של ה'מאמר', אלא העיקר זה האיכות. הנקודה של כל 'מאמר' זה לעשות מה'יש' - 'אין', וב'עבודה' הכוונה היא לבטל את הרצונות הגשמיים שימלאו את רצון העליון. לגלות את ה'אין' האמיתי, שהקדוש ברוך הוא מהווה ומחיה את העולם כולו ואת האדם בכל רגע מחדש וכו'.
ככל שלומדים יותר חסידות ומתבוננים בזה, סוף כל סוף, האדם נעשה יותר מבוגר ויכול להחזיק את המחשבה, ובמילא הוא יכול לקחת את העניין לעצמו בדקות יותר. ואז ברור שהתפילה שלו תהיה אחרת לגמרי. זו תהיה תפילה חסידית אמיתית. מי שמתבונן בחסידות ומאריך בתפילה, כל חייו הם סביב עבודת השם ולהשלים את הרצון העליון. אלו חיים עם משמעות פנימית.
יש הרבה חסידים ומשפיעים מבוגרים שבאמת משקיעים שעות על גבי שעות בעבודת התפילה ו'עוסקים בפועל' בעניין זה בצורה רצינית, וכדאי מאוד לכל אחד להתייעץ ולשמוע מהם הדרכות בנושא התפילה (ויישר כח גדול לארגון 'לחלוחית גאולתית' על ההנגשה של דברי זקני החסידים וחשובי המשפיעים כיצד להתפלל, על ידי עריכת כנסים ואירועים רבים להעלאת המודעות בנושא). והעיקר שכל אחד יתפלל בעריבות יותר, כל אחד לפי עניינו, וישקיע יותר בתפילה בפועל ממש, ויתרגל לחשוב חסידות גם באמצע היום כאשר הוא הולך ברחוב, וכך האדם נהפך להיות אדם אחר. מי שמתרגל לחשוב חסידות ולהאריך בתפילה (אפילו קצת יותר), הוא ירגיש הוא נהיה אדם פנימי יותר.
תגובות
הוסף רשומת תגובה
*רק תגובות מתאימות יתפרסמו לפי החלטת הנהלת האתר